דיר חג'לה *

Deir Hajla

ארץ המנזרים הנה כינוי לאזור מזרחית לעיר יריחו ובסמוך לנהר הירדן ובעצם שוכנת בסמוך לגדר המערכת וחלקה שטח צבאי סגור. אחד המנזרים הבודדים בארץ המנזרים ששרד וניתן לבקרו כיום הנו מנזר דיר חג'לה. מקור השם הנו בית חוגלה, עיר מקראית בנחלת שבט בנימין המוזכרת בספר יהושע פרק טו' וגם מוזכרת במפת מידבא מהתקופה הביזנטית כמו גם ירושלים. בנזירות מדבר הירדן בו נכללים שישה מנזרים חרבים ו-44 תאים הנפרסים לאורך כשני קילומטרים מדרום לנחל פרט ומצפון לדיר חג'לא על פני רצועה שרוחבה קילומטר אחד. התאים פרוסים לאורך קווי פרשות מים מקומיים במרחקים של 50  150 מ' זה מזה. רשת שבילים מקשרת ביניהם. התאים נבנו על מצע סלע קשה  "סוליות" הגבס. רובם בנויים (למעט שלושה חצובים) מאבנים מקומיות, שנחצבו מאותן שכבות גבס טבעיות. המחצבות המקומיות, שמהן נלקחו האבנים, נמצאו ליד כל תא כמעט.

דיר חג'לה – دير حجلة

תיאור: מנזר דיר חג׳לה הוא מנזר יווני-אורתודוקסי מבוצר.

מיקום: מנזר דיר חג׳לה שוכן במדבר יהודה צפונית לים המלח – כשני קילומטר וחצי מצומת בית הערבה -בסמוך לכביש עוקף יריחו.

תיארוך: המנזר נוסד במקורו במאה החמישית לספירה על ידי אב הכנסייה הירונימוס (סופרוניוס אוסביוס הירונימוס – Eusebius Sophronius Hieronymus – 342-420), ונוהל בידי הנזיר גרסימוס. המנזר, שהוקם על ידי הרונימוס, נכבש ונהרס בכיבוש הפרסי ב-614 לספירה

הקדשה: המנזר מוקדש לגרסימוֹס-Gerasimus הקדוש, שעל פי המסורת, הקים במקום לָאוּרַה-Λάυρα-מבדד (מרכז לנזירים מתבודדים) בתקופה הביזנטית.

סיפור מורסם על גרסימוס: אחד הסיפורים הכי ידועים על גרסימוס הוא סיפור האריה. יום אחד הלך גרסימוס עם נזירים נוספים במדבר, כשלפתע פגש באריה. האריה שאג וכל הנזירים נסוגו בפחד. רק גרסימוס הבין כי שאגות האריה הן קריאות כאב. הוא ניגש אל האריה ושלף קוץ מאצבעו. מאותו יום האריה לא עזב את גרסימוס ועשה עבורו משימות יומיומיות במנזר. הוא אף השגיח עבורו על חמור, והואשם בטריפתו אף שלא עשה זאת, והדבר הוכח מאוחר יותר. סיפור האריה הוסב מאוחר יותר על סבאס ואף על הירונימוס.

פסל האריה של גרסימוס בכניסה לכנסייה יוצר:אבישי טייכר
פסל האריה של גרסימוס בכניסה לכנסייה
יוצר:אבישי טייכר

קירבה למקום חציית הירדן של יהושע: המסורת היהודית אחת מצביעה על קאסר אל יהוד הסמוכה לדיר חג׳לה כמקום שיהושע העביר את בני ישראל מעבר הירדן. מסורת יהודית אחרת מזהה דווקא את מעבר הירדן במעבר אדם. שם חצו בני ישראל את הירדן בדרכם ממצרים אל הארץ המובטחת הסמוך לקאסר אל יהוד.

מעיין אלישע (עין א-סולטאן) ביריחו: מעיין אלישע קושר את האתר למסורת יהודית על פיה במקום זה עלה אליהו הנביא השמיימה לעיני אלישע ממשיכו.

מסורת נוצרית: על פי המסורת הנוצרית, המנזר נבנה במקום בו יוסף, מריה, וישו עצרו ללון בדרכם למצרים כאשר ברחו מהורדוס המלך תקופת הולדתו של ישוע (4 לפנה"ס). המשפחה הקדושה כינתה את המקום ״קאלמוניה״, שפירושו ״המקום הטוב״ ורוח הקודש יורדת עד היום על תמונת הבתולה הקדושה המצויה במנזר. מסורת נוצרית חשובה נוספת מצביעה על המקום כאתר הטבלתו של ישו בירדן בידי יוחנן המטביל, שנעשתה בבית עברה מול קאסר אל יהוד הסמוך.

מקור שם המנזר דיר חיג׳לה: שם המנזר משמר את שם היישוב המקראי "בית חגלה" על שם הציפור Partridge המצוי בסביבה. ראו – וְעָלָה הַגְּבוּל, בֵּית חָגְלָה, וְעָבַר, מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה; וְעָלָה הַגְּבוּל, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן (יהושע ט"ו, ו).

היו שמות נוספים בתקופות שונות למנזר זה:

  • ״הלאורה של גרסימוס״ על שם מנהלו של המנזר שיסד הירונימוס בהמאה החמישית לספירה (התקופה הביזנטית), גרסימוס הקדוש. גרסימוס ניהל את מנזר דיר חג'לה כלָאוּרַה – המנזר עצמו שימש כמקום תפילה וסעודה רק בימי שבת וראשון, ובשאר ימי השבוע שהו חברי הלאורה בבדידות בתאים ובמערות באזור.
  • מנזר יוחנן חיג׳לה על שם יוחנן המטביל שהטביל בירדן בסמוך – Mar Yohanna Hajlah —'St. John of Hajlah –  לפי קונדר.
  • Our Lady of Kalamon – על שם הצמחים שגדלים בסביבה (Greek for reeds) מן המאות ה-5 עד המאה ה-12. מקור השם קלאמון – הוא "קני סוף". שם התואם את אופי המקום בימים עברו, שהיה באזור של סבך קני סוף וביצות, במרחק כ500- מ ' מערבה לירדן.  דיר חגילה בנויה במקום שהיתה הלאורה של קלאמון , שהיתה אחת ממרכזי הנזירות הקדומים בא"י ונזכרת כבר ע"י חריתון בראשית המאה ה4- לסה"נ. במאה ה-12 המנזר שוקם על ידי (John IX Latin Patriarchate of Jerusalem (1156–1166.
  • Bet Agla במאה ה-14 לאחר השיפוץ על ידי Marino Sanuto מ-ונציה (1260 – 1338)
  • Monastery of St. Jerome  – בפי הכנסיה הלטינית במאה ה-15. ב1588- שוקם המנזר באישור השליט חתורכי מוראד השלישי , אך כעבור זמן קצר שוב נהרס.
  • קאסר חיג׳לה – בערבית – ליד המנזר מסגד קטן לשימוש עובדי המקום המוסלמים.
The 1320 CE map of the Holy Land by Marino Sanudo, drawn in showing Bet Agla
The 1320 CE map of the Holy Land by Marino Sanudo, drawn in showing Bet Agla

דיווחי מטיילים נוצרים

  • פוקאס (1170) מתאר את המנזר כמקום מבוצר ובו שתי כנסיות בעלות כיפות. לפי המסורת ששמע פוקאס, היתה הכנסיה הקטנה יותר עור מזמן השליחים. האפסיס שלה עוטרה בתמונתה של מרים, הנושאת את ישו בזרועותיה, שצוירה בידי לוקאס האוונגליסט.
  • בביקורו של פוגיבונסי (1347) היה המנזר ביח נזירים יוונים.
  • בוניפיציוס מרגוסטה (1551) מתאר את המקום כמנזר גדול, מעוטר בציורים נאים.
  • ב1585- מצא זוארלט את המקום בשממתו; עדיין נראו שרידי הציורים הרבים שטושטשו במתכוון בידי המוסלמים.
  • ב1588- שוקם המנזר באישור השליט חתורכי מוראד השלישי, אך כעבור זמן קצר שוב נהרס.
  • ב1674- ראה נאו במקום רק "הריסות מרשימות" וכל הציורים והכתובות שזיהה שם היו של הכנסיה המזרחית (היוונית) – ללא קדושים מערביים (לטיניים).
  • מונדריל (1697) מציין, שבכנסיה – שנשתמרה בחלקה הגדול – שרדו ציורים אחדים; נראו בהם קדושים שונים של הבנסיה היוונית. מעל למזבח היתה תמונת "הסעודה האחרונה".
  • בעת שביקר שם רובינסון, ( 1838 ) עדיין נראו על הקירות אחדות מהתמונות.

 PEF: ה- Palestine Exploration Fund ביקרו ב-קאסר חוג׳לה בשנים 1873 ו-1875 ודיוחו על מנזר מימי הביניים, שלש קפלות, חומה, ומגדלים. סוקרי "קרן המחקר הבריטית" ביקרו בחורבות המנזר ב-1875- וב-1882- לתיאורם – שכלל גם את תכניות המבנה – ערך רב בימינו, שכן פרטים רבים נעלמו כעת שיקום המנזר ב-1885.

קלוד רנייה קונדר: Claude Reignier Conder ביקר כאו ב-1882 ומצא נזירים ממנזר מר סבא שעסקו בשיקום המנזר כולל מחיקת ציורי הפרסקו על הקירות.

מפת מידבא: יישוב בשם זה בתקופה הביזנטית מופיע במפת מידבא מהמאה השישית.

'בית חגלה' (למטה מימין) במפת מידבא; למעלה – נהר הירדן נשפך לים המלח; משמאל למטה – יריחו יוצר הקובץתמר הירדני
'בית חגלה' (למטה מימין) במפת מידבא; למעלה – נהר הירדן נשפך לים המלח; משמאל למטה – יריחו
יוצר הקובץ תמר הירדני

צלבנים: המבנה הקיים היום הוא צלבני. בעבר שימש המקום נזירים שהוגלו או נענשו, כיום מתגוררים במקום עד חמש עשר נזירים שהפכו את החצר לבוסתן,פתחו בית קפה קטן,חנות מזכרות,פינת חיות מחמד.

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית: בעקבות פגיעה קשה שספג המבנה ברעידת אדמה שהתחוללה בשנת 1837, המנזר שופץ בשנות השבעים על ידי נזיר בשם כריזוסטומוס. השיפוץ המקיף האחרון נערך בשנת 1890 על יסודות מימי הביניים בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית על שם הנזיר גרסימוס. במקום מערת קבורה ביזנטית עם פסיפס צלבני שמזוהה בידי הנזירים כקרו של הנזיר גרסימוס.

האיקונוסטאזיס בכנסייה יוצר: תמר הירדני
האיקונוסטאזיס בכנסייה
יוצר: תמר הירדני

מבנה הכנסייה: הכנסייה הגדולה במנזר שוכנת באולם רחב בעל כיפה גדולה. בקומה עליונה איקונים, פרסקות, וציורים המציגים נזירים חשובים שפעלו באזור בתקופה הביזנטית, בהם אותימיוס, ושמעון סטיליטיס ("שמעון איש העמוד") שישב על עמוד מבלי לרדת ממנו במשך 36 שנה. שימו לב לארון הזכוכית בכניסה אל הכנסיה בקומה זו ובו גולגלות נזירים שמצאו את מותם במהלך הפלישה הפרסית בשנת 614.  בקומה התחתונה נמצאת הכנסיה התחתית, הקריפטה. על הקיר ניתן להבחין בציור דמותה של מריה מניקה את ישוע בהיותו תינוק.

הכנסייה הגדולה - מנזר דֵיר חָגְ'לָה יוצר הקובץתמר הירדני
הכנסייה הגדולה – מנזר דֵיר חָגְ'לָה
יוצר הקובץ תמר הירדני

איך מגיעים?

הגעה מהמרכז: נוסעים לעבר ים המלח בכביש מס’ 1, פונים בכביש מס’ 90 צפונה (כביש עוקף יריחו). הפנייה השנייה ימינה (מזרחה), המשולטת בבירור, מובילה למנזר דיר חג’לה. במקום חנייה מסודרת. יש לבוא בלבוש צנוע.  בגן המנזר מסעדה קטנה. ניתן גם לשכור כאן שולחן לפיקניק. מדי חודש ינואר נחגג במנזר חג ההתגלות, שבמהלכו נערכים טקסים ותהלוכות על גדות הירדן. הכניסה בתשלום סמלי של 5 ₪

התנחלות בית חגלה (בית חוגלה)

בשנת 2018 התיישבו במקום 6 משפחות, הקשורות לתנועות אמנה. בית חגלה שואפת להיות שומרת הסף לעיר יריחו. המקום נקרא על שם חגלה, אחת מבנות צלופחד. בית חגלה מהווה גבול בין שבט בנימין לצפון ושבט יהודה לדרום. (ספר יהושע פרק יח). בשנת 2018 חגג הישוב בית חוגלה, הסמוך ליריחו, טקס חגיגי לציון 17 שנים לעליית היישוב לקרקע.

סרט של אדיר זיק ז"ל על הישוב החלוצית – בית חגלה- מזרחית מיריחו. הסרת משנה 2003.

עין מוחיל

בצד הצפון מזרחי של המנזר, ממזרח מגרש החניה, יש דרך עפר עבירה לכל רכב הממשיכה לעין נוחיל. מגיעים לגבעת הטנק. המסלול חוצה לאורכו אזורים עם תצורות חוור, תופעת התחתרות, תצפית על ככר הירדן ועבר הירדן. בגבעת הטנק יורדים אל תוך הוואדי והמסלול חוזר בתוך ערוץ ואדי נוחיל לכיוון מערב עד באר המים ומשם לחניית המנזר. בירידה מגבעת הטנק לנחל ניתן להבחין בכוכי נזירים הנקראים לאורות. שם נהגו נזירים שגרו במנזר דיר חג'לה להתבודד במהלך השבוע ובסופו היו כל הנזירים  נפגשים במנזר לתפילות משותפות וחידוש אספקת המזון והמים לשבוע נוסף. זה מסלול מדברי מישורי-חשוף, מעגלי, ללא סימון בשטח או במפות סימוןיש להיזהר מהחלקה/הדרדרות לואדי. יש לשמור על הלאורות. לאורה זו כוללת 11 תאים בחלקם חצובים ובחלקם בנויים. יוצא דופן הוא תא מס' 3 החצוב בגדת ואדי נוחיל, ממנו נראים צמרות הדקלים. התא כולל מספר חדרים וקפלת תפילה.

מסלול מומלץ:

דיר חג'לה, בית הערבה, גשר עבדאללה (תלוי באישור צה"ל), קצר אל יהודסרטבאאנדרטת הבקעה, נסיעה על כביש אלון.

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

    1. יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, (תרגום שמואל חגי), הוצאת ראובן מס.

    2. צבי אילן, בקעת הירדן ומדבר שומרון,הוצאת עם עובד, תשל"ג.

    3. עתיד בקעת הירדן, השארתה בריבונות ישראלית, הקתדרה לגיאואסטרטגיה, אונ' חיפה, 2006.

    4. קרדום : דו ירחון לידיעת הארץ – יריחו וסביבתה > יריחו וסביבתה > סביבות יריחו

    5. http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=179

%d בלוגרים אהבו את זה: