סוגיות אקטואליות בעוטף עזה – חלק א׳
המסלול השלם המומלץ:
חלק א׳: מצפה נביה מרעי, אתר חץ שחור, בית הכנסת במעון, בתרונות בארי ויד אנז"ק
חלק ב׳: "שביל הסלט". תצפית משדרות על עזה/בית חנון, מעבר ארז, מצפה רביבים
מצפה נביה מרעי
המקום נמצא במרכז שכולל שלושה אתרים, שאחד מהם כמעט ואיננו נגיש היום- מצפור על שם נביה מרעי שנהרג במהומות הכותל. לזכרו יש כאן אנדרטה ומצפור, שחשופים מאד לרצועת עזה, והצבא הקים שם מוצב, ואי אפשר להגיע למקום ללא תיאום מראש.
ראה גם: Nabi'h Mer'i Lookout

אתר חץ שחור
האתר השני שנמצא כאן- שלד של גג שמאחורי העצים הוא כל מה שנותר מבית קטן שנקרא "בית שביתת הנשק". זהו בית שביתת הנשק משביתת הנשק בין ישראל ומצרים בסוף מלחמת העצמאות.
אתר חץ שחור: המקום הוא אחד אתרים שבהם יש שלט הסבר מפורט והסבר מוקלט, כלומר המקום מדריך את עצמו. האתר מיועד לביקור עצמי ולא למדריכים. באתר האינטרנט של חץ שחור יש את כל ההשלמה של ההדרכה, עם תמונות ותרשימים וכל המידע הדרוש. האתר נקרא על שם פעולת תגמול אחת מפורסמת- פעולת חץ שחור, וכל האתר מוקדש לפעולות התגמול של הצנחנים ויחידה 101, כלומר יש פעולות תגמול שלא מופיעות באתר, שלא התבצעו על ידי הצנחנים.
ראה גם: Black Arrow Memorial
בית הכנסת במעון / נירים
בשנות ה-50 המוקדמות אנשי קיבוץ ניר עוז הסמוך חרשו את השטח כדי לפתוח כביש חדש, ובעוד המחרשה חורשת את השטח, צצו ועלו מבין להבי המחרשה אבני פסיפס. בחפירות שנערכו במקום בעקבות הגילוי נחשפה רצפת פסיפס יפהפייה, ואחרי כמה שנים נערכו בה עבודות שימור וייצוב, וגג הונח מעליה. רצפת הפסיפס היתה הרצפה של בית הכנסת של הקהילה היהודית של מנואיס- שם של עיירה מהתקופה הביזנטית שחיה כאן קרוב יחסית לעזה ולרפיח, על קו שנקרא "קו הלימס".
לשון הכתובת שבפסיפס: "(ד)כירין לטב כל קהלה (די) עבדו הדן פספב וכן דאישין תמה ויהודה תיהבו תג תרי דינרין", כלומר מצוין סכום הכסף ששלושת התורמים תרמו להקמת רצפת פסיפס בבית הכנסת. על מנת לבנות בית כנסת, פשוטי העם והעניים בדרך כלל תרמו ימי עבודה שלהם, ואת שאר העבודה עשו באמצעות אנשי מקצוע שעשירי הקהילה שילמו להם, ושמותיהם מופיעים ברצפת הפסיפס. ביחד כל הקהילה בנתה את בית הכנסת.
ראה גם: Maon Synagogue
בתרונות בארי
נחל הבשור מהווה גבול, גם אנושי וגם גיאולוגי, שכן מצפון לו יש קרקעות של לס, ומדרום לו מרחב של חולות. מצפון לנחל הבשור אנו מזהים דרכים עתיקות, ואזורים שעד אליהם אפשר לקיים מרעה ואולי אפילו חקלאות.
נחל הבשור הוא גבול גיאוגרפי משמעותי, כי עד אליו דוד היה יכול לרדוף גם בלי עזרה של מורה דרך, אבל מהרגע שחצו את הנחל, הגיעו אל מדבר כל כך גדול ונורא, שאי אפשר להתקדם בו בלי מישהו שמכיר את הדרך, ובמקרה הזה- אותו עבד מצרי שהוביל אותם אל העמלקים. (ספר שמואל א' פרק ל׳).
"וַיֵּלֶךְ דָּוִד הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל הַבְּשׂוֹר וְהַנּוֹתָרִים עָמָדוּ. וַיִּרְדֹּף דָּוִד הוּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּעַמְדוּ מָאתַיִם אִישׁ אֲשֶׁר פִּגְּרוּ מֵעֲבֹר אֶת נַחַל הַבְּשׂוֹר".
נחל הבשור הוא אחד הנחלים הגדולים ביותר בנגב, יש לו אגן ניקוז גדול שמשתרע על פני שטח של 3400 קמ"ר, כאשר מדובר באגן ניקוז מגוון מאד. הנחל מקבל זרימה מנחל באר שבע, שמקבל את היובלים שלו גם מבקעת ערד אבל גם מדרום הר חברון, וגם מקבל את היובלים שלו מהר הנגב.
מומלץ לבקרק בגקשר נחל הבשור.
ראה גם: Bitronot Beeri
קרא גם:
יד אנז"ק
האנדרטה הוקמה 50 שנה אחרי הקרב, בשנת 1967-68, לזכר הלוחמים האוסטרלים והניו זיילנדים בקרבות על עזה ועל באר שבע (היו קרבות נוספים). עם השנים האנדרטה הוזנחה, וכל הטקסים הממלכתיים שהיו כאן עברו לבתי העלמין של באר שבע ובמקומות אחרים. האנדרטה הוקמה בצורת האות A, לקיצור המילה אנז"ק. ניתן לעלות למגדל התצפית, אבל הבטון שם דק ולכן מומלץ לעלות לשם בחבורות קטנות, ולקחת בחשבון שהמקום חשוף לעזה ומאד קרוב, מה שמהווה בעיה ביטחונית אמיתית.
ראה גם: Anzac War Memorial
לינה מומלצת: בית ספר שדה- שדה בוקר – 08-6532016.
ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה ליום הראשון, כובע, קרם הגנה.
ביבליוגרפיה:
1. שמואלי אבשלום, ארץ הנגב (2 כרכים) , משרד הבטחון, 1979.
2. ערי הנבטים בנגב – אריאל 62-63.
3. נגב אברהם, אדוני המדבר, תולדות הנבטים וממלכתם, הוצאת כתר, תשמ"ג.
4. מנחם מרכוס, הר הנגב המרכזי ומכתש רמון, סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1983.
5. דרכי הבשמים – מדרשת שדה בוקר, החלה"ט ורשות העתיקות, 1991.