הר הברזל *

משנה סוכה פרק ג׳ - ציני הר ברזל

פגשתי את שם המקום ״הר הברזל״ בשיעור משנה, מסכת סוכה בבית הכנסת בהושעיה. רב הישוב, הרב חיים בורגנסקי, תמיד עושה חזרה על במשנה השייכת לחג המתקרב. אמרתי לעצמי אני חייב לדעת היכן המקום הזה? קיבלתי על עצמי את האתגר. טיילו יחד איתי באתרי הגידול של גיבורנו – זן דקל מיוחד המכונה ״ציני הר הברזל״. נתחיל בכפר בעבר הירדן. נמשיך לצוער/חצצון תמר/עין גדי בבקעה. נעלה לגיא בן הינום בירושלים שהפך באמצעות מדרשי חז״ל לפתח גיהינום.

מה מיוחד בדקל?

קודם כל צריך לדעת שמדובר בעץ דקל – ממנו לוקחים את ה״לולב״ של שוכות. המדרש מדמה את "הדקל" לבן אדם. גם הדקל נברא זכר ונקבה, גם לו יש לב, ודם, ואפילו ראש – שאם כורתים הוא מת…"

פירות של תמר מצוי יוצר: കാക്കര
פירות של תמר מצוי
יוצר: കാക്കര

מה זה ציני הר הברזל

  • חז״ל מתרגמים את המונח שמופיע במשנה: ״ציני״ כ״דקל״ בעברית שלנו. הלשון הארמית המכנה את עץ התמר כ"צינתא". מקור דקלים מזן ״ציני הר הברזל״ הוא בעבר הירדן המזרחי ובקעת הירדן.
  • יש עוד פירוש למילה ״צינה״: הצינה הינה המגן על הלוחם במלחמה. "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה… – מקפת את האדם משלשה רוחותיו והוא שאמר בספר תהלים (ה' י"ג)כצנה רצון תעטרנו" (מלכים א', י', ט"ז ורש"י שם).

היכן גדלים תמרים משובחים?

היום התמרים גדלים בחום של בקעת הירדן נחשבים מובחרים. בתקופת המשנה תמרים הגדלים בהר נחשבו פחות טובים. בתקופת המשנה, תמרים מעטים מזן ״ציני הר הברזל״ גדלו גם באזור ההררי של ארץ ישראל המערבית – ומשום כך המשנה דנה בכשרות ״ציני הר הברזל״ לשמש לולב בסוכות או להביא אותם בביכורים. בתחילת מסכת סוכה פרק ג' מביאה המשנה הראשונה את גדרי הלולב הכשר והפסול.

  • לולב הגזול והיבש , פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול. נקטם ראשו, נפרצו עליו, פסול. נפרדו עליו, כשר. רבי יהודה אומר, יאגדנו מלמעלה. ציני הר הברזל, כשרות. לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו, כשר. (מסכת סוכה פרק ג' משנה א)

מכל ההמונחים המגדירים את כשרות הלולב, גדר "ציני הר הברזל" אינו מובן מה הוא. המפרשים מתלבטים בקשר למשמעות "ציני הר הברזל".

  • מפרש רש"י: ציני הר הברזל – לולבין שלהן העלין מועטין בשדרה מרוחקין זה למעלה מזה הרבה, ועוד שקטנים הן לארכן, ופעמים אין מגיע ראשו של עלה זה לעיקרו של זה.
  • הרב פנחס קהתי מפרש ציני הר הברזל: לולבים הגדלים בהר הברזל… ויש מפרשים, דקלים קשים הגדלים בהרים. (משנה סוכה ג', א')
  • הרמב"ם בפירוש המשנה כתב: ובאחד המקומות בארץ ישראל דקלים שבריית הלולבין שלהן שראש כל עלה מגיע לעיקרו של שני ואינן מורכבין זה על זה כשאר הלולבין כצורה זו, והן הנקראין ציני הר הברזלהרמב"ם בעניין, מראה כי ניתן להתייחס להגדרת הלולב, בלא להזדקק כלל לכינוי "ציני הר הברזל" שאינו מובן.
  • רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב מפרש: "ציני הר הברזל״ – יש דקלים שלולבין שלהן עליהן קצרים מאד ואין עולין על אורך השדרה. אם הן ארוכין כל כך עד שראשו של זה מגיע לצד עקרו של זה כשרים".
  • רבי יהודה ליווא בן בצלאל, מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראגבעל תפארת ישראל: ציני הר הברזל. רצה לומר לולבים הגדלים בהררי סלע, מדאין כח הגידול רב שם לכן העלין קצרים.

הלכת ציני הר הברזל

בכל מקרה הגמרא פוסקת ש"ציני הר הברזל״ כשרים ללולב ואסורים לביכורים.

  • ציני הר הברזל כשירות" (בבלי סוכה לב, ע"ב; בבלי עירובין יט, ע"א).
  • לא היו מביאים ביכורים "מתמרים שבהרים" (ביכורים פ"א, מ"ג), אבל לולביהם היו כשרים.

מיקום הר הברזל בעבר הירדן – Jabal Al Hadid – جبل الحديد الأردن

הר הברזל הוא באזור ברמה של עבר הירדן המזרחי, ממזרח לים המלח, בתחום דרום מואב וצפון אדום. בעמאן, בירת ממלכת ירדן המודרנית, קיימת שכונת – Jabal Al Hadid – جبل الحديد الأردن -הר הברזל. גם בית החולים בשכונה זו מכונה Jabel al Hadid Clinic.

Jabel al Hadid Clinic
Jabel al Hadid Clinic

יוסף בן מתתיהו מתאר את מיקומו של ״הר הברזל״ בעבר הירדן מזרחה: "ובארץ הזאת נמצא גם ההר הנקרא בשם הר הברזל, המשתרע עד ארץ מואב" (מלחמות ד, ח, ב).

זיהוי מיקום הר הברזל – טור פרזלא – בגבול ארץ אדום

בעל התירגום המפורסם, יונתן בן עוזיאל, הכיר את הר הברזל. הוא מציין את מקומו בגבול ארץ אדום: "והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על-יד אדום (המקור במדבר לד, ג) – ויהוי לכון תחום דרומא מן מדברא דציני טור פרזלא (= הר הברזל) על תחומי אדום". (בתרגום לארמית)

מפת ארץ ישראל מפה: הרב יוסף שוורץ
צוער במפת ארץ ישראל
מפה: הרב יוסף שוורץ

זיהוי מיקום ציני הר הברזל עם צוער – חצצון תמר – עין גדי

הרב יוסף שווארץ מזהה את ציני הר הברזל עם העיר צוער. חז"ל מזכירים את צוער כעיר התמרים. מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם והניחוהו בפונדק (משנה, מסכת יבמות, פרק ט"ז, משנה ו). יואל אליצור מזה את צוער, כעיר החמישית (סדום, עמורה, אדמה, צבֹויים וצוער) שלא חרבה, עם א-צאפי שבירדן.

ים המלח במפת מידבא - צוער נראית בין עצי התמר מימין צילום: Ori~
ים המלח במפת מידבא – צוער נראית בין עצי התמר מימין
צילום: Ori~

הרב יוסף שווארץ גם מזהה את צוער עם חצצון תמר. בדברי הימים ב' מכונה עין גדי בשם חַצְצוֹן תָּמָר, מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה בממלכת יהודה: וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מֵאֲרָם וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי (ספר דברי הימים ב', פרק כ', פסוקים א'-ב')

גיא בן הינום בתמונה משנת 1900 לערך
גיא בן הינום בתמונה משנת 1900 לערך

זיהוי מיקום ציני הר ברזל בגיא בן הינום בירושלים

כפי שאמרנו לעיל, דקלים מזן ״ציני הר הברזל״ גדלו גם באזור ההררי של ארץ ישראל המערבית. העלים שלהם היו קצרים מאוד, וגם לא גדלו לכל אורך שדרת הלולב, אך הם הגנו על השדרה של הלולב.

הגמרא בעירובין (וגם במסכת סוכה), מלמדת באופן מפתיע ביותר כי "הר הברזל" אינו סתם מקום, ו"ציני הר הברזל" אינם דקלים רגילים.  ״ציני הר הברזל״ גדלים בפתחה של גיהינום. דווקא אין המדובר במקום הררי, אלא דווקא בגיא.

  • אמר רבי מריון אמר ר' יהושע בן לוי ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות וזו היא פתחה של גיהנם (בבלי סוכה ל״ב ב׳)
  • והאמר ר' מריון אמר ר' יהושע בן לוי ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם (בבלי עירובין י״ט א׳ )

במדרשי חז״ל ״הר הברזל״ דילג ממקומו המקורי לגיא בן הינום בירושלים והפך לאנלוגיה.

  • שבטי ישראל הנהיגו העבודה זרה באותו הגיא – בו העלו את ילדיהם כקרבן לעבודה זרה. "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז', ל"א). הגיא נקרא על שם נהמת הבן. שורש המילה נהמה הוא מלשון "נ.הם".

השדרה של עצי הדקל מזכירות את עמוד האש והענן במדבר סיני.

  • את היתמרות עמוד האש והענן של המשכן, מדמה הכתוב לזקיפות קומתו של התמר:  מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן – כשהייתי מהלכת במדבר והיה עמוד האש והענן הולכים לפני…והיה הענן והעשן עולין ורואין אותן האומות ומתמיהות על גדולתי ואומרות מי זאת כלומר כמה גדול' היא זאת העולה מן המדבר וגומר כתימרות עשן גבוה וזקוף כתמר (שיר השירים ג', ו').

גיא בן הינום מיצג את התכונות של גהינום.

  • הגמרא מציינת שקורח ועדתו נענשו – בגיהינום – בליעה ב"תהום" (סנהדרין ק"י, ע"א). שורש המילה "תהום" אף הוא מלשון "נ.הם" זה מתכתב עם בעבודה הזרה בנבואת ירמיהו. "הר הברזל" הינו כינוי מהותי (לא גיאוגרפי) למקום פתח תהומות הארץ.

אפשר לתרגם את המילה ״ציני״ כמגן.

  • הלולב "צינה" (מגן) מהווה מגן ל"הר הברזל". בגיא בן הינום חייבים להקשיב לקולות התהום. הלולב של עץ הדקל מסמל את עמוד הענן במדבר. ציני הלולב הם מגן למי שמקשיב.

                                                 ***************** שם דומה**********************

שער הברזל (ערבית: باب الحديد; באב אל-חדיד) ממוקם מצפון לשער הכותנה. משערים כי שמו של שער זה ניתן לו מכיוון שבעבר היה היחיד משערי ההר שהיה מברזל ולא מעץ (כיום השער עשוי עץ). שער זה מפורסם בזכות הכותל הקטן הממוקם בסמוך אליו, המשמש מקום תפילה ליהודים.

                                                                        **************************************************************************

%d בלוגרים אהבו את זה: