hp photosmart 720

התיישבות בעת העתיקה בארץ מקורות הירדן

מסלול:

שמורת הבניאס: המקדשים ההלניסטים, מערת פאן, שטחי החפירות ומסלול ההליכה למפל התחתון, שמורת דן, תל דן,   בית אוסישקין, אנדרטת ההנצחה לחללי אסון המסוקים

 


View Larger Map

שמורת טבע נחל חרמון (בניאס)

היסטוריה ​
בשטח השמורה התקיים פולחן האל היווני פאן, ומשמו נגזר גם שם המקום – פניאס (בערבית – בניאס). בחזית מערת הבניאס נמצאים שרידי מקדש שבנה המלך הורדוס לכבודו של פאן. סמוך למעיין הבניאס עולה שביל מדרגות רחב אל מערת בניאס. חמש הגומחות החצובות במצוק שליד המערה הן שריד ממקדש שבנו היוונים במאה השנייה לפסה"נ לכבודו של האל פאן. האל היווני פאן – חציו אדם וחציו תיש – היה אל הספר, הרועים והעדרים. הוא חי במערות, ובהן התרכז הפולחן שלו, והוא מוכר כדמות המנגנת בחליל קנים. בחזית המערה נמצאים שרידי המקדש המרשים שבנה כאן המלך הורדוס מאבן לבנה. בנו של הורדוס ויורש ממלכתו, פיליפוס, הקים במקום עיר ושמה "קיסריה של פיליפוס", כדי להבדילה מקיסריה שלחוף הים התיכון. בתקופתו פרחה העיר והייתה בעלת מעמד חשוב – הוטבעו בה מטבעות, הוקמו בה מקדשים, בתי מרחץ, תאטראות ומבני ציבור נוספים. בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית ירד מעמדה של בניאס. מתקופות אלו לא נתגלו ממצאים. בתקופה הצלבנית נבנה בבניאס מבצר, ששרידים ממנו נמצאו באתרי החפירות. בתקופה זו עברה בניאס כמה פעמים מידי הצלבנים לידי המוסלמים, עד שבשנת 1164 כבש אותה נור-א-דין. מעל להריסות המצודה הצלבנית נבנה כפר ממלוכי. היישוב הכפרי בבניאס המשיך להתקיים עד המאה ה-20 וננטש במלחמת ששת הימים. בבניאס התרחש גם אחד האירועים המשמעותיים ביותר בנצרות: שם קיבל פטרוס מישו את מפתחות מלכות השמים, שהם סמל הוותיקן (מתי, ט"ז 20-13), ועל כן הבניאס הוא מוקד עלייה לרגל לנוצרים מכל העולם.

מצודת הבניאס הצלבנית חפורה ברובה, ובה מגדלי השערים, אזור חנויות, קמרונות, בית קברות, חפיר ופינות החומה. במורד הנחל טחנות קמח עתיקות ושרידים ארכיטקטוניים רומיים וצלבניים. לרגלי המצוק שליד מערת הבניאס נערכות חפירות. בחפירות נחשף המתחם הפולחני החשוב של בניאס, ובו השרידים המרשימים של המקדש. בקרבת מערת הבניאס נחשפו מבנים מהמאה הראשונה לפסה"נ, ובהם אריחי אבן בדגם מעוינים, דגם הנקרא אופוס רטיקולטום. מעל השרידים מבנה לבן – נבי ח'דר, שהוא גם כינויו של אליהו הנביא. חובבי הארכאולוגיה ימצאו עניין גם בבניאס הצלבנית, שבה מצודת הבניאס, שער העיר, חפיר ופינת החומה, וכן באתר הקמרונות, שהוא למעשה רחוב מהתקופה הרומית וחנויות מהתקופה הצלבנית. בעת האחרונה, במסגרת המאמץ להציל מתחמים ארכאולוגיים בתוך אתרי רשות הטבע והגנים, נעשו במקום עבודות שימור של רשות העתיקות, והן כללו ייצוב הקירות הפנימיים של בית השער הצלבני הדרומי ושל שער הכניסה הפנימי. וכן חסימת מעבר השער החיצוני לכיוון דרום ושימור חזית החדר המערבי. עוד נחשף באתר החפירות מבנה ציבור שהוקם בתחילת המאה הראשונה לסה"נ. המבנה השתרע על פני יותר מ-2,000 מ"ר, והיה אחד הגדולים והמפוארים בארץ ישראל. החוקרים סבורים שזהו ארמון אגריפס השני.

גאולוגיה

הגאולוגיה הייחודית בשמורה מפגישה בין בזלת, גיר וטרוורטין (נטף נחלים), וכך נוצר בסיס להתפתחות בתי גידול מיוחדים של תצורות צומח מגוונות.תחתית מצוק מעיין הבניאס עשויה גיר קשה מאוד בצבע אפור, ובו שפע גבישי קלציט נוצצים, ובמעלה המצוק סלע אדמדם, עשיר בתחמוצות ברזל, נקבובי ועשיר במאובנים. בנקודת המפגש שבין שני טיפוסי הסלעים, התמוטט חלק מפתח המערה ברעש אדמה שהתרחש, ככל הנראה, בשנת 1033, והמים שנבעו פעם מהמערה פרצו להם דרך בתחתית המדרגה. זו הייתה ראשיתו של נחל חרמון. היום זורמים מכאן מי המעיין לשלוש ברכות מלאכותיות, ומשם הם זורמים כמה מאות מטרים עד למפגש עם נחל גובתא, ולאחר מכן עד המפגש עם נחל סער. משם נמשך הערוץ לאורך "תפר ליתולוגי".

נחל חרמון מנקז את המדרונות הדרומיים של הר החרמון וצפון הגולן, ובהם הנחלים סער, שיאון וגובתא, פרע ועין חילווה. רוב המים נובעים במעיינות שלמרגלות מערת בניאס, והם זורמים בטמפרטורה נמוכה, כ-15 מעלות, במשך כל ימות השנה. נחל החרמון  מתחיל את דרכו למרגלות הר החרמון. ההר הענק סופג את מי הגשמים והשלגים המחלחלים אל אבן הגיר עד שהם פורצים למרגלותיו, במעיינות היוצרים את מקורות הירדן: דן, חרמון (בניאס) ושניר (חצבני). נפח הזרימה השנתית שלו מסתכם בכ-125 מיליון מ"ק מים (רבים ממימי הירדן). הנחלים סער, שיאון וגובתא, פרע ועין חילווה, מתנקזים כולם לנחל חרמון, אך רוב המים נובעים במעיינות שלמרגלות מערת בניאס.  אפיק הנחל יורד ב-190 מ' לאורך כ-3.5 ק"מ בזרימה חזקה, המסייעת למימיו להתחתר וליצור קניון, אשדות ומפלים. מגוון איכויות המים, הבדלי הגבהים והמפנים, האיונים הקטנים באפיק הנחל, וכן הטמפרטורה הנמוכה הקבועה של המים, כ-15 מעלות, תורמים ליצירת בית גידול מיוחד של צמחייה עשירה ובעלי חיים למיניהם.

מפל הבניאס – מפל הבניאס הוא המפל בעל עוצמת הזרימה החזקה ביותר בישראל – הוא צונח בעוצמה וברעש אדירים מגובה של כ-10 מ' לברכה יפהפייה מוקפת בצמחייה. אפשר להשקיף על המפל (ולהירטב מן המים הניתזים) ממרפסת העץ המסודרת. שאון המים הזורמים והמראה המרהיב הופכים את החוויה למהנה במיוחד.

• השביל התלוי – רשות הטבע והגנים הנגישה חלק מקטע הנחל באמצעות שביל תלוי, שאורכו כ-100 מ', המאפשר לנוע בסמוך למים השוצפים.

http://youtu.be/mCkWhNnkkrs

• מקדש פאן ומערת פאן – סמוך למעיין הבניאס עולה שביל מדרגות רחב אל מערת בניאס. חמש הגומחות החצובות במצוק שליד המערה הן שריד ממקדשו של האל פאן, שמשמו נגזר שם המקום – פניאס (ובערבית – בניאס). בחזית מערת האל פאן נמצאים שרידי מקדש שבנה המלך הורדוס  לכבודו של הקיסר אוגוסטוס.

• טחנת הקמח מטרוף – טחנת קמח פעילה ששימשה את הכפריים ממסעדה ומעין קיניה, וכן טחנות הרוסות נוספות במורד הנחל (טחנת אום-רעי ליד נחל סער, וטחנת אל-מחדה וטחנת סבעה בקרבת המפל), עם שרידים ארכיטקטוניים רומיים וצלבניים.

כיצד להגיע: מכביש 99, מקרית שמונה או ממסעדה כ-15 דקות.

משך הסיור : כשעתיים

עונה מומלצת: כל השנה
 לא לוותר: על טיול בשביל התלוי

שעות פתיחה  שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה  טלפונים:    
04-6902577  מעיינות
6950272 -04 מפל והשביל התלוי
פקס: 
04-6904066  מעיינות
6950272 -04 מפל והשביל התלוי
 דמי כניסה: 
יחיד: מבוגר  29 ₪, ילד: 15 ₪. אזרח ותיק 15 ₪,
סטודנט   23 ₪
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪.
ניתן לרכוש כרטיס משולב בניאס + קלעת נמרוד:
יחיד: מבוגר 41 ₪, ילד 20 ₪.
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר: 36 ₪, ילד: 19 ₪.
הכניסה לשמורה עם כלבים אסורה!
ניתן להשאיר את הכלבים בתוך כלובים, בכניסה לאתר בקרבת מעיינות הבניאס או במפל- השביל התלוי.​ הבערת אש אסורה בכל השמורה! הכניסה למים אסורה בכל השמורה!

שמורת טבע תל דן

שמורת תל דן היא מעין ארץ הפלאות: פלגי המים זורמים כאן מכל העברים ומצטרפים לנהר גועש, וצמרות העצים מתנשאות אל על ושומרות על אפלולית תמידית וקרירות מרעננת, גם בצהרי יום קיץ חם. נהר הדן הוא הגדול והחשוב מבין שלושת מקורות הירדן. הוא ניזון ממי שלגים וגשמים שיורדים בהר חרמון. המים מחלחלים בבטן ההר ופורצים למרגלותיו במאות מבועים, שיוצרים ביחד את המעיין הקרסטי השופע ביותר במזרח התיכון – 240 מ"ק מים בשנה. למרות שטחה הקטן, 481 דונם בלבד, קיימים בשמורת תל דן שלושה מסלולי טיול שונים באופיים ובאורכם. חלק מן התוואי הוכשר למעבר עגלות נכים.מסלול הטיול עובר בין פלגים ובצד הנהר, בצל חורש וסבך של עצים, בעיקר עצי ער אציל, מילה סורית ואשחר רחב עלים. התנאים הטובים בין פלגי הדן מאפשרים למילה הסורית להגיע בשמורה לגבהים של עד 20 מטרים. בהמשך הדרך מטחנת הקמח, שפעלה עד 1948, נגיע לשרידי העיר הכנענית ליש, שנכבשה על ידי שבט דן בתקופת השופטים. באתר ממצאים מיוחדים במינם ובהם אתר פולחן המיוחס לימיו של ירבעם. בתל שוחזר שער העיר המרשים מהתקופה הישראלית וכן קשת השער הכנעני, אולי הקשת הבנויה הקדומה ביותר שהתגלתה עד כה מעולם.  מומלץ להשלים את הסיור בשמורה בביקור בבית אוסישקין – מוזיאון אזורי לטבע ולארכיאולוגיה.  המוזיאון מציג את עולם הצומח והחי שבבקעת החולה ובסביבותיה, מהתקופה שקדמה לייבוש הביצה ואילך.

 כיצד להגיעעל כביש 99 (קריית שמונה-מסעדה), כ- 11 ק"מ מזרחית לצומת המצודות. בסמוך לקיבוץ דן משך הסיור: שעה – שעתיים

 עונה מומלצת: כל השנה
 מה יש עוד? מסעדה, מזנון, חניון פיקניקים, נגישות למטיילים בכיסאות גלגלים
 שעות פתיחה שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה
 טלפון: 04-6951579
מייל / פקס: 04-6950128
 דמי כניסה: יחיד: מבוגר: 29 ש"ח, ילד: 15 ש"ח,
סטודנט   23 ₪
אזרח ותיק  15 ₪
קבוצה: מבוגר: 23 ש"ח, ילד :14 ש"ח.

נגישות למוגבלי תנועה:  קיימים שבילים רחבים, שירותים, חניה, ובריכת השכשוך הוסדרה והונגשה  למוגבלי תנועה.

תל דן (תל אל קאדי)

תל דן הוא תל גדול השוכן למרגלות החרמון ושטחו כ-200 דונם.
העיר המקראית דן (ליש) מזוהה עם תל זה. דן נזכרת פעמים רבות במקרא ולראשונה בספר בראשית (בשם דן). בספר יהושע נקראת העיר לשם ובספר שופטים שמה ליש. ליש נזכרת במאה ה-18 בכתבי המארות המצריים וכן בתעודות העיר מארי. 
תחותמס ה-3
 כבש את ליש באמצע המאה ה-15 לפנה"ס. המקרא מציין כי לאחר שכבש שבט דן את העיר, קרא לה על שם אבי השבט דן. העיר דן הייתה מרכז פולחני בגבולה הצפוני של ממלכת ישראל. המקרא מציין כי ירבעם בן נבט, מלכה הראשון של הממלכה, הציב בדן (ובבית אל במקביל) עגל זהב.

"רק חטאי ירבעם בן-נבט אשר החטיא את-ישראל לא-סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית-אל ואשר בדן" מלכים ב' פרק י' פסוק 29
בשל היותה עיר גבול עברה העיר דן מספר פעמים לידי יריבתה העיקרית של ממלכת ישראל מצפון, ממלכת ארם. בחפירות תל דן בשנים 1993-4 נחשפה אחת התגליות החשובות והמרעישות ביותר בארץ. החופרים מצאו כתובת ארמית על אבן בזלת (שנעשה בה שימוש משני כריצוף ולכן לא נתגלו כל שבריה) שהועמדה בשעתו ככל הנראה בשער העיר דן ובה נזכר מלך ארמי (למרות ששמו לא התגלה בשברים אין כמעט ספק שהמדובר בחזאל) שהרג במלחמה את יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך "בית דוד". זוהי הכתובת החוץ מקראית היחידה שנמצאה עד כה ובה נזכר השם בית דוד בצורה מפורשת. (נהוג היה לקרוא לממלכה על שם מיסדה כך בכתובות אשוריות חיצוניות נקראת ישראל ארץ בית עמרי).
כתובת תל דן מאששת את הסיפור המקראי על מלחמתו של יהורם בחזאל בשינוי מהותי אחד לפי המקרא יהורם רק נפצע בקרב (התנ"ך לא מציין מפורשות שאחזיהו השתתף במלחמה אם כי ככל הנראה הוא היה שותף לה שכן הוא נזכר כמי ש"יורד" לבקר את יהורם הפצוע ביזרעאל) ויהוא שר צבאו המורד הוא זה שהרג את שני המלכים.  בכתובת כאמור מתפאר המלך הארמי בהריגתם של השניים.

כתובת תל דן

כתובת תל דן התגלתה בשנת 1993 (בשנת 1994 נמצאו עוד שני חלקים קטנים נוספים מהכתובת ששימשו לריצוף רחבת שער העיר בשימוש משני) ע"י חופרי התל מטעם מכון נלסון גליק למקרא ועתיקות בירושלים. כתובת תל דן מוצגת כיום במוזיאון ישראל בירושלים. הכתובת היא מצבת ניצחון ארמית שהוצבה בשער העיר דן. לצערנו כתובת תל דן אינה שלמה, ועד כה לא נמצא שבר עם שמו של המלך לו יש ליחס את הכתובת, אם כי מתוכנה ניתן להסיק כמעט בוודאות שהמדובר בחזאל מלך ארם, והיא תואמת למסופר במקרא: ספר מלכים ב' פרק ח' פסוקים 28-29:
וילך (אחזיהו) את יורם בן אחאב למלחמה עם חזאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו ארמים את יורם .וישב יורם המלך המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל כי חולה הוא."
ההבדל היחידי בין המקרא לכתובת תל דן  הוא סופם של השניים. בספר מלכים ב' פרק ט' מסופר כי אחזיהו ויורם נרצחו ע"י יהוא שר צבאו של יורם לאחר הקרב עם חזאל. ואילו בכתובת מתפאר מלך ארם בהריגתם של שני המלכים.

המרכז הגלילי לטבע – מוזיאון בית אוסישקין

חובבי טבע, ומטיילים מכל הגילאים, שמזדמנים לאצבע הגליל – לאזור היפיפה ושופע המים של שמורות הדן והבניאס, מוזמנים לבקר במוזיאון הטבע בית-אוסישקין של החברה להגנת הטבע שבקיבוץ דן. מוזיאון לטבע והיסטוריה, בקרבת שמורת דן, ועתיקות העיר דן- היא ליש המקראית.

המוזיאון שוכן במבנה אבן יפה, שתוכנן בידי הארכיטקט ליאופולד קרקאואר, ונבנה בשנות ה-50 בידי סתתי אבן מומחים מירושלים. המקום הוקם בעקבות התוכנית לייבוש החולה, מחשש שייבוש הביצה יביא להיעלמות הנוף ועולם החי שבאיזור. במקום שמורים אוספים של בעלי חיים – פרפרים, חרקים, דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים, עם דגש על שפע העופות באזור, וכן תצוגות תלת מימדיות של סביבות חיים שונות בגליל, בגולן ובחרמון. תערוכה מיוחדת מתמקדת בחיי האדם באזור בתקופת המקרא, המבוססת על ממצאים מהחפירות בתל-דן.

   

במוזיאון מבחר פעילויות ומשחקים המותאמים לגילאים שונים ולתלמידים. למבקרים ניתנת הדרכה בידי מדריכי המוזיאון. כמו כן המוזיאון מקיים הדרכות מקצועיות לקבוצות בנושאי צפרות, אקולוגיה, פריחות עונתיות, גיאולוגיה, אתרים ארכיאולוגיים ותולדות ההתיישבות באיזור. בנוסף, ניתן לבצע טיולים בעקבות סיפורי התנ"ך בתל דן ובתל חצור, אותם מדריך יוסי לב- ארי, מוותיקי המדריכים בארץ.  קבוצות מאורגנות המעוניינות בהדרכה בגולן, בחרמון, בעמק החולה, במקורות הירדן ובגליל העליון, מוזמנות ליצור קשר בטלפון: 04-6941704. המוזיאון הנו קצהו הצפוני של שביל ישראל.
שעות פתיחה: המוזיאון פתוח בכל ימי השבוע, בימים א'-ה' בין השעות 08:00 עד 16:00. בימי שישי, שבת וחגים בתאום טלפוני מראש. ניתן לבקר במוזיאון גם מחוץ לשעות המקובלות בתיאום מראש.
במוזיאון קיימים סידורי נגישות המותאמים לאנשים בעלי מוגבלויות.

פרטים נוספים: הכניסה למקום בתשלום. טל'- 04-6941704/ 04-6951703 פקס- 04-6902755 . דו"אל- ussishkin@spni.org.il
מנהלת המוזיאון: ליאת לנגלבן.

אנדרטת ההנצחה לחללי אסון המסוקים

אנדרטת אסון המסוקים היא אנדרטה לזכר 73 הנופלים באסון המסוקים ב-4 בפברואר 1997 אשר נמצאת בקרבת המקום בו אירע האסון.

בשלהי תקופת שהיית צה"ל ברצועת הביטחון שבלבנון הותקפו שוב ושוב השיירות שהובילו את החיילים אל המוצבים ובחזרה ארצה. אי לכך התבצעו חילופי החיילים לרוב באמצעות מסוקים. קצה רצועת הביטחון באיזור שממול למטולה היה ברכס "עלי טהאר" שעל גביו הוקמו מוצבי שליטה רבים, חלקם של צה"ל וחלקם של חיילי צד"ל.  מוצב הדס שכן על גבי רכס הבופור מצפון לחורבות המבצר, דרום לו שכן מוצב דלעת. מסוק סיקורסקי ch53 יכול להסיע עשרות חיילים על ציודם. לאחר "אסון הנ"ד" בבקעת הירדן (כב אייר תשל'ז 10 למאי 1977) בו נפל מסוק עמוס לוחמי חטיבת הצנחנים עקב פגיעה בקרקע, הוגבלה כמות החיילים הטסים במסוק ל33 חיילים (לא כולל אנשי צוות אויר). בערבו של כח' שבט התשנ"ז (4 פברואר 1997) המריאו שני מסוקי יסעור עמוסי חיילים בדרכם למוצבי הדס ודלעת. בסמוך לישוב שאר ישוב התבקשו המסוקים להמתין לפני חציית הגבול. המסוקים ביצעו סיבובים במקום וברגע מסויים הם התקרבו זה אל זה, התנגשו ונפלו. באסון ניספו 73 חיילים.
http://youtu.be/JI3mnqXAik8

האתר מורכב מאנדרטה שהוקמה לצד נחל הדן במקום הנפילה עם 73 אבנים אשר נתלו מענפי העצים לצד הנחל, כל אבן עם שם אחד הנופלים. לצד האנדרטה הראשונית נחנכה בשנת 2008 אנדרטה חדשה שעוצבה בצורת מסוק, במרכז האנדרטה ישנה בריכת מים עגולה שבתוכה שמות הנופלים ומיימיה נשפכים בדפנותיה. מבריכת המים יוצאים שבילים המובילים לשביל מעגלי חיצוני המקיף את הבריכה, בין השבילים מוצבים 73 אבני גיר בגובה אדם. שביל ראשי יוצא לכיוון דרום ובמרכזו תעלת מים היוצאת מהבריכה ומובילה לבור מים בכניסה לאתר. בקצה השביל מוצב סלע גיר בצורת זנב המסוק, מצידו האחד מצוינים שמות הנופלים על גבי לוח זכוכית, מצידו השני מתואר סיפור האסון. האנדרטה ניצבת במקום בו פגע המסוק השני, זה שהיה אמור להביא את החיילים למוצב ה"בופור" אשר בקצה רצועת הביטחון, והוא נפל על פלג מים הסמוך לבית העלמין של קיבוץ דפנה. המסוק הראשון שהיה מיועד למוצב הסמוך "דלעת" נפל על עץ בחצר בית שבמושב שאר ישוב הסמוך.

האתר עוצב בשיתוף האדריכלית שלומית שלמה, מעצבי הגינות חיים כהן וגלעד שרון והפסל רמי פלדשטיין, בסיוע הפסל דני קרוון. מספר גופים סייעו להקמת האתר ביניהם משרד הביטחון, קק"ל ואיש העסקים ארקדי גאידמק, מלבד כל אלו האתר נשמר ומתוחזק על ידי "העמותה להנצחת חללי אסון המסוקים".

אתר ההנצחה נמצא לצד בית העלמין של קיבוץ דפנה (דרומית לקיבוץ עצמו) וליד גבולו המערבי של שאר ישוב. כביש הגישה לאנדרטה מתחיל בצמוד לצומת חורשת טל ויוצא מספר מטרים דרומית לצומת על כביש 918, כביש זה ממשיך במקביל לכביש 99 ואחרי מספר דקות נסיעה פונה ימינה מלווה בשילוט לכיוון אתר ההנצחה.

ציוד:  אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.
  2. עמק החולה וסביבתו, אריאל 75-76 (1990) .
  3. חנה ודוד עמית,  "מראי מקום, לטייל עם המקורות בצפון", יד בן צבי (2005).

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה
 

%d בלוגרים אהבו את זה: