טיול בשדות
היום טיילנו איזי איזי במסלול סביב הושעיה מכיון מערב. התחלנו בבקר יום החופשי – יום שישי – מוקדם כדי להינות מהקרירות טרם הזריחה. אובך ערפילי ריחף על השדות. בדרך ביישוב פגשנו עוד זוגות חברים – כאלה שניתן לפגוש בכל יום שישי. בירידה בכביש הישן למרגולות שלב ב ' שמחתי שאין תנועה רבה. זה יותר בטיחותי להולכי רגל.
אחרי השער הצהוב בצומת שביל ישראל פנינו מערבה לחממות המושב. זה מאד מסקרן לראות שטח גדול כל כך בו הוקמו חממות לצמחי נוי. הכל בצבע שחור כמו אהל בדואי ענק. הכנסתי את הראש בפתח בקיר לראות מה מגדלים – הכל אותו צמח שאת שמו אני לא יודע. מישהו יכול לעזור לי?
בצד שביל החממות הוקמה גדר בקר משלשה חוטי תיל דוקרני. מעבר לגדר שמורת עצי אלון שמשכירים למרעה בקר: גם מנקה את השטח וגם מזבל. עסק טוב. אולי אפשר להשכיר את הגינה שלי גם כן?
הפועלים התאילנדים עובדים בכריעה בעישוב. הם לבושים בלבוש מלא, כובעים ומגיני שמש על העורף. כמה זמן היית יכול לעשות את העבודה הזו? אני מניח שמעט מאד. כל הכבוד להם – לב החקלאות הישראלית.
סמוך כבר רואים את פרי האבטיח שמגדלים לזרעים. יש סימני שיניים של בעלי חיים שעשו פה חינגה.
לאחר הקציר מתפשט צמח כחול-סגול ויוצר מרבדים צבעוניים.
בחזרה בא לקראתנו עדר עזים וכבשים קרחים לאחר הגז. שוחחנו עם הרועה מערב אל הייב. כששאלתי לפשר המוזיקה ששמענו במשך כמה ימים בשבוע שעבר והוא השיב שזאת היתה חתונת בנו. הרועה סידר מגרש ל-300 אורחים מהחמולה, מהשבט ומהכפר. הוא גם נקט בשמותיהם של כמה חקלאי ציפורי שהוזמנו למסיבה. מגרש האירועים גם משמש עוד בני הכפר והזמנתי להשתתף בריקודים באירוע הבא. וואללה! אני חושב באמת ללכת. אם אני כבר שומע את הנגינה מדוע לא אשתתף בריקודים. השאלה גם לסבול מהמוזיקה הרועשת וגם להביא מתנה?
מול צומת הושעיה יש גידול חדש – פרחים מוגנים. שיהיו בריאים.
בחזרה בחרנו לא לעלות ליישוב בטיילת הנוף והעדפנו לעלות בצל ביער דרך מצפה הדגלים ולהיכנס לשלב א' (רח' גן אור) דרך נחל כהנים.
שעה וחצי בכייף!
שבת שלום
אין עליך! יצירתי כל פעם מחדש.
לסבא הבלוג שלך מצוין