שדרת הושינגטוניה
שדרת הושינגטוניה

טמפלרים בעמק בית שאן

 במשך שנים, גם כאשר גרתי בקיבוץ טירת צבי, לא ידעתי מה פשר שדרת הושינטוניה

התישבות טמפלרים בעמק בית שאן

בשנות ה-20 של המאה ה-20, במנדט הבריטי, נרכשו לא מעט שטחי קרקע בעמק בית שאן במטרה לייסד חוות חקלאיות. בין הרוכשים היו כעשר משפחות נוצריות מצאצאי הגרמנים טמפלרים מן הישוב הטמפלרי וילהלמה
שהגיעו לארץ ישראל במאה התשע עשרה. ההתנחלות הטמפלרית בעמק בית שאן היא הפחות ידוע. כל החוות הוקמו בדרום עמק בית שאן לאורך ציר התנועה. בניגוד ליישובים אחרים של הטמפלרים, הם לא בנו בבקעת בית שאן מושבה לאורך רחוב ראשי, אלא בתי חוות מרוחקים אלה מאלה.
כך למעשה הטמפלרים הקדימו את ראשוני טירת צבי שהתישבו סמוך לחוות הטמפלרים. תמונתו של הפירר הייתה תלויה בבתיהם. רוב בעלי החוות עזבו כך שביום העלייה על של טירת צבי על הקרקע, רק שניים התגוררו בחוותיהם.

חוות משפחת קופ

בית קופ
בית קופ – צילום: טירת צבי

 

ממש קרוב לטירת צבי, על יד מעיין שיח'ת פידה, (עין פדות) התגורר ארווין קופ עם אשתו לואיזה. שלוש בנותיהם התחנכו במושבה ולדהיים (היום אלוני אבא). הבית היה בנוי לבני בוץ שיצרו קירות עבים. הגגות קורו בפח גלי. שתי קומות היו לבית ומרתף, שבימי הקיץ החמים הזרימו דרכו את המעיין הסמוך כדי לקרר את כל הבית. מר קופ היה אדם ידידותי וחברי טירת צבי הייקים, נהנו לשוחח עמו בשפת אימם. הוא היה מקבל את פניהם, תמיד על המרפסת ומעולם לא הזמינם להיכנס. אשתו אף נהגה ללוות מהמבשלות מוצרים שחסרו לה, ולהלוות להן משלה.
קופ היה חקלאי חרוץ שהכניס כלי עבודה מודרניים, כמו טרקטור זחל, ואף ביצע בו עבודות בעבור שכניו הערבים. סביב הבניין, נטע קופ מטע זיתים ופרדס הדרים ואף גילה זן חדש של זיתים שכינהו "ערידה". זן זה שרד שנים ארוכות, ואף זכה לשם עברי "שדה אליהו – 5". הוא אף התקין טחנת קמח מוטורית ששירתה אותו ואת ערביי הסביבה (את שרידיה ניתן לראות ע"י בריכת האגירה הסמוכה). בעת ההתקפה הראשונה על טירת צבי, ניסה קופ להזעיק את הצבא הבריטי לעזרה, אך הטלפון היה מנותק…
בית קופ עומד בהריסותיו עד היום. חוות קופ כיום היא קיבוץ טירת צבי.
שרידי הטמפלרים בעמק בית שאן
שרידי הטמפלרים בעמק בית שאן

חוות משפחת וילנד

בית וילנד
בית וילנד – ציור: מישל הרץ
חוות וילנד
חוות וילנד

מול הכניסה לבית הספר שק״ד (שיתופי-קיבוצי-דתי) בשדה אליהו, שכן ביתו של רודולף וילנד. גם הוא היה בית קומתיים, אך מה שאפיין אותו היה גג רעפים אדומים שהובאו מרעפי מרסיי ונבנה מעל הבית, כאשר הכוונה הייתה לאפשר בין הבית והגג זרימת אוויר שתצנן את הבית. בזכות הגג האדום כונה המקום "הבית האדום", והרעפים שהוסרו מגגו לפני שנהרס, הועברו לכסות את בית הכנסת של שדה אליהו. בניגוד לקופ, היה וילנד מסתגר. הוא חי בגפו ולא יצר קשר עם שכניו היהודים.

וילנד היה בנו השלישי מאשתו הראשונה ,של היצרן והיבואן הוגו וילנד מתחנת הרכבת ביפו.

תעלת בטון סיפקה מים לאחוזה, והיו בה רפת וגידולים של עצי פרי. הניסיונות לגדל בננות לא צלחו.

וילנד נטע את השדרה המרהיבה של עצי הוושינגטוניה והיא שרדה לתפארת בקעת בית שאן עד ימינו. בטירת צבי רווחו שמועות כי לגרמנים היה משדר חשאי שבאמצעותו התקשרו ישירות עם המשטר הנאצי בגרמניה, אך ההוכחות היו נסיבתיות בלבד. בשדה אליהו טוענים כי הבית האדום היה בית מסתורי כי איש מאורחי הבית לא הורשה להיכנס אליו. לדעתם, הסיבה לכך התבררה מאוחר יותר; כפי שחשדו זמן רב, אכן פעל שם משדר אלחוטי ששימש לריגול למען גרמניה.

יש טוענים שבעקבות התנכלויות השכנים הבדויים והחום המעיק ,נטשו הטמפלרים את עמק בית שאן. מכל מקום, במהלך 1938 מכרו הגרמנים את נחלותיהם לקק"ל (לדאבון לבם של השכנים הערבים), ונעלמו מהשטח (לפני שהבריטים יספיקו לגרש אותם).
חוות וילנד כיום בשדה אליהו.
הבית האדום כבר אינו קיים. לזכרו נותרו רק עצי הפיקוס, שדרת דקלי הוושינגטוניות שרידי אמת מים וקטע רצפה.

חוות משפחת קיבלר

בית משפחת קיבלר נמצא כיום בקיבוץ שדה אליהו.
בית קיבלר - שדה אליהו
בית קיבלר – שדה אליהו

חניון הטמפלרים מול קיבוץ שדה אליהו

מול שדה אליהו קיים חניון ליד שדרת הושינגטוניה. כניסה וחניה בחינם. יש ברז מים, שולחנות וצל (צל הוא יקר המציאות בעמק בית שאן.

%d בלוגרים אהבו את זה: