הורד (5)

ההתישבות בבקעת באר שבע ערד

המסלול

בקעת באר שבע-ערד (כמו עמק יזרעאל) חוצה את שדרת ההר של ארץ ישראל uמחבר אותנו למעשי אבות האומה בספר בראשית, במיוחד בתל באר שבע. בתל ערד נזהה מצודות מהתקופה הישראלית (ההתנחלות) ותקופת המלוכה. בסיור בבאר שבע "העתיקה"  נחלוף על פני תקופת האבות, הערבים, העות'מאנים, והמנדט הבריטי. אנדרטת חטיבת הנגב יביא אותנו למדינת ישראל. אוהבי לכת ומטיבי לכת ייהנו מסיפור המצאת "שביל סובב באר שבע" יש מאין על ידי תלמיד תיכון מקומי. זה מזכיר לי את סיפורו של קבר רבי אסי בהושעיה.

נוסעים דרומה בכביש 6 וממשיכים בכביש 40 לכיוון באר שבע עד צומת להבים. פונים שמאלה לכביש 31 ונוסעים עד צומת עם כביש 80 (לפני פארק ערד ולפני ערד). פונים צפונה לכביש 80 לגן לאומי ערד.

חוזרים בכביש 80 עד כביש 31. נוסעים בכביש 31 עד צומת שוקת. פונים שמאלה בכביש 60 – דרך חברון עד צומת תל שבע.  פונים דרומה וממשיכים לפי השילוט לתל באר שבע.

לאנדרטת חטיבת הנגב חוזרים לדרך חברון כביש 60 ופונים שמאלה וממשיכים עד שדרות בן ציוןם כרמל. פונים ימינה עד הכניסה לאתר האנדרטה – מעלה החטיבה.

לעיר העתיקה של באר שבע חוזרים לכביש 60 דרך חברון. ממשיכים עד באר אברהם ליד הגשר מעל נחל באר שבע מול רחוב קק"ל.

View Larger Map
 

תל ערד

שרידי עיר חשובה מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית. 

גן לאומי תל ערד, הסמוך לעיר המודרנית ערד, כולל שני חלקים: העיר התחתונה והעיר העליונה.
העיר התחתונה הייתה מיושבת בתקופה הכנענית הקדומה בלבד (2200-3150 לפני סה"נ). ערד הכנענית השתרעה על פני 100 דונם והייתה בזמנה אחת הערים הגדולות בארץ ישראל. העיר הוקפה בחומה חזקה שהיקפה הכולל 1,200 מטרים. הכיכרות, מבני הציבור ומבני המגורים, המקדשים והשטחים הפתוחים נבנו בהתאם לתכנון מדוקדק. מערכת הרחובות תוכננה כך שמי הגשם יזרמו אל מאגר, שהוקם בחלק הנמוך של העיר.

 בתי המגורים נבנו על פי תוכנית אחידה. לכל בית יש אולם רחב, שאליו מצורף חדר נוסף ששימש כמטבח או כמחסן. פתח הבית נקבע בקיר הרוחב של האולם. סגנון בית זה ידוע במחקר הארכיאולוגי כ"בית ערדי", על שם התל שבו התגלה.
החלק העליון של העיר ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית (החלה ב- 1,200 לפני סה"נ). במקום הוקמו במהלך השנים מספר מצודות, זו על חורבותיה של קודמתה. המצודות הוקפו בחומה חזקה.
בחצר המצודה התגלה מקדש ישראלי, שכלל היכל רחב ואולם קטן ששימש כקודש קודשים (דביר). המקדש בערד הוא מהדורה מוקטנת של מקדש שלמה בירושלים. על הבמה המרוצפת של הדביר התגלתה מצבת אבן בגובה מטר אחד, שהייתה צבועה באדום. בחצר שלפני ההיכל ניצב מזבח.
בערד התגלו חרסים נושאי כתובות, עם שמות של משפחות כוהנים. המצודה התקיימה בצורות שונות עד התקופה הפרסית (מאה שישית לפני סה"נ).
מגיעים דרך בצומת תל ערד הנמצאת על כביש 31 (ערד-צומת שוקת), פונים 2 ק"מ צפונה בכביש 2808.
עונה מומלצת: כל השנה
שעות פתיחה
שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
יש דמי כניסה.
מפת טיולים דרום מדבר יהודה וים המלח מס' 11

תל באר שבע

הגן לאומי תל שבע משתרע בתל באר שבע הקדומה.

ראשית היישוב באתר בתקופה הכלקוליתית, לפני כ- 4000 שנה.

מתקופה זו נתגלו באתר חרסים בלבד, ללא שרידי מבנים.

לאחר הפסקה בת כאלפיים שנה, חודש היישוב בראשית התקופה הישראלית (תקופת הברזל), ונמשך ברציפות כחמש מאות שנה. ברצף התיישבותי זה הובחנו באתר תשע שכבות יישוב.

ייתכן כי כבר בתחילת היישוב נחפרה הבאר העמוקה הנמצאת לצד שער העיר, ועומקה כ- 70 מטרים (הבאר מגודרת כיום).

במהלך המאה ה- 11 לפנה"ס הוקם במקום יישוב חדש, שבתיו היו מטיפוס "בית ארבעת המרחבים".

בהמשך הפך המקום ליישוב עירוני מוקף בחומה. במאה ה- 8 לפנה"ס נבנתה העיר מחדש ובוצרה בחומה כפולה – "חומת סוגרים". בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס שופצה העיר (כנראה בימי חזקיהו מלך יהודה). העיר נחרבה ככל הנראה במסעו של סנחריב מלך אשור (שנת 701 לפני הספירה).

מתקופה זו ראוי לציון באתר מפעל המים הקדום, שלכד מים מאפיק נחל חברון ואצר אותם בסדרת בורות חצובים בבטן התל. הירידה למפעל המים נעשית בגרם מדרגות תלול, ממנו יורדים למנהרה חצובה ויוצאים למרגלות התל. בכניסה למנהרה, יש קטע קצר ובו התקרה נמוכה כך שמומלץ להצטייד בקסדה המסופקת למבקרים במקום.

בתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס) נחפרו בתל עשרות בורות ששימשו לאחסון תבואה, הן לחיילי הצבא ובעיקר כמספוא לסוסים.

בתקופה ההלניסטית (מאות 3-2 לפנה"ס) הוקם במקום מקדש. באתר עמד מזבח בעל ארבע קרנות, שפורק והתגלה בחפירות. שיחזור המזבח ניצב ליד הכניסה לאתר.

בתקופת הורדוס נבנתה בתל מצודה ובה בית מרחץ ושתי בריכות מטוייחות.

בתקופה הרומית הוקמה מצודה נוספת באתר, ששופצה בתקופה הערבית הקדומה.

בתקופות הרומית והביזנטית עבר היישוב מערבה, לשטח באר שבע של ימינו, בה הוקמה עיר גדולה.

מאוחר יותר נעזבה העיר, עד להקמתה מחדש כעיר מחוז ע"י הטורקים בשנת 1900.

במלחמת העולם הראשונה, בוצר תל באר שבע והוצבה בו עמדה טורקית להגנה על באר שבע. המקום נכבש בידי כוחות אנז"ק (חיילים אוסטרלים וניו-זילנדים בצבא הבריטי) באוקטובר 1917.

בראש התל הוקם מגדל תצפית.

בשנים האחרונות, יש חוקרים הטוענים כי באר שבע המקראית לא שכנה בתל זה, אלא במקומה של באר שבע הנוכחית. חוקרים אלו טוענים שבתל זה שכנה העיר שבע, הנזכרת בספר יהושע יחד עם באר שבע כעיר בנחלת שבט שמעון.

במפה מסומנת הרחבה מוצעת לתל, הכוללת שטחים בינו ובין העיירה תל שבע.

הגעה: על כביש באר שבע- צומת שוקת. דרומית לעומר ובסמוך לישוב הבדואי תל שבע. 10 דקות מבאר שבע.

עונה מומלצת: כל השנה

שעות פתיחה
שעון קיץ: 

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.

בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
יש דמי כניסה

מפת טיולים דרום השפלה ושולי הר חברון מס' 12

 

סיור באתרי העיר התיירותיים בבאר שבע

להלן הצעת מסלול לסיור באתרים תיירותיים בעיר באר שבע.  תמצא פירוט על התחנות כאן:

נתחיל בבאר אברהם (1) אשר בצומת הכבישים קק"ל ודרך חברון, בסמוך לגשר הפונה דרומה מעל נחל באר שבע (שימו לב לחניון מדרום לבית הבאר). מדרך חברון פונים ימינה מיד לאחר תחנת בדלק הצמודה לגוש המבנים ושוב ימינה לכביש שמקיף את המבנים והמביא אותנו לחנייה רחבה. אם הגענו עם שני רכבים מוטב להשאיר אחד מהם בסוף המסלול ליד תחנת הרכבת התורכית בשדרות טוביהו. לאחר הביקור בבית הבאר, נצא לרחוב קקל (2) ונעלה איתו לכיוון צפון. בפינת הרחובות קקל וטרומפלדור, נמצא בימיננו את המבנה בו שכנה תחנת הקמח (3). משם נמשיך ברחוב קקל עד לרחוב ההסתדרות, ונפנה לתוכו ימינה (מזרחה). בפנית רחוב ההסתדרות והעצמאות נמצא משמאלנו את בית שיח' פריח' אבו מדין (4). נמשיך לכיוון רחוב הרצל. ובצומת הרחובות נבחין בבית הפינתי (מימין) בבית עארף אל עארף (5). נמשיך ברחוב העצמאות ונחצה את רחוב הרצל. בצד שמאל של הרחוב נבחין בגן אלנבי (6) ומאחוריו בית הסראיה (הממשל – בערבית) (7). בצמוד למשטרת טיגארט (על שם הארכיטקט הבריטי שתכנן כמוה בכל הארץ) (8). בצד ימין של רחוב העצמאות נמצא את בית המושל (9) ובהמשכו את המסגד (10). נמשיך לאורך המדרכה הימנית ברחוב העצמאות (צפונה) עד לצומת הבאה עם רחוב חטיבת הנגב. נבחין בבניין בית הספר לילדי הבדוואים (11). נמשיך מעבר לצומת ברחוב העצמאות (צפונה) עד שמצד שמאל נראה את בית הקברות הבריטי (12) בהמשך, נפנה ימינה בצומת ממול בית הקברות לביקור בתחנת הרכבת התורכית (13).

מפת טיולים דרום השפלה ושולי הר חברון מס' 12

 

אנדרטת חטיבת הנגב

חטיבת הנגב, חטיבה 12, הוקמה בראשית 1948 ובבסיסה שלושה גדודים של הפלמ"ח. אחרי כיבוש משלטי חוליקאת (מצפון לשדרות של ימינו) ובלימת הצבא המצרי בגשר עד הלום עסקו אנשיה בהגנת קווי האספקה שנותרו לנגב הנצור. באוקטובר 1948 השתתפו במבצע "יואב", פריצת הדרך לנגב וכיבוש באר שבע, ובהמשך במבצע "חורב" בו צה"ל הגיע לעזה ולסיני ובמבצע "עובדה" בו הגיעו לאילת. בתום מלחמת העצמאות הייתה החטיבה לחטיבת חי"ר מילואים. באנדרטה, הסמוכה לבאר שבע שאותה כבשה החטיבה, מונצחים לוחמי החטיבה שנפלו במלחמת העצמאות. מספר הנופלים המונצחים באנדרטת הנגב – 324.
המקום נגיש חלקית, שביל חצץ מוביל לאנדרטה. האנדרטה נמצאת במזרח באר שבע, רחוב ב"צ כרמל. פנייה מזרחה מהכביש לפי שילוט לאנדרטת חטיבת הנגב.
אין דמי כניסה.

מפת טיולים דרום השפלה ושולי הר חברון מס' 12

 

שביל סובב באר שבע

הרעיון לסימון שביל באר-שבע עלה לראשונה אצל התאומים יוני ויעקב מידוידובסקי, תלמידי תיכון מבאר-שבע וחובבי טיולים רגליים. בעת שביתת המורים הגדולה בשנת 2007, השניים טיילו באזור גבעות גורל, "וגילו" את המאגורות מהתקופה הביזנטית. הם ביקשו לחלוק את החוויה עם חבריהם, והרעיון נדון בסניף המקומי של החברה להגנת הטבע. באביב 2009, סיימה הוועדה לסימון שבילים בעזרת נציגי הקהילה, לסמן את השביל. הקהילה המקומית של החברה להגנת הטבע העניקה את השביל במתנה לבאר שבע במסגרת חגיגות השישים של המדינה, ובמלואת שישים שנה לשחרור העיר. השביל נחנך בסוף חודש מרץ 2012, לאחר שבהקמתו נטלו חלק הקרן הקימת לישראל, רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז שקמה-בשור, רשות העתיקות ועיריית באר שבע. נכון לאפריל 2012 ישנם חלקים בשביל שאינם מסומנים במלואם או שעוברים באתרי בנייה. באוקטובר 2012 זכה "שביל סובב באר-שבע" במקום השלישי בפרס הסביבתי של איגוד המטיילים האירופי לשנת 2012, בזכות המודל החברתי שהוביל להקמתו: פיתוח עירוני מוצלח בשיתוף נוער, גופי סביבה והעירייה.

אורכו של השביל כ 41 ק"מ. כמעט כל אחד יכול להשלים את כל אורכו של השביל בחלוקה לקטעים לפי יכולתו. אפשר לטייל בכל כיוון לפי בחירת המטייל. לאורך השביל מספר נקודות תצפית אל העיר וסביבתה, והוא מעניק הזדמנות טובה לצפות בצומח האופייני לנגב הצפוני, ובכלל זה באירוס שחום הנדיר. העונות המועדפת לטיול הינן בחורף ובאביב. מומלץ להימנע מטיול בימים חמים. מטיילים בעלי כושר גופני טוב מאוד יסיימו את השביל ביומיים אחרים ילכו שלושה ימים או יותר. תושבי העיר באר שבע יכולים להשלים את השביל בקטעים קצרים של 7-4 ק"מ בכל פעם. לנקודות ההתחלה והסיום של כל קטע יש גישה לכלי-רכב. יש לזכור שבאזור יש מקרים רבים של פריצות לכלי-רכב ולכן אין להשאיר ברכב דברי ערך. מומלץ להשאיר חלון אחורי פתוח למחצה, וזה בדרך כלל מונע פריצה לרכב תוך כדי שבירת חלון. פרט לשתי עליות מתונות האחת ליד אנדרטת הנגב והשניה לגבעת הולנד אין שינויי גובה משמעותיים על השביל. מי שמגיע לטיול עם רכב אחד יכול לחזור עם מונית לתחילת המסלול. טלפון של תחנת מוניות שפועלת גם בשבת: 08-6496222. רוכבי אופניים: השביל עביר כמעט לכל אורכו לרוכבים. עדכונים נמצאים בפורום שביל באר שבע.

מפת טיולים דרום השפלה ושולי הר חברון מס' 12

 

****

ציוד:              נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. עמירן רות ואחרים, ערד הכנענית בין שער למדבר, הקיבוץ המאוחד, ת"א, 1997
  2. אהרוני יוחנן, כתובות ערד, ירושלים, מובד ביאליק, 1976.
  3. אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות – ערכים מתאימים.
  4. באר שבע ואתריה, אריאל 79-80.
  5. עארף אל עארף, תולדות באר שבע. הוצאת אריאל.
  6. יהודה גרדוס, אסתר מאיר באר שבע מטרופולין בהתהוות, הוצאת אריאל.

סיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה

מדריך: אופיר יעקבסון

%d בלוגרים אהבו את זה: