הורקניה (מבצר) *

מבצר הורקניה ובקעת הורקניה צילום: Moshe Eliyahu

הורקניה (מנזר קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה בין יריחו לים המלח, סמוך לירושלים. הורקניה זוהתה בראש כיפה מבודדת כ-200 מטר מעל לבקעת הורקניה (אל-בוקיעה) בשוליה המערביים. האתר לא נחפר עדיין והמידע על השרידים שבמקום מתבסס על סקרים ומדידות.

מבצרי החשמונאים במדבר

אלו ששת מבצרי החשמונאים בגבול המדבר, מצפון לדרום: סרטבה-אלכסנדריון מעל בקעת הירדן, דגון-דוק מעל יריחו, קיפרוס מעל ואדי קלט, הורקניה מעל נחל קדרון, מצדה, מכוור שבעבר הירדן מול מצפה שלם.

מבצרי הורדוס

הורדוס אמנם היה גדול הבנאים של כל הזמנים, אך רבים מהפרוייקטים שלו וביניהם מבצרי המדבר נבנו ע"י החשמונאים והוא הרחיב אותם בגדול. המבצר היחיד שכנראה נבנה רק ע"י הורדוס הוא ההרודיון.

בקעת הורקניה

בקעת הורקניה היא בקעה ברמת המדבר בצפון מזרח מדבר יהודה. בקעה זו, שכיוונה צפון מזרח–דרום מערב, שוברת את רצף רכסי המדבר והגבעות שממערב לה לבין הגבעות שממזרח לה ומתנשאת מעל מצוק ההעתקים של ים המלח. הבקעה קרויה על שם מבצר הורקניה השוכן בקצה. לאורך בקעת הורקניה עוברת דרך דרום–צפון בין מצפה שלם, חוצה את ערוץ נחל קדרון בגבולה הדרומי של הבקעה ובסמוך לנבי-מוסא מתחברת לכביש ירושלים–יריחו.

בקעת הורקניה צילוחם: deror_avi

רוב שטח הבקעה מוגדר שטח אש ומשמש את צה"ל לאימוני שריון. לאורך שנות האלפיים הועלו יוזמות להקמת נמל תעופה בינלאומי בבקעת הורקניה-יריחו.

 הר העזאזל – מבט לבקעת הורקניה צילום: deror_avi

מדוע הוקמו המבצרים?

נטייה טבעית ומובנת היא לייחס למבנה מבוצר ייעוד אסטרטגי ולראות בו חלק
גבולות ממערך ההגנה על הממלכה
או מקום מקלט לשליט בעת מצוקה מבית, באופן זה הוסבר גם ייעודם מבצרי המדבר. זאב משל סבור כי ייעודם העיקרי להעמיד לרשות השליט ומשפחתו מקלט קרוב, בטוח ונוח לאורך זמן ובפאר.

יוסף פטריך שולל עמדה זו בדבר המקור לרעיון להקים את מבצרי המדבר , ולדעתו מבצרים אלה הם פועל יוצא של תפיסת ההגנה שלהחשמונאים וחלק ממערך הביצורים הכולל שהם הקימו ברוח התקופה ההלניסטית.

עפרה גורי- רימון מסכמת: נראה כי מבצרי המדבר הוקמו כחלק מההיערכות הכלכלית והמנהלית של הממלכה ההשמונאית וההרודיאנית. שימושם לצרכים של ביטחון פנים או חוץ היה רק פועל יוצא של ייעודם העיקרי, אך לא היה הסיבה להקמתם. בכך הם נבדלים משאר מבצרי ההשמונאים, שהוקמו כחלק ממערך ההגנה של מדינת ההשמונאים, ותאמו את תפיסת ההגנה שהיתה מקובלת באזור בתקופה ההלניסטית ואף קודם לכן , בתקופה הפרסית.

מעלה הורקניה

המבצר הוקם, כנראה, על ידי אלכסנדר ינאי.

מטבע מימי אלכסנדר ינאי. ייחוס: PHG

ייתכן כי נבנה כבר על ידי יוחנן הורקנוס, אביו של ינאי, ונקרא על שמו.

 יהוחנן כהן גדול חבר היהודים" (באלפבית עברי עתיק). מטבע מהתקופה החשמונאית בארץ ישראל, מיוחס ליוחנן הראשון או השני. המאה השנייה לפני הספירה ייחוס: Classical Numismatic Group, Inc. http://www.cngcoins.com
בריכות האגירה של מצודת הורקניה צילום: תומר פטרון

היסטוריה – בית שני

למרות שמבצר הוריקניה נזכר לראשונה רק בשנת 69 לפנה"ס, בשלטונה של המלכה שלומציון, אשתו של אלכסנדר ינאי, הרי שאין ספק שהמבצר היה קיים כבר בימי ינאי. הוא קרוי, קרוב לוודאי, על שמו של יוחנן הוךקנוס הראשון.

יוסף בן מתתיהו מספר כי הורקניה יחד עם מכוור ואלכסנדריון-סרטבה היו שלושת המבצרים עליהם לא וויתרה המלכה כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה".

מכוור: ברקע: ים המלח נחלת הכלל
אלכסנדריו-סרטבה-מצפה מוסטרה צילום: Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel
אזור הבוסתן של הורקניה צילום: תומר פטרון.

בפעם הבאה מוזכרת הורקניה כאשר אלכסנדר השני ברח מאולוס גביניוס ו"בצר את מעזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, והורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". באותו הפרק מסופר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".בריכות האגירה של מבצר הורקניה

החלק העליון של מצודת הורקניה צילום: tomerp

ההיסטוריון הרומי סטרבו המציין כי "פומפיוס ציווה להרוס את החומות הורקני כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קיני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שנים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטראבו, גאוגרפיה, 40,2,16).

Pompey the Great. Marble. Beginning of the 1st century A.D
http://ancientrome.ru/art/artworken/img.htm?id=3262 Sergey Sosnovskiy
 הר העזאזל – מבט לבקעת הורקניה צילום: deror_avi

הורקניה הייתה גם המעוז ששימש מרידה מאוחרת יותר של הנסיכה אלכסנדרה כנגד הורדוס, לאחר שכבש את ירושלים בשנת 37 לפנה"ס והוציא להורג את המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס השני. אלכסנדרה שלטה במקום כנראה עד 31 לפנה"ס, כשהורדוס נזקק אולי לאמתלה כדי לא להשתתף בקרב אקטיום ולכן דיכא את מרידתה וסביר שהוציאה להורג.

מערכת המים

כבכל מבצרי המדבר, הייתה במקום מערכת מים מרשימה שהובילה מי שטפונות מנחלים סמוכים אל בריכות אגירה גדולות למרגלות המבצר, על גבי תעלת מים, בחלקה פתוחה. בנוסף, קיימת מערכת של בורות מים גדולים בתוך המבצר. לרגלי המבצר לצד בריכת האגירה בוסתן ששימש לגידולים שונים לצורכי יושבי המבצר.אזור הבוסתן של הורקניה.

מערכת המים של המבצר מורכבת משתי בריכות אגירה פתוחות, מבורות מים על גבי המבצר ומסדרת בורות מים בצידו הדרומי המזכירה מערכות דומות במבצרי מדבר יהודה אחרים (דוק-קרנטל וסרטבה-אלכסנדיון).

פסיפס בהורקניה נחלת הכלל

מנזר קסטליון – Kastellion

בתקופה הביזנטית הוקם על שרידי מנזר קסטליון מנזר שיתופי (קוינוביון) הקשור למנזר  Mar Saba. המנזר נוד על ידי הנזיר סבאס-St Sabbas the Sanctified. את שרידי המנזר ניתן לראות עד היום במנזר מר סבא.

The relics of St. Sabbas in the Catholicon (main church) of Mar Saba monastery צילום: adriatikus

בחלק הדרום-מערבי של המבצר מצויה מערה ובה נמצאו ציורי קיר של קדושים נוצרים מראשית התקופה הביזנטית. ציורי הקיר תיארו את הקדושים עם שמותיהם, חלקם היו לא ידועים עד גילויים. הציורים הושחתו ואינם קיימים עוד.

מנהרות

מצפון לאתר, בנחל סככה, ישנן שתי מנהרות בנות עשרות מטרים כל אחת. המנהרות נסקרו על ידי ג'ון אלגרו בשנות השישים, והתחתונה מביניהן אף נחפרה בשנת 2000 על ידי א. גוטפלד. החופר מתארך את בניית המנהרה לתקופת בית שני, ומעלה מספר הצעות לשימושה של המנהרה: קבר למתנגדי הורדוס ואולי אף לבנו אנטיפטרוס, מערכת מים, מחילת מסתור, ואולי אף מקום מחבואם של אחד מאוצרות מגילת הנחושת, בה נזכרת העיר סככה וכן "גיא הסככא", כאחד ממקומות הטמנת האוצרות. הצעה אחרת מנסה לקשור את המקום עם פולחן השמש והכוכבים, בדומה למנהרה דומה לאל הפרסי מיתראס שבטורקיה. המנהרה התחתונה נאטמה על מנת שלא תיפגע.פסיפס בהורקניה.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: