הבושנקים של קיסאריה *

היישוב הבוסני - מבט מבית המושל בשנת 1943

הבושנקים של קיסאריה מילאו תפקיד מרתק בתולדות קיסריה העתיקה. הם ברחו מכובש נוצרי, היגרו לאמפריה מוסלמית, התידדו עם יהודים, נטשט/ברחו מפני ציונים.

צ׳רקסים בקיסאריה – מבוא לבושנקים

קיסריה היתה תל חורבות עד שנות ה-60 של המאה ה-19. אז ניסו להתישב בקיאסריה (ליד המסגד) הצ'רקסים שהגיעו מבולגריה, אך ניסיונם נכשל. באותו זמן התישבו צ׳רקסים בעוד שני ישובים שלא צלחו: כפר מאז (בתחומי שמורת אלון שבשרון, בסמוך ליישוב גן שמואל) ובירה ליד בנימינה. שלושת הכפרים הצ'רקסים יצרו משולש יישובים. בשלהי המאה ה-19, קבוצה של גרמנים טמפלרים ניסו להתיישב במקום במסווה של חפירות ארכאולוגיות.

מי הם הבושנקים?

בוסניאקים (בוסנית Bošnjak) הם הקבוצה אתנית סלבית מאזור בוסניה והרצגובינה, המשתיים לדת האסלאם מהפלג הסוני-חנפי. שפתם בוסנית.

הבושנקים של קיסאריה – قيسارية

במחצית המאה ה-19, לאחר השתלטות האוסטרו-הונגרים על שטחי בוסניה-הרצגובינה (של ימינו), היגרו בוסניאקים מוסלמים שלא רצו לחיות תחת שלטון נוצרי לשטחי האימפריה העות'מאנית. רבים מהם הגיעו לארץ ישראל. רובם התיישב בקיסאריה וחלק מהם התיישב בכפר יאנון שנמצא ממזרח לשכם. בארץ ישראל הם נקראו ״בושנאקים״. שם המשפחה נשמר אצל חלק מצאצאיהם כגון: בושנאק, בושנק. כמאה משפחות התיישבו באזור השרון וקיסריה.

 Bosnian mosque in Caesarea port
Bosnian mosque in Caesarea port

ב-1265 הסולטן הממלוכי בייבארס כבש את קיסריה והחריבה. המקום שוקם רק ב-1878 כשהתיישבו בו מוסלמים מבוסניה. כך ב-1878 נוסד ליד עתיקות קיסאריה כפר קטן של מוסלמים מבוסניה – "בושנקים". הוקמו בתים ושני מסגדים בתחום העיר הצלבנית. ב-1884 נוסד בו בית ספר יסודי לבנים. גגות הרעפים האדומים שלהם הקנו למקום אופי אירופאי.  הם השתמשו בשרידי המבנים העתיקים של קיסריה וסללו בה דרכים, על גבי העתיקות. חלק מהבוסניאקים התישבו באזור חורבות סופסאפי וחדידון, כשישה קילומטר מזרחית לקיסריה. אולם ישיבתם במקום נתקלה בקשיים רבים עקב מחלת הקדחת וגנבות של הבדואים, והם עברו להתיישב בקיסריה. תושביה הבוסנים של קיסריה סבלו מאד מהקדחת. בראשית תקופת המנדט הרברט סמואל הציע לשקם את נמל קיסריה ההרודיאני כנמל המודרני הראשון של ארץ ישראל. מתוך שיקולים של תחבורה יבשתית נבחר לבסוף מפרץ חיפה.

ילדי הבושנקים היו בלונדיניים ובעלי חזות סלאבית. הבושנקים התחתנו בתוך הקהילה או עם נשים טורקיות, ולא התחתנו עם ערביי האזור. הם קיימו יחסי מסחר ושכנות טובה עם ראשוני חדרה. ילדיהם  למדו בבתי ספר יהודיים בזכרון יעקב, בבנימינה, בחדרה ובמקווה ישראל.

מרבית אדמות הבוסנים נרכשו על ידי פיק"א שהחכירה חלק מהאדמות לערבים. חלק מן השטחים נמסר לישוב העברי החדש שדות ים שהוקם בשנת 1940. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 מרבית הבושנקים של קיסאריה עזבו את הישוב. חלק נמסרו לישוב העברי החדש שדות ים שהוקם בשנת 1940. ערב מלחמת העצמאות נשארו בה רק כ-12 משפחות.

נפילת ניל״י – בית המושל

בתחילת ספטמבר 1917 תפסו העות'מאנים יונת דואר שנשלחה על ידי שרה אהרנסון. ליונה הייתה מצורפת הודעה מוצפנת, שהעות'מאנים לא הצליחו לפענח. תפיסת היונה לא חשפה את הרשת, אך לאחר תפיסתה ידעו העות'מאנים בוודאות שקיימת רשת ריגול הפועלת בארץ.

מפת קיסריה שהוכנה על ידי גוטליב שומאכר
מפת קיסאריה שהוכנה על ידי גוטליב שומאכר – מבנה הממשל באזור הנמל למעלה

אז הוקם גם מבנה ממשל עות׳מאני, ובו ישב מושל האזור – המדיר. בחצרו נחתה אותה יונת הדואר ששלחו אנשי מחתרת ניל"י לספינה בריטית. לכידתה הביאה לחשיפת המחתרת ולחיסולה בידי התורכים במלחמת העולם ה-1. בבניין דו-קומתי הבנוי על מרתפיה המקומרים של מצודת החוף הצלבנית, נמצאות כיום מסעדה וגלריה לאמנות.

שרידי הבתים הבושנקים

שרידים של שני מבנים של הישוב הבושנקי נמצאים בשטחים החקלאיים של קיבוץ שדות ים ליד הגן הלאומי קיסריה.

שרידי בישוב הבושנקים בקיסריה
שרידי בישוב הבושנקים בקיסאריה
שרידי בישוב הבושנקים בקיסריה
שרידי בישוב הבושנקים בקיסאריה
שרידי בישוב הבושנקים בקיסריה
שרידי בישוב הבושנקים בקיסאריה

הריסת קיסאריה – قيسارية הבוסנית בשנת 1948

ההגנה תמכה בהריסת הכפר כדי למנוע מהבריטים להשתמש בו כבסיס לפעולות נגד עלייה ב׳ (הבלתי-חוקית של יהודים לארץ ישראל). היו שהתנגדו לפעולה וציינו את יחסיהם הטובים עם שכניהם היהודים, וכן את תרומתם באספקת מזון לחדרה ולחיפה. בחודש ינואר 1948 החלו תושבי הכפר לעזוב ולהתפנות מהיישוב. ב-15 בפברואר 1948 נכבש הכפר ורוב התושבים שהיו בו נמלטו או נצטוו לעזוב. בכפר נשארו כ-20 איש, ואלה נטשו את הכפר ב-20 בפברואר, לאחר שיחידה של הפלמ"ח כיתרה את הכפר ופוצצה לאחר מכן את בתי התושבים. שלושים בתים נהרסו, ושישה נותרו על תילם בשל מחסור בחומרי נפץ.

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס טוען שהבתים היו רכוש יהודי שהוחכר לערבים על-ידי פיק"א, ושקצין המבצעים של הפלמ"ח, יצחק רבין, התנגד להחלטה להרסם. להחלטה התנגד גם נציג מפ"ם, שציין כי התושבים "עשו ככל יכולתם כדי לשמור על השקט בכפרם ובסביבתו".

השמאל הפוליטי תוען שקיסאריה הייתה הכפר הראשון שתושביו גורשו בשנת 1948, לפי תכנון מוקדם ובאופן מאורגן על ידי "ההגנה". הימין הפוליטי טוען שהכפר ננטש במלחמת השחרור. אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי עתיקות קיסריה, אור עקיבא, והיישוב הקהילתי קיסריה.

"ראינו את הבוסנים נמלטים. הם הלכו לאט. הם לא נראו מופתעים או נסוגים. הם יצאו בהדר שישב אצלם בעוצמה רבה. הם סחבו את המיטלטלים שלהם במין גאון נכון. היה גם משהו אסתטי בציור הענק הזה של קרעי קירות עתיקים, עמודי שיש יווניים, צריח של מסגד קבור למחצה מתחת לערימת החול שלפניו, והשיירה האנושית שנראתה עתה כבר פחות נוהרת ויותר אבודה"

(יורם קניוק, תש"ח, ספרי חמד, עמודים 98-96, תל אביב, 2010)

נ.ב. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו בוסניאקים בני בוסניה והרצגובינה לדיוויזיה ה-13 של האס אס.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: