חורבת גוב *

Map of the Levant circa 830 BCE צילום:Amirki

מיקום חורבת גוב

חורבת גוב (להבדיל מחורבת גוב יוסף ונחל גוב) נמצאת כ- 2 ק״מ דרומית-מערבית לפסוטה (בין תרשיחא ליאנוח-ג'ת -מדרום לכפר הורדים) על שלוחה מתונה בלב אזור טרשי. ששרידי החורבה כמעט ולא ניכרים בשטח החקלאי המעובד. אזור שוליים מבחינת תולדות ההתיישבות הקדומה בגלל תנאי השטח הקשים, מיעוט שטחי האדמה ובעיקר חוסר במעיינות, על כן מספר האתרים הקדומים הוא מועט.

זיהוי חורבת גוב – ינוח

יש הרואים בחורבת גוב את ינוח המקראית הקשורה ליעדי המסע של תגלת פלאסר 3 בגליל. במאה ה-20 הוצע על ידי שמעון קליין, מחבר הספר "ארץ הגליל", לזהותה בין תרשיחא ליאנוח-ג'ת, באתר שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו ממצאים מתקופת הברונזה ותקופת הברזל. יוחנן אהרוני תמך בזיהוי זה וטען שהיא תואמת את הרשימות האנאליסטיות של תגלת פלאסר השלישי שנמצאו בכלח הכוללת, לשיטתו, שמות ערים מאזור עכו. אהרוני היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

זיהויים נוספים למיקום ינוח

  • הארכאולוג לואי-איג ונסאן – Louis-Hugues Vincent, הציע לזהות את ינוח עם "תל אַ-נַעְמֶה" שבעמק החולה.  ונסאן היה כומר נוצרי צרפתי, מן המסדר הדומיניקני בירושלים, ארכאולוג, מורה בבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה(EBAF), מחבר ספרים וחוקר ארץ ישראל במשך שנים רבות.
  • ח׳ירבת אל-יג׳וק (Kh. al Jauq) –  ח׳ירבת גוב (H . Gov) נתגלו חומות חרבות, יסודות, בורות, ובתי בד.
  • היו שהציעו לזהות את ינוח בכפר "ינוח" בלבנון, 10 קילומטר מזרחית לצור.
  • החוקר יעקב קפלן הציע לזהות את ינוח בתל הנמצא בין תל אבל בית מעכה לתל קדש, שזוהו בהתאם עם "תל אבל" ו"תל קדיס" שבגליל העליון, בהתאם לסדר הערים בפסוק.
מסלולי מסעות הכיבוש וההגליה של תגלת פלאסר השלישי צילום:Joelholdsworth
מסלולי מסעות הכיבוש וההגליה של תגלת פלאסר השלישי
צילום:Joelholdsworth

ינוח בתנ״ך

ינוח הייתה עיר בתקופת ממלכת ישראל. ינוח נזכרת פעם אחת בתנ"ך. בספר מלכים מסופר כי בתקופת פקח בן רמליהו מלך ישראל, כבש אותה תגלת פלאסר השלישי מלך אשור:

בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה  (מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט)

בינוח נמצאו שרידים מתקופת הברזל (מאות 10-12 לפנה"ס) והתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס). משם הגיעה המשפחה שחצבה את קברה במקום שבו הוקם לאחר מכן כפר הורדים. בקבר בכפר ורדים התגלו ממצאים רבים ובהם קערת ברונזה ועליה כתובת בפניקית  "כוס לפסח בן שמע", הוא כנראה ראשון מתיישבי כפר הורדים.  [צילום כותרת: Map of the Levant circa 830 BCE – צילום:Amirki]

תגלת פלאסר השלישי; פרט באסטלה במוזיאון הבריטי בלונדון
תגלת פלאסר השלישי; פרט באסטלה במוזיאון הבריטי בלונדון

חפירות בחורבת גוב

בשניםן 1982-1983 נערכו במקום שתי עונות חפירות הצלה קצרות. חמש שנים לפני החפירה מעשתה במקום עבודת הכשרת קרקע גדולה אשר הרסה חלק ניכר מן האתר. בכל זאת ניתן להעריך ששטחו של האתר היה 2.5 דונם מוקף טרשים ללא שרידי בניה. לא ניתן לזהות  רחובות או רובעים. בחלקו הדרומי נמצא בית בד גדול. החצר הגדולה שאינה אופיינית לבתים פרטיים. היא רחבת ידיים וחדרים מקיפים אותה מארבעה כיוונים.התגלו קטעי פסיפס רבים, לוחות שיש, שברי סורגים חותם לחם הקדוש המצביעים על קיומה של כנסייה בקירבה מיידית לחצר. כל זה מרמז כי אתר זה היה מנזר.בחורבת גוב נתגלו ממצאים מהתקופה הביזנטית. הממצאים כוללים: פיטמים (כלי איחסון מחרס – dolium) בעל בסיס מחודד ומפותל, קנקנים, פך תלתני, קערות ממורקות אדום, פכיות, נר מעוטר בצלבים, חותם לחם קדוש, מסמרים, וטבעות ברזל.

ניתן לתארך את המבנה למאה ה-שישית לספירה. לא נמצאו חרסים מלפני התקופה הביזנטית. המבנה נבנה במאה החמישית, התקיים במאה השישית וחרב במאה השביעית. במקום לא נתצגלו חרסים מן התקופה הערבית הקדומה, ולכם לא מן הנמנע כי מקום זה ניטש בפלישה הפרסית.

כנסיית מנזר

בחורבת מידב, חורבת גוב ובחורבת אל ע׳קרוב היה מנזר הגליל המערבי- מכלול בנייה בעל מתאר רבוע, ששטחחם 2-0.5 דונם. בכל מכלול חדרים, בתי בד, לעתים גת, ובדרך כלל כנסייה.

צפיפות הכנסיות והמנזרים בגליל המערבי

צפיפות הכנסיות והמנזרים בגליל המערבי (כפי שעולה גם מן הסמיכות והגודל של כנסיות ח׳ירבת אל וואזיה) מעידה על עוצתמה של היישוב הנוצרי באזרור זה. הכפרים הלכו וגדלו, עד כי היה צורך לבנות כנסיות חדשות וגדולות. מצבים הכלכלי של התושבים היה, כפי הנרא, טוב למדי ואיפשר בניית כנסיות מהודרות, המצטיינות בפסיפסים נאים ובעיטור אדריכלי בשיש. המנזרים שהוקמו ברחבי האזור נבנו בעיקרק בשולי היישובים, כפי שעולה מהממצא בח׳ירבת אל ע׳רוב וחורבת בתהאו אף בשטחים הפתוחים, כפי שמעיד הממצא בחורבת מידב וחורבת גוב.

הקווים הדומים: אספיס אחד עד שלושה, העדר חדרי פרוטזיס ודיאקוניקון, כותרות קורינתיות שטוחות(ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת חשק, ח׳ירבת אל וואזיה), לוחות סורג משיש (ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת גוב, ח׳ירבת אל וואזיה), פסיפסים עם דגמים גיאמטריים(חורבת חשקחורבת מידבח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת גוב), ניצנים (ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת חשק) ובעלי חיים (ח׳ירבת אל ע׳ריב, ח׳ירבת וואזיה) .

עדויות לנטישה/הרס במאה ה-שביעית לספירה נמצאו בחורבת חשק, גוב, מידב, ובח׳ירבת אל וואזיה. אמנם יש עדויות לקיום וחידוש חלק מן המנזרים בגליל המערבי לאחר הפלישה הפרסית.

ביבליוגרפיה

ארץ צפון, חמישה אתרים כנסייתיים בגליל העליון המערבי, מרדכי אביעם

%d בלוגרים אהבו את זה: