ח׳ירבת אל ע׳ריב *

מיקום ח׳ירבת אל ע׳ריב

ח׳ירבת אל ע׳ריב נמצאת בקצה של שלוחה בשולי בקעת שפע שבמוצאו של נחל בצת מצפון לקיבוץ מצובה. רוב השטח נהרס בזמן הקמת לולים של הקיבוץ וחלק אחר בעבודות יעור של קק״ל.

קיבוץ מצובה

קיבוץ מצובה (מבטא מַצּוּבָה או מַצּוּבָּה) הוא 550 מטר דרום-מזרחית ליישוב שלומי. הקיבוץ שוכן מדרום לבקעת שפע. מצובה נקרא על שם העיירה "פי מצובה", הנזכרת בברייתא דתחומין שבתלמוד ובכתובת רחוב כעיירה בתחום צור, לעניין מצוות התלויות בארץ. שמה של ״חורבת פי מצובה״ השתמר בשם החורבה שמצפון לה ברחוב סחלב בשכונה הצפונית של שלומי. [ראה צילום הכותרת: פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכרת מצובה כעיירה יהודית בתחום צור.]

חפירה ארכיאולוגית בח׳ירבת אל ע׳ריב

במקום נחשף חלק של כנסייה קטנה מסוף התקופה הביזנטית. חלק ממבנה זה נחפר בחפירה לא מסודרת ובלתי חוקית. לא ניתן היה לתארך את מכלול הכנסייה בעזרת הממצא. יתר הממצאים כוללים: שיש משובץ, שבר של כתובת יוונית, חרסים מן התקופה הרומית ומן התקופה הביזנטית, כותרת קורינתית, שבר כרכוב מעוטר בצלב, שבר מכסה של רליקוואריום עשוי שיש. במוזיאון של קיבוץ מצובה נמצאים מספר פריטים אדריכליים מאתר זה.

ממצאים ארכיאולוגים בח׳ירבת אל ע׳ריב

ממערב לקיר הפתחים נחשפה רצפת פסיפס של הנרתקס -narthex. זה קטע הפסיפס הגדול ביותר שנחשף באתר. למרות העודה שהמבנה אינו שלם, ניתן להניח במידה רבה של ודאות כי זוהי כנסייה. פסיפס הנרתקס הוא מיוחד במינו: הביצוע הרשלני של אבני הפסיפס, הסכינטיזציה של הדמויות, פשטותם של הדגמים הצמחייםהינם יחודיים בין פסיפסים שהתגלו עד כה בכנסיות הגליל המערבי.לעומת פסיפס הנרתקס, שהוא מיוחד במינו, פסיפס אולם התווך על התשליב שבו, פסיפס האינטרקולומנציות והפסיפס בחדר הדרומי הם רגילים ומוכרים מאתרים אחרים בגליל ובארץ.

בחורבת מידב, חורבת גוב ובחורבת אל ע׳ריב היה מנזר הגליל המערבי- מכלול בנייה בעל מתאר רבוע, ששטחחם 2-0.5 דונם. בכל מכלול חדרים, בתי בד, לעתים גת, ובדרך כלל כנסייה.

סקר ויקטור גרן -Victor Guérin באבו ע׳ריב

מסלול: ח'רבת עבאסיה — ח'רבת [ אל ] ע'ריב — ח'רבת תל אלהוא — ח'רבת זבז "ה — ח'רבת טבריא — ח'רבת ג'עילה — ח'רבת ג'ליל — ח'רבת כרכרה — ח'רבת סמח — ח'רבת [ א ] רמח — ח'רבת בנא — חזרה לאלבצה

אבו ע'ריב בשעה אחת עשרה ועשרים דקות ירדנו במדרון מתון למדי מערבה צפונה מערבה . בשעה אחת עשרה ועשרים וחמש דקות פנינו צפונה צפונה מערבה . רכבנו לפעמים בתוך שדה חיטה ולפעמים לאורך מטעי תאנה . בשעה אחת עשרה וארבעים וחמש דקות התרוממו פני הקרקע ונעשו טרשיים , וסבכי שיחים החליפו את גידולי התרבות . בשעה שתים עשרה וחמש עשרה דקות ירדנו לעמק שפר מכוסה עצי זית נהדרים . בשעה שתים עשרה ועשרים ושמונה דקות ראינו מעט חורבות ליד קבר שיח' קטן , והוגד לי כי שם האתר ח'רבת אבו ע'ריב. בשעה שתים עשרה ושלושים וארבע דקות חזרתי אל המחנה שלי בעקרבה. 
(ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ – ישראל – כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1984, פרק 30, עמוד: 7)

סקר ויקטור גרן -Victor Guérin בח׳ירבת אל ע׳ריב:

מסלול: ח'רבת קלנסוה — ח'רבת אלעיאצ'יה — ג'בל אם אלח'רוב — ג'דידה — חזרה לכפר יאסיף

ח'רבת [ אל ] ע'ריב בשעה חמש וארבעים דקות נעתי דרומה מזרחה , ולאחר שחציתי שני גיאיות הגעתי לאתר חורבות גדול יותר בשם ח'רבת [ אל ] ע'ריב . הוא משתרע בצלע גבעה שהיום חלקה מעובד וחלקה מכוסה סבכים . בורות מים רבים וכמה מרתפים חצובים בסלע השתמרו במצב טוב למדי ; וכך גם בית בד עתיק , שעמודיו המחורצים עודמ נושאים את הקורה המונוליתית שהונחה עליהם . ח'רבת תל אלהוא בשעה שש ושלושים דקות עליתי מזרחה , 
(ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ – ישראל – כרך שביעי : הגליל (ב), מפתח מפורט לשבעת הכרכים, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1987, פרק 78, עמוד: 87)

משמעות השם ח׳ירבת אל ע׳ריב

ע׳ריב משמעותו ״זר״.

צפיפות הכנסיות והמנזרים בגליל המערבי

צפיפות הכנסיות והמנזרים בגליל המערבי (כפי שעולה גם מן הסמיכות והגודל של כנסיות ח׳ירבת אל וואזיה) מעידה על עוצתמה של היישוב הנוצרי באזרור זה. הכפרים הלכו וגדלו, עד כי היה צורך לבנות כנסיות חדשות וגדולות. מצבים הכלכלי של התושבים היה, כפי הנרא, טוב למדי ואיפשר בניית כנסיות מהודרות, המצטיינות בפסיפסים נאים ובעיטור אדריכלי בשיש. המנזרים שהוקמו ברחבי האזור נבנו בעיקרק בשולי היישובים, כפי שעולה מהממצא בח׳ירבת אל ע׳רוב וחורבת בתהאו אף בשטחים הפתוחים, כפי שמעיד הממצא בחורבת מידב וחורבת גוב.

הקווים הדומים: אספיס אחד עד שלושה, העדר חדרי פרוטזיס ודיאקוניקון, כותרות קורינתיות שטוחות(ח׳ירבת אל ע׳ריב, חורבת חשק, ח׳ירבת אל וואזיה), לוחות סורג משיש (ח׳ירבת אל ע׳ריב, חורבת גוב, ח׳ירבת אל וואזיה), פסיפסים עם דגמים גיאמטריים(חורבת חשק, חורבת מידב, ח׳ירבת אל ע׳ריב, חורבת גוב), ניצנים (ח׳ירבת אל ע׳ריב, חורבת חשק) ובעלי חיים (ח׳ירבת אל ע׳ריב, ח׳ירבת וואזיה) .

עדויות לנטישה/הרס במאה ה-שביעית לספירה נמצאו בחורבת חשק, גוב, מידב, ובח׳ירבת אל וואזיה. אמנם יש עדויות לקיום וחידוש חלק מן המנזרים בגליל המערבי לאחר הפלישה הפרסית

 

ביבליוגרפיה

ארץ צפון, חמישה אתרים כנסייתיים בגליל העליון המערבי, מרדכי אביעם, עמודים 206-204