כביש מספר 3 – אוצר אתרים *

לטרון

כביש מספר 3 חוצה את שפלת יהודה ומגיש מימין ומשמאל שפע של אתרים לתכנון מסלול: לבודד או  לקבוצה, ברגל או מוסע, אתרים היסטוריים או טבע. אפשר לתכנן מסלול המתאים לכל כיס, לכל טעם ולכל אג׳נדה. אוצר אטרקציות מרוכז לאורך כביש נוח לנהיגה. כביש 3 הוא כביש רוחב בישראל, המחבר בין אשקלון עד ליישוב מבוא חורון, דרומית-מזרחית למודיעין-מכבים-רעות. בעבר הגיע כביש 3 לרמאללה ומשם ליריחו ולגשר אלנבי.

מחלף לטרון

עד 1978 התנועה מתל אביב-יפו לירושלים עברה דרך כביש המכונה כיום ככביש 44 ומשם אל צומת שבשטחו ממוקם כיום מחלף שער הגיא. מחלף לטרון חיבר בין כביש 1 (לשעבר נקרא כביש 10) וכביש 3. המחלף נמצא באזור לטרון מעבר לקו הירוק והיה בשליטת ממלכת ירדן עד ל-1967.

יד לשריון, מוזיאון השריון בלטרון – מצודת טגרט – מבצר לטרון

הושבילים כבר ביקר ביד לשריון, מוזיאון השריון בלטרון.

מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה – אנדרטת הפרטיזנים

מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה הממוקם בלטרון מנציח את זכרם של כמיליון וחצי חיילים יהודים שלחמו בקרב צבאות בעלות הברית והפרטיזנים נגד גרמניה הנאצית ובעלי בריתם במלחמת העולם השנייה. כרבע מיליון מהם נפלו במלחמה.

המוזיאון נפתח לציבור בשנת 2014. המוזיאון נבנה מדרום לתחנת המשטרה המשמשת כאתר ההנצחה של חיל השריון – יד לשריון

אנדרטת הפרטיזנים היהודים ולוחמי הגיטאות במלחמת העולם השנייה:האמן הוא הפרטיזן לשעבר אלכסנדר בוגן. ברקע-מנזר השתקנים, Location:מוזיאון יד לשריון צילום: צילום:ד"ר אבישי טייכר
אנדרטת הפרטיזנים היהודים ולוחמי הגיטאות במלחמת העולם השנייה:האמן הוא הפרטיזן לשעבר אלכסנדר בוגן. ברקע-מנזר השתקנים, Location:מוזיאון יד לשריון
צילום: צילום:ד"ר אבישי טייכר

כלא לטרון – אנדרטת מחנה המעצר בלטרון

מחנה המעצר בלטרון היה מחנה מעצר שהוקם על ידי המנדט הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה ואשר שימש לכליאת שבויי מלחמה גרמניים ואיטלקים וכן לכליאת אלפי תושבים של ארץ ישראל, יהודים וערבים. בתום המנדט הבריטי ננטש המחנה ונהרס בקרבות הקשים שהתנהלו במקום במלחמת העצמאות. מן המחנה נותר רק מבנה בטון אחד, ששימש כעמדת השער למחנה, מזרחית לקיבוץ נחשון וצפונית לכביש 3. ב-2016 הוקמה אנדרטת מחנה המעצר בלטרון הנמצאת לצד הכביש, המחבר את כביש 3 לנווה שלום וצמודה לאתר ההנצחה של גדוד 32 בחטיבת אלכסנדרוני.

אנדרטת מחנה המעצר בלטרון צילום: Avi1111 dr. avishai teicher
אנדרטת מחנה המעצר בלטרון
צילום: Avi1111 dr. avishai teicher

מנזר לטרון או מנזר השתקנים

קראו פוסט של הושבילים אודות מנזר לטרון – מנזר השתקנים.

אנדרטת חטיבת 7 (עוצבת סער)

אתר הנצחה לזכר חללי חטיבה 7 (סער) שנפלו במערכות ישראל השונות. האתר ממוקם, במרחק הליכה קצרה מכביש מספר 3, מזרחית למנזר לטרון לצד הריסות מבצר לטרון ועמדה ירדנית שננטשה לאחר מלחמת ששת הימים. באזור הקרבות הראשונים של החטיבה, קרבות כיבוש משטרת לטרון (מבצע בן נון א' ובן נון ב'). קיימת אנדרטת חטיבה 7 (עוצבת סער) אחרת לצד כביש 87 ליד צומת קצרין דרום (קצביה) במרכז רמת הגולן,

אנדרטת עוצבת סער. לזכר, חללי חטיבה 7
אנדרטת עוצבת סער. לזכר, חללי חטיבה 7

אנדרטת חטיבת אלקסנדרוני – מלחמת השחרור

אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני בלטרון הוצבה ב-2016 לצד הכביש הפונה מ-כביש 3 ל-נווה שלום על גבעה הצופה על אזור הקרב בו נלחמה החטיבה במבצע בן נון א' במלחמת העצמאות. ליד אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני  נמצאת אנדרטת מחנה המעצר בלטרון.

אנדרטת אלכסנדרוני ליד לטרון צילום: Avi1111 dr. avishai teicher
אנדרטת אלכסנדרוני ליד לטרון
צילום: Avi1111 dr. avishai teicher

מיני ישראל או פארק מיני ישראל

קראו עוד אודות מיני ישראלפארק מיני ישראל. איך מגיעים? סמוך ליד השריון נוסעים בכביש מס' 3 לכיוון מערב עד  צומת שבע. יש לפנות לכביש 424. אחר כ- 1 ק"מ יש לפנות שמאלה לפארק.

נוה שלום

נווה שלום (واحة السلام) הוקם ב- 1969 על ידי הנזיר הדומיניקני ברונו הוסאר, שנולד כיהודי במצרים, כמימוש חזונו לדו-קיום יהודי-ערבי. בכפר שיתופי מתגוררים יהודיות וערביות, בעלי אזרחות ישראלית. בנוה שלום יש מקום גם לשיר של  מחמוד דרוויש וגם לחייל צה״ל תום כיתאין נפל באסון המסוקים בדרך לפעילות מבצעית.

בית הדומיה (סקינה) בנווה שלום. הבית משמש להתבוננות ותפילה שקטה צילום: Avi1111 dr. avishai teicher
בית הדומיה (סקינה) בנווה שלום. הבית משמש להתבוננות ותפילה שקטה
צילום: Avi1111 dr. avishai teicher

שביל ישראל

שביל ישראל חוצה את יד לשריון בצומת לטרון, עוקף את מנזר השתקנים, נוה שלום, ונחל בורמה.

דרך בורמה, נחל דרך בורמה, פארק רבין, מצפה הראל, רכס שיירות

דרך בורמה: דרך בורמה הישראלית היא דרך עפר עוקפת ששימשה במהלך מלחמת העצמאות מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים שנחסם בלטרון ובשער הגיא. השם דרך בורמה הושאל מציר אספקה בין בורמה במלחמת העולם השניה. מסלול דרך בורמה: –

  • התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (מושב בקוע), שעל כביש מסמיה – לטרון (כביש 3).
  • עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (צפונית לקיבוץ הראל).
  • הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב – שער הגיא  (כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא).
  • עלתה לבית מחסיר (בית מאיר) ושמורת המסרק.
  • המשיכה לסאריס (שורש ושואבה) והתחברה לכביש לירושלים.

נחל דרך בורמה: נחל דרך בורמה, יובל של נחל נחשון, מתחיל סמוך לבית מאיר מדרום לדרך בורמה, חוצה את כביש 38 ומתאחד עם נחל מאיר מצפון למסילת ציון. נחל נחשון חוצה את כביש 3.

פארק רבין: פארק רבין, על שם ראש הממשלה יצחק רבין,  הוא פארק מיוער באזור שער הגיא. בצד מערב נמצאים נחשון ובקוע ובצד מזרח האנדרטה לזכר פורצי הדרך לירושלים שליד מחלף שורש. בפארק מצויים אתרי מורשת קרבות תש"ח:- דרך בורמה, שמורת המסרק, חאן שער הגיא, רכס השיירות, רכס המשלטים, מצפה הראל, תצפית נווה שלום, ועיינות סוסין.

מצפה הראל: בית האבן שבמקור שימש כבית הספר של הכפר הערבי בית ג'יז. בתקופת מלחמת השחרור שכן כאן מוצב של חטיבה 7, שאיבטחה את התנועה בדרך.

רכס שיירות: רכס שיירות הוא רכס הרים בהרי ירושלים מדרום לכביש 1 ששולט על קטע הכביש בין שער הגיא למחלף שורש. ברכס שוכן היישוב בית מאיר, שמורת המסרק (משלט 17), ושרידי משלט 16 ומשלט 21 ממלחמת העצמאות.

קו שביתת הנשק 1949

במלחמת השחרור כל הניסיונות לכיבוש את לטרון נכשלו ולטרון נשארה בשליטת ירדן עד למלחמת ששת הימים. הסכם שביתת הנשק עם ירדן שנחתם ב-3 באפריל 1949. במסגרת ההסכם סופחו ב-20 במאי 1949 יישובי ואדי ערה לשטח מדינת ישראל. כמו כן, ניתן לישראל אזור "המשולש", אזור ראש העין וכפר קאסם, ואזור שבו שוכנת היום העיר שוהם ומודיעין. בהסכם נקבע שתתאפשר תנועת ישראלים בכביש לטרון-ירושלים (כיום חלק מכביש 1), אך השלטון הירדני לא כיבד את החלק הזה בהסכם ועל כן תוכנן מבצע צבאי שנקרא ״קיצור הדרך״, בו ישתלטו חיילי צה"ל על ואדי ערה. אולם בסופו של דבר השלימו הירדנים את הפינוי, ומ-23 במאי היה ואדי ערה פתוח לתנועת ישראלים.

אחת מסוגיות מחלוקת עם ירדן היתה אזור לטרון שהיה שטח הפקר וכונה "השטח שבין הקווים". בין שתי המלחמות הייתה קיימת רצועת שטח מפורז ברוחב של כקילומטר עד 3 קילומטרים, אך למעשה היה זה שטח הפקר שלא היה בריבונות ישראלית ואף לא ירדנית.

נוסח הסכם שביתת הנשק עם ירדן נמצא כמסמך S/1302 באתר האו"ם (באנגלית) מפת הקו הירוק המקורית נמצאת כנספח למסמך זה. במפה זו מסומן הקו הירוק בעיפרון ירוק על גבי המפה שהיא חלק מהסכם שביתת הנשק עם ירדן, וגם קו אדום המגדיר את גבולות שטחי ההפקר שהיה באזור לטרון וירושלים.

עוד לפני ששת הימים, בשטח זה הוקמו היישובים נוה שלום, מכבים, כפר רות, לפיד ושילת. מעמדו של השטח נותר לא ברור מבחינה משפטית. באזור לטרון ישבו שלשת הכפרים עמואס, יאלו ובית נובא. עם פרוץ מלחמת ששת הימים גורשו יושבי הכפרים על ידי כוחות צה"ל ב-10 ביוני 1967.

חורבת שרישה – גבעת הכלניות

חורבת שרישה ליד מושב בקוע היר גבעת הכלניות. בעונה יש במקום פריחה מרהיבה רב גוני של כלניות צבעוניות: אדומות, לבנות, וסגולות. למרגלות הגבעה אפשר למצוא תורמוסים. גדלים גם יותר מ-20 עצי שקד בעלי היקף גזע וגובה ייחודיים. אשר לחרבה, מעט שרידי מבנים, מערכת מסתור,חללים תת קרקעיים, ובורות מים. כיצד מגיעים לחורבת שרישה? בכניסה למושב בקוע מגיעים לכיכר תנועה. מקיפים אותה וחוזרים למעבר שחוצה את כביש 3 מתחתיו. מיד לאחר מכן יש חניון קטן לצד הכביש. חרבת שרישה נמצאת מעבר לשדה, במרחק כ-100 מטרים.

מושב בקוע

בְּקוֹעַ הוא מושב תימני סמוך לקילומטר ה-35 של כביש 3, בין צומת נחשון למחלף לטרון. שייך למועצה אזורית מטה יהודה. היישוב הוקם בשנת 1952 על אדמות דיר מוחיסין – دير محيسن שנטשו את המקום במהלך מבצע נחשון ב-6 באפריל 1948. שמו של היישוב הוא סמלי, ומסמל את הביקוע ואת עקיפת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות באמצעות דרך בורמה שראשיתה בסמוך למושב.

מושב בקוע צילום: User:Ranbar
מושב בקוע
צילום: User:Ranbar

יער המגינים

יער המגינים של  קק״ל משתרע בין היישובים כרמי יוסף וכפר בן-נון מצפון ובקוע ונחשון מדרום. ברחבי היער פזורים עשרות אתרי הנצחה לחיילים שנהרגו במערכות ישראל, וכן אתרי הנצחה יחידתיים. חלק מהאתרים הם ממלכתיים וחלקם פרטיים. ליער המגינים שתי כניסות.

  • כביש 44 כשלושה וחצי קילומטר מצומת נחשון
  • כביש 3 מצומת לטרון (צומת חטיבה 7 ) לכוון צומת נחשון הכניסה ממוקמת מאות מטרים מהכניסה.

אתרי הנצחה ביער המגינים בכניסה מכביש 44

  • אתרי הנצחה לזכר החלל בועז עמידן, דניאל בן רפאל ורחל וויל, ישי מישר סלומונוב, סמל אליעזר לייטנר, און חפר, סגן רפי רפס, רוני חן, 18 חללי פלוגה ז' בגדוד ברק, סגן אורי פונדק, הרב שמואל אורלן , רמו אזולאי, בוגרי בית הספר על שם ד. קלעי, סמל משה שר, יורם לצטר, רס"ן אדי שדה, המורה רחל אלתר, רסן חיים אלייאש, סרן יעקב (ג'קי) פ'יצ'ו, שני רהב, יונתן גוטהילף, יצחק משאט, סא"ל חיים יוסף, סמ"ר רועי שוקרון הירושלמי, וסרן דן ברנר
  • אתר זיכרון למשה שרת (שרתוק): – ראש ממשלת ישראל השני. ליד אתר הזכרון של משה שרת יש מגדל תצפית לשריפות נעול שאסור לטפס עליו.
אתר הנצחת משה שרת
אתר הנצחת משה שרת
  • מצפור "מצפה בקוע": בגובה של 260 מטרים מעל פני הים
מיצפור יער המגינים
מיצפור יער המגינים
  • משבר לתקווה: אנדרטה המנציחה את זכרם של 634 ניצולי שואה, אנשי הגח"ל, שהגיעו ארצה ללא משפחה ונהרגו לאחר גיוסם בקרבות מלחמת העצמאות (נצר אחרון).
אנדרטה "משבר לתקווה" ביער המגינים צילום:ד"ר אבישי טייכרcc-by-sa-2.5
אנדרטה "משבר לתקווה" ביער המגינים
צילום: ד"ר אבישי טייכרcc-by-sa-2.5
  • הנצחה לזכרו של רס"ן אסף אסולין: אמפיתיאטרון ואתר הנצחה לזכרו של רס"ן אסף אסולין אשר נהרג במבצע חומת מגן.
  • שלד זחל"ם: אתר הנצחה לזכרם של חייל גדוד חי"ר וזחל של טנק לזכרם של חיילים מחיל השריון.
  • קברו של שייח מוסה א' טאלע (העולה): שריד של מבנה אבן בעל כיפה מעליו, הוקם לאחר מותו של מוסה א' טאלע. השייח שימש כתצפיתן בקרב בין הצלבנים למוסלמים בנחל שורק. כוח צלבני גילה אותו והרגו. האגדות מייחסות לקרב גזר ב-1177,שבו נחל צלח א' דין מפלה מידי הצלבנים.

אתרי הנצחה ביער המגינים בכניסה מכביש 3

  • מטוס נורד: שהובא בשלמותו ליער לזכר חללי חטיבת הצנחנים 317 (הקרויה כיום חטיבה 226).
מטוס נורד צילום:ד"ר אבישי טייכר cc-by-sa-2.5
מטוס נורד
צילום:ד"ר אבישי טייכר cc-by-sa-2.5
  • אתר הנצחה לחללי פלוגה ס': האנדרטה לזכרם של חללי פלוגה ס' (סימור) מגדוד החרמ"ש  113 בחטיבה 217.
  • אנדרטת גדוד שריון 95: כמאתיים מטר מ״מטוס הנורד״ (ממש מולה) ביער המגינים נמצאת אנדרטת גדוד שריון הוקמה בשנת תשמ"ב (1982), לזכרם של 17 חללי גדוד שריון 95, שנפלו במלחמות ישראל ובמילוי תפקידם מאז מלחמת ששת הימים. רחבת אתר ההנצחה מוקפת ב-17 "תלוליות" אבן גוויל במעגל שקוטרו 7 מטרים. כל אחת מהן מנציחה את אחד הנופלים. האמן גיורא נובק בחר לתת ביטוי לקשר אל הקרקע. לכן מתנשא הגלעד רק לגובה של כ-1.2 מטר. השימוש באבן אמור מזכיר את המנהג להניח אבן בעת עלייה על קברות המתים. שרידי יישוב עתיק, הכוללים בור מים עמוק, שולבו באתר ההנצחה. על לוח מתכת, הנתון בסלע בכניסה לאתר, נאמר: "לזכרם של חיילי גדוד 95 אשר נפלו במערכות ישראל״. ביער עצים אשר ניטע, במצבת אבנים אשר נבנה ובלב העם היהודי יחקק ויישמר זכרם". הגישה אליו הינה מכביש מס' 3 מערבית למושב בקוע.

מושב כפר אוריה

מושב כפר אוריה נקרא במקור "קרית משה", על שמו של משה מרדכי מניסביץ', מראשי אגודת ביאליסטוק, אך שונה ל"כפר אוריה" בעקבות דמיון הצלילים לשמה של ח'ירבת כפרוריה, חורבה הממוקמת מדרום-מערב למושב. להכנת הפוסט הזה חקרתי את תולדות מושב כפר אוריה וגיליתי טרגדיה עומללה של כשלונות חקלאיים, מתיחות בין יהודים וערבים, בין דתיים לחילונים, בין סוציאליסטים וקפיטליסטים. אפשר לבכות. קראו מעט: –

  • לאחר ״גאולת״ הקרקע ב-1912 הוחכרו השדות לערביי הסביבה.
  • ב-1913 הזמין מאיר רוטנברג, את הפועלים היהודיים הראשונים, חבורת סג'רה שכללה 13 חברים ושלוש חברות שכללו דמויות מופת כגון א. ד. גורדון, נח נפתולסקי, יצחק טבנקין, אווה טבנקין, בן-ציון ישראלי, יוסף זלצמן ויצחק פינרמן. הם היו כפופים להנהלה ציבורית של המשרד הא"י. החבורה התגוררה בחאן כפר אוריה קרוב לשנה ועזבו את המקום עקב העברת השטח לניהול פרטי.
  • לאחר מינוי המנהל הפרטי, נוצר מתח רב בין מנהל הישוב ובין הפועלים על רקע כפיה דתית. במקומם הוחלפו הפועלים בפועלים דתיים. המנהל פוטר ועבדו יחד פועלים יהודים וערבים.
  • לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעה למקום קבוצת עבודה של לוי אשכול ששהתה במקום במשך כשנתיים. בשנת 1920 הם עברו לדגניה ב' לרגל התיישבות בעלי הקרקע במקום.
  • בשנת 1920 עלו למקום נציגים של 5 משפחות בלבד מיהודי ביאליסטוק. הם נכשלו כעובדי אדמה וצברו חובות על האדמות שלא עובדו מחוסר מתישבים.
  • בשנת 1922 החליטו התושבים להעביר חלק מהאדמות לקרן הקיימת כדי שיביאו למקום מתיישבים נוספים. למקום הובאה קבוצה של אנשי המזרחי. בשנים 1923–1927 שהתה במקום קבוצה של פועלים של הפועל המזרחי אולם הם נאלצו לעזוב בהוראת המוסדות המיישבים ועברו לכפר חסידים.
  • בשנת 1929 התגוררו בכפר שש משפחות שכללו 15 נפש. לקראת מאורעות תרפ"ט, התושבים ברחו מן הכפר והוסתרו ביתו של שייח' איסמעין שבגבעה ממול הכפר, שהבטיח להם שיגן עליהם. כ-300 ערבים התנפלו על הכפר שדדו את תכולתו ושרפו את בתיו. הכפר נותר בשממונו והאדמות הוחכרו לערבים.
  • ניסיונות לחדש את היישוב במקום לא צלחו בגלל שהאדמות היו פרטיות ולא בחזקת הקרן הקיימת לישראל ולכן קיבוצים כמו קריית ענבים סירבו להשקיע במקום.
  • היישוב הוקם מחדש על חורבות היישוב הישן ב־1944 על ידי יהודים דתיים יוצאי כורדיסטן, והפעם כמושב עובדים.
  • ב-10 בינואר 1948 הותקפה שיירת של אנשי החי"ש שנסעו מן הכפר לעבר חולדה, שניים מן המגינים שבשיירה נהרגו מאש שנפתחה לעברם מח'רבת בית פאר. למחרת ה-11 בינואר הותקף הכפר על ידי המון ערבים. מגיני כפר אוריה יצאו למתקפת נגד על הערבים בח'רבת בית פאר והעלו באש את בתיה. במהלך ההתקפה נהרגו שלושה ממגיני המקום ושניים נפצעו. על פי ההערכות נהרגו 25 תוקפים, בהם אנשי הלגיון הערבי ונוטרים ערבים.
  • במהלך מלחמת השחרור היה היישוב נתון במצור במשך 5 חודשים, והאספקה הייתה מוצנחת מדי יום ממטוס. לאחר הכרזת העצמאות פונו לכפר אוריה אנשי המושבה הרטוב (בפעולה בפיקוד שלמה לה. בהמשך מלחמת העצמאות ננטש היישוב, ו-30 המשפחות הועברו למחנה צבאי בריטי נטוש, "מחנה יעקב" בנתניה.
  • ב-1949 יושבו במקום עולים מבולגריה שלא הסתגלו ועזבו ב-1952.
  • במקום הבולגרים נקלטו עולים מארצות אחרות. ב-1955 חובר היישוב לרשת החשמל.
ציור קיר מאת אברהם אופק בבית התרבות במושב צילום:מיכאלי, רישיון-השימוש - מיכאל יעקובסון
ציור קיר מאת אברהם אופק בבית התרבות במושב
צילום:מיכאלי, רישיון-השימוש – מיכאל יעקובסון

חאן כפר אוריה

המבנה העתיק הוקם בשנת 1875 כחווה חקלאית של אגודת אחוזה הנוצרית מיפו. בראשונה הייתה החווה בבעלות אפנדי שאריסיו עיבדו את הקרקע. אף על פי שמעולם לא חנו בו שיירות מסע ולא עברה באזור דרך ראשית קיבל המבנה את השם "חאן". תחילת שנת 1913 הזמין מאיר רוטנברג את חבורת סג'רה שכללה 13 חברים ושלוש חברות שכללו את א. ד. גורדון, נח נפתולסקי, יצחק טבנקין, אווה טבנקין, בן-ציון ישראלי, יוסף זלצמן ויצחק פינרמן, לבוא וליישב את המקום תחת הנהלה ציבורית של המשרד הא"י. החבורה התגוררה בחאן כפר אוריה ושהתה בו קרוב לשנה וב-2 בנובמבר 1913 עזבו את המקום עקב העברת השטח לניהול פרטי.

החאן בכפר אוריה צילום: אבישי טייכר משתמש:Avi1111 - cc-by-sa-2.5
החאן בכפר אוריה
צילום: אבישי טייכר משתמש:Avi1111 – cc-by-sa-2.5

מושב טל שחר

מושב טל שחר הוקם בשנת 1948 על אדמותיו החקלאיות של הכפר הערבי ח'ירבת בית פאר, שתושביו עזבוהו במהלך מלחמת העצמאות. הכוונה היתה שהאדמות הערביות תיושבנה רק היכן שיש "אדמות עודפות" – מספיק שטחים על מנת לקלוט את התושבים הקודמים, אם יחזרו. זה, כמובן, לא אירע. שם היישוב היה בתחילה "טל-בוקר" על שם הנרי מורגנטאו (מורגנטאו בגרמנית: טל שחר) שהיה מזכיר האוצר של ארצות הברית.

Moshav Tal Shachar from the south (Givat Harakafot). Behind on the right is Karmei Yosef. Behind on the left is Mishmar David (mainly hidden). The memorial for Israel Engineering Corps is seen on the left צילום:יעקב
Moshav Tal Shachar from the south (Givat Harakafot). Behind on the right is Karmei Yosef. Behind on the left is Mishmar David (mainly hidden). The memorial for Israel Engineering Corps is seen on the left
צילום: יעקב

שביל עיזים במושב טל שחר – מסעדת שף חלבית – כשר למהדרין

שביל העזים במושב טל שחר: מסעדת שביל עיזים חלבית בטל שחר, מתאימה למשפחות ולמטיילים, כשר למהדרין (בית יוסף) באוירה כפרית 

קיבוץ משמר דוד – יישוב קהילתי משמר דוד

משמר דוד היא ישוב קהילתי שהוקם כקיבוץ בשנת 1949. בשנת 2003 התפרק הקיבוץ והיה הקיבוץ הראשון שהפך ליישוב קהילתי. ליד היישוב נמצא אתר ההנצחה של חיל ההנדסה הקרבית. בחפירותך הצלה שנערכו בשנת 2006 לפני התחלת בנית השכונת הרחבה קהילתחית, נחשף יישוב מתקופת בֵּית אוּמַיָה בשטח של 6 דונם. בנוסף נמצא מבנה ביזנטי-מוסלמי עגול בעל קוטר של 10 מטר פסיפס צבעוני.

אתר ההנצחה של חללי חיל ההנדסה הקרבית

אתר ההנצחה לחללי חיל ההנדסה הוכרז כאתר הנצחה לנופלים אשר פרצו את הדרך לירושלים בדצמבר 1948. רק מאוחר יותר, האתר הוכרז כאתר רשמי לחללי חיל ההנדסה שנפלו במערכות ישראל. מיקום האתר צמוד לכניסה לקיבוץ משמר דוד. האתר כולל:
  • אנדרטת הגבורה לפורצי הדרך לירושלים
  • קיר שמות הכולל למעלה מ-620 לוחמים של חיל ההנדסה בנפלו במערכות ישראל
  • אמפיתיאטרון לכ-2,500 איש
  • מגרש מסדרים
אנדרטה לחיל ההנדסה הישראלי צילום: MathKnight
אנדרטה לחיל ההנדסה הישראלי
צילום: MathKnight

איך מגיעים? האנדרטה נמצאת לצד כביש 411 בדרך ליישוב משמר דוד, כ-500 מטר מצפון-מערב לצומת חולדה (מפגש כביש 3 וכביש 411). במקום יש שילוט.
לתיאום ביקור: מרכז ההנצחה לחללי מערכות ישראל – 03-9388961

גבעת הפסלים בקיבוץ משמר דוד

על גבעת חולדה הערבית, הנשקפת אל נוף הצופה אל צומת נחשון ושפלת יהודה, הקים גדי פריימן גן פסלים מרהיב של פסלי אבן וברונזה.
איך מגיעים? נוסעים על כביש 411 ונכנסים ליישוב משמר דוד. מול האנדרטה של לוחמי חיל ההנדסה, פונים לדרך קק"ל ונוסעים לפי השילוט "סדנת פיסול".
ליצירת קשר: גדי פריימן -050-7231924.

תל אבימור – חורבת אבימור

תל אבימור הוא תל קדום  בעל שטח של  40 דונם בראש גבעה בשפלה, כחצי ק"מ מדרום-מערב לנווה שלום. התל היה מיושב לסירוגין מאז ראשיתו בתקופה הכלכוליתית, המשכו בברונזה קדומה וברונזה תיכונה (1+2) ושיאו בתקופת הברזל2 ועד התקופה העות'מנית. נחשפו שרידי יישוב מבוצר על כיפה הצופה מערבה. על-פני השטח נראים שרידי חומה, יסודות מבנים, גלי אבנים, וקווי קירות. על המדרון הצפוני חצובה גת. בורות מים חצובים על המדרונות. מתל אבימור תצפית מרהיבה על דרך בורמה. בחורבת אבימור נמצאו שרידי ישוב מהתקופה הפרסית.

חורבת אבימור צילום: Kobi Zilberstein
חורבת אבימור
צילום: Kobi Zilberstein

מרכז המבקרים ברמלה

מרכז המבקרים של נשר ברמלה מזמין מבקרים למסע בעקבות המלט הישראלי. המסע מתחיל עוד מלפני קום המדינה ומלווה עד היום. מרכז המבקרים פתוח לקבוצות מאורגנות במהלך השנה, למשפחות ולציבור הרחב בחגים. המרכז אף מוכשר ומונגש לבעלי מוגבלויות.

מוזיאון המושבה מזכרת בתיה ע"ש ערן שמיר

המושבה מזכרת בתיה הוקמה בשנת 1883, ביוזמתו של הרב שמואל מוהליבר, מאשי חובבי ציון והמזרח״י. זו המושבה הראשונה שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד לעולי העליה הראשונה. שמה המקורי היה "עקרון" – עיר מקראית – הצפונית מבין ערי הפלשתים.  לבקשת הברון ב- 1887, תושביה החליפו את שמה למזכרת בתיה על שם אם הברון, בטי.

מוזיאון המושבה מזכרת בתיה נחנך בשנת 1987. המוזיאון ממוקם באחד הבתים הישנים ביותר במושבה. הוא מספר על ראשיתה של המושבה מזכרת בתיה, תולדות המושבה והישוב בא"י. הביקור במוזיאון כולל סיור בין אתרים היסטוריים שונים בגרעין המושבה, כולם מצויים במרחק מטרים ספורים זה מזה, נגישים ומרתקים. המוזיאון נקרא על ם סרן ערן שמיר, בן  מזכרת בתיה. ערן נפל בקרב בלבנון ביום ט' באייר תשנ"ז (15.5.1997).

מוזיאון המושבה במזכרת בתיה צילום: avishai teicher User:Avi1111
מוזיאון המושבה במזכרת בתיה
צילום: avishai teicher User:Avi1111

*********************************

פארקים, יערות וגנים לאומיים בסביבה: פארק איילון-קנדה, יער הנשיא (יער צרעה) ודרך הפסלים ביער צערה, תל גזר

חדרי אירוח בסביבה: נווה שלום, מזכרת בתיה, חולדה, כפר אוריה, הראל, תרום, צרעה, יד השמונה ואבו גוש.

מלונות בסביבה: נווה אילן ומעלה החמישה

%d בלוגרים אהבו את זה: