הר ארבל - הר ניתאי
הר ארבל - הר ניתאי

הר ארבל וגן לאומי ושמורת טבע ארבל *

הר ארבל טומן בחובו נוף וארכיאולוגיה, אתגרי ומשפחתי, בתי כנסת עתיקים, מצודה צלבנית ומצודה עות׳מאנית – חלום למטייל – וכמובן יעד אדיר למורה דרך. הגן הלאומי כולל את הר הארבל, הר ניתאי, הר סביון, קרני חיטין ורמת ארבל.

תעודת הזהות של הר ארבל

רציתם מצוק? חיפשתם מסלול אתגרי? ברוכים הבאים להר ארבל – יופי  של צוק המתנשא לגובה כ-390 מטרים מעל הכנרת. מצוק הארבל נמצא מצפון-מערב לטבריה, וגם (כמה צפוי) מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל הוא הצפונית מבין רמות הבזלת הנטויות של הגליל התחתון המזרחי, ונקודת הרום 181 מטרים מעל פני הים היא הנמוכה מבין כולן.

הארבל מורכב מאבן גיר דולומיטי קשה לפני 40 מיליון שנה. התפרצויות געשיות, בין היתר בהר הגעש הכבוי, הסמוך, קרני חיטין, לפני כ-4 מיליון שנים, יצרו על הארבל וסביבתו את בזלת הכיסוי. במצוק פעורות מאות מערות שנוצרו בראשיתן בתהליך טבעי (קארסטי), ובהמשך נחצבו והורחבו ביד אדם למטרות מגורים בתקופות פרהיסטוריות.

בבקעת ארבל מסתתרים ארבעה יישובים יהודיים – כפר זיתים, ארבל, כפר חיטים ומצפה וגם אתר קדוש דרוזי נבי שועייב – אבל זה נושא לפוסט אחר.

מול ההר שוכן הר הנקרא הר ניתאי, על שמו של ניתאי הארבלי ולמרגלותיו הכפר הבדואי חמאם. צפונה ממנו המושבה מגדל. ביניהם נמצא בנחל ארבל, שאורכו כ-10 קילומטרים.

מערות הר ארבל
מערות הר ארבל

הקרב בין הורדוס לחשמונאים על הר ארבל

על הר ארבל התחולל הקרב בין הורדוס לבין החשמונאים על השלטון ביהודה. עם עלייתו לשלטון בשנת 40 לפנה"ס, הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס. אנטיגונוס עצמו נשאר בירושלים ולא ניסה כלל להחיש עזרה לתושבי הגליל ולאנשיו שנלחמו בהורדוס. מתנגדי הורדוס המורדים התבצרו במערות בצוק הארבל והפכו את המערות בצוק הארבל למבצר גדול, שהיו בו מעברי סתר, גרמי מדרגות, אולמות ובורות מים. מאחר והיה מסוכן מדי לטפס מלמטה אל המבצר, בקרבות הללו הורדוס המציא את השימוש ב-״ארגזים״ כאמצעי לחימה. הארגזים הותאמו למלחמות בהרים. לוחמיו של הורדוס התמקמו בתוך הכלובים. הכלובים הורדו מלמעלה מול פתחי המערות. כוחות הורדוס הצטיידו במוטות ארוכים שבקצותיהם ווים על-מנת לגרור את המסתתרים החוצה ולזרוק אותם לתהום.

ראה: קדמוניות, י"ז, 16.

שחזור מנוף וארגז ממלחמתו של הורדוס במורדים במערות ארבל צילום: Dr. Avishai Teicher
שחזור מנוף וארגז ממלחמתו של הורדוס במורדים במערות ארבל
צילום: Dr. Avishai Teicher

"האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן,  הורדוס שלח ברצון את סילון מעליו ויצא להלחם בשוכני המערות.  כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והסלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה ירד אל תהום עמקה והיה זקוף על פי התהום. זמן  רב לא ידע המלך לשית עצות בנפשו, כי נבצר ממנו להגיע עד המקום  ההוא. ואחרי־כן מצא תחבולה מחכמה ומסכנה יחדו. הוא צוה לשלשל את בחורי צבאו בארונות (התלויים בחבלים) ולהציגם על פי המערות. והם שחטו את יושבי המערות עם טפם והשליכו אש על האנשים אשר אמרו  לעמוד על נפשם. והורדום רצה להציל אנשים אחדים ממות וצוה עליהם ביד  שלוחיו לצאת אליו. אבל איש מיושבי המערות לא נעתר לדבריו ולא הסגיר  את נפשו בידי הורדוס, ואלה אשר נתפשו בעל־כרחם בחרו במות מחיי שבי.  גם נמצא שם זקן אחד, אשר אטם אזניו מצעקות אשתו ושבעת בניו, בחלותם  את פניו לתת להם כי יצאו בברית שלום, והמית את כלם, וכן עשה את  הדבר: הוא צוה עליהם לצאת אחד אחד ועמד על פי המערה והמית כפעם  בפעם את הבן היוצא משם. הורדוס ראה את הדבר מרחוק ורחמיו נכמרו  אליהם מאד, הוא פרש את יד ימינו מול הזקן והשביע אותו לחמול על  נפשות בניו. אבל הזקן לא שעה אל דבריו, רק חרף וגדף את הורדום, כי הוא בן חשכים, והמית את אשתו על הבנים, ואחרי־כן השליך את החללים  אל התהום וקפץ בעצמו שמה"       (מלחמות היהודים ברומאים א – פרק ט"ז)

הישוב ארבל

הישוב ארבל נזכר לראשונה בתנ"ך:

"וְקָאם שָׁאוֹן בְּעַמֶּךָ וְכָל-מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה אֵם עַל-בָּנִים רֻטָּשָׁה" (ספר הושע, י', 14)

בתקופת בית שני היה ארבל אחד הישובים שמרדו ביוונים:

"נכבשו המסילות אשר בארבל" (ספר מכבים, א',9, ב׳)

בתקופה הרומית הייתה ביישוב תעשייה של פשתן לייצור בדי פשתן שגדל בסביבה. בבראשית רבא שנכתב במאה ה-5 או ה-6 מצוין "כלי פשתן הארבליין".ובמדרש שמואל נכתב "כלי פשתן הגסים הבאים מארבאל".

בשנת 68 בתקופת המרד הגדול כנגד הרומאים, הייתה ארבל אחד היישובים שבוצרו על ידי יוסף בן מתתיהו מפקד הגליל. ארבל נכבשה על ידי הרומאים במהלך המרד, והתושבים הסתתרו במערות בהר. לאחר חורבן בית המקדש השני התיישבה במקום משפחת כהנים שהשתייכה למשמרת ישוע שהייתה המשמרת התשיעית (כהני ארבל) במשמרות הכהונה שעבדו בבית המקדש.

בספר זרובבל – אחד מהספרים החיצוניים, המיוחס אולי למאה השביעית לספירה, מופיעה מסורת על קרב גוג ומגוג בבקעת ארבאל – היא בקעת ארבל.

״ויצאו עם קדושים וראו את ישועת ה׳ כי עין בעין יראו אותו כל ישראל כאיש מלחמות לבוש שריון צדקה וכובע ישועה בראשו. ונלחם בגויים ההם ונתן חרב איש בצואר רעהו, ונפלו כלם פגרים מתים בבקעת ארבאל…״

המבצר שנבנה מחדש במאה ה-17 על ידי עלי המושל הטורקי של צפת על בסיס המערות שבמצוק. מבצר ארבל, שבעבר נקרא גם מבצר העורבים, בנוי על שרידי מבצר מהתקופה החשמונאית. שמה הערבי של חורבת ארבל הוא ח'ירבת ארביד, והוא משמר כנראה את שמו הקדום של המקום.

בית הכנסת במושב ארבל

בשוליו הצפוניים של המושב ארבל, על שפת המצוק שיורד לנחל ארבל, נמצאים שרידי ארבל הקדומה – חרבת ארבל –  ובהם שרידיו של שני בתי כנסת קדומים. אחת קטנה שהוקמה במאה ה-2 ומאוחרת יותר שנבנה במאה  ה-3 או ה-4 לסה"נ וחרב במאה השמינית. בין הארכיאולוגים אין תמימות דעים בשאלה לאיזו תקופה שייכים בתי הכנסת הגליליים:

  • בתקופה הרומית המאוחרת (במאות השנייה עד הרביעית) תקופה של פריחה תרבותית ופוליטית של יהודי הגליל.
  • בתקופת השלטון הביזנטי (במאות החמישית והשישית) שבה האימפריה השלטת הייתה נוצרית והיהודים סבלו מרדיפות.

כדי לבדל את בית הכנסת מבתי האזור, הוא נבנה בבנייה יבשה מאבני גיר גדולות גזית שבלטו על רקע בתי הבזלת שהיו סלעי הבנייה הנפוצים באזור. מבנה בית הכנסת היה מדגם ״באסיליקה״ (אולם תווך ושתי סיטראות), הוא היה בן שתי קומות והתנשא לגובה של כ-15 מטר. חלק של בית הכנסת בנוי וחלק חצוב בסלע. היום האתר חרב ונטוש.

בית הכנסת העתיק של ארבל התגלה מחדש ע"י החוקר אדוארד רובינסון בשנת 1852, ונחפר באופן שיטתי ע"י החוקרים הגרמנים ואצינגר וקוהל בשנת 1905.

בקיר הדרומי (לכיוון ירושלים) השתמרה גומחה מעוגלת שהיתה מקומו של ארון הקודש.

גומחת ארון הקודש בקיר בדרומי צילום: Bukvoed
גומחת ארון הקודש בקיר בדרומי
צילום: Bukvoed

ציר הבניה של בית הכנסת ארבל ופתח בית כנסת ארבל

בבית כנסת המוקדם בארבל ציר המבנה הוא מזרח-מערב, כשפתח הכניסה שלו הוא ממזרח ותפילה למערב. בבית הכנסת המאוחר ציר המבנה היה צפון-דרום ואילו הכניסה לבית הכנסת הייתה מכיוון מזרח והתפילה לדרום. בתוספתא מפרשים שפתח בית הכנסת צריך להיות במזרח.

אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא למזרח שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח שנאמר ״והחונים לפני המשכן קדמה לפני אוהל מועד מזרחה״. (תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק ג׳, דף מ׳, טור ב׳, ה״ב)

ההלכה לגבי פתח בית הכנסת וכיוון התפילה נקבעה רק כעבור כמה דורות, ובינתיים נבנו בתי כנסת שונים. לשם השווה:

  • בתי-כנסת, שצירם מזרח-מערב, ופתחיהם – במערב: חר' שמע, חר' רבה, כפר חנניה
  • בתי-כנסת הבנויים בציר מזרח – מערב, ופתחיהם במזרח: בית-שערים, יפיע, סומקה, סאסא, בית שאן, ארבל (המוקדם)
  • בתי-בנסת הבנויים בציר מזרח – מערב, פתח במזרח ותפילה לכיוון ירושלים: חר' רמון (המוקדם), אשתמוע, סוסיא, ארבל (המאוחר)

שער בית הכנסת ארבל

משקוף הכניסה הוא פתח כניסה מונומנטלי, בגובה 3.55 מ׳, עשוי אבן אחת, כולל הסף. רוחב הפתח 3.5 מ׳. מפתח דלתותיו 1.89 מ׳. גובה הסף החצוב הנראה לעין הוא 55 ס״מ, ואין ספק שהוא גבוה בהרבה, אלא שחלק ממנו מכוסה אדמה.

ר׳ ירמיה בשם ר׳ שמואל בר יצחק ״ עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות שער מזרחי של בית המקדש הוא ושני פשיפשיו אבן אחת של מרגלית״. (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים פיסקא י״ח, ענייה סוערה)

האדריכל של בית הכנסת בישוב העתיק ארבל הכיר את המקורות. באופן מודע הוא הכיל בעיצוב בית הכנסת אלמנטים הקשורים בביאת המשיח:

  • המבנה הוקם ליד בקעת ארבל – מקום בואו של המשיח
  • שער הכניסה נמצא במזרח – כיוון בואו של המשיח
  • שער הכניסה בנוי ואבן אחת מונומנטלית (אם כי לא ממרגליות).

אולי כדאי לזרז את שיקום האתר על מנת לקדם ביאת המשיח?

קברים עתיקים הארבל על פי המסורת

אתרים רבים בגליל התחתון ובגליל העליון ניכרים סימני פעילותו של ש״ז כהנא, מנכ״ל משרד הדתות במשך כ-20 שנה, עסק במיוחד בפיתוח המקומות הקדושים בארץ ישראל. בסביבת הר ארבל ומושב ארבל זוהו מקומות קדושים רבים:

  • קבר שת בן אדם וחוה
  • קברי בני יעקב: ראובן, שמעון, לוי ודינה.
  • קברי נתאי הארבלי
  • קבר רבי זירא
  • קבר חזקיה ראש הגולה
הר ארבל
הר ארבל

בית כנסת הר ניתאי

ח'רבת ואדי חמאם נמצאת במוצא נחל ארבל למרגלות מצוקי הר ניתאי, בתוך שרידיו של כפר יהודי גדול מהתקופה הרומית-ביזנטית. הכפר,הבנוי בטראסות על גבי מדרון תלול, היה אחד הגדולים בגליל המזרחי בתקופה הרומית, על שטח של כ-40 דונם. למרגולות הכפר מעין גדול ודרך ראשית העולה מן הכנרת לגליל. הכפר נתדלדל באופן איטי עד שננטש במאה ה-4. הר ניתאי מזדקר בפרש גובה של כ-280 מטרים מעל סביבתו, 95 מטרים מעל פני הים. יוסף בן מתתיהו ביצר את ההר אך בסופו של דבר לא התרחש קרב כלשהו בארבל.

שרידיו של בית כנסת גלילי קדום, מגורים רבים, סמטאות, בתי בד וביצרורים מרשימים נחשפו בח'רבת ואדי חמאם (חורבת ורדים). החפירות נערכו על ידי האוניברסיטה העברית בתחומי הגן הלאומי ארבל בגליל התחתון.

בית הכנסת בנוי על טראסה רחבה במרכז הכפר עם תצפית לכנרת ולמצוקי ארבל. בית הכנסת עשוי בזלת וגיר. נחשף קטע הפסיפס עשוי מאבנים זעירות בשלל צבעים שגודלן כארבעה מ"מ. על רצפת הפסיפס נראית שורה של חרשי עץ וכלי מלאכתם בידיהם (מסור קשת, מסור זוגי, מפסלת ופטישים שונים). יתכן שזה תמונה של בניית המקדש או תיבת נח. בנוסף יש תמונות של שמשון מכה בפלשתים וחיל פרעה טובע בים. הסצנה של פסיפס זה אינה מוכרת עד כה באמנות בתי הכנסת או באמנות הרומית-ביזנטית בארץ ישראל. הפסיפס הוצא מאתר החפירות ונמצא עתה בתהליכי שימור.

גן לאומי ושמורת טבע ארבל

הגן הלאומי כולל בתוכו את רוב שטחו של הר ארבל, הר ניתאי, הר סביון, קרני חיטין ורמת ארבל. שמורת הטבע היא חלק מ"שביל ישראל". שביל ישראל מסומן בצבע כתום-כחול-לבן. הוא עולה אל עץ החרוב הבודד בנקודת התצפית. העלייה למבצר מצוק ארבל עצמו אפשרית במדרגות, על אחריות המטיילים. אזהרה: יש להיזהר בטיולים מיד אחרי גשם.

שלושה שבילים מובילים אל חלקו התחתון של מצוק הארבל:

  • כחול: השביל הכחול שמוביל לצומת מגדל.
  • ירוק: מכפר חמאם לבית הכנסת במושב ארבל
  • אדום: מכפר חמאם למצפור חרוב. השביל האדום הוא האתגרי מכולם. צריך להיעזר ביתדות התקועות בסלע, ובכבלים המתוחים לאורך הסלעים. השביל האדום היוצא מתצפית החרוב, ויורד לתחתית המצוק, כשהוא עובר במבצר הארבל.
  • שחור: מקביל לקטע המרכזי של השביל האדום. מאפשר מסלול מעגילי – לרדתבשביל אחד ולעלות בשבי השני.

מידע

איך מגיעים להר ארבל?

  • מצומת גולני ממשיכים לכיוון טבריה, לפני הירידה לעיר פונים שמאלה בצומת כפר חיטים, אחרי 4 ק"מ פונים ימינה למושב ארבל ובכניסה שמאלה לפי שילוט להר ארבל בכביש המקיף את המושב ועולה למגרש חנייה בקרבת המצוק.
  • כדי להגיע אל מצודת הארבל נוסעים צפונה בכביש 90, לאורך הגדה המערבית של הכנרת. בצומת מגדל פונים שמאלה לכביש 807, ולאחר כקילומטר פונים שוב שמאלה לכיוון מבצר הארבל.

גן הלאומי ארבל, המשתרע על שטח נרחב והכניסה אליו חינם. הכניסה אל צוק הארבל בתשלום.

בגבולו הדרומי-מזרחי של הגן הלאומי, נמצא חניון גדוד העבודה – חניון שהוקם במסגרת שיקום "מחצבת הרוסים", בה חצבו בשנות ה- 20' של המאה ה- 20' אנשי "גדוד העבודה" חומר לסלילת כביש טבריה – מגדל.

Click here for site pamphlet

מצורפת דפדפת האתר להורדה

  • מפת סימון שבילים: 3 – הגליל התחתון או מפת סימון שבילים: 2 – הגליל העליון
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:בינוני, מתאים לגיל: 12+
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • טלפון:04-6732904
  • כניסת כלבים מותרת – קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה, למסלול התצפיות בלבד, לא ניתן לרדת למסלול המצוק עם כלבים.

נוף הר ארבל – בקעת הכינרת, תצפית לגולן ולגליל

בראש מצוק ארבל מצפור הנקרא "מצפור החרוב" בגלל עץ חרוב בודד ועתיק שהיה בנקודה עד שנפל בסערה בינואר 2017. המצפור מנציח את זכרו של תת אלוף יוסף לונץ.

כ-350 מ׳ קדימה מגיעים למצפור "אל מול כנרת" שנבנה לזכרו של סמל רועי דרור ז"ל.

בתצפית לכוון צפון צופים אל בקעת גינוסר, צפון הכינרת, הרי מירון וצפת, הגולן והחרמון.

להתראות בטיולים!
להתראות בטיולים!
%d בלוגרים אהבו את זה: