חנוכה – סביבונים סביב העולם *

צילום: Adiel lo

חנוכה – סביבונים

אנו מזהים את הסביבון (מה שבחוץ לארץ היינו קוראים א דריידל) עם חג החנוכה. האותיות על ארבעת הצדדים של הסביבון אנו מפרשים כאו בארץ ישראל כראשי תיבות של ״נס גדול היה פה״ (ובחו״ל מפרשים״נס גדול היה שם״). נמצאת ברשותי תבנית סביבון מעץ שגילף אבי. מדי שנה אני מציג בפני הנכדים איך עושים כדברי השיר ״סביבון מעופרת יצוקה״.

יש הטוענים כי מקורו של המשחק בתקופת בית שני. בימי גזרות אנטיוכוס נתנו לילדים סביבונים כדי שישחקו בהם בכל עת שבה נראו יוונים מתקרבים. על פי סברה זו מטרת המשחק בסביבון הייתה להסוות את לימודי התורה.

נס גדול היה פה - חנוכה - סביבונים סביב העולם
נס גדול היה פה
נס גדול היה שם
נס גדול היה שם

משחק הסביבון הוא משחק עתיק מאוד, שראשיתו – ככל הידוע – ברומא העתיקה (באי סרדיניה שליד איטליה נתגלו סביבוני משחק רומיים). אחרי כמה מאות שנים התגלגל משחק הסביבון לגרמניה, ויהודי אשכנז "אימצו" אותו כחלק ממנהגי חנוכה -היו משתמשים בִּדְמֵי החנוכה. ביידיש (ובאנגלית) נקרא הסביבון דריידל, ובערבית – פוֹרְפֶרָה. אלו הם שמות המציינים את תנועתו הסיבובית של הסביבון. הסביבון היה משחק מזל – מעין רוֹלֶטָה עתיקה: על כל אחד מארבעת צדדיו הייתה רשומה אות שציינה הפסד או זכייה, ואת סכום הזכייה. על גבי הסביבון היו חרותות האותיות:

  • N – (ניכסט – בגרמנית: כלום)
  • G – (גאנץ – בגרמנית: הכול)
  • H – (האלב – בגרמנית: חצי)
  • S – (שטאל – בגרמנית: שים)

היהודים החליפו את האותיות הלטיניות באותיות עבריות, ומצאו להן פירוש מקורי הקשור לחנוכה: נ = נס, ג = גדול, ה = היה, ש = שם (בארץ ישראל). הציונות שינתה את האות האחרונה בסביבון: במקום האות ש השתמשו האות פ, כדי להדגיש כי הנס הגדול של חנוכה היה פה.

  • נ – כלום
  • ג – גורף את כל הקופה
  • ה – גורף חצי מן הקופה
  • פ – צריך לתת מטבע אחד לקופה

אני זוכר מילדותי בארהב:

  • נ – Nothing
  • ג – Get
  • ה – Half
  • פ – Pay צריך לתת מטבע אחד לקופה

סביבון סוב סוב סוב

סביבון מעופרת יצוקה

אבי מורי, אברהם זלמן כהן, יצר בזמנו הפנוי תבנית ליציקת סביבון מעופרת יצוקה. כל שנה היינו מחממים משקלות עופרת של דייגים ומוזגים את העופרת הרותחת לתבנית. כמה הייתי מעושר  עם סביבון עופרת ה״אמיתית״ שלי!

סביבון מעופרת יצוקה
תבנית לסביבון מעופרת יצוקה של חו״ל (נס גדול היה ״שם״)

איך נולד ה״סביבון״ בעברית?

יש אומרים שאיתמר בן־אב"י חידש את המילה בהיותו בן חמש.  כך כתב בזיכרונותיו: "פתאום קפצתי לקראת הורתי: 'אמא! אמא! הנה מצאתי סביבון לחנוכה״. אם כן הוא היה גאון צעיר.

כעשר שנים מאוחר יותר כשבן־אב"י כבר היה בן עשר, המילה הופיעה לראשונה בדפוס במאמרו של הסופר דוד ישעיהו זילברבוש, שפורסם בכ"ט בכסלו תרנ"ח בשיחת חולין לחנוכה, הצפירה, 24 בדצמבר 1897.

"יש קונה עולמו במילה אחת או בהברה אחת ואפילו באות אחת שנזרקה לו מפי תומו…הנה מתנה טובה שיש לי בבית גנזי…סביבון שמה. הוא השם שאני קורא בעברית במשקל שפיפון לכלי צעצועים של הילדים בחנוכה שקורין 'דראדיל' בלע"ז".

שמות נוספים לסביבון

שמות אחרים שניתנו למשחק:

  • "כִּרְכָּר" – חיים נחמן ביאליק

"מורי הביא כרכר לי  /  כרכר עופרת יצוקה  /  יודעים אתם לכבוד מה?  /  לכבוד החנוכה"

  • חזרזר:  מנדלי מוכר ספרים  (ספר בימים ההם -"בליל חנוכה הקטנים מגלגלים על השולחן את החזרזר, הוא כדור עופרת".)
  • סוֹבֶבֶת
  • פַּרְפָּרָה: מילה שציין יהודה גור במילונו, כנראה בהשפעת המילה הערבית "פורפרה"
  • מִגְדַּל עֹז: (בספר תקופת החגים -"ונערי החדר משחקים במגדל עוז מוצק עשוי בדיל או עופרת". )
  • גַּלְגְּלָן:
  • סבסב:  אברהם אברונין, המורה ללשון
  • גלגילון:  כינוי שבו השתמש הסופר יעקב שטיינברג

לכבוד החנוכה – אבי הדליק נרות

 

סביבונים סביב העולם

יהודים מקיימים את מנהגי חנוכה – סביבונים סביב העולם. למרבה הפלא, הסביבון שלנו הינו צעצוע ומשחק המוכר בארצות רבות בעולם וגם בארצות ניכר משמש למשחקי מזל.

ילדה מחזיקה בסביבון, בציור "משחקי ילדים" של פיטר ברויגל האב, 1560
ילדה מחזיקה בסביבון, בציור "משחקי ילדים" של פיטר ברויגל האב, 1560

Hanukkah and Spinning Top Stamps

ילד משחק בסביבון, ציור שמן על קנבס, המאה ה-18
ילד משחק בסביבון, ציור שמן על קנבס, המאה ה-18

הסביבון בספרות

"The Top״ (״German: "Der Kreisel) סיפור קצר של פרנץ קפקא.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: