ח׳רבת קב – ח'רבת אל קבו *

Carmiel_first_housing_units_1964

מיקום ח׳רבת קב  – Horvat Kev

בתחומי העיר כרמיאל נמצאות חורבות מספר, שרק בחלקן נחפרו. בדרומה של כרמיאל, לצד השכונה החדשה, רמת רבין, שנבנתה לזכרו של יצחק רבין, בליבו של הפארק בגודל 60 דונם לזכר יצחק רבין, נמצא אתר עתיקות חשוב מהתקופה הביזנטית. הפארק פתוח בכל שעות היום חינם וחל בו איסור על הדלקת אש. חורבת קב נמצא כ־400 מ' בקו אוויר מדרום־מערב למנזר שבחורבת זגג.

הערה אישית: אני זוכר כילד בחו״ל הייתי מדפדף בחוברת של קק״ל וקראתי על החלום להקים ״עיר״ בשם כרמיאל. הנה חלום שהתגשם!

רמת רבין
רמת רבין

ישוב של מעיינות

בגבעות העיר כרמיאל אין נביעות קבועות של מים. לעומת זאת בשטח שממזרח לכרמיאל, בכפר ראמה התבסס היישוב על מעיינות. כמות הגשם היורדת במרחב זה כ־600 מ"מ בממוצע רב שנתי. גבעות קירטון מאפשרות חציבה נוחה של בורות מים.

ממצאי ח׳רבת קב – גן ארכיאולוגי חורבת קב

הממצאים ארכיאולוגים העתיקים, כוללים כנסייה, שרידי מבנה, רצפת פסיפס וגתות עתיקות לדריכת ענבים מן המאה השלישית לספירה. במכלול זה נחשפו חדרים סביב כנסייה קטנה, גת גדולה ואבני משקולת של גת נוספת או בית בד. בסמוך מאד לכנסיית המנזר נחשפה כנסייה קטנה נוספת וכן בפטיסטריום (מבנה המיועד לקיום טקסי הטבלה). האתר נפגע קשות בשנות השישים של המאה העשרים מעבודות חציבה אינטנסיוויות, ולאחר מכן נעשו בו שתי חפירות הצלה.

  • כנסייה בזיליקלית ביזנטית קטנה לצד הגת, ובה שרידי רצפת פסיפס מקושטת וחלקי פסיפס שנותרו שלמים, קפלת טבילה קטנה ולידה עוד קפלה קטנה. הכנסייה הייתה מוקפת חדרים. ע. שטרן זיהה את הכנסייה בחפירות חורבת קב כמנזר. הכנסייה, הקפלות והגת, תוארכה לשלהי המאה השישית או לתחילת המאה השביעית. תיארוך זה נשען גם על מטמון המטבעות שנתגלה במבנה סמוך, ושתוארך לשנת 663 לכל המאוחר.
  • מצפון לה התגלתה גת גדולה מאוד עם בור איגום גדול ועמוק – גת יין מושלמת, 8 מ׳ רוחב, צורתה הריבועית, שקועה באדמה כמטר וחצי, ומדרגות חצובות יורדות לתוכה, אל הבריכה המטוייחת. גודלה של הגת הביזנטית שבפארק הארכיאולוגי חורבת קב, בשכונת רמות רבין בלב כרמיאל, מעיד על תעשיית יין משגשגת בחבל הארץ היפה הזה.
  • שתי משקולות אבן גדולות, ששימשו כנראה בבית בד שהיה במקום. סביר מאוד שהכנסייה על החדרים המקיפים אותה וכן הגת ובית הבד היו שייכים למנזר.
  • בין אבני הריצוף של החצר התגלה נר שמן מחרס ובו מטמון של חמישים מטבעות זהב בתוך נר שמן, וזמנן אינו מאוחר משנת 663 לסה"נ, מה שמלמד שהאתר היה מיושב לפחות עד שנה זו.
  • כבשני סיד – זכר לתעשיית כלי החרס המפוארת
  • מבנה שנהרס בשריפה נמצא בקצה הצפוני של האתר.
  • אולם גדול עם גג קמרוני מימי הביניים
  • כלי עבודה מהתקופה הממלוקית

האם לזהות את האתר כמנזר?

אחת השאלות המרכזיות העומדות בפני מחקר זה היא האם נכון הוא לזהות אתרים אלו כמנזרים על סמך ממצאי סקר או חפירה חלקית. עד היום נחשפו שרידיהם הוודאיים של כ-15 מנזרים ברחבי הגליל וכן שרידים רבים נוספים המוצעים להיות מנזרים. כבר כיום, בראשיתו של מחקר זה נראה כי ניתן להבחין ב:-

  • שלש קבוצות של מנזרים שיתופיים (קואינוביום)
    • הגדולים ובראשם כורסי
    • המנזרים שבערים והכפרים כמו אלו של הר ברניקי בטבריה או כפי שנראה לי גם חלק מכנסיות סוסיתא
    • מנזרי הקאוינוביום הקטנים כמו זה בשלומי, ח' מע'רייה וח' שיח
  • קבוצה של מנזרי מערות התבודדות (לאורה) כגון מערות אביב וחניה בנחל אביבים שבגליל העליון, מערת הר הקפיצה ומערת ההתבודדות בנחל בית העמק שבחבל תפן.

קיומה של קפלה או כנסיה במרכזו של מכלול קטן ומוגדר היטב שלצדו מתקני ייצור כמו גת או בית בד, או שניהם גם יחד, הם מהמאפיינים הברורים ביותר של מנזרים.

הגורמים שעיצבו את המרכז הנזירי בכרמיאל

לדעתי של ד״ר מוטי אביעם יש לזהות מנזרים נוספים התחום כרמיאל: בראש גבעת זקיף, בחורבת קברה – כברה, חורבת כנס (נחשף בחצר תיכון מגדים), חורבת קב, ובחורבת מדרסה. כמו כן סביר להניח כי הכנסייה שחשפה פאני ויטו למרגלות חורבת בתה שייכת אף היא למנזר.

נראה שרוב הנזירים שהתיישבו במנזרים במרחב זה באו מקרב האוכלוסייה הכפרית הגלילית. לא התפתחה  תנועה אנאכורטית, תנועה של נזירים מתבודדים. תהליך הניצור התחולל באזור היישוב הפגני בגליל המערבי. אפשר שייסודם של חלק ממנזרי הגליל היה תוצאה של תהליך הניצור. במקרה של מנזרי כרמיאל נראה שפניהם פנו דווקא מזרחה, אל עבר היישוב היהודי. המרכז הנזירי בכרמיאל התפתח בגלל קרבתו לגבול שבין היישוב הנוצרי ליישוב היהודי וכדי לעבות את היישוב הנוצרי באזור הזה. נזירים שחיו בכפר, ריפאו, תמכו בנזקקים, וניהלו את הטקסים בקהילות המקומיות.

חורבת בתה

חורבת בתה הוא אתר הנמצא במרכז העיר המודרנית כרמיאל, בין רחוב הדקל ורחוב יודפת ממש מאחורי בניין העירייה. כיום חלקו מכוסה. בתה היתה עיירה ביזנטית עם חומת מגן. בשנת 1991 התבצעה חפירה באתר ונמצאו בו שרידים של שתי כנסיות ופסיפסים עם כתובות יווניות. סביב הכנסיות נמצאו שרידים של כפר נוצרי מבוצר עם מאגרי מים ובתי מלאכה. הערכות הן שרוב האתרים הביזנטיים נהרסו במהלך המאה השביעית בעקבות הכיבוש הפרסי או הערבי. מח׳רבת בתה יש תצפית מצויינת על בקעת בית כרם. עיריית כרמיאל נטעה שתילי עצים שנשרפו בשריפת יער בשנת 2010.

איך מגיעים לח׳רבת קב?

מכביש 85 נכנסים ממערב לשכונת רמת רבין; שילוט מכוון במקום.

ביבליוגרפיה

  • Aviam M.  2004:  Jews, Pagans and Christians in the Galilee (Land of Galilee 1). Rochester. Pp. 181-204
  • http://www.kinneret.ac.il/Web/ResearchInstitutes/ArcheologyInstitute/articlesArch/773.aspx
  • https://biblewalks.com/Files/BataCathedra147.pdf
%d בלוגרים אהבו את זה: