דרך בורמה

דרך בורמה העבירה אספקה ושיחררה את ירושלים מהמצור *

קשיי האספקה לירושלים הנצורה

בטרם מלחמת העצמאות, לא התקיים רצף התיישבותי בין היישובים העבריים בשפלה ובין היישובים באזור ירושלים. התנועה עברה דרך העיר הערבית רמלה (الرملة) לעבר ישוב ערבי לטרון (اللطرون‎‎) ומשם דרך שער הגיא (באב אל ואד باب الواد) בואכה ירושלים. ליישובים הערביים שבשפלה נמצא מעקף דרך אזור רחובות וקיבוץ חולדה, אבל לכפרים הערביים שבהרי ירושלים היתה שליטה על הכביש. הם יכלו לירות מלמעלה מרכס משלטים ומרכס שיירות לשיירות היהודיות בין באב אל ואד עד למחלף שורש (סאריס ساريس).  בפועל נוצר מצור על ירושלים שהלך והחריף בין דצמבר 1947 (כ״ט נובמבר) עד למרץ 1948 (מבצע מכבי). במקביל היתה נסיגה ההדרגתית של הכוחות הבריטיים מהארץ.

דרך בורמה
דרך בורמה

פתרון דרך בורמה

"דרך בורמה" הוא הכינוי לדרך באורך של כ-15 ק"מ, שבה השתמשו להעברת אספקה סדירה לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות בין דצמבר 1947 עד ליוני 1948. הדרך עברה בקו התפר בין שני אויבים: כוחות הצבא המצרי מכאן וכוחות הלגיון הירדני משם, אזור שלא התקיימו בו סיורים ופטרולים של האויב.

דרך בורמה - צילום: Ori~
דרך בורמה – צילום: Ori~

תחנות בדרך בורמה

  • דרך בורמה התחילה לחצות את גבעות שפלת יהודה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (دير محيسن היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה מצומת ראם (المسمية) – לטרון (ﺍﻟﻠﻄﺮﻭﻥ) (היום כביש 3)
  • עברה סמוך לכפרים בית ג'יז (بيت جيز) ובית סוסין (بيت سويسن) (שתיהן היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל).
  • הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין (بيت سويسن) ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב – שער הגיא (باب الواد )(היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא).
  • המשך הדרך ממזרח לכביש 38 עד בית מאיר, מכונה "דרך הג'יפים". שם עלתה בתלילות בהרי יהודה לבית מחסיר (بيت محسيرהיום בית מאיר) ושמורת המסרק.
  • משם המשיכה לסאריס (ساريس היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים.

למה קוראים לה ״דרך בורמה״?

העיתונאי קנת בילבי נתן לה את הכינוי "דרך בורמה". השם ״דרך בורמה הושאל מתקופת מלחמת העולם השניה במזרח אסיה. במהלך מלחמת סין-יפן לפני מלחמת העולם השנייה כבשה האימפריה היפנית, חלקים גדולים של סין. הפיקוד הסיני היה מנותק ממקורות אספקה חיצוניים. בעבודת כפיים עצומה חוברו בורמה (כיום מיאנמר) וסין. בכך הובטח משלוח אספקה מבורמה. הדרך נסללה בשנים 1937-38. בורמה הייתה מושבה בריטית בתקופה שארץ ישראל היתה תחת השלטון של המנדט הבריטי. במלחמת העולם השנייה, עד הכיבוש היפני של בורמה ב- 1942, מילאה הדרך תפקיד אסטרטגי חשוב כאשר בעלות הברית השתמשו בה כדי להעביר ציוד מלחמתי לסין. דרך בורמה הישראלית הבטיחה אספקה סדירה לישוב היהודי בירושלים.

  • יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך ולכבודו של שלמה שמיר, המח"ט שגילה אותה (לשיטתם).
  • חטיבת הראל קראה לדרך "דרך הראל" או "דרך הגברושים" (על שם גבריאל רפפורט שפיקד על פעולת הפריצה של הדרך).

 

מי גילה את דרך בורמה?

רבים אבות דרך בורמה.

  • שלושה פלמ"חניקים לוחמי הגדוד השישי של חטיבת פלמ"ח-הראל, אריה טפר, יאיר מונדלק ושלמה בן שלום שהיו חייבים לרדת לשפלה. הם זכו בחופשה והחליטו לרדת לתל אביב. הם גילו שיש מעבר רגלי. – 27 במאי
  • משה (מוסה) אשד שהיה לוחם מחטיבת הנגב שנקלע לירושלים ורצה לרדת חזרה ליחידתו – 28 במאי

הסיפור בפי רוב מורי הדרך מתאר אירוע, המזכיר במעט את נקבת השילוח, שבלילה שבין ה-29 במאי וה-30 במאי. כך גילו קיימת גם מעבר לג׳יפים:-

  • יצאו 11 חברי פלמ"ח וביניהם שלמה שמיר מפקד חטיבה 7, וסיירי הפלמ"ח עמוס חורב וגבריאל רפפורט ("גברוש") בג'יפ מכיוון חולדה במטרה לבדוק אם ניתן להגיע עד אחרי שער הגיא בתוואי היוצא מדיר מוחיסין והאם ניתן להרחיבו עבור תנועת משאיות.
  • ג'יפ שני יצא לסיור מקריית ענבים, ללא תיאום מראש, ובו אליהו סלע (המכונה "רעננה"), קצין המבצעים של הראל. להפתעתם הרבה נפגשו שני צוותי הפלמ"ח.

בליל 1 ביוני עברו חמישה ג`יפים בפעם הראשונה בדרך. בהמשך רשתות ברזל ("שפאלות") הונחו על הדרך ועל ידי כך שופרה העבירות במורד מעלה התאנים התלול. בוצעו עבודות פילוס בקטע סלעי של 500 מטר המכונה "הסרפנטינות". הדרך נפתחה לשימוש בלילה שבין 10 ו- 11 ביוני 1948.

האם דרך בורמה היתה סודית?

משמעותה של הדרך הייתה בכך שעקפה את לטרון ואת שער הגיא, אזור בו התבצר הלגיון הירדני. בניגוד לדעה הרווחת, דרך בורמה לא הייתה סודית. הירדנים הכירו אותה והיא הייתה בטווח תותחיהם. מדוע אם כך לא חסמו אותה? ירדן נמצאה תחת אמברגו בריטי, והצבא הירדני היה בחוסר גדול של תחמושת. עהדאללה, מלך ירדן, חש כמי שהשיג את שלו במלחמה ולכן שאף להגיע להסדר תחת המשך לחימה.

מפעל השילוח

קו צינורות עם שתי תחנות שאיבה, שעקף את לטרון מבריכה ליד חולדה ועד שער הגיא, שאיפשר הזרמת מים לירושלים הנצורה. הקו תוכנן על ידי מהנדס המים שמחה בלאס ובוצע על ידי חברת "מקורות". הצינורות ששימשו לצורך המפעל נרכשו על ידי בלאס בסוף 1945 בארצות הברית למרות שלא היה לצינורות קונה כי הרכישה לא אושרה על ידי המוסדות. בתום מו״מ פיננסי הצינורות הועברו להנחת מפעל שילוח.

כמה זמן השתמשו בדרך בורמה?

השיירת הראשונה עברה בדרך בורמה ב-10 ביוני 1948 ובכך למעשה ביטלה את חשיבותו של "פקק לטרון" ושיחררה את ירושלים מהמצור. באוקטובר 1948 נכבש הרכס שמדרום לדרך בורמה, במבצע ההר, דבר שאיפשר את סלילת "כביש הגבורה" (בתואי כביש 44 מצומת נחשון לצומת שמשון וכביש 38 עד שער הגיא), דרך זו שימשה ככביש הראשי לירושלים עד 1967. למעשה שימשה דרך בורמה באופן פעיל כחצי שנה בלבד.

היום דרך בורמה היא הציר המרכזי של פארק יצחק רבין.

מסלול המומלץ:

אתר ההנצחה בלטרון, "דרך בורמה", שער הגיא, שלוחת שיירות, אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, הקסטל , בית הקברות הצבאי בקרית ענבים

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. תשעה קבין, יצחק לוי (לוויצה), הוצאת מערכות, 1986.

  2. אטלס כרטא מתש"ך לתש"ח, מתל חי עד קום המדינה.

  3. דרך בורמה, אריה יצחקי.

  4. חברים מספרים על ג'ימי, הוצאת אריאל.

%d בלוגרים אהבו את זה: