היכל הזיכרון הממלכתי הר הרצל ירושלים *

היכל הזיכרון הלאומי

איך הגעתי להיכל הזיכרון

ֿבעקבות מאמר בעתון ״מקור ראשון״ אודות המתנדבים הצדיקים שמחפשים פריטיהם של לוחמי צה״ל האלמונים. נרתמה אשתי בהתלהבות לפרויקט והשתכנעה שדיוקנו של אחד הלוחמים מופיע בצילוםים שצילם אביה בלטרון זהה לצילום אחד החיילים הבודדים של מלחמת השחרור. בערב ל״ג בעומר הסעתי את אשתי לאזכרה של לוחם צה״ל שנהרג בלטרון מספר ימים לאחר עלייתו ארצה. לאחר האזכרה ניצלנו את הזמן לבקר לראשונה בהיכל הזיכרון הממלכתי החדש הסמוך בהר הרצל.

הכניסה להיכל הזיכרון
הכניסה להיכל הזיכרון

היכל הזכרון

היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל הוא מיזם של משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום – היכל הזיכרון מאחד בתוכו את שמותיהם של כלל הנופלים במערכות ישראל. לצבא היהודי יש זכרון ארוך.

כבר ב–1950 קידמה המשוררת והסופרת אנדה עמיר־פינקרפלד היכל זיכרון שיתכנן אחיה האדריכל יעקב פינקרפלד. היא אף נפגשה עם ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון כדי לדון בכך. הרעיון נגנז ב–1955. בשנות ה–80 עלתה הצעה להקים אנדרטה ממלכתית בהר איתן. ראשיתו של הפרויקט ב–2005. התוכנית אושרה במהלך שנות ה-80 על ידי ממשלתו של ראש הממשלה מנחם בגין ונגנזה סופית ב-2007 לאחר שהוצאה נגדו תביעה משפטית בגין פגיעה בנוף וביער ירושלים על ידי הארגונים הירוקים. גם ארגוני נפגעי טרור ביקשו לעכב את הקמתו בטענה שלא מוזכרים בו שמות חללי הטרור.

באפריל 2012 אישרה הממשלה את הקמתו של היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל בשווי של 40 מיליון שקל. היכל הזיכרון החדש נחנך במאי 2017. אדריכלי ההיכל היו לירן צ'צ'יק, לימור עמרני, איילת זינגר, מיכל קימל אשכולות, איתן קימל.

רחבת הכניסה

מרחבת הכניסה יורדים במדרגות רחבות לשער הכניסה להיכל.

היכל הזיכרון הלאומי
היכל הזיכרון הלאומי

מסלול ההליכה

מסלול ההליכה בהיכל שבמהלכו נחשפים לרשימת שמות חללי צה"ל, שמתחילה מהנופלים האחרונים. חדר מיוחד מוקדש לנכי צה"ל שמתו בעקבות פציעתם. כל חלי צה״ל לאורך 260 מטר של לבנים. החלל הראשון היה אהרן הרשלר שהותקף על ידי ערבים בירושלים ב-1873.

IMG_20180501_173220

תלדות המיקום של טקס האזכרה הממלכתי השנתי

טקס האזכרה הממלכתי ביום הזיכרון התקיים במשך שנים רבות ברחבת הטקסים שהוקמה באזור ב', בסמוך לחלקת חללי מחלקת הל"ה. בראשית שנות האלפיים הועתק מקום הטקס לרחבה שבראש ההר, בסמוך לחלקת גדולי האומה, כנראה מטעמי אבטחה.

מפת בית הקברות, המוצבת ברחבת הכניסה אליו צילום: Ori~
מפת בית הקברות, המוצבת ברחבת הכניסה אליו
צילום: Ori~

עד שנת 2016 התקיימו טקסי יום הזיכרון המרכזיים ברחבת הטקסים המרכזית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. ממאי2017, המרחב פנמי החדש של היכל הזיכרון משמש אולם טקסים. אולם ההנצחה המרכזי מעוצב בצורת פעמון אור הבנוי לעומק של 18 מטרים ויכול להכיל כ-400 איש במהלך הטקסים.

המרחב פנמי החדש של היכל הזיכרון
המרחב פנמי החדש של היכל הזיכרון

הנצחה על ידי לבנה

ההיכל הזיכרון מיכיל יותר מ–23 אלף שמות. במקרה של היכל הזיכרון הלאומי כל חייל מונצח באמצעות לבנה שעליה חקוקים שמו של החייל ומועד נפילתו הלועזי והעברי – אבן לכל חלל. כל חייל מוצג ללא דרגתו ומקום נפילתו. הגובה שבו מונחות לבנות הזיכרון נובע מהרצון לאפשר מגע וקשר עין עם האבן. ביום הזיכרון למותו יידלק נר זיכרון ליד הלבנה של החלל.  בהיכל יהיו כלים אינטראקטיביים שיאפשר למבקרים לקבל על מסך מגע או באמצעות אפליקציה ייעודית לסמאטרפון מידע, תמונה וקורות חיים על כל חלל.

איתור ההנצחה לזכר חברנו יעקב קליין ז״ל שנהרג ברמת הגולן

כמובן שחיפשתי את מיקום הלבנה לזכר ידידינו יעקב קליין ז״ל. בקלות המערכת הפנתה אותי למיקום בציר ההליכה ולשורה המתאימה.

לבנת יעקב קליין ז״ל
לבנת יעקב קליין ז״ל

תיאור המעשה: עם פרוץ הקרבות שימש רס"ן יעקב קליין ז"ל כמפקד פלוגת-טנקים שנלחמה ברמת-הגולן. ב-7 אוק' 1973 נפגע הטנק שלו והחל לבעור. רס"ן יעקב קליין ז"ל נפצע, אולם בקור-רוח הצליח גם לחלץ את התותחן שנפגע קשה. לאחר שכיבה את הדלקה, פונה ל-בי"ח, וכבר למחרת "ברח" משם וחזר ליחידתו. ב-19 אוק' 1973, בעת ההתקפה וכיבוש תל-ענתר, נפגע אחד הטנקים בפלוגתו של רס"ן יעקב קליין ז"ל והחל לבעור. רס"ן יעקב קליין ז"ל קפץ מהטנק שלו, כיבה את הדלקה וחילץ את הצוות. מאוחר יותר נהרג. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, תושייה, קור-רוח ודבקות במשימה למופת. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת אייר תשל"ה מאי 1975

הר האבן

הר אבן שעל חלקו החיצוני מכסה את מסלול העלייה ואת הפעמון. הוא הורכב ממדרגות המזכירות את הטרסות שמהן מורכב בית הקברות. חלוקת חלקי האתר נוצרה בהשראת שירו של חיים חפר "מסדר הנופלים" – חושך, מעבר מחושך לאור, אור ומבואת יציאה:-

הֵם בָּאִים מֶן הֶהָרִים, מִן הַשְּׁפֵלָה, מִן הַמִּדְבָּר הֵם בָּאִים-
שֵׁמוֹת, פָּנִים, עֵינַיִם – וּמִתְיַצְּבִים אֶל הַמִּסְדָּר. הֵם בָּאִים בְּצַעַד
גַּבְרִי, חֲזָקִים וּשְׁזוּפִים הֵם יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַמְּטוֹסִים הַמְּרֻסָּקִים
וּמִן הַטַּנְקִים הַשְּׂרוּפִים / הֵם קָמִים מַאֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים, מַעֵבֶר
לַדִּיוּנוֹת וּמִתּוֹךְ תְּעָלוֹת הַקֶּשֶר / גִּיבּוֹרִים כָּאֲרָיוֹת, עַזִּים כַּנְמֵרִים
וְקַלִּים כַּנֶּשֶר //
וְהֵם עוֹבְרִים אֶחָד אֶחָד בֵּין שׁוּרוֹת שֶׁל מַלְאָכִים / הַמַּאֲכִילִים
אוֹתָם מַמְתַּקִּים וְעוֹנְדִים עַל צַוָּארָם פְּרָחִים / וַאֲנִי מַבִּיט בָּהֶם
וְהֵם כֻּלָּם שְׂמֵחִים / אֵלֶה הָאַחִים שֶׁלִי, אֵלֶה הָאַחִים //
וְהֵם פֹּוגְשִׁים זֶה אֶת זֶה, עַינַיִם שְׁחֹורוֹת וּכְחֻלּוֹת וְחוּמוֹת / וְהֵם
מַזְכִּירִים זֶה לָזֶה שֵׁמוֹת וְכֵלִים וּמְקוֹמוֹת וּמוֹזְגִים זֶה לָזֶה סִיפְלֵי
קָפֶה וְתַה / וּמִתְפָרְצִים פִּתְאֹם יַחַד בִּקְרִיאוֹת: כִּיפַק– הֵי! / וְהֵם
פּוֹגְשׁים בַּקָּהָל הָרַב רֵעִים וִידִידִים / וְהַמְפַקְּדים טוֹפְחִים עַל
שְׁכֶם הַטּוּרָאִים וְטוּרָאִים לוֹחֲצִים יָד לַמְפַקְּדִים / וְהֵם פּוֹרצִים
בְּשִׁירָה וּמוֹחֲאִים כַּפַּיִם / וּמַקְשִׁיבִים לָהֶם בְּהִתפַּעֲלוּת כָּל יֹושְׁבֵי
הַשָמַיִם / וְהַפְּגִישָׁה נִמְשֶכֶת יוֹם וָלַיְלָה, יוֹם וָלַיְלָה / כִּי חֲבוּרָה
שֶׁכָזֹאת לֹא הָיְתָה עוֹד לְמַעְלָה / וְאָז פִּתְאֹם שוֹמְעִים הֵם קוֹלוֹת
מֻכָּרִים בּוֹכִים וְהֵם מַבִּיטִים הַבַּיתָה אֶל אַבָּא וְאִמָּא, אֶל הַנָּשִׁים,
הַיְלָדִים וְהָאַחִים/ וּפְנֵיהֶם דּוֹמְמוֹת וְהֵם עוֹמְדִים נְבוֹכִים וְאָז
מִישֶׁהו מֵהֶם לוֹחֵשׁ: סְלִיחָה, אֲבָל הָיִינוּ מֻכְרָחים / נִצַּחְנוּ
בַּקְּרָבוֹת וְכָעֵת אָנוּ נָחִים / אֵלֶּה הָאַחִים שֶׁלִּי, אַלֶּה הָאַחִים //
וְכָכָה הַם עוֹמְדִים וְהָאוֹר עַל פְּנֵיהֶם / וְרַק אֱלֹהִים לְבַדוֹ עוֹבֵר
בֵּינֵיהֶם / וּכְשֶדּמָעוֹת בְּעֵינָיו הוּא מְנַשֶּׁק אֶת פִּצְיעֵהֶם / וְהוּא
אוֹמֵר בְּקוֹל רוֹטַט לְמַלְאָכָיו הַלְּבָנִים: אֵלְּה הַבָּנִים שלי / אֵלָּה
הָבָּנִים. //
מסדר הנופלים/חיים חפר, מקריאה נטע טרכטינגוט, מתוך טקס יום הזכרון תשע"ה בנוף איילון.

 פעמון האור

פעמון האור הענק בלב ההיכל מורכב מ–7,000 לבנים שגדולות מעט מלבנות ההנצחה. הלבנים יוצרו על ידי מנהלת תוכנית טנק המרכבה ברוח הפסוק: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת".

היכל הזיכרון הלאומי
היכל הזיכרון הלאומי

יצירת קיר ״בעקבותיהם״

הכניסה למתחם מעוטר יצירת קיר של האמנית הישראלית המצליחה מיכל רובנר, "בעקבותיהם".

דרכי התקשרות

  • טלפון: 02-5646200   מענה טלפוני: ימים א'-ה' בשעות 09:00-16:00
  • דוא"ל: MEMORIAL_HALL@MOD.GOV.IL

כתובת: הר הרצל, ת.ד. 16590,  ירושלים, מיקוד 9116402

שעות פתיחה:

  • ימי א' – ה': בשעות  09:00-18:00
  • יום ו': 09:00-12:00
  • היכל הזיכרון הממלכתי סגור בשבתות, ערבי חג וחגי ישראל.

משך הסיור:

  • סיור מלא בהיכל – שעה וחצי.
  • סיור בסיסי – 45 דקות.

תיאום סיור:

סיור לקבוצות מאורגנות בתיאום מראש בלבד. הסיור מתבצע בקבוצות של עד 30 משתתפים. הסיורים בתוך ההיכל יעשו על ידי מדריכי ההיכל בלבד. הסיור ללא עלות כספית. סיורים לתלמידי בתי ספר יתבצעו מכיתה י"א. תכני הסיור מתאימים לגילאי 16 ומעלה.

נגישות: ההיכל מונגש לאנשים עם מוגבלות בניידות.

כיצד מגיעים: ההיכל ממוקם בכניסה לבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.   ווייז: היכל הזיכרון הממלכתי הר הרצל ירושלים.

דרכי הגעה: קווי אוטובוס המגיעים למקום: 20, 24 ,10 ,29, 150 ,27 ,26.  הרכבת הקלה: תחנה אחרונה, הר הרצל.

%d בלוגרים אהבו את זה: