השופר במסורת ישראל **

A small shofar made from a ram's horn. Photo: Olve.

איך מכינים שופר

השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים. ישנם מעל 100 בעלי חיים שונים אשר קרניהם מתאימות להכנת שופר. על פי המסורת היהודית השופר נעשה בדרך כלל מקרנו של איל (כבש בוגר ממין זכר) מיובאות הקרניים ממדינות המגרב ודרום אפריקה. לכל עדה שופר שמאפין אותה.

  • התימנים נוהגים להשתמש בשופר של אנטילופה אפריקנית, מסולסל וארוך יותר מהשופרות הרגילים.
  • חלק מהשופרות האשכנזיים קטנים (מעט יותר מגודל כף היד) ודמויי האות "ו".
שופר של עדות אשכנז
שופר של עדות אשכנז Photo: Olve
שופר תימני
שופר מסולסל מקרן קודו גמלוני המכונה "שופר תימני" Photo: Olve Utne

השופר בתנ״ך

  • בתורה מוזכר השופר לראשונה במעמד הר סיני"ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד; ויחרד כל העם אשר במחנה… ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול." (שמות י"ט, י"ח – י"ט)
  • השופר הוא כלי הנגינה שמוזכר בתנ"ך יותר מכל כלי אחר – שבעים ושתיים פעמים.
  • בזמן כיבוש הארץ ע"י יהושוע הופלו חומות העיר יריחו כאשר ביום השביעי למצור סבבו שבעה כוהנים שבע פעמים את חומות העיר בעודם תוקעים בשופרות. "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל-הָעָם, תְּרוּעָה גְדוֹלָה; וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר, תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם, אִישׁ נֶגְדּו." (יהושוע ו', ה')
  • דוד מעלה את ארון הברית לירושלים "וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, בִּתְרוּעָה, וּבְקוֹל שׁוֹפָר." (שמואל ב', ט"ו)

השופר במסורת ישראל

  • התקיעה בשופר היא חלק בלתי נפרד מאווירת הימים הנוראים
    • ימי הסליחות. תוקעים בשופר מכל יום בחודש אלול.
    • בראש השנה שחל בחול תוקעים תקיעה, שברים ותרועה"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם–כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם". (במדבר כ"ט, א')
    • במוצאי יום כיפור
  • תקיעה בתענית ציבור או בעצירת גשמים, לעורר את לב העם לתשובה.
  • תקיעה בעת הכרזת הודעות לציבור, כהטלת חרם ונידוי,‏ לווית המת, קידוש החודש.
  • שש תקיעות בערב שבת.
  • מצוות תקיעת השופר בשנת היובל.
  • תוקעו בשופר בטקס ההכתרה של מלכי ישראל

חידוש מנהג תקיעת השופר היום

בתקופת השלטון העות'מאני והמנדט הבריטי אסור היה ליהודים לתקוע בשופר בכותל המערבי.

  • היום תוקעים בשופר בטקס ההשבעת נשיא ישראל.
  • ב״ה אליהו הנביא יתקע בשופר לפני ביאת המשיח. "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים."

כיצד מכינים שופר?

"שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה" במוזיאון ארצות המקרא (סגור)

התערוכה בחנה את גלגוליו השונים של כלי נשיפה פשוט זה, העשוי קרן חלולה של בעל חיים, שהפך עם הדורות לסמל בעל משמעויות דתיות, לאומיות והיסטוריות עבור העם היהודי.

תוקעים בשופר בטקס ההכתרה של מלכי ישראל, שלכל עדה שופר שמאפין אותה, שהשופר משמש מתקופת התנ"ך ועד היום ככלי נגינה, שאליהו הנביא יתקע בשופר לפני ביאת המשיח ושישנם מעל 100 בעלי חיים שונים אשר קרניהם מתאימות להכנת שופר

אתגר השופר

האם ניסית לתקוע בשופר?

%d בלוגרים אהבו את זה: