מיקומו של חורבת טורה – ח'רבת א-סאמוניה – ח'רבת א-טנטורה
חורבת טורה (Horvat Tura) שוכנת ביהודה ברום של 665 מ', כ-2 ק"מ ממערב למושב בר גיורא (נ"צ 1552.1268) על קודקודה גבעת טרשים, מחודדת, הנבדלת היטב מסביבתה, המתנשאת מתוך נפתול של נחל שורק. החורבה מוקפת בנחל שורק משלושה כיוונים ובעל מבנה של מבצר טבעי. מגדלה חלש על הדרך העתיקה בנחל שורק העולה מעמק האלה אל הרי ירושלים.
וסביבתה, מפת
ה-PEF ,גיליון XgiI
(האחר מסומן בחץ)
זיהוי האתר חורבת טורה
לאתר שני שמות ערביים.
- במפות בריטיות עתיקות של קונדר וקיצ'נר מופיע שם החורבה גם כח'רבת א-סאמוניה (Sammunieh) המזכיר את השם העברי שמעון, וגם שם הנחל המפותל תחתיה הוא ואדי אסמאעין.
- במפות של המנדט הבריטי החורבה נקראת גם ח'רבת א-טנטורה (Tantura – "הכובע המחודד", על שום צורת הגבעה). יתכן שהשם מקפל בתוכו את המושג הארמי טור, כלומר "הר". על סמך זה יתכן ששמו הקדום של האתר היה הר (טור) שמעון.
- טור שמעון (Tur Shimon) הוא מבצר ממלכתי שבנה כנראה שמעון התרסי (או שמעון הַתַּסִּי לפי ספר החשמונאים וגם שמעון התטי לפי יוסף בן מתתיהו בספר קדמוניות היהודים). השמעון היה האחרון מחמשת האחים לבית חשמונאי והראשון לשאת את התואר המשולב מצביא, כהן גדול ונשיא, שלימים הפך למלך ואף יסד שושלת מלוכה, היא בית חשמונאי. שמעון פתח את יהודה החשמונאית לחוף הים וביצר וחיזק את ערי יהודה, וביניתן בית-צור, יפו , הדיד וגזר, ומבצר דוק הצופה על יריחו. חורבת טובה זוהתה על ידי זיסו כטור שמעון.
טור שמעון במקורות
"טור שמעון היה מוציא שלוש מאות חביות (כלי קיבול ללחם עבור המלקטים בשדות); ולמה חרב? שמא תאמר, מן הזנות, והלא לא היתה אלא שפחה אחת והוציאוה משם? אמר רב הונא: משום שהיו משחקים בכדור". [היה מוציא שלוש מאות חביות של מרקוע לקייצים כל ערב שבת. ולמה חרב יש אומר מפני הזנות ויש אומר שהיו משחקים בכדור] (ירושלמי , תענית ד , ה)
״טור שמעון הוה מפיק תלת מאה גרבין בכל ערובא לאילין קייטא, ולמה חרב, אי תימא משום זנות, והלא ריבה אחת הייתה והוציאוה משם, ולמה חרב, אמר ר' הונא ע"י שהיו משחקין כדור בשבת״ [טור שמעון היה מוציא שלוש מאות חביות; ולמה חרב? שמא תאמר מן הזנות, והלא לא הייתה שם אלא שפחה אחת, והוציאוה משם? אמר ר' הונא: משום שהיו משחקים כדור בשבת] (איכה רבה, ב , ד מהדורת בובר , עמ' 106 – 107)
היו חוקרים שהציעו למקם את טור שמעון בביתר (של שמעון בר כוכבא), בהרודיון, בתורמוס עיא בשומרון, בהר הכרמל, ובתל הדיד שממזרה ללוד. היום מקובל לצקם את טור שמעון בחורבת טורה.
אפשר לשער אפוא על סמך המקורות התלמודיים שמבצרו של שמעון החשמונאי, טור שמעון, הפך למקום יישוב חקלאי מוגן בהמשך תקופת הבית השני ואולי בתקופה שבין המרידות נגד הרומאים. טור שמעון שמר על שמו הקדום ובשם זה היה מוכר במקורות התלמודיים.
ממצאים ארכאולוגים בהר טורה
התקופה החשמונאית: טור שמעון שייך לקבוצת המצודות והמבצרים שנבנו בתקופה החשמונאית וההרודיאנית ביהודה, בשומרון ובעבר הירדן. בהר טורה נמצאו שרידי ישוב חקלאי ומצודה חשמונאית עם חפיר עמוק (כיום מכוסה בצמחייה). החפיר הגן על המצודה מכיוון האוכף, שבו נמצאת דרך הגישה היחידה לפסגה.במדרונות הגבעה, סמוך לפסגה, אותרו שישה מאגרי מים גדולים חצובים בסלע ומטויחים. במדרון הצפוני – מזרחי של החורבה – מנהרה באורך של כ – 80 מ', המסתיימת בבור חצוב בסלע שבדופנותיו גומחות , כעין קולומבריום.
התקופה הצלבנים: מבצר צלבני לא גדול , או חווה מבוצרת
התקופה העות׳מאנית: שרידי כפר ערבי בני חמולת אבו לחאם
גישה לחורבת טורה
הדרך לחורבת טורה אפשרית אך ורק ברגל, בשביל המסומן בצבע שחור על גדתו הדרומית של נחל שורק. מפת הטיולים וסימון השבילים מבואות ירושלים – הפרוזדור מס' 9. מסלול מומלץ: בר בהר – דאר-א-שייח' – חורבת טורה – הר יעלה (רגל, מיטבי לכת, 6 ק"מ)
תצפית מחורבת טורה
תצפית יפה על אפיק נחל שורק, נוף פנורמי מהדסה עין כרם וקרית יובל במזרח עד רכס צרעה והשפלה במערב.
צמחיה בחורבת טורה
על הגבעה חורשות ארן נטועות וסבך של חורש ים-תיכוני, כיסוי צפוף של אלונים, אלות ואינספור שיחים.
תבליט חורבת טורה
טרסות הרריות של אבני סיקול, בורות מים חצובים ומאגרי מים גדולים בסלעי המקום, גתות חצובות, בורות לאיסוף נוזלים
ביבליוגרפיה
בועז זיסו / המצודה ההלניסטית בחורבת טורה שבהרי ירושלים וזיהוי טור שמעון
בועז זיסו, בקתדרה 112, יוני 2004, עמ' 18-5