הר סרטבה
הר סרטבה

הבקעה, אדם, טבע ונוף, היסטוריה ואקטואליה

נסיעה על כביש 90

כביש 90 – כביש הבקעה – הוא הכביש הארוך (צפון-דרום) ביותר בישראל. האם ידעתם שכל כבישי האורך ממוספרים במספר זוגי? אורכו של כביש 90 הוא 478.7 ק״מ והוא נמשך ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה (שער פאטמה) בצפון. הפוסט הנוכחי מתיחס לסיור המתחיל במעבר הבקעה (מדרום לשדה תרומות) היושב בדיוק על ואדי שובש שלא במקרה היה גם קו שביתת הנשק עם ממלכת ירדן עד 1967. סיום המסלול הנוכחי יהיה במושב נעמ״ה.

מי שולט כאן? זו שאלה מסובכת. כל כביש 90 והישובים היהודים הם שטח C. הכפרים הערביים הם שטח A. בין לבין זה שטח B. מה קורה אם יש תאונה, חלילה, בכביש 90? צריך לערב את המשטרה הישראלית, המשטרה הפלסטינית, והמנהל האזרחי. אז סעו בזהירות.

במסגרת הסכם אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:

  • שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
  • שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.
  • שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

בנסיעה דרומה ניתן לראות שבגדה המערבית של נהר הירדן אין כמעט חקלאות ואילו בצד המזרחי כל סנטימר מעובד. צריך לקחת בחשבון שבגדה המזרחית השטחים החקלאיים (הע׳ור) הם רחבים יותר מאשר במערב. מקור המים לחקלאות הירדנית הוא מפעל תעלת הע'ור (תעלת עבדאללה) המוזן ממי הירמוך וכמובן מים כנרת המסכן. ביחד זו כמות גדולה בהרבה מזו שהוקצתה לה בתוכנית ג'ונסטון. בגדה המערבית צה״ל סלל דרכי טישטוש ושטחים בטחוניים סגורים ומגודרים, לפעמים עד כמה קילומטרים מן הגבול, שצמצמו את השטח החקלאי שניתן לעבד.

מדרגות בקעת הירדן פרוסות לפניך:

  • כיכר הירדן (ע'ור) מישור שבתוכו התחתר נהר הירדן – המדרגה העליונה – בה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות
  • מישור ההצפה שלו הנקרא גאון הירדן (זור) – המדרגה התחתונה. [בשנות השישים כאשר הייתי מתנדב בקיבוץ טירת צבי היינו שואבים מים ישירות מן הירדן בשולי הזור מטרים ספורים מן החקלאים הירדנים.]

במורדות השומרון המזרחיים בהם עובר כביש אלון.

ארגמן – אתר כף הרגל

אדם זרטל נפצע במלחמת יום הכיפורים באופן קשה. לאחר שחרורו התמסר ללימודי ארכיאולוגיה והיה פרופסור לארכיאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה. את עיקר מחקריו הקדיש להר מנשה שבצפון השומרון. במשך 30 שנה ערך אדם זרטל את סקר הר מנשה (סקר ארכיאולוגי הוא סקירה של ממצאים ארכיאולוגיים על פני השטח).

זרטל זיהה את צורת כף רגל, שגילה בשישה אתרים, עם המושג המקראי "גילגל". לדעתו אתרים אלה שימשו כמרכז פולחני עד לבניית בית המקדש בירושלים. לטענתו, יתכן שבני ישראל היו עולים לאתרים אלה בחגים, ומכאן המושג "עלייה לרגל". אולי המילה רגל שימשה כמילה נרדפת לחג. בניית המתחמים בצורה כף רגל, מסמלת את ההשפעתה של התרבות המצרית על מי שבנה אותם. כף הרגל הייתה סמל מוכר במצרים לשררה וכוח.

בשטח ליד ארגמן קיימת חומה נמוכה התוחמת כף רגל (ימימית במקרה זה אם כי יש גם שמאליות). סביב ל-״עקב״ שתי שורות אבנים כמו מדרכה. באמצע ריבוע אולי משכן (?), סמוך לריבוע מבנה עגול מלא שרידי עצמות שרופות שכולן מבעלי חיים כשרים. הרגל ממוקם סמוך לגבעה עם מדרגות טבעיות. כלומר אפשר לצפות על הפולחן מלמעלה. על זה נאמר ״לעלות לרגל״!

אתר כף הרגל בארגמן הוא אתר חד שכבתי וחד תקופתי. כלומר מה שרואים זה מה יש! אין לפניו ואין אחריו. השאלה היא למי ליחס את האתר? ״הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה בהיכל.״ כף רגל ארגמן נמצא בליבה של מחלוקת באשר ליעודו המקראי. יש המזהים את כף רגל ארגמן עם גלגל המקראית – וכמובן יש גם מפקפקים. אתר זה הוא מרשים ביותר. על פי זרטל, זהו מתחם של מקדש ישראלי מימי ספר שופטים.

בנקודה זו, חן כץ, מורה הדרך, אמר שהוא יכול להוכיח את השפעתה של תרבות מצריים על עיצוב כף הרגל בארגמן וחיש מהר שלף החוצה ראש של פסל של אלה מצרית! (כמובן במציאות זה היה ראש של בובה.)

ראש אלילה מצרית בכף רגל ארגמן
ראש אלילה מצרית בכף רגל ארגמן

מי שמעוניין להתעמק באיזכורי ״כף רגל״ בתנ״ך יכול למצוא אותם כאן.

כף רגל ארגמן - מרכז המבקרים
כף רגל ארגמן – מרכז המבקרים

מגדל בנוי מאבני גזית ענקיים אמור להיות מרכז המבקרים של האתר. יש מי שטוען שעיצובו המיוחד של המגדל צריך להידמות מגדל מאתר חפירה אחרת של זרטל באחווט – במדרון המערבי של הרכס עליו בנוי היישוב קציר. המגדל דומה לתרבות הנוראגים מסרדיניה. לפי זרטל אחווט היא חרושת הגויים, מקום מושבו של סיסרא, ואילו מוצאו של סיסרא הוא גם מגויי הים. הועלתה ההשערה כי באתר אחווט שכנו אנשי שבט השרדנה מ"גויי הים", שהגיעו לאזור במאה ה-13 לפנה"ס.

כף רגל ארגמן - מרכז המבקרים בסגנון סרדיניה
כף רגל ארגמן – מרכז המבקרים בסגנון סרדיניה

מפגש ציפורה

כל נוסעי כביש 90 – כביש הבקעה מכירים היטב את "מפגש ציפורה" בצומת הכניסה למושב ארגמן אם לא בשביל קפה הפוך לפחות בשביל השירותים. ציפורה נמצאת על במחצית הדרך בין ירושלים לטבריה. כמו שמלמדים בקורס מורי דרך: ״הולכים לשירותים מתי שיש ולא מתי שצריך.״

מפגש ציפורה ליד מושב ארגמן
מפגש ציפורה ליד מושב ארגמן

קרן סרטבא – סרטבה – جبل سرطبا

פעמיים ניסיתי לטפס על קרן סרטבא (גם קרן סרטבה). את חטאי אני מזכיר היום. פעם אחת פשוט לא היה לי כוח. בפעם השניה נהג האוטובוס נעצר באמצע דרך עפר מסוכנת בעליה למצפה סרטבה. בסרטון רואים את בורות המים של מבצר אלכסנדריון והעליה התלולה לסרטבה.

הפעם הנהג שלנו היה יותר אמיץ והגענו בשלום גם למצפור המוסטרה וגם חזרה לכביש 90 מצפון למועצה אזורית בקעת הירדן (גם מועצה אזורית ערבות הירדן). תראו איזו סרפנטינות!

סרפנטינות של מצפור מוסטרה
סרפנטינות של מצפור מוסטרה

בתקופת בית המקדש השני סרטבה (סרטבא בארמית) היתה התחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל. פסגת הסרטבה מתנשאת לגובה של 650 מטר מעל הבקעה, 377 מטר מעל פני הים ולכן קרן סרטבה מתאים למטרה זו.

ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם – אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד [את המשואה] עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. (משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד)

אמנם, לא ניתן לראות מהסרטבה את הר הזיתים, ויש הטוענים שהיו תחנות נוספות בין אלו שנזכרו במשנה, אחת מהן היא קובת א-נג'מה – הר המתנשא מעל היישוב כוכב השחר. על ההר, יש מצפור היקפי על שם רחבעם זאבי. כ-200 מטר צפון מערבית לשיא גובה יש שרידים של קבר שיח' של שייח'ת א-נג'מה. כ- 400 מ׳ צפון מערבית לקבר שיח׳ ישנה חורבה עותמאנית.

יש הסבורים ששמא של סרטבא בתקופת המקרא היה צרתן, כפי שמצטייר לאור הכתוב: "אדם העיר אשר מצד צרתן" (יהושע ג, טז). יתכן שמקור השם הארמי התלמודי "סרטבא" הוא במילים "שר-צבא", הנזכרות בספר יהושע (ספר יהושע, פרק ה', פסוקים י"ג-ט"ו). חילוף האותיות בין צ ל-ט הוא  הנפוץ ביותר במעבר של מילים מעברית לארמית.

מבצר אלכסנדריון

רוב החוקרים סוברים היא כי המבצר בפסגת הסרטבה הוא המבצר "אלכסנדריון", שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. המבצר שימש גם בית סוהר למתנגדיו. כך מתואר אלכסנדריון:

"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" (מלחמת היהודים ברומאים, א', ו', ה').

מבצר אלכסנדריון (Alexandreion – Alexandrion ביוונית,  Alexandrium בלטינית) זה אותו המבצר אשר יוספוס מכנה ״המבצר הנהדר אשר על ראש ההר״. מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בוואדי קרוב דרך סיפוֹן. שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, העבירה את הורקניה (במדרב יהודה), מכוור (בעבר הירדן) ואלכסנדריון לפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה". בנה של שלומציון אריסטובול ונכדה אלכסנדר מצאו שם מקלט, בשעה שנאלצו להסתתר מרודפיהם. אלכסנדר השני ביצר את אלכסנדריון, הורקניה ומכוור. כאשר הוא נכנע לגביניוס אלכסנדרוס השני הסגיר אליו את הורקניה, מכוור, ואלכסנדריון. גביניוס הרס את כל המבצרים האלה.

אלכסנדריון שוקם על ידי הורדוס ומינה את אחיו פירורא למפקד. המבצר תוכנן כמו ארמון מדברי דוגמת מצדה ושם נהג לשמור בו חלק מאוצרותיו. הורדוס כלא כאן את מתנגדיו הפוליטיים, אשתו מרים החשמונאית ואמה אלכסנדרה בשנת 30 לפנה״ס. כאן נקברו שני בניו של הורדוס, אךכסנדר ואריסטובולוס, שהוצאו להורג בפקודת אביהם בסבסטיה בשנת 7 לפנה״ס.

כיצד מגיעים להר סרטבה?

באתר של רשות הטבע והגנים מודיעים שעקב בעיות בטיחות חלק מן המסלולים העולים לקרן הסרטבה נסגרו. המסלול ושמורת הסרטבה כולה נמצאים בשטח אש ויש לתאם את הכניסה עם צה"ל.

מצפור המוסטרה

ב-2012 הוקמה טיילת ומצפור נגישים, על המדרונות המערביים של קרן הסרטבא על הר המוסטרה – המכונה כך כי הוא מסתיר חלקית את הסרטבה מעיני הצופה מבקעת הירדן. מצפור המוסטרה מעניק תצפית רחבה על הר הסרטבה, בקעת הירדן, עבר הירדן, עמק הג׳יפטליק, מאגר תרצה, הרי מואב, והרי הגלעד. ממצפור המוסטרה ניתן לראות בלילה את אורות רבת עמון, בירת ממלכת ירדן. דרך העפר עד מגרש החנייה משובשת מאד. שביל הליכה סלול מוביל ממגרש חניה נוח לאוטובוסים אל המצפור .

הושבילים בהר מוסטרה - ברקע סרטבה
הושבילים בהר מוסטרה – ברקע סרטבה

לדאבוני גם מצפור המוסטרה נפל קרבן השחתה (vandalism) על רקע לאומי. כמה חבל.

השחתה (vandalism) על רקע לאומי
השחתה (vandalism) על רקע לאומי

ואדי אל-פארעה – נחל תרצה

נחל תרצה (وادي‎ الفارعه) הוא הנחל הגדול בממזרח לקו פרשת המים מן השומרון לבקעת הירדן וים המלח. אורכו כ-40 קילומטרים.

עמק הג׳יפטליק

ה״ג'יפתליק״ (Çiftlik) הוא אזור בשפך נחל תרצה ובבקעת הירדן, שהיה בבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני. המושג "צ'יפתליק" בדיני מקרקעין באימפריה העות'מאנית ציין סוג של קרקע בבעלות המדינה. ב-1921 מסר המנדט הבריטי את רוב הקרקעות הג'יפתליק ממערב לירדן לבעלותם של ערבים תושבי טובאס, בית דג'ן ושכם. לאחר מלחמת העצמאות עבר רוב האזור לשליטתה של ממלכת ירדן. לאחר מלחמת ששת הימים אזור הג'יפתליק עבר לשליטת ישראל. באזור הוקמו היאחזויות הנח"ל ארגמן (בשנת 1968) ומשואה (בשנת 1969).

מושב משואה ופארעה אל-ג'יפתליק ממצפור ממצפור מוסטרה
מושב משואה ופארעה אל-ג'יפתליק ממצפור ממצפור מוסטרה

פארעה אל-ג'יפתליק

פארעה אל-ג'יפתליק (فارعة الجفتلك), כלומר פארעה של אזור הג'יפתליק, היא עיירה ערבית בעמק נחל תרצה (ואדי פארעה) שבבקעת הירדן, בקרבת ההתנחלויות ארגמן ומשואה. הישוב מכונה גם "אל-גיפתליק". פארעה אל-ג'יפתליק הוא היישוב הפלסטיני הגדול ביותר השוכן בשטח C.

מאגר תרצה

מאגר תרצה אוגר את מימיו של נחל תרצה באזור שכם, מי השיטפונות, והביוב של שכם. מי הנביעות הזורמים בנחל משמשים את החקלאים הפלסטינים באזור להשקיית שדותיהם שלאורך הנחל, בעיקר באזור הג'יפתליק. מאגר תרצה הוא מפעל מים חשוב ביותר להתיישבות בבקעת הירדן ומשרת אלפי דונמים של גידולי תמרים. חמישה מאגרים מטיפוסים שונים המעבירים דרכם מי-המאגרים ומים נחותים: מי-קולחין, מי-ירדן – לחקלאים באזור. המאגר תפוס את מי הגשמים טרם שהם נטמעים במי הירדן ומנצל אותם לצרכי השקיה. מבחינה טכנית, מדובר בשלושה סכרים מדורגים. העליון משמש לשיקוע הבוץ והסחף. האמצעי לשאיבה לאחר הגשם. התחתון לתיירות בלבד – כבריכת חורף.

אנדרטת הבקעה

אנדרטת הבקעה הוקמה לזכר הנופלים בבקעת הירדן. האזור נקרא גם בשם "ארץ המרדפים" לזכר המרדפים המרובים שנערכו באזור אחרי מחבלים שחדרו מירדן. לזכר הנופלים הוקמה האנדרטה על גבעה למרגלות הר הסרטבה כ-2 ק"מ מצפון-מזרח למושב פצאל, בצד כביש הבקעה. יוזם האנדרטה היה רחבעם זאבי. הפסל היה יגאל תומרקין. האנדרטה בנויה מפסל מתכת ענק, המורכב מחלקי נשק ורכב קרבי הבנוי כדמות תותח נ"מ, סביבו רחבת תצפית. שמותיהם של כ-400 לוחמי חטיבת הבקעה ויחידות אחרות שנפלו בגזרת בקעת הירדן מאז 1967 במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ובפעילות המבצעית השוטפת חקוקים על לוחות מתכת. גם באתר הזה חוזרים מקרי ונדליזם מדי פעם.

אנדרטת הבקעה צילום: Dr. Avishai Teicher

אנדרטת הבקעה
צילום: Dr. Avishai Teicher

מפגש הבקעה

מפגש הבקעה הוא המרכז המסחרי של בקעת הירדן על כביש 90 בקרבת צומת פצאל ומושב יפית. לנוחיות המטיילים הוקמה במרכז המתחם סככה מקורה. במרכז הסככה נבנה תבליט המתאר את המבנה הטופוגרפי של בקעת הירדן. התבלית משמש ככלי עזר למדריכי טיולים המציגים את האזור בפני המטיילים. כאן, בניגוד למפגש ציפורה יש הכשר.

מפגש הבקעה תילום:Dr. Avishai Teicher
מפגש הבקעה
תילום:Dr. Avishai Teicher

מושב פצאל

מושב עובדים שיתופי פצאל הוקם בשנת 1970 (ט' בכסלו ה'תשל"א). מיקומו הראשוני היה סמוך לישוב השכן מעלה אפרים. הישוב הועבר ב-1975 – ניסן ה'תשל"ה למיקומו הנוכחי. המושב יושב קרוב למוצא נחל פצאל וניזון ממי עינות פצאל הנובעים בנחל. במושב מגדלים בעיקר תמרים, פלפלים וענבים. מושב פצאל שוכן כרבע ק"מ צפונית לשרידי "פצאליס", יישוב יהודי מתקופת בית שני, ומרוחק קילומטר אחד מערבית לשייח' דיאב.

בחוות התנינים בפצאל "תקועים" להם כ־1,400 תנינים גדולים ללא פתרון. ישראל היתה מעצמת עורות תנין. אלא שונו התקנות בישראל, והתנינים הוגדרו חיות בר מוגנות. המשמעות היא איסור על שחיטת תנינים ועל מכירת חלקים מגופם לתעשיית העור והבשר. פעילי זכויות בעלי החיים בישראל לא הצליחו למצוא בית לתנינים שלנו. מישהו מעונין לרכוש את חות התנינים? זה מציאה!

פצאל העתיקה – פצאליס

פצאל היתה יישוב יהודי שהוקם בתקופת בית שני בימי מלכותו של הורדוס. הישוב נקרא על שם אחיו פצאל, שהתאבד בשבי הפרתים. הורדוס אהב את פצאל גם לאחר פטירתו. אחד משלושת המגדלים הגדולים שבנה הורדוס לאורך חומתה המערבית של ירושלים, קרא הורדוס על שמו של פצאל. עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס,  הורדוס הוריש את פצאליס לאחותו שלומית (או שלום). כשהיא נפטרה הורישה היא את כל הרצף היישובי שבשליטתה, 250 דונם, לחברתה הטובה, ליוויה (ליוויה דרוסילה או יוליה אוגוסטה), אשתו של הקיסר אוגוסטוס. ההתיישבות היהודית פרחה באזור לפחות עד תחילת המרד הגדול. כפר פאציל, בין מושב פצאל למושב תומר, משמר את השם.

פצאל העתיקה צילום: Hanay
פצאל העתיקה
צילום: Hanay

שייח' דיאב

שייח' דיאב הוא אתר חד תקופתי, שהשתמר היטב, מהברונזה הקדומה I. בכל השטחים זוהתה שכבה אחת עיקרית מתקופת הברונזה הקדומה I, בערך שנת 3300 לפנה"ס. שטחו המשוער של האתר הקדום 15 דונם.

שייח׳ דיאב צילום:Shay Bar
שייח׳ דיאב
צילום:Shay Bar

נחל פצאל

נחל פצאל זורם בבקעת הירדן ואורכו 11 ק"מ. בתחילת הנחל נובעים שני מעיינות –  עינות פצאל.

נחל פצאל
נחל פצאל

מערכת המים בנחל פצאל

מהנביעה של נחל פצאל יצאה אמת מים עתיקה שהובילה את המים לבריכת אגירה ליד תל שייח ד'יאב. היום במקומה נמצא תעלת מים משוחזרת.

אמת המים בנחל פצאל
אמת המים בנחל פצאל

בריכת האגירה מתוארכת לתקופת הורדוס – אם כי יש טוענים שנבנתה בתקופת בית אומיה. גודלה 40X40 מ' ועומקה הוא 8מ'. הבריכה הרומית ההרודיאנית אשר בשפכו של נחל פצאל היא מפעל מים גדול שהיה חלק ממערך המים בעיר פצאל העתיקה – פצאליס אשר בנה הורדוס לזכר אחיו. באמצע הדרך בין המעיינות לבריכת האגירה, ליד האמה עומדת טחנת קמח עתיקה בשם טאחונת אלפצאל, שפעלה באמצעות מי האמה. הבריכה יבשה כיום משום שכפר אל פסאיל לוקח את מי המעיין בצינור לשתייה.

בריכת פצאל
בריכת פצאל

חומר הגלם לבניית בריכת פצאל היה חלוקי נחל ענקיים מנחל פצאל. צרותן העגולה מרשימה ביותר בקירות הבריכה.

חלוקי נחל ענקיים עגולים
חלוקי נחל ענקיים עגולים

היום מדיניות המנהל האזרחי קובעת שמקורות מים מעל לקרקע הם שייכים לערבים. מקורות מים מתחת לפני הקרקע הם ליהודים. מה שקרה זה שהשאיבה היהודית ממקורות עמוקים יבשה את המקורות של הערבים כגון מעיינות ובארות. במקרים רבים הישובים הערביים מקבלים אספקת מים מחברת מקורות – אם משלמים או לא משלמים.

פסאיל

כפר ערבי בבקעת הירדן, 18 ק"מ מצפון ליריחו. השם משמר את שמה של פצאל הקדומה, המזוהה בח'ירבת פסאיל הסמוכה. הוקם בידי כפריים מעקרבה (כפר ערבי הממוקם כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם) בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20.

מעלה אפרים

מעלה אפרים נוסדה בשנת 1978 כמרכז עירוני לכל הישובי בקעת הירדן, גב ההר והמורדות המזרחיים של השומרון. מקור השם מעלה אפרים מציין את הדרך המובילה מן הירדן אל נחלת שבט אפרים.

שמורת מערת מעלה אפרים

בעקבות תאונה קטלנית בכביש 505 (כביש חוצה שומרון) נקבע שלא ניתן לשפר את בטיחות הכביש בתוואי הישן והוחלט לסלול את הכביש בתוואי חדש. אולם התקדמות הסלילה הייתה איטית ורק לאחר תאונה קטלנית נוספת בה התהפכה טיולית חיילים ליד מעלה אפרים במאי 1986, התוואי החדש הושלם. המערה התגלתה בראשית שנות ה – 90', עם סלילת התוואי המשופר לכביש חוצה שומרון. המערה נמצאת דרומית למעלה אפרים. זוהי מערת נטיפים ובה מגוון תצורות נטיפים, ומין נדיר של חלזון מערות שזו אוכלוסייתו היחידה הידועה בארץ כיום. כיום האתר סגור למטיילים ונעול ואין אפשרות לבקר בו ללא היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים.

אנדרטת המערה

פתח המערה היתה לשיאו הטראגי של אחד המרדפים המפורסמים בו נהרגו יוסי קפלן, בועז ששון וחנן סמסון.

חוליית מחבלים שחצתה את הירדן אותרה באזור גשר אדם אור ליום 11 במרס 1969. בדרך הטישטוש זוהו עקבות של שבעה מחבלים. המחבלים הצליחו לחדור לשטח בקעת הירדן ולנוע לכיוון מערב לכיוון שכם. כוחות צה״ל התארגנו למרדף בעקבותיהם. עקבות החוליה הובילו עד לגבעה כשני קילומטרים מהכפר מג'דל בני-פאדל – מרחק של חמישה-עשר קילומטר בלבד לשכם. המפקד הורה לחיילים לסרוק את הגבעה. בגבעה זו היו מספר מערות מגורים של תושבי האזור. בפתח אחת מהמערות ישבה אישה והיניקה תינוק ולידה שכב על דרגש ילד נוסף. לשאלת החיילים אם ראתה אנשים זרים בסביבה, השיבה בשלילה – תשובתה היתה שקר גמר. החיילים נכנסו לסרוק את המערה, ולפתע נשמעה התפוצצות רימונים מלווה בירי קלצ'ניקוב. כוחותינו השיבו אש לעבר כמה דמויות בפתח המערה. כשפסקה האש גילו החיילים גופות של שבעה מחבלים, השמיני הרים את ידיו ונלקח בשבי – אחד יותר ממספר העקבות שזוהו הדרך טישטוש. במרדף זה נפלו שלושה: רס"ן חנן סמסון, רס"ן יוסי קפלן וסמל בועז ששון.

איך מגיעים לאנדרטת המערה? אנדרטת המערה נמצאת על גבעה קטנה הנטועה חורשת עצי אורנים על כביש 505. הבאים מכיוון מערב בצומת גיתית פונים ימינה לכיוון למעלה אפרים וממשיכים בנסיעה עוד כ-700 מטר עד למפגש עם דרך עפר ופונים ימינה.

מושב נעמה – נעמי – נעמ״ה

המושב הוקם ב-1982 כ-3 ק"מ צפונית לח'רבת אל-מפג'ר. היישוב נקרא בראשיתו "נעמה" – על שם כפר הנופש של העיר אופירה (שארם א-שייח') שנשא את השם "נעמה", ממול למפרץ "מרסא אל עיט", בעברית "מפרץ נעמה". ועדת השמות הממשלתית אינה מסכימה להנציח שמות ישובים ישראליים שפונו. תושבי נעמה הציעו מקור אחר לשם הישוב מואדי  ״נועיימה״, העמק הסמוך ליריחו.
אך ועדת השמות הממשלתית דרשה שהשם יוחלף ל"נעמי" בטענה ששם עברה נעמי בדרכה עם רות המואביה חזרה לבית לחם שביהודה. לאחר מאבק מצד התושבים, שונה השם באופן רשמי לנעמ"ה – נוער עברי מיישב הבקעה. מושב נעמה מאכלס בתוכו קהילה חילונית בעלת צביון של מושב עובדים, עובדי קרקע וחקלאות.

מחצבה רומית עתיקה נעמה‬‎

בחלקות התמרים אשר בערבות יריחו, אפשר היה להגיע לאתר מרתק, מחצבה ("א-סמרא") רומית עתיקה אשר יש המזהים אותה עם גלגל המקראי. המערה נתגלתה בסוף מרץ 2009, מזרחית למושב נעמה. עקב ההחרבה המטורפת של שטחי גידול תמר מג'הול, איזור ״א-סמרא״ סגור ומסוגר. אין תוכניות לפתיחת האתר למטיילים. בכל זאת כדאי שתדעו שיש אתר כזה.

בירידה אל מערת המחצבה, צריכים להביא פנסים. המערה גדולה ומרשימה. היא הפכה למקום קדוש נוצרי ומקום עלייה לרגל בימי ראשית הנצרות. המערה הענקית ששימשה כמחצבה החל מתקופת בית שני ועד הכיבוש המוסלמי.  המערה יוצאת דופן ומרשימה בגודלה וביופיה. אורכה כ-80 מטרים, רוחבה הממוצע 50 מטרים ועומקה כ-10 מטרים מתחת לפני הקרקע. ישנם 15 אולמות רחבים ו-20 עמודים מצוירים. המערה נמצאת במקום שבו מופיע במפת מידבא מקום ששמו ביוונית "גלגלה, מקום 12 האבנים". שם זה מתייחס למסורת המקראית המתארת את כניסת בני ישראל לעבר הירדן המערבי:

"וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן-הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל" (יהושע, ד', כ').

מחקרי בני בגין

למזלי טיילתי עם חן כץ, מורה דרך מקסים, שמתוך ידע אישי להוביל אותנו לאתר מאד לא צפוי ליד מושב נעמ״ה.

במשך כשלושה מיליוני השנים האחרונים חדרה אל הבקע לשון ים מן הים התיכון דרך עמק יזרעאל ומילאו חלקים שונים של הבקעה. זה גרם להימצאותם של משקעי מלח, גיר וגבס בכמות גדולה בבקע. בשלב מסוים נקטעה לשון הים ונותר אגם מים מתוקים לא גדול, המכונה אגם עובדיה. מתקופה זו קיימים ממצאים של רכיכות במשקעים של ימות מראשית תקופת הפליסטוקן. המדענים בארץ ובעולם הבינו כבר לפני שנים כי ים המלח הוא קפסולה של זמן. שנים עמלו המדענים בעזרתו של הגיאולוג והשר בני בגין כדי להוציא לפועל את המחקר בתחתית ים המלח.

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מחקרי בני בגין

מסתבר כי השטחים החקלאיים של סביבת מושב נעמ״ה היו תחתיתו של ״אגם עובדיה״. שם חפרו ומצאו מאובנים של צורות חיים מתקופת המעבר מחיים ימיים לחיים יבשתיים. לכן מי שטורח לנסוע עד אחרי החממה האחרונה ממזרח למושב נעמ״ה, לחנות וללכת כמה מאת מטר צפונה ליד צריך טנק נטוש ידרוך על תחתית אגם עובדיה ויגלה ממצאים מרתקים מן הסקר המדעי של בגין.

מושב נעמ״ה
מושב נעמ״ה

מפות: מפת טיולים וסימון שביללים ״בקעת הירדן ומזרח השומרון״

%d בלוגרים אהבו את זה: