ג'סר א-זרקא *

גִ'סְּר א-זרקא – جسر الزرقاء שוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון שגובהה 20-5 מ' מעל פני הים. ג׳סר א-זרקא סגורה מכל הכיוונים. מדרום לג׳סר א-זרקא שוכן הישוב הכי עשיר (קיסריה), מצפון הקיבוץ הכי עשיר (מעגן מיכאל בעלי פלסאון), ממערב הים התיכון, מצפון שמורת נחל תנינים, וממזרח כביש 2. אין שטח פנוי להרחבת היישוב. אפילו בית הקברות של הישוב נמצא מחוץ לישוב – במעגן מיכאל.

סוללת העפר (גובה 5 מ׳, אורך 1 ק״מ) הוקמה בידי תושבי קיסריה השכנה בסוף שנת 2002 כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא. מבחינת תושבי קיסריה תלולית העפר מגנה מפני רעש המואזין ויריעות בשמחות, וגנבים. מבחינת תושבי ג׳סר א-זרקא תלולית העפר היא ביטוי גזעני. ג׳סר א-זרקא הינה היישוב הערבי היחיד לחוף הים התיכון בישראל כיום.

היום גרים בכפר 15,000 נפש.בשנת 1924 פיק"א רכשה אדמה חלופית, השוכנת על שריד מחצבה ברכס הכורכר, עבור הבדויים – במקום מגוריהם בשולי הביצה. ב-1926 הקימה עבורם את הכפר ג'סר א-זרקא על רכס הכורכר הסמוך.

כל משפחות המיישבים קיבלו כ-30 דונם ובית מאבני כורכר מקומיות. במפקד של המנדט הבריטי בשנת 1922 היו בג׳סר א-זרקא 348 מוסלמים. במפקד של שנת 1931 היו 572 מוסלמים. במפקד של 1945 היו 620 מוסלמים. במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון יעקב, ובנימינה. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. למרות כל הפוטנציאל שלה, היא נחשבת לאחד היישובים העניים והמוזנחים בישראל. לג'סר א-זרקא דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 לא התחתנו ערבים מיישובים אחרים עם בני ובנות הכפר בשל הסטיגמות החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ.

הישוב סובל מאבטלה, הגירה שלילית, צפיפות אוכלוסין, מחסור בשטחי פיתוח, ופשע. כ-70% של האוכלוסיה הם בגילאים 0 עד 17. הם גדלים ב-״תרבות העוני״. תוחלת החיים בישוב נמוך גם בהשוואה לישובים ערביים אחרים. רק בודדים מבני הישוב מתגייס לשירות לאומי או לצה״ל. בסיור עם מנהל מחלקת הנוער, אחמד ג'ובראן, שהסביר לנו כיצד הוא מנסה לשכנע את הגננות לחנך לניקיון וסדר בכפר.

בישוב 36 גני ילדים, 9 בתי ספר יסודיים, 4 בתי ספר על יסודיים כולל אחד לילדים עם צרכים מיוחדים. המנהג של נשואין בתוך המשפחה גרם לאחוז גבוה של ילדים עם צרכים מיוחדים.

כבוש הגישה היחיד לכפר הוא כביש 6531 במסעף עם כביש יפו – חיפה (עכשיו חלק של כביש 4). כביש 4 – ״דרך פתח תקווה בקטע שבין רעננה לחיפה״ נסלל במהלך שנות ה-30 בעיקר לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול כדי לחבר את תל אביב וחיפה שלא דרך טול כרם, שכם וג'נין. לעומת זאת, הקטע של כביש 2 (כביש החוף" או "כביש חיפה-תל אביב החדש") מנתניה עד גבעת אולגה נחנך רק באוקטובר 1964 – ללא פניה או מחלף לג׳סר א-זרקא. למען ההגינות, גם לקיבוץ מעגן מכאל אין כניסה מכביש 2. לכפר 4 צירי אורך ראשיים המקושרים ברחובות צרים. הסמטאות ברובן הזנחה ולכלוך.

פירוש השם ג'סר א-זרקא הוא הגשר הכחול על שם הגשר (למעשה סכר) שנבנה על נחל תנינים "אל-וואדי א-זרקא"  במיקום הכפר המקורי באזור מערת כבארה. ויקטור גרן – Victor-Honoré Guérin ביקר בארץ ישראל מספר פעמים במהלך המאה ה-19 וכתב על סיוריו כולל: נחל תנינים, הסכר, ביצה, תנינים, ושרידי קיסריה העתיקה.

מקור התושבים

דעה מקובלת אומרת שהכפר מאוכלס תושבים ממקורות שונים (כולל עבדים מאפריקה) שהובאו משום שסברו כי הם עמידים בפני יתוש הקדחת וכך יוכלו לעבד את האדמה על אף הביצות. דעה זו צובעת את האוכלוסיה באופן שלילי. אמנם לרבים מתושבי הישוב ״אנמיה חרמשית״, מוטציה גנטית שמעניקה עמידות מסוימת בפני מלריה – מה שהעניק להם יתרון בייבוש ביצות. הביצות היו מקור ליתושי אנופלס ומוקד של מחלת המלריה.

• בדואי משבטי ערב אל-ע'וארנה ( Ghawarina) מצפון אפריקה.
• חורנים מסוריה אשר גידלו בהמות בעמק החולה ושהביאו העות'מאנים
• חבשים מסודן שהביאו הבריטים.

לעומת זאת תושבי הכפר היום אינם מסכימים שאבותיהם הובאו מאפריקה ליבוש הביצות. יש להם גם הסבר אחר לפירוש השם ״ע'וארנה״. לדעתם כל משפחה הגיעה לכאן מעמק הירדן.

• משפחת ג'ורבאן הגיעה ראשונה שנדדו במאה ה-19 מעמק הירדן (غور הע'ור בערבית) ולכן התושבים כונו ע'וארנה. ערביי שבט ערב אל-ע'וארנה (عرب الغوارنة), חיו בשולי הביצה והתפרנסו מדיג, ממרעה תאואים, ומקליעת מוצרים מצמחי הגומא והקנה. חלק מן החמולה התישבה בכפר ואדי אל-חמאם בבקעת כנרות.
• משפחת עמאש, המשפחה הגדולה ביותר, הגיעה מקדום בשומרון
• משפחת נג'אר הגיעה מאל-עריש או מצרים עם חילות אבראהים מחמד עלי פאשא (1832). ידוע שלאחר כיבוש ארץ ישראל בידי איברהים פאשה התקבצו בו חיילים ועריקים מצריים, עבדים נמלטים מחשש מפני נקמת דם. מוצאם של רבים מהע'וארנה ממצרים או מצאצאי עבדים בא לביטוי בשמות הנפוצים "אל-מצרי" ו"אל-עביד".
• משפחת שהאב הגיעה מהחורן
• משפחת טטואתחה ומשפחת אם בשי הגיעו מסודן
• משפחת בושנאק: במחצית המאה ה-19 לאחר השתלטות אוסטרה-ונגריה על שטחי בוסניה-הרצגובינה של ימינו, היגרו בוסניאקים מוסלמים לאימפריה העות'מאנית בכלל וארץ ישראל בפרט.

הגשר של וילהלם השני

בשמורת טבע תל תנינים קיימים שרידי גשר שנבנה ליד שפך הנהר לים, לקראת סוף המאה ה-19 עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898.

מיזם צביעת בתים בכחול

חזיתות הבתים בכפר ג'סר א-זרקא נצבעות במגוון כחול במסגרת פרוייקט "גשר של צבע". האדריכלית ענת כהן הלוי לראות את הבתים של ג'סר א-זרקא בצורה יפה ומיוחדת ויזמה את הפרויקט. חברת נירלט תורמת כ-4,000 ליטר של צבע לפרויקט. משרד התיירות משקיע בפרויקט כמיליון שקלים ואחראי על הביצוע.

נחל תנינים –  وَادٍ الزرقاء – אל-וואדי א-זרקא (הנחל הכחול בערבית) (Κροκοδείλων ביוונית)

למרגלותיה של ג'סר א-זרקא זורם הקטע התחתון של נחל תנינים –وَادٍ الزرقاء כלומר "הנחל הכחול". נוספים קדומים לנחל הם "קרוקודילון" ו"תמאסיח". אצל הערבים לא נותנים שם אחיד לכל אורך נחל מסוים אלא כל קטע מקבל שם מיוחד. לנחל תנינים היו שישה שימות.

תחילתו של הנחל ברמות מנשה בין דליה לבין עין השופט. הנחל זורם דרום-מערבה לים התיכון ונשפך לים דרומית לקיבוץ מעגן מיכאל. סמוך למושב עמיקם הקימה חברת מקורות סכר על ערוץ נחל תנינים. מוטים מי הנחל (כמו גם נחלי עדה, ברקן ומשמרות) לתעלה המובילה את המים למאגר שיקוע להעשרת מי התהום, הנמצא בחולות קיסריה.

כדרכם מורי דרך נוהגים לספר סיפורי מעשיות אודות התנינים. הנה למשל עמוס מעוז מגניגר הציג את ״שלד הראש של התנין האחרון״. אבל זה סוד. אל תספרו לאף אחד.

בשנת 1912 ניצוד תנין באזור נחל תנינים. שרידי התנין שמורים בירושלים באוסף זואולוגי של האב ארנסט שמיץ, צפונית לשער שכם (כיום באוניברסיטת תל אביב).

נחל עדה זורם מגבעת עדה לתוך נחל התנינים. הנחל נקרא על שם אדלייד (עדה), רעייתו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

ביצת כבארה – Kebarah

המים של 3,200 נביעות, נחל תנינים, ונחל עדה מילאו את ביצת כבארה. ערביי ג׳סר א-זרקא מספרים שמשמעות ״כבארה״ מתיחסת ל״אמת המים״ הגדולה לקיסריה.

ביצות כבארה היו הגדולות בארץ ישראל לאחר ביצות החולה, אדמת ג'יפתליק‏‏‏‏ (קרקע בבעלות המדינה – בבעלותו הפרטית של הסולטאן העות'מאני‏). הביצה השתרעה על שטח של כ-6 קמ"ר. בשפך נחל תנינים היה מתקופת הרומאים סכר גדול שיצר אגם להפעלה של טחנות קמח ומקור לאמת המים של קיסריה. כאן הייתה גם עיר מהתקופה הפרסית בשם קרוקודילופוליס. האגם שרד כ-1,000 שנה. חוסר התחזוקה של הסכר יצר ביצה הידועה בשם ביצת כבארה. ברכת תמסח, שריד מביצת כבארה, נמצא בשמורת הטבע נחל התנינים.

לצורך פעולות הניקוז נשכרו פועלים מצריים וסודאנים, אשר עבדו במקום בתנאי מחיה קשים וסבלו ממלריה וגויסו פועלים משבט ערב אל-ע'וארנה. משה שטקליס בסייוריו באזור בשנת 1929 גילה את מערת כבארה הפרהיסטורית. על אדמות הביצה שיובשה, הוקם, ב-1949, קיבוץ מעגן מיכאל.

תיירות ג׳סר א-זרקא

התוכניות לפיתוח תיירותי עדיין נמצאות בחיתולים. פרנסי היישוב שואפים היא לחולל פיתוח תיירות, המתבסס על הקרבה אל קיסריה העתיקה, שמורת נחל תנינים, חוף הים, אמות המים של קיסריה, פסיפס הציפורים, ועל כך ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בכפר אכסניה לתיירים הראשונה –ג'וחה גסט האוס – יוזמה של נטע, בחורה ישראלית, ואחמד, בחור מקומי.

תל תנינים

בסמוך לשפך נחל תנינים, דרומית-מערבית לבתי הכפר, שוכן תל תנינים על גבעת כורכר טבעית מעל חוף הים התיכון. בתל תנינים שכנה בתקופה הרומית-ביזנטית העיר קרוקודילופוליס – Crocodilopolis, שהייתה מיושבת מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית. העיר הביזנטית נהרסה כנראה על ידי המוסלמים בשנת 636. בקופת הצלבנים היתה כאן עיר הצלבנית בשם ״טוריס סלין״ (Torin Selin – "מגדל המלח").

על התל נראים כיום שרידי מגדל, בריכה ואמת מים נמוכה מהתקופה הצלבנית. מצפון לתל נמצא מבנה הבנוי מאבני כורכר ובו נחשפה רצפת פסיפס עתיקה. ליד הפסיפס נתגלתה כתובת ביוונית שתרגומה הוא "בימיו של ההגמון".

חוף תל תנינים – גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא

גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא, כמה מאות מטרים מערבית לעיירה ג'סר א-זרקא, כולל תל עתיק (תל תנינים) וחוף ים סלעי בו נמצא 'כפר דייגים' יחיד מסוגו בישראל, מעגן קטן לסירות.

כ-25 משפחות מג׳סר א-זרקא מתפרנסות מדייג. הדייג הבלתי מבוקר בים התיכון פגע בכדאיות הדייג. חלקם עוזבים את המקצוע אבל חוששים להפוך את החוף לאתר תיירות. בדרום החוף, נמצא חוף הרחצה של ג'סר א-זרקא. בגדה הדרומית של נחל תנינים העוברת בכפר תמצאו סוכות צל למבקרים, שבילי הליכה, ספסלי ישיבה.

שביל ישראל עובר בתחומי הגן הלאומי.

באתר גדל הצמח הפולש טיונית החולות (היוצר כאן מרבדי פריחה צהובים).

הזמינו סיור בג׳סר א-זרקא

במהלך השנה מתקיימים סיורים בכפר בתיאום מראש. בסיור בכפר, תלמדו על ההסטוריה, התרבות והמציאות בכפר מפי מדריך מקומי בעל ידע וניסיון נרחב. איך מזמינים סיור? אפשר דרך אחמד ג'ובראן (ג'וחה): 052-8622088, אפשר דרך מוחמד עמאש (מנהל מחלקת נוער מ.מ. ג׳סר א-זרקא): 052-3750705  או ammash48@gmail.com