״הושבילים״ כבר ביקר בעיירה ג׳ש – גוש חלב – الجش, בביתו של ידידינו שאדי חלול. הפעם שאדי אירח אותנו בכנסיית מר מרון – הכנסייה הארמית מרונית בגוש חלב. משם המשכנו ל״גבעה הלבנה״ ואפילו גילינו כמה מקברי הצדיקים בגוש חלב.
[שתי צורות הכתיב ״מרונים״ ו-״מארונים״ מקובלנם בעברית]
כנסיית מר מרון – הכנסייה הארמית מרונית בגוש חלב – הכנסייה החדשה
הכנסייה המרונית הגדולה בג׳ש היא המודרנית.כנסייה זו הוקמה בשנות ה-90 ומשמשת כמקום התפילה המרכזי של תושבי הכפר. בכנסייה זו נערכים הטקסים הדתיים, חתונות ואירוסין. חצר הכנסייה מטופחת מאד. בית הנזירות צמוד לכנסייה. במבט מלמעלה הכנסייה בנויה בצורת צלב.

פסל מרים בכנסיית מר מרון הארמית – מארונית
פסל מרים הקדושה שומרת על השער.

חלונות ויטראז' בכנסייה
כדאי לראות אל חלונות ה-ויטראז'.
גג הכנסייה

קירות הכנסייה
חזית הכנסייה
המזבח

גינת הכנסייה

קישוטי חג המולד בכנסיית מר מרון

התנועה הארמית בישראל
בגוש חלב המרונים אינם ערבים אלא צאצאי סורים – ארמים. ראש התנועה הארמית בישראל הוא שאדי חלול. שאדי הוא נוצרי- מרוני – ארמי ששרת בצה"ל והגיע לדרגת קצין.

הוא הראה לי בביתו ובכנסייה כתבי הקודש שלהם (הכוללים את התנ״ך היהודי), בכתב ארמי. שאדי יזם לימוד ארמית בבית הספר היסודי, הקמת קייטנה בשפה הארמית, ומכינה קדם-צבאית לנוער נוצרי. אפילו בבית הקברות הנוצרי-מארוני, בבירעם, הכתובות על הקברים כולן בארמית.

ישובים ערביים נוצריים בגליל
ערב חג המולד 2018 חיים בישראל כ-175 אלף נוצרים שהם כ-2% מאוכלוסיית המדינה. 77.7% מהנוצרים בישראל הם נוצרים ערבים. רוב הנוצרים הערבים מתגוררים בצפון המדינה: 70.6% מתגוררים במחוז הצפון.
יישובים ישראליים בהם העדה הערבית-נוצרית היא העיקרית ביישוב: ג'ש (גוש חלב), כפר יאסיף, מוקייבלה, מעיליא, עיילבון, פסוטה, ראמה. במעיליא ובפסוטה מגוררים רק נוצרים.

המרונים – موارنة בישראל
הכנסייה המרונית (Syriac Maronite Church of Antioch) היא כיום חלק מהכנסייה הקתולית. הנוצרים המרונים בישראל משתמשים בארמית כשפה הליטורגית, שהיא השפה בה נכתבים כתבי הקודש ונאמרות התפילות. היו ניסיונות של הכנסייה הקתולית ללטיניזציה של התפילה שפסקו רק לאחר מועצת הוותיקן השנייה, אבל המרונים שמרו על הליטורגיה הסורית של אנטיוכיה המבוססת על הניב הארמי־סורי, שפה שהמרונים עצמם דיברו בה עד המאה ה-18. חברי הדת המרונית הם נפוצים בלבנון ומהווים מיעוט גדול. מרונים מתגוררים גם בסוריה, קפריסין, ירדן, וישראל. רבים מן המרונים של לבנון היגרו לאירופה, צפון ודרום אמריקה, אוסטרליה, ואפריקה.
ערב קום מדינת ישראל, היו בארץ ישראל המנדטורית בין 5,000 ל-6,000 מרונים. הכפריים בהם ישבו המרונים היו בשלושה כפרים בלבד: כפר בירעם, גוש חלב, ומנסורה (לשעבר כפר ליד מע'אר ועכשיו שכונה של מע׳אר). העירוניים התרכזו בשלוש הערים הגדולות, רובם בחיפה. המרונים בארץ ישראל כמעט שלא השתתפו בתנועה הלאומית נגד היהודים.
על פי המסורת, החלה העדה בימיו של מרון הקדוש , נזיר ארמי שחי בסוף המאה ה⁻4 עד תחילת המאה ה⁻5 לספירה. מוצאם האתני של המארונים לפי הגדרת הכנסייה הוא מעמי ארם והפיניקים, ששמרו על קיומו וזהותו בהרי הלבנון בעלי הטופוגרפיה והגישה הקשה במשך 1,600 שנים.

בשנת 1996 נפרדהArchieparchy of Haifa and the Holy Land (שמרכזה ב- הכנסייה המרונית סנט לואי בחיפה) מן הפטריארכיה של צור,בלבנון, והופרדו הכנסיות בירושלים ובירדן.
התישבות המרונית בגוש חלב
משחר קיומם התבלטו המארונים כעדה בדלנית: בשעה שעדות נוצריות אחרות התפזרו בארצות שונות (למשל: יוונים קתוליים), התרכזו המארונים כולם בהר הלבנון הצפוני, למעט שוליים קטנים בצפון סוריה, מושבת סוחרים בקפריסין ושני כפרים בגליל – ג'ש (גוש חלב) ובירעם.
בתחילת המאה ה-18 התיישבו בגוש חלב נוצרים מרונים, קתולים, ומספר משפחות מוסלמיות שהגיעו מלבנון. ערב מלחמת השחרור הייתה רוב האוכלוסייתה של גוש חלב – ג׳יש (כ-55%) היו מוסלמית.
ערב קום מדינת ישראל, היו בארץ ישראל המנדטורית בין 5,000 ל-6,000 מארונים. הכפריים ישבו בשלושה כפרים בלבד: כפר בירעם, גוש חלב, ומנסורה (שכונה במזרח מע'אר שהייתה בעבר כפר נפרד).
לאחר כיבוש הכפר גוש חלב על ידי צה"ל ב-29 באוקטובר 1948 במבצע חירם, עזבו רוב התושבים המוסלמים את הכפר ובמקביל פליטים נוצרים הגיעו אליו מכפרי הסביבה שנהרסו, ביניהם עקורי הכפר בירעם ואיקרית, מארונים גם הם. עקורי הכפר המארוני כפר בירעם, אשר עדיין מצפים לשוב לאדמתם וכן כפריים מוסלמים מכפרי הגליל העליון. עפ"י עדותו של נשיא המדינה יצחק בן צבי אחת המשפחות המרוניות היא ממוצא יהודי.
כיום חיים בגוש חלב כ- 3,000 תושבים,נוצרים מארונים (55%) , נוצרים קתולים (10%) ומוסלמים (35%). זהו יישוב משגשג מבחינה כלכלית. רוב תושבי גוש חלב-ג’ש הם נוצרים-מארונים. זה זרם בנצרות הקתולית שמקורו בלבנון. זהו הכפר היחיד בישראל שרוב תושביו מארונים. קהילה מארונית של כ-6,700 אנשים מתקיימת בגליל, כולל קהילה מארונית משמעותית ותיקה הקיימת בגוש חלב, מעל 1,000 נפש. כ-2,000 מהמארונים בגליל הם חיילי צד"ל לשעבר ומשפחותיהם, שברחו לישראל בשנת 2000.
- בכפר נמצאים שתי כנסיות לעדה המרונית.
- כנסייה קתולית על שם סנט בוטרוס ובולוס ולפי המסורת משפחתו של בולוס הקדוש גרה בגוש – חלב.
- בכפר נמצא מנזר מארוני.
כנסיית מר בוטרוס (פטרוס) ובולוס ושרידי בית הכנסת העליון
מעל כל בתי הכפר נישאת כנסיית בוטרוס של הקהילה היוונית קאתולית של גוש חלב. הכנסייה סגורה. בסמוך לכנסייה, חורבותיו של בית כנסת קדום ומפואר, כנראה מתקופת בית שני. ממערב למבנה ניתן לראות עמודי אבן גדולים שחלקם מעוצב בצורת לב, שהיו חלק ממבנה בית הכנסת.
התצפית מהגבעה הלבנה
התצפית מאפשרת מבט אל נופי הגליל העליון, לבנון, הר מירון, הר חירם, הר אדיר. ניתן לזהות את יישובי הספר (ממערב למזרח), סאסא, דוב"ב, ברעם, יראון ואביבים, רכסי הר חרמון, וכרם בן זמרה.


מבנה המיועד לבית אבות נוצרי

כנסייה המרונית הקטנה בגוש חלב – הכנסייה המרונית על שם מרים הקדושה
בראש ההר, בגרעין העתיק של הכפר, שוכנת הכנסייה המרונית הקטנה. לראשה פעמון. מספרים שברעש האדמה הגדול שפקד את הגליל במחצית המאה ה-19 הכנסייה נהרסה כליל ואף קברה מתפללים תחתיה. בתיעוד מאז מסופר כי היו 235 הרוגים בכפר. היום הכנסייה המרונית הקטנה סגורה במהלך שעות היום ולעת אחר הצהריים מתפללת בה הקהילה בעזרתו של אבונה בשארה אב הקהילה המרונית בכפר.

קבר הנביא יואל בן פתואל
בוואדי ממערב לכפר, ליד הכניסה המערבית לגוש חלב, בין עצי הזית נמצא ציון מקום קבורתו של הנביא יואל בן פתואל. מסורת המקובלים ובעיקר עדותו של רבי חיים וויטל תלמידו של האר"י יכולה אולי לחזק את המקום בגוש חלב. "בלכתך מגוש חלב צפונה, בבקעה אחת אשר שם, קבור יואל בן פתואל". הכיפה הכחולה בולט למרחוק. חשוב לדעת – הקברים בגוש חלב נמצאים בחצרות של בתים פרטיים.
קבר רבי מאיר בן יצחק נהוראי
בחצר בית מול כנסיית מר מרון החדשה נמצאת אחוזת קבר קטנה. מצידו האחד של הקבר כתוב שמו של רבי מאיר בן יצחק נהוראי ומצידו השני רבי מאיר (אביו של רבי יצחק). כאן כנראה התבלבלו בשמות. מסורת אחרת קובעת שבדיוק במקום זה טמון גם רבי מאיר אחר, הלא הוא רבי מאיר קצין ״בעל הנס".
קבר יוחאי ואשתו, הורי הרשב"י
בסמטא מאחרי הבנק, המסתעפת מהרחוב הראשי, קיים ציון קבר שלפי המסורת מצויים בו יוחאי ואשתו, הורי הרשב"י.
קברי שמעיה ואבטליון
לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון, , נמצא ליד הכניסה המערבית לגוש חלב. , בסמוך לכניסה לכפר גוש חלב. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים. שמעיה היה נשיא הסנהדרין ואבטליון אב בית הדין בסוף תקופת הזוגות. עולי רגל כבר מימי הביניים נהגו לעלות על קברם. גם מקובלי צפת נהגו כן. האר"י הקדוש נהג לבקר בקברים.

צילום: אריאל פלמון
זאב וילנאי מביא בשם "עמק המלך" ושבחי האר"י הקדוש שני סיפורים מפי תלמידיו:
- בשנת 1572 הלך הרב להשתטח על ציון שמעיה ואבטליון… כדי לשאול אותם רז מרזי התורה. שכן היה דרכו תמיד כל זמן שהיה מצטרך לדבר עם נביא או תנא אחד, היה הולך על קברו ומשתטח עליו בפישוט הידיים והרגלים ושם פיו על פיו".
- ופעם אחת שהאר"י בעמדו על ציון שמעיה ואבטליון והתלמידים עמו ואמר אל התלמידים: בני ! תדעו ששמעיה ואבטליון צוו לי לאמר לכם שתתפללו על משיח בן יוסף שלא ימות…ומרוב טפשותינו לא היה דעת לשאול אותו מי הוא משיח בן יוסף, ולא עמד אלא ימים מועטים ונתבקש רבנו בישיבה של מעלה, ונודע לנו למפרע שהוא היה משיח בן יוסף ומרוב ענוותו לא רצה לגלות את עצמו.
לפי המסורת קבורים כאן בגוש חלב אדרמלך ושראצר בני סנחריב. בניו באמת לא היו דומים לסנחריב, שמבני בניהם למדו תורה ברבים, והם שמעיה ואבטליון. והאחד נקרא אדר מלך, שהיה לו הדר מלכות, ונכתב בא' רמז לאבטליון. והשני שר אצר, שר באוצר התורה ומתחיל שמו בש' רמז לשמעיה."
בית הכנסת בנחל גוש חלב
בנחל נמצאות חורבותיו של בית הכנסת הקדום בן המאה השלישית לספירה, שנהרס כנראה במאה השישית. בית הכנסת נהרס ונבנה מספר פעמים, עד שנעזב אחרי הרעש של 551.

צילם: שמואל מגל, www.sitesandphotos.com
בשנת 1905 ערכו היינריך קוהל וקרל וטצינגר חפירה ארכאולוגית ראשונה במקום, במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת העתיקים שבגליל. סקירת השרידים העלתה שמדובר בבית מרובע, בעל פתח אחד, לדרום – דהיינו לכיוון ירושלים. במקום נמצא משקוף ובו תבליט עיט פרוש כנפים המחזיק מקלעת במקורו.

צילום: עמית אבידן
בית קברות יהודי עתיק
במדרון המערבי של הכפר נחשף בשנת תשל"ג (1973) מאוזוליאום מהמאה הד'בנוי היטב. המבנה בנוי גזית וניצב בחצר אליה ירדו בגרם מדרגות. המאוזולאום הוא מצוי בדרום חצר, אשר ממנו מסתעפים פתחים למערות קבורה. במעל המערה הצפונית מצוי חדר ובו סרקופג גדול עם שני תאי קבורה ומעל כל אחד מהם מכסה אבן גמלוני. המואוזליאום נמצא היום במרתף בית שנבנה מעליו וניתן לבקר בו.