בית החולים האיטלקי בירושלים
בית החולים האיטלקי בירושלים

ירושלים במאה ה-19 – המעצמות מתנחלות מחוץ לחומה

מסלול מומלץ:

Christ Church  כנסיית המשיח, חשיפה למוזיאון אסירי המחתרות, מגרש הרוסים וכיכר ספרא רחוב הנביאים וסביבתו: בית מחניים, ביה"ח האיטלקי, הכנסייה האתיופית, בית תבור, בית טיכו, שכונת בית דוד.

התנחלות המעצמות מחוץ לחומה

ירושלים במאה ה-19 –  עם התפוררות האימפריה העות'מאנית ופתיחתה להשפעות של מעצמות אירופאיות, נאבקו רוסים, צרפתים, איטלקים, גרמנים, אתיופים, אנגלים ועוד על השפעה ויוקרה בעיר ירושלים. קדמו ליציאה היהודית  מן החומות שהתחילה ב-"משכנות שאננים" מספר מפעלים פרטיים שהוקמו בשנות החמישים של המאה ה-19. בין היתר הוקמו באותה עת בית הקיץ של הקונסול ג'יימס פין בטלביה ומפעלו בכרם אברהם, ביתו של לודוויג שנלר בליפתא ובית הספר הפרוטסטנטי בית הספר גובאט שהקים הבישוף סמואל גובאט על הר ציון. ב-1860, כמעט בו זמנית עם משכנות שאננים החלו בהקמת מגרש הרוסים ובית היתומים של שנלר.

רחוב הנביאים וסביבתו

רחוב הנביאים נבנה, נסלל ואוכלס במחצית השניה של המאה ה-19 עם היציאה מחומות העיר העתיקה. הרחוב והאזור כולו נחשבו עד אז ליוקרתיים ביותר. המעצמות בנו מבני ציבור גדולים בהם בתי חולים, קונסוליות, בתי ספר וכנסיות יחד עם בתי פאר פרטיים. ברחוב הנביאים גרו שמנה וסלתה של הישוב: סופרים, רופאים, ציירים ומנהיגי הישוב.

השם "רחוב הנביאים" ניתן לרחוב בתקופת המנדט הבריטי אך נקרא גםרחוב בתי החולים,רחוב הקונסולים,הרחוב האחורי,רחוב האצולה והרחוב הסוציאליסטי. האגדה הירושלמית מספרת כי מקור השם הוא בקברו של נבי עוכשא, השוכן ברחוב שטראוס הסמוך, ואשר על פי המסורת המקומית כולל בתוכו את קבריהם של שלושה נביאים – מוסלמי, יהודי ונוצרי.

רחוב הלני המלכה

רחוב הלני המלכה שוכן בלב ירושלים המודרנית, בגבול מגרש הרוסים. זה בניצב לזה. רחוב זה נקרא בתקופת המנדט רחוב מליסנדה, על שמה של מליסנדה, מלכת ירושלים הצלבנית. לאחר הקמת מדינת ישראל, שם הרחוב הוחלף בשמה של המלכה היהודיה. הלני היתה מלכת חֲדָיֵבּ שבאשור. היא ובנה המלך מונבז השני התגיירו בשנת 30 לספירה ותרמו תרומות שונות לבית המקדש השני. בהמשך הוחלט לקרוא לרחוב הלני המלכה, הניצב לזה, בשם בנה, מונבז.

בית קול ירושלים – רחוב הלני המלכה מס' 21

רחוב הלני המלכה
רחוב הלני המלכה

קול ירושלים היה שמם של השידורים העבריים בתחנת הרדיו של המנדט הבריטי בארץ ישראל – The Palestine Broadcasting Service – PBS. הרדיו המנדטורי היו בשלוש השפות הרשמיות של המנדט – אנגלית, ערבית ועברית, והיה זה שירות הרדיו הראשון ששידר שידורים סדירים בעברית. "קול ירושלים" פתח את שידוריו ב-1936, ונמשכו עד להקמת המדינה. אולפני התחנה שכנו בבניין מלון פאלאס לשעבר, ברחוב ממילא (היום רחוב אגרון) מול בריכת ממילא בירושלים. ב-1939 הועברו האולפנים לבית שידור חדש ומודרני בבניין ובמתחם שהיה ידוע בירושלים בשם "בניין החבשים" (בית הקיסרית טאיטו – בית רשות השידור) שנמצא בדרך הנסיכה מליסנדה, כיום רחוב הלני המלכה מס' 21. לימים הרחוב הסמוך נקרא על שם שבתי פטרושקה. בניגוד לרשום בשלט העירוני הפיגוע של האצ״ל לא הפסיק את שידור. האולפן המשיך לפעול מאולפן ליד המשדר ברמאללה.

שבתי פֶּטרוּשקָה היה מלחין, מעבד ומנצח ישראלי. עם בואו לארץ ישראל התקבל פטרושקה לעבודה בשירות השידור המנדטורי הבריטי בו ניצח על תזמורת שירות השידור שבה גם ניגן.  עם קום המדינה התמנה למנהל מחלקת המוזיקה של קול ירושלים, ואחרי שזו התאחדה עם קול ישראל היה לסגן המנהל וב-1958 למנהל חטיבת המוזיקה של התחנה.

בית הקיסרית טאיטו (בית רשות השידור) – רחוב הלני המלכה 21

אשת הקיסר האתיופי מנליך השני, הקיסרית טאיתו, הקימה את הבניין בשנת 1903 למען בני העדה האתיופית הנוצרית בירושלים. ב-1903, בעת ביקורה של טאיתו בירושלים, הורתה הקיסרית להרוס עד היסוד את הבית הקיים. במקומו ציוותה לבנות בית ייצוגי ומפואר, שבמשקוף חזיתו סמל הקיסרית – שמש זורחת ומעליה כתובת בשפת הגעז עם שם הקיסרית.
בתקופת המנדט הבריטי הבנין שימש את רשות השידור הבריטית.

רחוב שבטי ישראל

רחוב בו שזורים בניינים שנבנו על ידי מעצמות מכל רחבי אירופה. ברחוב ברחוב שבטי ישראל חשים סיפורן של המעצמות הגדולות במאה ה־19, והשתלבותן בירושלים המערבית. בתקופת המנדט היה שמו של הרחוב, רחוב סנט פול.

כנסיית סנט פול ברחוב שבטי ישראל

כנסיית סנט פול (פאולוס) נבנתה במהלך 1873 ע"י אגודה בריטית העונה לשם "האגודה המסיונרית הכנסייתית" עבור ערבים נוצרים פרוטסטנטים בעיר וכן לקרב את היהודים אל הנצרות לקראת המילניום הקרב ובא. הכנסייה נבנתה ברחוב שבטי ישראל (בתקופת המנדט היה שמו של הרחוב, רחוב סנט פול) ובסמוך לבית מחניים. אדריכל הבנייה היה קונרד שיק, ירושלמי מגדולי חוקרי ירושלים במאה התשע עשרה. על הגג בכניסה גמלון משולש – חזית גג בצורת משולש ומעליו מגדל פעמונים עם שבשבת רוח עליה כתובה השנה 1873.

בית מחניים – בית פרוטיגר – רחוב שבטי ישראל 34

בית מחניים הינו בניין מפואר ברחוב שבטי ישראל 34 פינת רחוב הנביאים בירושלים. הוא נבנה בשנת 1885 לשמש כביתו הפרטי של הבנקאי יוהנס פרוטיגר והיום משכן את לשכת שר החינוך. שם הבית לקוח מהפסוק בספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ג': "ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". במבנה שיכן בית הספר לבנות על שם אוולינה דה רוטשילד. בשנות ה-20 של המאה ה-20, עבר לגור במבנה מנחם אוסישקין. ב-1927 פונה אוסישקין מהבית על ידי הנציב הבריטי העליון שמשכנו הקודם במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. הנציב התגורר בבית מספר שנים, עד להשלמת משכנו החדש, ארמון הנציב. אוסישקין שהקים את ביתו החדש בשכונת רחביה קרא לו מחנים.

בית החולים האיטלקי, ירושלים- הנביאים פינת שבטי ישראל

ממשלת איטליה, בדומה למעצמות נוספות ובנפרד מפעילות הכס הקדוש, ביקשה להפגין נוכחות בירושלים על ידי הקמת בית חולים מרשים ברחוב הנביאים 34, שנועד להגיש את שירותיו לאוכלוסייה המקומית, ובעיקר לצליינים הקתולים שבאו לבקר בעיר -בדיוק מאותה סיבה שהוקם כמה עשרות שנים קודם מגרש הרוסים. האגודה לעזרה למיסיונרים איטלקים' רכשה את הקרקע הסמוכה לשער שכם בשנת 1910. כאדריכלים התמנו האחים ג'וליו ואנטוניו ברלוצי לעסוק במלאכת התכנון של בית החולים. רק בשנת 1919 כשנתיים לאחר סיום המלחמה, נשלמה בניית המתחם. בית החולים נמסר לנזירות איטלקיות ממסדר קוטולנגו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכה איטליה למדינת אויב בארץ ישראל, ובית החולים הוחרם כרכוש אויב על ידי ממשלת המנדט הבריטי, והועבר לשימוש המפקדה הירושלמית של חיל האוויר המלכותי. במקום הוקמו משרדים ובצמוד אכסניה לחיילי היחידה ובית חולים צבאי. בשנת 1963 ולאחר מו"מ עם איטליה, נמכר המתחם והמגרש שמאחוריו לישראל. בניין לב-רם שנבנה בחצר האחורית (רחוב שבטי ישראל 34) הפך את המתחם כולו למשרד הראשי של משרד החינוך.

 

בית הקונסוליה האתיופית – הנביאים 38 – 40

בניין קונסולית אתיופיה נבנה על ידי הקיסרית האתיופית זאודיטו בשנים 1925 – 1928 כבית מעון עבורה. תכנית זו לא יצאה לפועל והקומה הראשונה שימשה כקונסוליה של אתיופיה, ושתי הקומות מעליה הושכרו למגורים. היילה סלאסי, קיסר אתיופיה הירבה לבקר בבניין זה בשנת 1936, כאשר נכבשה ארצו על ידי איטליה הפשיסטית, והוא נמלט לארץ ישראל.

 

רחוב שאול אדלר

רחוב קטן ללא מוצא על שם פרופ' שאול אהרן אדלר שהיה פרופסור לפרזיטולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקריו הביא לפריצת דרך בהבנת המערכת החיסונית ועמידותה בפני חיידקים. היה חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשכ"ז (1957).

בתי משפחת נששיבי – רחוב אדלר 3

בסוף המאה ה – 19 תחילת ה – 20 גר ברחוב שייח' חאג' באכר אל נששיבי שגר בבית מספר 3. לבתים היו חצרות פנימיות, והם היו בנויים בשיטה הערבית של בתי ליוואן, כלומר: נכנסים אל חדר מרכזי גדול המשמש להסבה ולאירוח, ומחדר זה יוצאים החדרים האחרים.

בית נששיבי

 

בית החולים לילדים מריאנשטיפט –  Kinderhospital Marienstift – בית החולים לילדים של הקרן על שם מריה – הנביאים 29

בית החולים לילדים מָריאנשְטיפְט היה בית החולים הראשון לילדים בירושלים ובמזרח התיכון, ובין הראשונים מסוגו בעולם. בית החולים פעל בין השנים 1872 – 1900. בית החולים הוקם על ידי ד"ר מקס סנדרצקי (Max Sandreczky, 1839- 1899), שהיה רופא ילדים גרמני. המבנה שבו שכן בית החולים קיים עד היום ברחוב הנביאים 29.

בית החולים לילדים מָריאנשְטיפְט

בית הכמורה הגרמני (בית הפְּרוֹבְּסְט) – בית ספר אורט אולייסקי – הנביאים 42

המתחם בו נבנה הבית שימש ב- 1898 את מחנה האוהלים של קיסר גרמניה וילהלם השני בביקורו בירושלים. ב-2 בנובמבר נפגש הקיסר במקום זה עם בנימין זאב הרצל שעמד בראש משלחת נציגים ציונים. ב-1903 הוקם הבניין ושימש כבית ראש הקהילה הגרמנית-פרוטסטנטית – הפְּרוֹבְּסְט, שהתגורר קודם בעיר העתיקה. בין השנים 1918-1926התגורר במקום מושל ירושלים רונלד סטורס. משנת 1948 ועד סוף שנות ה-70 זה שימש כביה"ס לאלקטרוניקה אוטומכניקה ומכניקה עדינה ונקרא "אורט ירושלים " (הנביאים) ולימים "אורט אולייסקי".

בית החולים מאיר רוטשילד – הנביאים 37

בשנת 1854 נפתח בית החולים היהודי בתרומת הברון רוטשילד בעיר העתיקה בירושלים לאחר שהצפיפות והמחלות הרבות גרמו להעתקתו לרחוב הנביאים 37 ופתיחתו מחדש כבית החולים על שם מאיר רוטשילד בשנת 1888 שפעל עד מלחמתהעולם הראשונה. לאחר המלחמה הועבר ניהולו של בית החולים לידי נשות הדסה בשנת 1918 ושמו הפך להיות רוטשילד הדסה. בשנת 1942 עבר בית החולים למתחם החדש בהר הצופים.

בית תבור – הנביאים 58 פינת רחוב אתיופיה מס' 1

למעשה החזית של בית תבור פונה לרחוב הנביאים וכתובת הבית רחוב הנביאים 58 , אבל צידה של החצר פונה לרחוב אתיופיה, והריהו בית מס' 1. בית תבור נחשב לאחד הבתים היפים בעיר. הוא נחנך בשנת 1889, כבית מגוריו של הארכאולוג והאדריכל הגרמני קונרד שיק (1822-1902), שהיה מגדולי חוקריה ובוניה של ירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19. על הכניסה לבית חקק שיק, כפרוטסטנטי אדוק, את השם THABOR בהשראת הפסוק מספר תהלים (פרק פ"ט, י"ג): "צפון וימין, אתה בראתם; תבור וחרמון, בשמך ירננו". המקום משמש מ-1951 ועד היום את המכון התאולוגי השוודי.

 

בית טיכו – רח' הרב אגן 10

בית טיכו הוא אחד הבתים הראשונים בירושלים שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. הוא נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19 על-ידי נכבד ערבי. משפחתו של זייפן העתיקות הנודע שפירא היתה בין המשפחות הראשונות שהתגוררו בו. ב-1912 נשלח ד"ר אברהם אלברט טיכו על-ידי הארגון הפרנקפורטאי "למען ציון" לפתוח מרפאת עיניים בירושלים. הציירת אנה נסעה בעקבותיו, והשניים נישאו באותה שנה. בני הזוג טיכו רכשו את הבית בשנת 1924. הם הסבו את הקומה התחתונה למרפאת עיניים ששירתה את אוכלוסיית ירושלים, עשירים ועניים כאחת, עד מותו של הד"ר טיכו ב-1960.

 

בית טיכו
בית טיכו

בית הרב קוק ושכונת בית דוד – רחוב הרב קוק 9

בית הרב קוק שוכן בקומה השנייה של שכונת בית דוד, הכוללת מבנה ריבועי הסוגר על חצר פנימית, דוגמת "שכונת חצר" קלאסית של ירושלים במאה ה-19. השכונה נקראת על שם הנדבן דוד רייז, והיא נבנתה בשנת 1873. ב-1922נבנתה הקומה השנייה למבנה, לכבודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865-1935) שעבר להתגורר במקום.

בית הולמן האנט ודר הלנה כגן – הנביאים 64

מבנה בן שתי קומות שנבנה בידי הצייר האנגלי הלמאן האנט בשנת 1876. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נכנסו התורכים למבנה וגרמו לו נזקים רבים. מיד לאחר כיבוש ירושלים בידי האנגלים בשנת 1916 נכסה לגור במבנה הראשי  ד"ר הלנה כגן.

בית הולמן האנט
בית הולמן האנט

מנזר אחיות סן ז'וזף – Saint Joseph de l'Apparition – הנביאים 66

מנזר סן ז'וזף של ההתגלות (בצרפתית: Saint Joseph de l'Apparition) הוא מנזר קתולי צרפתי, אכסניה לבית יתומות ובית ספר צרפתי, השוכן ברחוב הנביאים 66 בירושלים.

מנזר האחיות סן ג'וזף

בית החולים האנגלי – הנביאים 82

תחילתו של בית החולים של המסיון האנגלי היה בין חומות העיר העתיקה. בשנת 1894 החל תכנונו מחדש ברחוב הנביאים 82, לאחר שאת הקרקע קנו בשנת 1863. בית החולים החדש אוכלס בשנת 1898 ופעל במתכונתו עד שנת 1948 הטיפול שניתן במקום היה בעבור כל הדתות. עקב עזיבת בית החולים הדסה את המתחם בהר הצופים עברו חלק ממחלקותיו כולל בית הספר לרפואה, לבית החולים האנגלי ברחוב הנביאים 82 עד אשר נבנה ואוכלס בית החולים הדסה עין כרם בשנת 1962.

בית החולים האנגלי
בית החולים האנגלי

 

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. יהושע בן אריה, ירושלים במאה הי"ט עיר בראי התקופה, ( 2 כרכים העיר העתיקה והעיר החדשה).

  2. איל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, יד בן צבי, 1997.

  3. "צילומי ירושלים הראשונים", בהוצאת אריאל (לתמונות שער יפו הישן למשל).

  4. עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך. (שכונת כרם אברהם).

  5. ג'ימס פין עיתות סופה. (אוטוביוגרפיה של פין)

  6. שלמה שבא, דן בן אמוץ, ארץ ציון וירושלים, הוצאת ווידנפלד וניקולסון, 1973.

  7. עדית שכטר פייל, טיולים בעקבות סופרים , הוצאת ידיעות אחרונות.

%d בלוגרים אהבו את זה: