חפירות תל עכו – תל אל פוח׳אר

חפירות תל עכו

ב-25.07.2018 השתתפתי בסיור המובל על ידי ד״ר שלי-אן פלג (אוניברסיטת חיפה) והמודרך על ידי ד״ר אן קילברו (אוניברסיטת פנסילבניה סטייט) ביום סיום חפירות בבתל עכו עתיקה. תל עכו נחפר בשנים 1973-1989 בראשותו של הארכאולוג משה דותן שהיה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. דותן פרש לפנסיה בשנת 1988 והמשיך לחקור, אך לא הספיק לפרסם תוצאות חפירותיו בתל עכו.

ד״ר קילברו הספיקה לעבוד בחלק מחפירותיו של דותן. כיום הממשיכה את דרכו בחפירה ומקוה לפרסם את הממצאים של פרופ׳ דותן.

ד״ר פלג משמאל - ד״ר קילברו מימין
ד״ר פלג משמאל – ד״ר קילברו מימין

 

בניגוד לרוב התלים בארץ תל עכו (Tel Akko) אינו מעוגל או סגלגל אלא מעורך כמו בננה 600×350 מ׳. גובהו מגיע ל- 37 מטר מעל פני הים. שטחו הכולל כ- 200 דונם. התל נמצא רק 2 ק"מ מזרחית לקו החוף המערבי של העיר העתיקה. נחל נעמן (נחל בלוס – Belus) הגיע עד למרגלות התל. מי נחל נעמן נובעים ממעיינות באזור עין אפק (כורדני). לנחל מספר יובלי אכזב מאזור הגליל המערבי התחתון. התל עומד סמוך לדרכים היבשתיים צפון-דרום לאורך החוף ומזרחה דרך עמק יזרעאל. מפת סימון שבילים: 2 – הגליל העליון.

מתי התחילו להתגורר על תל עכו? – תקופת הברונזה הקדומה

על גבעת הכורכר (Kurkar -סלע משקע פריך ונקבובי) הוקםכפר קטן על מה שייקרא ״תל עכו״. היישוב החקלאי הוקם בתקופת הברונזה הקדומה (3300 עד 2200 לפנה"ס). ביישוב ננטש סביב שנת 3000 לפנה"ס. יתכן שהסיבה לנטישה זו היתה שטפון של מי הים.

עכו הכנענית – מתקופת הברונזה התיכונה (2000 לפנה"ס)

היישוב המבוצר הראשון בתל הוקם בתקופת הברונזה התיכונה (2000 עד 1550 לפנה"ס). לעיר הזו היתה חומה קיקלופית (חומה הבנויה אבני גוויל ענקיות לא מעובדות) וסוללת מגן (embankment), ובה מצודת לבנים בת שתי קומות. העיר המשיכה והתרחבה במהלך המאה ה-15 לפנה"ס אך בסופה חרבה בשריפה. בראשית תקופת הברזל (1200 לפנה״ס), המקבילה לתקופת ההתנחלות הישראלית, התיישבה בעיר אוכלוסייה חדשה המזוהה עם בני שרדנה. עכו מוזכרת במקרא כעיר שלא נכבשה בידי בני ישראל – "אָשֵׁר, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ" (שופטים א' ל"א). עכו נמנתה עם ערי "ארץ כבול" שהועברו משלמה המלך לחירם מלך צור, כתשלום על הארזים לבניית בית המקדש הראשון.

העיר הכנענית פעלה בחקלאות, מסחר בינלאומי דרך נמל בנחל נעמן, עיבוד מתכות, והפקת ארגמן מחלזונות. חוף ארגמן הסמוך לתל משמר את תעשית הארגמן.

חפירות תל עכו 2018
חפירות תל עכו 2018

תעשיית ברזל בתל עכו

בחפירות בתל עכו התגלו מספר ממצאים המצביעים על קיומה של תעשיית ארגמן במקום. בשכבות המתוארכות למאות 13-12 לפנה"ס נתגלו ממצאים המעידים כי שימש לפעולות תעשיית קדרות ותעשיית מתכת. בחפירות הנוכחיות נחשפו סיגי ברזל ושרידי כבשן המעידים על תעשיית ברזל על תל עכו. למרות שקיימות עופרות ברזל בגליל מניחים שהובאו לכאן עופרות ברזל ממערות ״וורדה״ ליד העיר עג׳לון בצפון ממלכת ירדן – המקור הגדול ביותר של עפרות ברזל באזורנו.

סיגי ברזל מתל עכו
סיגי ברזל מתל עכו

הפקת ארגמן מחלזונות בתל עכו

האתרים הגדולים ביותר של תעשיית הארגמן בארץ ישראל היו: תל שקמונה, דור, עכו, תל כיסאן ותל מור. קונכיות ארגמון נתגלו במפוזר במהלך כל עונות החפירה בעכו. במדרונו הצפוני של התל, נתגלתה כמות גדולה של קונכיות ארגמון מרוסקות, אשר תוארכו ברובן לתקופה הפרסית וההלניסטית. נתגלו גם ממצאים המעידים על קיומה של תעשיית ארגמן באתר, ביניהם רסק קונכיות ארגמון. תעשיית הארגמן מעכו טמונה בכך שמדובר בממצא הצבע הקדום ביותר שנתגלה עד כה בישראל.

שער הים הכנעני: נחשף שער העיר, במערב התל הפונה מזרחה, ושזכה לכינוי "שער הים". עקב חולשת הלבנים של השער, קירות השער צופו באבנים ולהמדרגות צופו במדרגות עץ.

ונדליזם: אין משטר תחזוקה לתל. השטח אינו מגודר והכניסה ללא תשלום. רמת קושי:לכל המשפחה. נגישות לנכים:לא נגיש. לדאבוננו היו מספר לא קטן של אירועי ונדליזם. אולי צריך להפוך את האתר לגן לאומי?

 

  • שער הים, תל עכו

שער הים, תל עכו

עכו הפיניקית – מן מאה ה-9 לפנה"ס

עכו חזרה לפרוח במאה ה-9 לפנה"ס תחת שלטון פיניקי. סנחריב החריב את עכו והעלה אותה באש בשנת 701 לפנה"ס. העיר המשיכה לפעול עד אמצע המאה ה-7 לפנה"ס כששוב חרבה ועלתה באש שוב. בתקופה זו הים הגיע עד למרגלות התל.

חשיפת קיר לבנים בתל עכו
חשיפת קיר לבנים בתל עכו

עכו בתקופה הפרסית – 586 – 332 לפנה"ס

חול הים סתמה את הנמל בנחל נעמן והנמל ומרכזי המסחר עברו מערבה לכיוון הים התיכון. בזמן כלשהו בתקופה ההלניסטית הוא ננטש לטובת התיישבות על חצי האי בלבד. היישוב ירד מן התל בתקופה ההלניסטית ועברו גם רובעי המגורים מערבה. התל ננטש בסוף המאה ה-2 לפנה"ס.

תליון מתל עכו
תליון מתל עכו

עוד שמות לתל עכו

מקור השם אינו ידוע ואינו שמי. עכו מוזכרת בשפות כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי, אקדית, אשורית ועברית תנ״כית. השם משמר את שרידי העתיקות שנמצאים על התל. העיר עכו מוזכרת שלוש-עשרה פעמים במכתבי תל עמרנה, בכתובות שנמצאו בעיר אוגרית, ליד לטקיה בסוריה, ובכתובות מצריות של סתי הראשון ורעמסס השני.

  • בפי ערביים עכו התל מכונה ״תל אל פוח׳אר״ (Tell el-Fukhar –  تل الفخار)  בשביל אלה שאינם מבינים ערבית זה ״תל החרסים״.
  • שמה של העיר עכו בתקופה יוונית, הרומית, והביזנטית היה Ptolemais –  Πτολεμαΐςבתקופה האיסלאמית הקדומה חזרה העיר לשמה המקורי (אך לא חזרה לתל).
  • "תל ריצ'ארד לב ארי" – מלכים ואצילים שעמדו בראש מסעי הצלב עלו אל התל כדי לצפות בעכו ובו הציבו חלק  מן הגייסות שלהם.
  • "עכו אל חארב" – על יסוד חורבנה והריסתה של עכו בידי הממלוכים.
  • בעת נפוליאון" הוא שמו העממי של התל, על שמו של נפוליאון אשר הטיל מצור על עכו בשנת 1799. התל שימש את כוחותיו של נפוליאון כעמדת תצפית, בדומה לשימוש שעשו בתל נפוליאון בתל אביב בעת המצור על יפו. על ראש תל עכו ניצב פסל ברזל גדול בדמות סוס ועליו רכוב נפוליאון כשהוא מסתער ופניו לכיוון צפון.

חפירות בתל עכו

  • 1973-1989 בראשותו של הארכאולוג משה דותן ז״ל מאוניברסיטת חיפה
  • חפירת הצלה התקיימו ב-2005 וב-2006.
  • 2010 חפירות בראשות פרופסור תמי שניידר מאוניברסיטת קלרמונט (Claremont) ובליווי פרופסור מיכל ארצי.
%d בלוגרים אהבו את זה: