חפירה ליד ג'לג'וליה *

המסכרה (מפעל להפקת סוכר מקנה סוכר) בג'לג'וליה צילום:ד"ר אבישי טייכר

הנה הזדמנות חד פעמית לנסוע בזמן חצי מליון שנים ולהכיר טוב יותר את בני האדם הקדומים שחיו כאן לפנינו בין ג'לג'וליה לכביש 6. קריאת מאמר בענייני ארכיאולוגיה בעתון הוביל אותי לחידון סתירות של עתיקות ג׳לג׳וליה. האם תוכל להחליט מי צודק?

ג'לג'וליה

  • ג'לג'וליה (جلجولية – Jaljulia) היא יישוב עתיק יומין בשרון. בתקופה הרומית הישוב נקרא Galgulis – היא גלגוליס הנזכרת באונומסטיקון של אוסביוס.
  • הצלבנים כינו אותו Jorgilia
  • ביברס סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה העניק את אדמות הכפר לשלשה אמירים שלו.
  • בתקופה העות׳מאנית בשנת 1596התגוררו כאן מאה בתי אב. בסוף המאה ה-16 היתה ג'לג'וליה כפר גדול, אבל במאות הבאות התמעטה אוכלוסייתה.
  • במפה של פייר ז'אקוטן Jacotin משנת 1799 הישוב מכונה Gelgeli.
  • בשנת 1870 מנה Victor Guérin ויקטור גרן 600 נפשות. ג'לג'וליה החלה להתפתח שוב בסוף המאה ה-19 כתוצאה מהתנחלות של מהגרים מאזור ההר.
  • בשנת 1882 Wilson, Conder and Kitchener  שליחי ה-PEF מצאו כפר גדול עם שרידי מסגד ושריד חאן.
  • במפקד הבריטי משנת 1922 מונו 123 תושבים כולם מוסלמים. בשנת 1931 היו 260 תושבים ובשנת 1945היו 740 תושבים.
  • לאחר מלחמת השחרור, ג'לג'וליה נמצאה בצד הערבי של קו הפסקת האש ואדמותיה הוחרמו. בהסכם שביתת הנשק של 1951 הישוב הוחזר לישראל אבל האדמות הועברו לישובים ציוניים חדשים.
Jaljulia PEF Map
Jaljulia PEF Map

ח'אן מהתקופה הממלוכית בג׳לג׳וליה

כל המקורות מסכימים שיש בג'לג'וליה שני אתרים היסטוריים: חאן ומסגד. לגבי החאן אין מחלוקות.

ח'אן מהתקופה הממלוכית שהיה חלק מרשת חאנים שהשתרעו לאורכה של דרך הדואר שעקפה את מישור החוף. בתקופה ההיא מישור החוף שפע ביצות. החאן נבנה על ידי סיף א-דין תנכז א-נאסרי, מושל דמשק בשנים 1312–1340. שטחו של החאן מוערך בלמעלה מ-5,000 מ״ר. החאן עדיין היה פעיל במאה ה-16. ב-1870 Victor Guérin ויקטור גרן ביקר בחאן, היפה לדבריו, וציין שהמנרט היה הרוס.

Mamluk Khan, Jaljulia צילום: Bukvoed
Mamluk Khan, Jaljulia
צילום: Bukvoed

מסגד אבו אלעון בג׳לג׳וליה – בויקיפדיה יש בילבול

מסגד אבו אלעון שוכן בחלקו הדרומי של הכפר, ממזרח לכביש 444. זהו מבנה פתוח לצד מערב, שייחודו בסגנונו הגותי. למסגד אולם קשתות גדול ושלשה חדרים עם קמרון חבית. אולם קשתות גדול נוסף מהרס בהפגזה על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה.

  • בויקיפדיה בעברית כתוב: מסגד "אבו אלעון", אחד ממפקדי הצבא של צלאח א-דין, שלאחר מכן הוסב למפעל להפקת סוכר, ועל כן נקרא ה"מסכרה"…..ביישוב מצויים גם שרידי טחנת סוכר מן התקופה הצלבנית, שמאוחר יותר הפכה למסגד אבו אלעון.

לעומת זאת:

  • בויקיפדיה באנגלית טוענים: מסגד אבו אלעון מיוחס לשמס אלדין (Shams al-Din Abu´l-Awn Muhammad al-Ghazzi (מנהיג דתי מן המאה ה-15) אשר נולד בג׳לג׳וליה.

הקבר הקדוש בג׳לג׳וליה

במתחם מסגד אבו אלעון נמצא קבר קדוש מוסלמי המיוחס לשמס אלדין, שר צבא מפקודיו של צלאח א-דין.

האם היתה תעשיית סוכר בג׳לג׳ויה?

רקע: הצלבנים יצאו למסע של כוח ומפעל בשם הדת, ולפני סיומו החלו להעביר את אותה תשוקה לסחורה מסחרית: סוכר. בתי מלאכה ליצור סוכר היו קיימים בתקופה הפאטימית, הצלבנים, האיובים, וממלוכית. מקור הסוכר היה מהודו ומשם התפשט לסין ולארצות האסלאם המוקדם. הערבים והמוסלמים התחילו לגדל סוכר במסגרת ״המהפכה החקלאית הערבית״ ואימצו את הסוכר למטבח שלהם. גידול סוכר דרש השקעה כספית גדולה בשל הצורך בבניית מערכות השקיה, וכן כוח אדם רב וידע. תנאים אלה נוצרו כמאה שנה לאחר הכיבוש המוסלמי. הצלבנים המשיכו לגדל ועבד סוכר בעיקר בעמק הירדן ובגליל. עד הכיבוש הצלבני של ארץ ישראל סוכר לא היה מוכר באירופה. ארבעים ושלשה מפעלי סוכר עתיקים התגלו בארץ ועוד כעשרים אתרים אפשריים.

  • הויקיפידיה בעברית: המבנה [המסגד] הוא מתקופת השלטון הצלבני. בעבר חשבו שהמבנה שימש "מסכרה" – בית מלאכה להפקת סוכר מקנים שגידלו בסביבה. אך טענה זו הופרכה. הסיבה למחשבה זו הייתה עקב דמיונו למסכרה צלבנית הנמצאת בטירת קולוסי שליד לימסול בקפריסין, מסכרה שנשתמרה בשלמותה. בג'לג'וליה לא נמצאו מתקנים לייצור סוכר כלל.
  • ד״ר ענת פלד קבעה שגידול הסוכר והפקתו במפעלי התעשייה הצלבניים נזקקו למקורות מים גדולים של נהר. הירדן, נחל כזיב, הגעתון, נחל נעמן (ליד עכו), הירקון, ואפילו נחלים כמו נחל שקמה ונחל תנינים, שפעו מים רבים בזרימה חזקה המאפשרים גידול והפקת סוכר. מקורות המים ליד גילגל בשרון לא היו מספיקים לתעשיה זו.
  • עדנה שטרן, בעבודת המסטר שלה, טוענת שהזיהוי של המסגד בג׳לג׳וליה כמפעל סוכר שגוי מפני שהוא מבוסס על הימצאות תחנת מים בלבד ואינו לוקח בחשבון את הקרמיקה שנמצאה בשטח ואי-הימצאות קרקעות המתאימים לגידול קנה סוכר.
The Excavations at Lower Horbat Manot: A Medieval Sugar-Production Edna J. Stern
The Excavations at Lower Horbat Manot: A Medieval Sugar-Production
Edna J. Stern

לעומת זאת:

באתר Biblewalks מציינים שהקבר הקדוש בג'לג'וליה שייך לפי המסורת המוסלמית של שמס אלדין שר צבא מפקודיו של צלאח א-דין. לפי Biblewalks בתקופת הצלבנים, לפני צאלח א-דין, מבנה הקבר היה מפעל סוכר בדומה למפעל הסוכר המנות – Manueth בגליל העליון המערבי.

ראו את הצילומים של המסכרה של ד״ר אבישי טייכר. ברור שהתמונות הן של קבר שמס אלדין ולא של מסגד אבו אלעון – בניגוד למה שכתוב בויקיפדיה בעברית.

המסכרה, (מפעל להפקת סוכר מקנה סוכר) בג'לג'וליה, הבניין שימש בתקופה הצלבנית כמפעל להפקת סוכר מקנה סוכר. המוסלמים הפכו אותו למקום קדוש - מסגד אבו אלעון, צילום: ד"ר אבישי טייכר
המסכרה, (מפעל להפקת סוכר מקנה סוכר) בג'לג'וליה, הבניין שימש בתקופה הצלבנית כמפעל להפקת סוכר מקנה סוכר. המוסלמים הפכו אותו למקום קדוש – מסגד אבו אלעון,
צילום: ד"ר אבישי טייכר

זיהוי ג׳לג׳וליה עם גלגל התנ״כי

יש חוקרים המזהים את המקום עם גלגל (שבשרון) – להבדיל מגלגל בבקעת הירדן, אחת מערי הממלכה הכנעניות שכבש יהושע "מלך גוים לגלגל" (יהושע י"ב, כ"ג). ג׳לג׳וליה נשמע כמו גלגל. השרון הוא אזור החוף בים הירקון ובין נחל אלכסנדר (יש המחשיבים את נחל תנינים).

ממצאים ארכיאולוגים בג'לג'וליה

ביישוב נמצאו חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה הערבית הקדומה, ומן התקופה הצלבנית.

חפירה ליד ג'לג'וליה

בינואר 2018 , בין ג'לג'וליה לכביש 6, נחשפו בחפירה מאות אלפי פריטי צור (כמות יוצאת דופן באמת), מאות מהם מטיפוס "אבן יד" האופייני לתקופה הפליאוליתית התחתונה (מלפני כחצי מליון שנה) המתאימים ל- Homo erectus. ניתן ליחס את כלי הצור באתר ל"הומו ארקטוס" – מתרבות ציידים – לקטים, האב הקדמון הישיר של כל בני האדם החיים היום. בארץ ישראל נתגלו רק אתרים בודדים מתקופה המזוהים עם השלב המאוחר של התרבות ה"אשלית", שבה בני אדם ייצרו כלים מאבן. מוכרים רק עוד שני אתרים מתקופה זו במרכז הארץ בלבד, אחד מהם נמצא בקיבוץ אייל, כחמישה ק"מ צפונית לג'לג'וליה, והשני במערת קסם, כחמישה ק"מ מדרום לג׳לג׳וליה (המתוארכות ל-400 עד 220 אלפי שנים לפני זמננו). החפירה נעשתה במימון רשות מקרקעי ישראל שהחלה בהרחבת העיר ג'לג'וליה. האתר נמצא כחצי ק״מ מדרום לנחל נחל קנה. האתר מתפרש על פני 10 דונמים ועומקו 5 מטר! החפירה מנוהלת על ידי רשות העתיקות והחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

 

הומו ארקטוס – Homo erectus – אדם זקוף

אדם זקוף הוא מין נכחד מן הסוג אדם שהתקיים בתקופת הפליסטוקן, כ-1.8 מיליון עד 30 אלף שנים לפני זמננו. מלבד איזור ג׳לג׳וליה, האדם הזקוף נתגלה בארץ בחפירות תל עובדיה וגשר בנות יעקב.

Homo erectus reconstruction by W. Schnaubelt & N. Kieser (Atelier WILD LIFE ART) Homo_erectus.JPG: photographed by User:Lillyundfreya
Homo erectus
reconstruction by W. Schnaubelt & N. Kieser (Atelier WILD LIFE ART)
Homo_erectus.JPG: photographed by User:Lillyundfreya

אבני יד

אבני יד אשליות ממבחר צורות, גדלים וסוגי אבן צילום: Jochen Jahnke at German Wikipedia
אבני יד אשליות ממבחר צורות, גדלים וסוגי אבן
צילום: Jochen Jahnke at German Wikipedia

התרבות האשלית

התרבות האָשליתנקרא על שם הכפר הצרפתי סן-אשל, בו נמצא אחד הריכוזים החשובים של ייצור כלי אבן על ידי בני אדם מהשלב הקדום של תקופת האבן הקדומה (התקופה הפלאוליתית התחתונה) – בין 1,500,000 שנים לפני זמננו באגן הים התיכון, ועד 250,000 שנה לפני זמננו.

שחר האדם

הסרטון מתיחס לתקופה הפרה היסטורית לפני 1.8 מיליון שנים בארץ ישראל, חבל ארץ שבאותם עידנים מרוחקים היה אזור מיוער, גדוש בחיות טרף ענקיות וסביבתו מלאה במים שוצפים. העידן זה התפתחו ריסון הטבע, גילוי האש, ביות הגידולים החקלאיים ובעלי החיים, המעבר מחיי ציידים לקטים שנדדו בקבוצות חסרות היררכיה ליישובי קבע – וכן ניצנים של היצירה האמנותית או הריטואלית בארץ ישראל (גשר בנות יעקב, עובדיה, מערת קסם בראש העין, ברכת רם ברמת הגולן).

ביבליוגרפיה

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5067289,00.html

%d בלוגרים אהבו את זה: