רכבת העמק כפר יהושע

המסילה החיג׳אזית – רכבת העמק – תחנת כפר יהושע

מסילות ברזל באמפריה העותמאנית

המסילה הראשונה באמפריה העות׳מאנית נבנתה ב-1859-1860 בין (Köstence (Constanţa, Romania) –  Boğazköy (Cernavodă, Romania לאורך 66 ק״מ.

המסילה הראשונה בשטח טורקיה (אנטוליה) נחנכה בשנת 1856 בין איזמיר לאיידן, ואורכו היה 130 ק"מ.

מפת מסילות הברזל באימפריה העות'מאנית
מפת מסילות הברזל באימפריה העות'מאנית

מסילת הרכבת החיג׳אזית – الخط الحديدي الحجازي – Hicaz Demiryolu

מסילת הברזל החיג'אזית – אתונו של הסולטאן –  הוקמה ופעלה בתחילת המאה ה-20 בין מדמשק למדינה ולמכה בחיג׳אז (כיום חלק מערב הסעודית) עם מסעף לחיפה. המסילה החיג׳אזית היתה מחוברת למערכת מסילות הברזל העות׳מאניות צפונה לאיסטנבול ןמשם לברלין.  המסילה היתה צרה (1,050 מ״מ). היא יועדה באופן רשמי לשרות עולי הרגל המוסלמים לקיום החאג׳. למעשה מסילת הברזל החיג'אזית שימשה ציר ההובלה הראשי של הצבא העות'מאני, מדמשק דרומה לעבר הירדן, ארץ ישראל וסיני. בנוסף המסילה חיזקה את אחיזתה של האמפריה באזורי ספר ופריפריה. המסלול עבר בנתיב תעבורה עתיק שהוליך לאורך המורדות הפנימיים של הרכסים של החוף המזרחי של ים סוף עד לדרום מערב ערב. מלאכת הקמת המסילה החלה ב-1 בספטמבר 1900 בפקודת הסולטאן עבדול חמיד השני, כשעל העבודות מפקח המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר.

המסילה החיג׳אזית נחנכה ב־1 בספטמבר 1908, יום ציון הכתרתו של הסולטאן. הארצות שהשתתפו במימון המסילה החיג׳אזית היו טורקיה, מצרים ואיראן. היעד של הגעתה עד העיר מכה לא הושלם מעולם – היא הגיעה מדמשק עד מדינה בלבד, מרחק 1,300 ק"מ, וחסרו לה עוד 400 ק"מ להגיע למכה. קילומטרים רבים של הדרך נסללו מתחת לפני הים.

האימפריה הגרמנית סייעה בתכנון המסילה ובאימון חייליו של הסולטאן ומצידם זכו הגרמינים לדריסת הרגל במזרח התיכון ובענייני הפנים של האימפריה העות'מאנית. בזמן הקמת המסילה החיג׳אזית נסללה מסילה על ידי האמפריה הגרמנית מברלין לבגדאד כדי לעקוף את תעלת סואץ בשליטה בריטית.המסילת ברלין לבגדאד נחשבת לאחד הגורמים למלחמת העולם הראשונה. מסילת ברלין-בגדאד גם התחברה למסילה החיג׳אזית. הקיסר הגרמני ביקר פעמיים בתחומי האימפריה העות'מאנית ובירושלים.

שבטים ערבים התנכלו למסילה העות׳מאנית. בחלקים נרחבים של המסילה השתמשו באדנים מברזל במקום קורות עץ בגלל גניבת הקורות על ידי הערבים.

הרכבת החיג׳אזית
הרכבת החיג׳אזית

היינריך אוגוסט מייסנר

סיים אותם ב-1885 עם התמחות בבניית מסילות ברזל, בעבודות עפר, הנדסת משאבי מים ובניית מנהרות. בשנת 1886 החל בעבודה כמהנדס רכבות בשירות הסולטאן הטורקי, עבודה בה עסק עד סוף ימיו. בשנת1900 הועמד מייסנר בראש מבצע הקמת מסילת הברזל החיג'אזית. מייסנר ביצע את הפרויקט העצום בזמן שיא של 8 שנים בלבד.

המהנדס היינריך מייסנר
המהנדס היינריך מייסנר

הרכבות בארץ ישראל

ציניקנים אומרים שפריסת מסילות הברזל בארץ ישראל בתקופת העות׳מאנים היתה מוצלחת יותר מהיום. שלא כמו הטורקים צה״ל אינו תלוי ברכבת ישראל להעברת כוחותיו. הרכבת היתה אמצעי תחבורה המודרני היחיד בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20. כלי רכב מוטוריים כמעט לא היו בארץ, ובוודאי שלא כלי תעופה. [אני היכרתי מרצה ערבי באוניברסיטת חיפה שספר שהמכונית של הסבא שלו היתה מעורבת התאונת הדרכים הראשונה בארץ ישראל.] הזרז לפיתוח רשת הרכבות היתה ״המלחמה הגדולה״. הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היוותה את אחד הנכסים האסטרטגיים שהיו בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה. מסילות הברזל, שהיו אמצעי הניוד המודרני היחידים בארץ ישראל , גויסו לטובת הצבא.

רכבות ארץ ישראל 1917
רכבות ארץ ישראל 1917

הרכבת לירושלים

מסילת הברזל הראשונה שנבנתה בארץ ישראל הייתה מסילת הרכבת יפו-ירושלים. היזם הירושלמי יוסף נבון, איש ציבור ידוע ביישוב היהודי בארץ ישראל, החל להתעניין בסלילת מערכת רכבות בארץ בשנת 1885. מסילת הברזל לירושלים הייתה בבעלות חברה צרפתית.חברה בשם "חברת הרכבת העות'מאנית מיפו לירושלים וסעיפים" שנוסדה כבר בשנת 1889. הקטרים והקרונות, נקנו מחברה אמריקאית שפשטה רגל, והובאו באמצעות שלוחה קצרה שנסללה מנמל יפו לתחנת הרכבת יפו. אמצע 1891 החלה לפעול מסילת הברזל יפו – רמלה. מסילה יפו-ירושלים נחנכה ב-26 בספטמבר 1892. המסילה, רוחב המסילה לירושלים 1000 מילימטר. המסילה יפו-ירושלים נמתחה לאורך 87 קילומטרים וחלפה מעל 176 גשרים, שבעה מביניהם גשרים ממתכת. הנחת המסילה הסתיימה באוגוסט 1892. מסילת הרכבת שחיברה בין יפו לירושלים הייתה המסילה הראשונה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה. עם פרוץ ״המלחמה הגדולה״ בעלי מסילת הרכבת לירושלים הצרפתים הפכו לנתיני ארצות אויב. לקראת סוף המלחמה הטורקים פירקו חלק מן המסילה לירושלים.

מסילת הרכבת יפו-ירושלים
מסילת הרכבת יפו-ירושלים – המקור: שיקופית מכנס הרכבות בדרום ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

הרכבת בתקופת ״המלחמה הגדולה״

לפני המלחמה הגדולה בשנת 1913 תכננו העותמטנים לסלול מסילות ברזל לערים הראשיות במזרח התיכון – כולל ירושלים. פרוץ המלחמה הפסיקה את התוכנית הזו. את התוכנית לסלול מסילה בין עפולה לירושלים דרך שכם נעצרה עקב הצטרפות טורקיה למלחמה לצד הגרמנים והמסילה הסתיימה בשכם ולא המשיכה לירושלים.

נבנתה מסילה חדשה  בין סבסטיה לטול כרם ובהמשך דרומה ללוד ואדי צארר על מסילת הרכבת לירושלים. אסטרטגית המתקפה הגרמנית-טורקית על תעלת סואץ הביאה לבניית מסילה נוספת מתחנת ואדי צארר לבאר-שבע – 83 ק"מ- ומשם הוארכה לניצנה וקוסיימה שבסיני. התחנה בבאר שבע הייתה חלק מהמיזם הלוגיסטי של צבא האימפריה העות'מאנית לחיבור העורף בדמשק לקראת מסע על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה מול הבריטים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגעה מספר פעמים בידי המורדים הערביים בפיקודו של לורנס איש ערב ובשרות האינטרסים האסטרטגיים הבריטים.

בשנות מלחמת העולם הראשונה שב מייסנר לשרת את הסולטאן הטורקי והיה הממונה על בניית הרכבות לצורכי המלחמה. בתפקידו זה פירק בארץ ישראל מסילות שבעת שלום שימשו קווים אזרחיים (המסילה בין יפו ללוד ששימשה את הקו יפו-ירושלים) ומיחזר את אדניהן וציודן האחר לצורך הקמת המסילה המזרחית מטול כרם אל עבר חצי האי סיני ותעלת סואץ. [זה מזכיר לי את השרותה שלי בחה״ן של צה״ל בו פירקתי ריילסים – rails – של מסילת הברזל בסיני לצרכי מיגון ביצורי קן בר לב.] נמנע מן העות'מאנים להשתמש ברכבות בשנת 1918, כאשר כוחות בריטיים השתלטו על מספר נקודות שולטות לאורך קטע המסילה שבערוץ הירמוך. עם תבוסתם של העות׳מאנים בחודש ספטמבר 1918 הכוחות העות'מאנים והגרמנים השמידו את ציוד מסילת הברזל כדי שזה לא ייפול בידי חיל המשלוח המצרי (1916).

ב־1918, לאחר כיבוש ירושלים על ידי הבריטים, נבנתה מסילה צרה סמוך לקצה הקו לכיוון אל־בירה, שנועדה לסיוע למאמץ הבריטי מצפון לירושלים. בשל הצלחת הבקעת קו ההגנה הטורקי וההתקדמות המהירה של הכוחות הבריטים התבטל הצורך במסילה, והיא פורקה בסוף 1918. במהלך המלחמה, לאחר כיבושה של יפו בה היה נמל יפו, נסללה בזריזות על ידי הכוחות הבריטיים מסילה צרה ברוחב 60 ס"מ מנמל יפו ועד תחנת לוד, על תוואי המסילה הצרפתית שפורקה על ידי הטורקים, על מנת לסייע לוגיסטית לכוחות הלוחמים. המסילה שימשה להובלת כ־700 טון ציוד ליום בתקופת המלחמה.

בהמשך מלחמת העולם הראשונה ולאחר סיומה, נסללה מחדש המסילה לכל אורכה לפי הרוחב "התקני" (שהיה רחב יותר – 1435 מילימטר).

השלוחות לכריתת עצים

האם הטורקים באמת כרתו את יערות ארץ ישראל? התשובה היא – כן! עקב מצור צבאי על חופי ארץ ישראל הופסקה אספקת הפחים להנעת הרכבות דרך הים. בהתחלת המלחמה הצבא הגרמני הפיק דלק מפצלי שמן ליד הירמוך. מכאן התחילו הטורקים לשרוף עצים בקטרים וכתוצאה מכך לפגוע ביערות. כדי לספק עצים נסללו שתי שלוחות רכבת: הראשונה: מטול-כרם אל אזור יער חדרה, והשנייה הובילה אל יערות העצים שברמות מנשה.

הרכבת החיג׳אזית היום בסוריה-ירדן-סעודיה

הממלכה ההאשמית של ירדן מעודדת שיקום חלקים של המסילה החיג׳אזית. קו אחד פועל להובלת פוספטים ליד העיר מען לעקבה. עד מלחמת האזרחים בסוריה פעל קו אחר עמאן – דמשק. סעודיה הכינה תוכניות לשיקום הקו למדינה אך טורם עברו לשלב הביצוע. חלקים לא תפעוליים משמשים אטרקציות תיירותיות בסעודיה.

רכבת העמק

מבשרי רכבת העמק המרובים

  • הראשון היה סגן הקונסול הבריטי בחיפה, תומאס ב. סנדוויט, שהציע בשנות השישים של המאה ה-19 להקים מסילת ברזל מחיפה דרך עמק יזרעאל לבגדד שבעיראק.
  • אחריו בשנת 1862 הציע הדוקטור צ'ארלס פרדיננד זימפל, רופא, מהנדס וכומר ממוצא אמריקאי-גרמני בנייתה של מסילת ברזל בין יפו לירושלים ומשם ליריחו, בית שאן ולבסוף – דמשק.
  • בשנות ה-70 של המאה ה-19 החוקר קלוד קונדר שהציע להקים מסילה שתחבר את חיפה עם הסהר הפורה. תוכניותיו היו הבסיס להקמת רכבת העמק.
  • לורנס אוליפנט הציע בשעתו להקים מסילה בין חיפה, טבריה, עמק החולה ודמשק. בביקורו בארץ ישראל בשנת 1883 שינה אוליפנט את הצעתו ודבק בתוואי בו עברה לבסוף הרכבת.

מקבלי פירמאן – זיכיון לסלילת מסלית ברזל בעמק

  • בשנת 1882, זכתה קבוצה ערבית ובראשם בני משפחת סורסוק הביירותית ב"פירמאן" (זיכיון) מהממשל העות'מאני, להקמת מסילת רכבת אשר תחבר את חיפה ונהר הירדן. האינטרסים של משפחת סורסוק היו:-
    1. להעלות את ערך הקרקעות שבבעלות המשפחה בעמק יזרעאל
    2. הצורך באמצעי הובלה זול ויעיל שיאפשר את העברת התבואה מחבל החורן שבעבר הירדן בבעלות המשפחה, אל הים התיכון לשם ייצואו.
    3. להרוויח ממכירת הזיכיון

בחברה היו שותפיו של לורנס אוליפנט בין היתר גאורג אגר, תושב המושבה הגרמנית ביפו והמהנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר. שם החברה שהוקמה היה "החברה החמידית" שסימנה HMR ומקום מושבה היה בחוות ג'נג'יר (לימים גניגר) השייכת לסורסוק. בסוף שנת 1884 פג הזיכיון שניתן לבני משפחת סורסוק, ו-50,000 הפרנקים שהפקידה חברת היזמים כערבון לבניית המסילה נבלעו בקופת האוצר של הסולטאן.

  • ב־שנת 1890 העניקו השלטונות העות'מאניים בארץ ישראל זיכיון נוסף לבניית רכבת אשר תקשר את חיפה עם דמשק.הזיכיון ניתן בידי יוסוף אליאס שמכר אותו לאנגלי בשם ג'ון רוברט פילינג שהקים את החברה S.O.R. – Syrian-Ottoman Railway ("מסילת הברזל הסורית-עת'מאנית"). זמן הממושך שעבר בין קבלת הזיכיון למועד תחילת העבודות עקב בקשיים שהערימה חברה צרפתית בשם D.H.P – Damas-Hama et Prolongements ("דמשק-חמה ומעבר") שהפעילה קו עגלות משא בין ביירות ודמשק. כאשר הם הצליחו להשיג לעצמם זיכיון להקמת מסילת ברזל בין ביירות לחורן דרך דמשק, הם הפסיקו את העיכובים.‏ חברתו של פילינג לכדי פשיטת רגל שלאחריה בוטל זיכיון החברה להקמת המסילה.
  • מספר שנים מאוחר יותר, בשנים 1898-9, הוקמה החברה האנגלית בשנית, ויחד עם חברת "פלמר אנד טריטון" (שבנתה מאוחר יותר גם את נמל חיפה) קיבלה לידיה את זיכיון הקמת המסילה בשנית והחלה בעבודות. בשנת 1902, ביטלה הממשלה העות'מאנית את הזיכיון כדי לבנות בעצמה רכבת העמק כשלחה של המסילה החיג׳אזית.
  • סלילת רכבת העמק על ידי העות׳מאנים עצמם – בתוכניתו המקורית של הסולטאן עבד אל-חמיד לבניית הרכבת החיג'אזית לא נכללה הקמתה של "שלוחת חיפה", התוכנית שונתה כדי המסילה לעמוד מול התחרות של המסילה הצרפתית שקישרה את החורן עם ביירות. מייסנר העדוף לרכוש את המסילה הצרפתית אך הצרפתית לא הסכימו לוותר על הנכס החיוני הזה. לכן הגיע למסקנה שעדיף לבנות בעצמו קו המחבר את החורן לדמשק, מקביל לקו הצרפתי – שלוחה של הרכבת החיג'אזית אשר תקשר את המסילה החיג׳אזית עם נמל בשליטה עות'מאנית. בשנת 1903 החלה בניית המסילה בין חיפה לדרעא. האתגר הגדול ביותר שהוצב בפני הבונים היה קטע המסילה מצמח לדרעא לאורך נהר הירמוך. אורכו של קטע זה היה 73 קילומטרים והפרש הגבהים בין קצוותיו 529 מטרים. לאורך קטע זה נכרו 8 מנהרות באורך כולל של 1,100 מטרים ונבנו 329 גשרים ומעבירי מים. המסילה כולה נחנכה ב-15 באוקטובר 1905. רוחב המסילה ברכבת העמק היה כרוחב המסילה החיג'אזית – 105 ס"מ, רוחב חריג וצר מאוד. הייתה בה תחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם – תחנת גשר נהריים. 14 מתוך 17 התחנות שפעלו מחיפה עד צמח ב-1945 היו של ישובים יהודים ורק 3 שירתו בעיקר אוכלוסייה ערבית – שאטה, בית שאן וצמח.

החזיקה בשיא עולמי לנסיעה במסילה צרה – 100 קמ"ש! את השיא קבעו טייסים גרמנים, שהוצבו בימי מלחמת העולם הראשונה בבסיס ליד עפולה ורצו להגיע במהירות לבילויים בחיפה. הם התקינו מנוע של מטוס עם מדחף על קרון של הרכבת. ההכלאה אפשרה להגיע למהירות של  100 קמ"ש, דווקא ברכבת העמק האיטית.

התקיים ניסיון יהודי השתלבות במפעל רכבת העמק בשנת 1908 כאשר שלח נשיא ההסתדרות הציונית העולמית דאז, דוד וולפסון, המחאה על סך 500 ליש"ט לטובת התמיכה במפעל. ההמחאה הועברה לממשל העות'מאני אולם סירבו העות'מאנים לערב במפעלם אידאולוגיות פוליטיות ודחו את התרומה בטענה כי מיזם בניית המסילה הוא מפעל מוסלמי קדוש וכי אין בכוונתם לקבל תרומה המגיעה מיהודים כופרים. ההמחאה הנדיבה לא הושבה לוולפסון, אולם היא אכן לא שימשה לתמיכה במפעל הבנייה משום שזה הסתיים זה מכבר. עם הדחת הסולטאן באותה השנה הושג הסכם לפיו כספי התרומה יועברו לטובת הקמתו של בית יתומים באיסטנבול.

רכישת אדמות העמק בידי חנקין בוצעה בשנת 1920.

ב- 3 במרס 1948 ירד המסך על רכבת העמק.

תוואי רכבת העמק בין השנים 1904 - 1954
תוואי רכבת העמק בין השנים 1904 – 1954

 

תחנת כפר יהושע – תחנת שמאם

תחנת תל א-שמאם או כפר יהושע הייתה התחנה השלישית מבין שמונה התחנות המקוריות שנקבעו בשנת 1905, והשנייה בגודלה מבין התחנות. התחנה פעלה כתחנת מילוי מים, נוסעים, מטענים, תספוק ותיקון לקטרים. התחנה מוקמה בלב ביצות שומם בחלקו המערבי של העמק ע"י באר מים שופעת ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם שפורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע.

התחנה כללה 8 מבנים בסגנון טמפלרי:

  • המבנה המרכזי דו קומתי בו שכנו משרדי התחנה.מגוריה של משפחת מנהל התחנה. היו בקומתו העליונה.
  • מגדל המים העגול
  • מגורי עובדי התחנה
  • שירותים ציבוריים לנוסעים
  • מחסן פחמים
  • בתיהם של הבומבג'י (מפעיל המשאבה) ושל קוון המסילה.

  • קהל הרחב: סיורים מודרכים באתר ובסביבתו
  • לילדים: פעילויות מגוונות בנושא רכבות מכל הזמנים – סדנאות יצירה, משחקי שולחן, שעת סיפור מומחז בהתאמה לכל הגילאים.

 

תחנת א-שמאם
תחנת א-שמאם

 

מסילת העמק – רכבת העמק החדשה

מסילת העמק היא מיזם לסלילת מסילת רכבת מחיפה לבית שאן, באורך של כ-60 קילומטר, ולאורכה שמונה תחנות נוסעים ותחנות משא.

רכבת העמק החדשה
רכבת העמק החדשה

 

%d בלוגרים אהבו את זה: