שדרות בן גוריון
שדרות בן גוריון

השדרות האדומות – תל-אביב בצבעים

מסלול השדרות האדומות של תל אביב מחזיר אותנו להגמוניה של המפלגות הציוניות הסוציאליסטיות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1930 נוצרה מפלגת ״mainstream״ חדשה אשר איחדה את ״אחדות העבודה״ עם ״הפועל הצעיר״ ויצרה את מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא״י) בראשות דוד בן גוריון. מפלגה זו ידיה בכל. מפא״י שלטה בההסתדרות, בקונגרס הציוני, בסוכנות היהודית, בחברת העובדים, בבנק הפועלים,  חברת ביטוח הסנה, חברה לעבודות חקלאיות יכין, דן, אגד, מרכז הקואופרציה, עיתון דבר, תיאטרון האהל, הנוער העובד והלומד, וארגון הספורט הפועל.

הליכה לאורך שדרות קק"ל והסביבה מפיגשה אותנו באירועים טראומטיים בהם היתה מעורבת מפא״י:

  • רצח ארלוזורוב (16 ביוני 1933 )
  • הפגזת האלטלנה (1948)
  • רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין (4 בנובמבר 1995)
  • הפיגוע בקפה אפרופו  של בית חנה (1997)

שדרות בן-גוריון – לשעבר שדרות קק"ל – השדרות האדומות

הקרן הקיימת לישראל הייתה בעלת הקרקעות ב״פריפריה״ של תל אביב. הוחלט לסלול עליהן השדרה כ״ציר ירוק״ כהכנה לשכונות עבריות חדשות ב״צפון הישן״. השדרה היא אחת משדרות הרוחב החשובות שתוכננו בתוכנית גדס. סר פטריק גדס, מתכנן הערים הסקוטי, תכנן את תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב בשנים 1927–1929.

״הצפון הישן״ הוא שמו של האזור בתל אביב שנבנה בשנות ה-30 וה-40 מצפון לגרעין העיר ההיסטורית דאז. למרבה הפלא, השדרה נקראה על שם קק״ל. קצה השדרה במערב היה השדרה כיכר נמיר (כיכר אתרים). וקצה השדרה במזרח היה ״גן העיר״ וכיכר רבין. בצידה הצפוני של השדרה הוקמו שכונות של מעונות עובדים וגם חוות לימוד חקלאית לנשים, בית חנה. בצד הדרומי של השדרה הוקמה ״חצר של קיבוץ בלב העיר״. מראה השדרות מטופח, ירוק, ונגיש. גם פסלים אמנותיים מחכים לכם השדרות. בשדרות נפגוש את כל האתרים הטראומטיים של מפא״י במסלול זה. בשנת 1974 הוחלף שמה של השדרה. לאחר פטירתו של בן-גוריון נקראה השדרה על שמו. השם "שדרות הקרן הקיימת" עבר לרחוב ראשי בשכונות עבר הירקון כך נקרא עד היום.

רצח ארלוזורוב

חיים ארלוזורוב, המנהיג שצפו לו גדולות, נרצח ב-16 ביוני 1933, בחוף תל אביב ליד כיכר אתרים –  בין מלון קרטון (היום) ובין בית הקברות המוסלמי בגן העצמאות. הוא היה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. ארלוזורוב, ממנהיגי מפא"י, עסק בהעלאת יהודי גרמניה, ובארגון מנגנון בשם "העברה", שנועד להציל את רכוש יהודי גרמניה הנאצית ולהביאו לארץ ישראל. רציחתו עוררה סערה והאשמות כבדות כנגד התנועה הרוויזיוניסטית. אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט הועמדו לדין בבית משפט מנדטורי באשמת רצח. רוזנבלט זוכה, וסטבסקי הורשע על-יסוד עדותה של סימה ארלוזורוב. סטבדקי זוכה בעירעור בבית המשפט העליון המנדטורי. אבא אחימאיר הואשם בהסתה לרצחה. רצח נותר בלתי מפוענח עד היום. ארלוזורוב הונצח בשכונות ורחובות בכל הארץ. גן אני זכיתי להתגורר תקוופה ארוכה ברחוב ארלוזורוב בקרית אתא. מי מתושבי הרחוב ידע מי היה ארלוזורוב?

בשנת 2009, שנת ה-75 לרצח, הוצב באתר בו אירע הרצח פסל סביבתי שיצרה האמנית דרורה דומיני. לצד הפסל הוצב גם העתק פורטרט של ארלוזורוב שיצר משה ציפר.

האלטלנה

סטבסקי (זוכרים? זה מרצח ארלוזורוב) היה על אוניית הנשק והעולים "אלטלנה". הוא זוכה בבית משפט בריטי אך נהרג בהפגזה של צה״ל. הוא נהרג בעימות בין אנשי האצ"ל לצה"ל במהלך הפרשה. כמה אירוני, שסטבסקי נהרג סמוך למקום בו נרצח חיים ארלוזורוב כ-15 שנה לפניו. בן-גוריון שלח את יגאל ידין (והרמטכ"ל בפועל), קצין המבצעים של צה"ל, להכניע את "אלטלנה". יצחק רבין נתן את הפקודה לפתוח באש ״התותח הקדוש״ ממחנה יונה ב-22 ביוני 1948. [אם כי רבין עצמו כתב שהוא דווקא ניסה להפסיק את האש.] באלטלנה באותה העת היה מנחם בגין, מי שעתיד היה להחליף את רבין במשרד ראש הממשלה. שוב צחור הגורל. בגין שרד ורבין נרצח.

"אלטלנה" עולה בלהבות ליד חופי תל אביב (מול חוף פרישמן) צילום: Hans Pinn
"אלטלנה" עולה בלהבות ליד חופי תל אביב (מול חוף פרישמן)
צילום:
Hans Pinn

בשנת 2008 נחנכה בחוף תל אביב אנדרטה לטיבוע "אלטלנה", דמוית אונייה טובעת, לזכר הנופלים מקרב אנשי אצ"ל (לא מוזכרים בה שלושת חיילי צה"ל שנהרגו באירוע).

האנדרטה לזכר חללי אלטלנה בחוף תל אביב
האנדרטה לזכר חללי אלטלנה בחוף תל אביב

שכונת מחלול

בשנים 1960-1920 התקיימה שכונת מחלול על רצועה לאורך חוף תל אביב על מצוק הכורכר, 500 מטר מן הים. הרצועה נמשכה מרחוב גורדון בדרום עד  שדרות קק"ל (כיום שדרות בן-גוריון). שמה של השכונה הוא מושג בדיני הקרקעות העות'מאניים, על פיו קרקע לא-מעובדת היא "מחלול". במחלול התגוררו פועלים עניים ופליטי יפו. יש סוברים, שגורם נוסף להקמת צריפי השכונה באתר, היה מניעת התפשטותו דרומה לכיוון יפו של בית הקברות המוסלמי 'עבד אל-נבי'. רוב הקברים בעבד אל-נבי פונו בהסכמה מבית הקברות המוסלמי בשנת 1963 ועל המתחם נבנו מלון הילטון וגן העצמאות. בין השיקולים העיקריים שעמדו מאחורי תכנון פרויקט כיכר אתרים על שטח השכונה היה גם מחיקת שכונת מחלול, שהייתה מטרד אורבני מיומה הראשון.

חומת בית הקברות המוסלמי 'עבד אל-נבי'.
חומת בית הקברו המוסלמי 'עבד אל-נבי'.

חיים ארלוזורוב נרצח בסמוך למקום שבו נבנה מלון קרלטון – סמוך לשכונת מחלול וכיכר אתרים.

המדרגות היורדות היום מכיכר אתרים
המדרגות היורדות היום מכיכר אתרים

1 בספטמבר 1939 – אוניית המעפילים "טייגר היל" עלתה על שרטון אל מול חוף מחלול.

טייגר היל 1939
טייגר היל 1939

בכיכר האתרים יש תצפית יפה על חוף הים, המרינה ובריכת גורדון. כדאי להציץ.

11 ביולי 1948 – חייל, תינוקת ואמה, וילדה בת 13 נהרגו מהפצצת מטוס מצרי על השכונה.

בית בן-גוריון

כבר אמרנו שהקרקע עליה סללו את שדרות קק״ל היתה ברשות קק״ל. תוכנן להקים מפעל השיכון ההסתדרותי ״מעונות עובדים״ – בתים צמודי קרקע בני קומה אחת (בשכונת הפועלים א׳) צנועים על חצי דונם עם משק עזר צמוד. החל משנת 1933, עם גידול העלייה, עבר לבניית בתי קומות. ביתו של בן גוריון נבנה בשנת 1930-31 בשדרות בן גוריון 17.

אמנם ביתו של בן גוריון היה בעיר העברית הגדולה, אך, כראש תנועת הפועלים, ליבו היה בהתישבות העובדת. בן-גוריון נפרד מתל- אביב כשעזב לשדה בוקר בשנת 1953. בישוב בארץ ישראל היה מתח בין החיים בעיר ובין החיים בהתיישבות העובדת. יחסו של בן גוריון לעיר תל-אביב, בה קבע את ביתו, היה מורכב. כך הוא נפרד מתל אביב: ״שלום לך תל-אביב, שילכו בנייך להתיישבות.״

כיום הבית פתוח לציבור, ומשמש כמוזיאון עם הפעלות יפות לתלמידי בית ספר. בחדרי ספריות של בן גוריון נמצאים למעלה מ-20,000 ספרים שונים, ביניהם פריטים יקרים.

כניסה: ללא תשלום. אסור להכניס תיק – יש שמירת חפצים.

שעות פעילות:

  • ימים: א' ג' ד' ה'  8:00-15:00
  • יום ב': 8:00-17:00
  • יום ו': 8:00-13:00
  • שבת: 11:00-14:00

מלון ירדן רחוב בן יהודה 130

מלון ירדן הוקם לקראת סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 במקום מרכזי בתל אביב בפינת שד׳ קק״ל – רחוב בן יהודה. הבנין היה דוגמא מובהקת ל״אדריכלות הבינלאומית״ (מה שאנו קוראים בטעות ״באוהאוס״) בתל אביב של שנות ה-30 וה-40. המלון הפך לאחד מסמלי העיר וכיכב במשך שנים על גלויות בהן צולמו נופיה. המסעדה בקומת הקרקע היה מקום מפגש פופולרי בתקופת המנדט ובשנים הראשונות של המדינה. טייסי חיל אוויר התאכסנו כאן בין משימה למשימה. בהעדר מזוג אויר, שני האגפים פנו לשמש בדרום ולרוחות ים במערב. מבריק!

מלון ירדן רחוב בן יהודה 130
מלון ירדן רחוב בן יהודה 130

שדרות בן גוריון 64 – חצר של קיבוץ בלב העיר

דיירי שדרות בן גוריון יצרו בקומת העמודים ״מוזיאון פתוח״ המציג תרבות תל אביבית.

קודם עברנו ליד בית בן גוריון בצד הצפוני של שדרות קק״ל. זאת דוגמה למגורי פועלים בבית חד קומתי, צמוד קרקע עם משק עזר. בצד דרום של שדרות קק״ל הקימו מגורי פועלים לפי תכנית ״קיבוץ בלב עיר״. שכונים רבי קומות בצורת ״חית״ סביב גינה משותפת.

בית חנה – משק חקלאי נשי

חנה צ׳יז׳יק, אישה מלאת החזון, ייסדה בשנת 1926 את "משק הפועלות צפון" וניהלה אותו בהצלחה במשך כ-20 שנה. מטרתה היתה להכשיר חלוצות לעבודת כפיים חקלאית כדי שיוכלו להשתלב בהתיישבות העובדת. הבית בשדרות בן-גוריון 75 שימש במשך השנים גם "מכון ב'", אחד ממפעלי תע"ש של ההגנה, בסיס לחיילי הרזרבה של הפלמ"ח, וסניף "הנוער העובד והלומד". הפצצה אווירית מצרית במלחמת העצמאות, (9 ביולי 1948) פגעה בבנין והרגה שני תלמידי בית הספר. עם פטירתה של צ׳יז׳יק בשנת 1951 הבנין נקרא על שמה.

בשנת 1997 פוצץ עצמו מחבל בחזית בית הקפה של בית חנה.  באירוע המכונה "הפיגוע בקפה אפרופו". שלוש נשים נהרגו וכ-47 נפצעו. אפרופו שכנה באגף בצד ימין של התמונה לעיל. האנדרטה עומדת באמצע השדרה. הדקלים הם הנצחה אישית לשלשת קרבנות הפיגוע.

גן הדסה

בשנת 1925 רכשה עיריית תל אביב שטח פרדס פורטליס בן ה-50 דונמים מאיברהים שוקי אפנדי, תושב הכפר הערבי סומייל. סומייל היה כפר ערבי שנכלל בעיר תל אביב. תושביו היו מהגרים, רובם פלאחים מצרים, מעט בדווים מחצי האי סיני, ובודדים, חורנים. ערב פרוץ מלחמת העצמאות, רוב אוכלוסיית הכפר עזבה למרכזי אוכלוסייה ערבית כדוגמת יפו ולוד.

שטח פרדס פורטליס כלל כל השטח בו נמצאים גן העיר וכיכר רבין. מטרת הקניה היתה הקמת בית חולים עירוני מרכזי. פרויקט בית החולים לא יצא לפועל. באפריל 1935, "הפועל" בקשה מן העירייה להפוך את הבריכה שהייתה בפרדס לבריכת שחייה בה ישתמשו ארגוני הספורט של הפועל ושל מכבי כבריכה ללימוד שחייה. בריכה זו נהרסה כשהוקם בניין העירייה הנוכחי. על אף שבית החולים לא הוקם, שמו נשמר בשמו של הגן –  ״גן הדסה״ – היום ״גן העיר״.

כיכר חסידי אומות העולם – תל אביב

במפגש רחוב הדסה עם שדרות דוד בן גוריון, בפינה הצפון מערבית של גן העיר, הוקדשה כיכר לכבוד חסידי אומות העולם – אשר חרפו נפשם בגבורה על חיי האדם ועל כבוד האדם, בהצילם יהודים מרדיפות ומהשמדה בימי השואה, תוך סיכון חייהם וחיי בני משפחותיהם.

כיכר חסידי אומות העולם
כיכר חסידי אומות העולם

גן החיות של תל אביב

גן החיות הציבורי, הראשון בישראל, הוקם בגן הדסה בשלבים. הכח המניע היה הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, שהיה רב העיר קופנהגן. גן החיות התחיל כחנות בעלי חיים וצמח לגן חיות אמיתי. נינו של שורנשטיין, הוא חבר הכנסת לשעבר מיכאל מלכיאור. העירייה הקצתה שטח של עשרים וחמישה דונם בצפון העיר (דאז), הלא-מיושב, בשטח שנרכש מאברהים שוקי אפנדי, תושב כפר סומייל.  גן החיות של תל אביב פעל עד 1980. לבסוף גן החיות התמזג עם הספארי בפארק הלאומי ברמת גן. במקום גן החיות של תל אביב, נבנה ב-1988 "גן העיר" – מרכז קניות ומגדל מגורים יוקרתי.

כיכר מלכי ישראל – כיכר רבין

אזור הכיכר היה בתקופת המנדט אזור של פרדסים. בחלקה הצפוני של הכיכר עמדה בריכת השחייה העירונית הראשונה של תל אביב וגן החיות הראשון בישראל. לכיכר צורת מלבן, ורוב שטחה מרוצף. לקראת חנוכת בניין העירייה ב-1965 רוצף שטח הכיכר ונבנו המזרקות בהתאם לתוכנית. בשנת 1975 הוצב בכיכר אנדרטת השואה והתקומה (פירמידה הפוכה) של תומרקין. נוספה בריכה אקולוגית.

במקום ממש שבו נורה ונרצח ראש הממשלה יצחק רבין ב- 4 בנובמבר 1995, נקבעה אנדרטה מאד צנועה לזכרו. הרעיון מאחורי עיצוב האנדרטה היה ״רעידת אדמה. איני יודע מה דעתכם, אבל האנדרטה נראית לי כמו מנגל גדול.

״הכותל החילוני״ ליד האנדרטה של רצח רבין

תנועות נוער, תלמידי בתי ספר ממלכתיים, מפלגות בעלות גוון שמאלי לא שוכחים להנציח את זכרון הרצח ועולים לרגל ל״כותל החילוני״ כל שנה בתאריך (הלועזי) 4 בנובמבר להדליק נר ולשיר שירה נוגה.

עיריית תל אביב - מקום רצח רבין
עיריית תל אביב – מקום רצח רבין

ביבליוגרפיה

נ.ב.: תודה ליוסי גולדברג עבור סיור מקסים.

%d בלוגרים אהבו את זה: