ח׳ירבת אל וואזיה *

Survey_of_Western_Palestine_1880

מיקום ח׳ירבת אל וואזיה

ח׳ירבת אל וואזיה – Al-Wayziyya –  الويزية‎ נמצאת כ-8.5 ק״מ צפונית-מזרחית מצפת ודרומית-מזרחית לקיבוץ מחניים. האתר נמצא בראש כיפה, בקצה שלוחה לכיוון מערב, שאין בה כל מקור מים. משום כך נחצבו בורות מים רבים באתר. האתר שוכן על אזור וולקני הנוטה לבקעת החולה. יישוב זה היה בין הגדולים בגליל. האתר שוכן כ-250 מ׳ מעל פני הים. אל וואזיה היה קשור לדרך משנית בין צפת לטבריה. כ-0.5 ק״מ לכיוון מערב נמצאת מחצבה.

סקירות וחפירות בח׳ירבת אל וואזיה

  • האתר נסרק על ידי גרן (Victor Guérin)
Honore_Victor_Guerin
Honore_Victor_Guerin
  • בוצעה סריקה במסגרת הסקר הבריטי (Condor and Kitchener).
  • במהלך שנות השמונים של המאה ה-20 נערכו באתר סקר וחפירה. בסקר מקיף שערך מרדכי אביעם נמצאו ממצאים מתקופת הברזל א׳,ההלניסטית, הרומית המאחת והביזנטית.

ממצאים ארכיאולוגים – קברי כוכים

במהלך שנות השמונים של המאה ה-20 למרגלות המדרון הדרומי נספרו למעלה מעשרה קברי כוכים חצובים בסלע עם סגירה באמצעות אבן גולל עגולה הנפתחת אל תוך שקע מצד שמאול לפתח. שיטה זו נפוצה דווקא בכרמל.

ממצאים ארכיאולוגים – הכנסייה המערבית

בפסגת האתר נמצאה בבירור שרידי כנסייה גדולה שניצבה במרכז היישוב העתיק, רצפת פסיפס צבעונית, גרם מדרגות מונומנטלי ברוחב 15 מ׳. פעילות חריש, סיקול ושוד שיבשו את הממצאים.

ממצאים ארכיאולוגים – הכנסייה המזרחית

נחשפה כנסייה גדולה ביותר עם רצפת פסיפס בדגם ניצנים – דומה לפסיפס בכנסייה בנהריה. במצב השתמרות גרוע בעיקר עקב פעולות חריש וסיקול בשנות השמונים. רוב שטח הפסיפס נהרס פרט לקטע בלתי פגוע מתחת לטרסה שעליה הוערמו אבנים בזמן הסיקול. בין הממצאים יש פיטסים (dolium), משפך, קערות, נר, שרשרת, מטבע ובקבוק זכוכית. הממצאים שנתגלו בחפירה שייכים לשלב האחרון של קיום הכנסייה – סוף המאה השישית לספירה. מיקומה של הכנסייהבשוליים המזרחיים של האתר מצביע על כך שהיא הוקמה בשלבי התפתחותו האחרונים של היישוב. מימדי שתי הכנסיות והפאר שלהן מצביעים על עושר היישוב בתקופה הביזנטית. כלי החרס והמטבע רומזים על חורבנה של הכנסייה בראשית המאה השביעית לספירה. שרידי השריפה וחסימת הפתח מצביעים אולי על חורבן אלים. כנסייה זו היא טיפוס של כנסיית כפר – ולא כנסייה פרטית ולא מנזר.

Survey_of_Western_Palestine_1880
Survey_of_Western_Palestine_1880

ממצאים ארכיאולוגים – מתקן תת-קרקעי

בחודש יולי 2012 תועד מתקן תת-קרקעי בח' אל-וואזיה שבגליל המערבי (נ"צ 218282/759729), בעקבות פעילות פיקוח שוטפת של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. נתגלה במדרון הדרומי-מזרחי של החורבה, במרחק כ-30 מ' מצפון-מערב לשרידי הכנסייה המזרחית, פתח של מתקן תת-קרקעי חצוב. על הדופן המזרחית של המתקן נתגלתה חרותת של דמות מתפללת (אורנט). בדופן המזרחית של המתקן, על הטיח הקדום, נתגלתה חרותת שנעשתה באצבעות אדם בעת שהטיח היה עוד רטוב (איורים 3, 4). בחרותת דמות אדם מרימה את ידיה משני צדי גופה כלפי מעלה בתנוחת תפילה הידועה בשם 'אורנט' (Orans), המסמלת בנצרות הקדומה את תפילתו של המאמין.

דומה כי מאגר המים היה חלק ממכלול הכנסייה הסמוכה בח' אל-וואזיה במהלך התקופה הביזנטית. פתחו של המאגר אינו מאפשר כניסת אדם זקוף, והוא מאפיין מאגרי מים בני התקופה שנתגלו במתחמים כנסייתיים רבים בגליל (למשל, מאגר המים בחורבת חשק). החרותת במאגר המים מתארכת אותו לתקופה הביזנטית ופותחת צוהר לאמונתם הדתית של תושבי המקום במהלך תקופה זו.

צפיפות הכנסיות והמנזרים בגליל המערבי

צפיפות הכנסיות והמנזרים בגליל המערבי (כפי שעולה גם מן הסמיכות והגודל של כנסיות ח׳ירבת אל וואזיה) מעידה על עוצתמה של היישוב הנוצרי באזרור זה. הכפרים הלכו וגדלו, עד כי היה צורך לבנות כנסיות חדשות וגדולות. מצבים הכלכלי של התושבים היה, כפי הנרא, טוב למדי ואיפשר בניית כנסיות מהודרות, המצטיינות בפסיפסים נאים ובעיטור אדריכלי בשיש. המנזרים שהוקמו ברחבי האזור נבנו בעיקרק בשולי היישובים, כפי שעולה מהממצא בח׳ירבת אל ע׳רוב וחורבת בתהאו אף בשטחים הפתוחים, כפי שמעיד הממצא בחורבת מידב וחורבת גוב.

הקווים הדומים: אספיס אחד עד שלושה, העדר חדרי פרוטזיס ודיאקוניקון, כותרות קורינתיות שטוחות(ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת חשק, ח׳ירבת אל וואזיה), לוחות סורג משיש (ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת גוב, ח׳ירבת אל וואזיה), פסיפסים עם דגמים גיאמטריים(חורבת חשקחורבת מידבח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת גוב), ניצנים (ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת חשק) ובעלי חיים (ח׳ירבת אל ע׳ריב, ח׳ירבת וואזיה) .

עדויות לנטישה/הרס במאה ה-שביעית לספירה נמצאו בחורבת חשק, גוב, מידב, ובח׳ירבת אל וואזיה. אמנם יש עדויות לקיום וחידוש חלק מן המנזרים בגליל המערבי לאחר הפלישה הפרסית

אוכלוסית אל וואזיה

  • בשנת 1922 גרו במקום 30 מוסלמים.
  • בשנת 1945 גרו במקום 100 מוסלמים – רובם בדואים
  • בסוף תקופת המנדט הבריטי ב-1948 התגוררו ביישוב 116 נפשות. בעלי הקרקע (3,673 דונם) היו דווקא יהודים. לא היתה בעלות ערבית.

מלחמת השיחרור

אל וואזיה נכבש על ידי הגדוד הראשון של הפלמ״ח במבצע יפתח ב-1 במאי 1948. כל תושבי הכפר נטשו את בתיהם. לא הוקם ישוב יהודי במקום. אמנם קיבוץ מחניים הוקם בשנת 1939 כ- 1.5 ק״מ דרומית-מזרחית מאל וואזיה.

סמל הפלמ"ח באנדרטת חטיבת הראל בגבעת הרדאר צילום:Avi1111 Dr. Avishai Teicher
סמל הפלמ"ח באנדרטת חטיבת הראל בגבעת הרדאר
צילום:Avi1111 Dr. Avishai Teicher

קבר שייח שייח׳ אל וואזי

קבר שייח׳ אל וואזי נמצא 0.5 ק״מ מן הישוב – היום הרוס.

קבר שייח׳ אלוואזי
קבר שייח׳ אלוואזי

ביבליוגרפיה

ארץ צפון, חמישה אתרים כנסייתיים בגליל העליון המערבי, מרדכי אביעם, עמודים 190-191

http://www.palestineremembered.com/Safad/al-Wayziyya/index.html

http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=13690

%d בלוגרים אהבו את זה: