צילום:  Zahi Shaked
צילום: Zahi Shaked

גשר עד הלום*

נחל לכיש

גשר עד הלום עובר על נחל לכיש, ברובו נחל אכזב עם מי שיטפונות בחורף. חלקו של נחל לכיש באזור לכיש מכונה בשם הערבי ואדי קביבה (القبيبة  –  Qubeiba), כשם כפר שהיה על גדותיו, ובאזור אשדוד – ואדי סוכריר (Sukreir), כשם הכפר שהיה בקרבתו, ערב סוכריר. הנחל האכזב מתחיל בהרי חברון וזורמת לארוך כ- 10 ק״מ דרך העיר אשדוד ונמל אשדוד עד לשפך הנחל לים התיכון. הקטע הרטוב של הנחל באורך כ-3.5 ק"מ, משתרע מגשר בני ברית מערבה, עד לחוף הים. יש שמכנים את החלק ליד הגשר נחל אשדוד.

נחל לכיש
נחל לכיש – מפת אגן נחל לכיש (מקור: וילנאי)

תולדות גשר עד הלום – ג׳סר איסדוד

זה המקום בו נבלם הצבא המצרי במלחמת העצמאות.

גשר עד הלום (משופץ) וגשר הרכבת
גשר עד הלום (משופץ) מאחור וגשר הרכבת מקדימה

הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 מעט מצפון לכפר הערבי איסדוד (תל אשדוד) בידי השלטון העות'מאני מעל אפיק נחל לכיש שחצה את הדרך מיבנה ל״אל-מג'דל״ (אשקלון). במלחמת העולם הראשונה התקדם חיל המשלוח המצרי -EEF הבריטי והשתלטו כוחות אנזא"ק על גשר איסדוד, לאחר שחובל על ידי העות'מאנים הנסוגים, והקימו ראש גשר מצפון לשפך לואדי סוכריר.‏ תחת המנדט הבריטי בארץ ישראל, במהלך המרד הערבי הגדול ( ثورة فلسطين الكبرى – Arab revolt in Palestine 1939-1936 ) הקימו שלטונות המנדט עמדת פילבוקס לשם הגנה על הגשר מפני חבלה של אנשי כנופיות. במקביל בנו צוותי "הרכבת הצבאית לארץ ישראל" (PMR) הבריטית גשר רכבת על פיגומי עץ. סמוך לעיירה הערבית איסדוד, נבנתה תחנת הרכבת, לימים תחנת הרכבת אשדוד עד הלום, על מסילה שנמתחה מקנטרה [קנטרה הזכורה לטוב מימי המילואים שלי.] בגדה המזרחית של תעלת סואץ.

במלחמת העצמאות, ב־12 במאי 1948, ג׳סר איסדוד פוצצה חטיבת גבעתי כדי לעכב את תנועת המצרים המשוערת לכיוון תל אביב.

בליל ה-15 במאי חיל המשלוח המצרי חצה את קו הגבול הבין–לאומי בין ארץ ישראל למצרים ליד רפיח ופלש לתחומי המדינה הערבית בגבולותיה על פי החלטת החלוקה בתנועה לכיוון גבולות המדינה היהודית.

חיל המשלוח המצרי המשיך בתנועה ללא הפרעה על ציר החוף בדרכו צפונה. ב-29 במאי נכנס הכח לאשדוד והמשיך צפונה כשלושה קילומטרים עד שנעצר בג'סר אסדוד המפוצץ.

ארבעת מטוסי מסרשמיט הראשונים של טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי טסו מעל הכח. האפקט הפסיכולוגי היה מרשים – הופעה ראשונה של חיל אוויר ישראלי – אך מעט נזק נגרם. בהמשך היו נסיונות של גבעתי להדוף את המצרים אך ללא הצלחה. רק במסגרת מבצע יואב נסוגו המצרים מהנקודה

פארק עד הלום

פארק עד הלום הוא פארק היסטורי בגדת נחל לכיש. הפארק נקרא על שם המקום בו נבלם הצבא המצרי במלחמת העצמאות, גשר עתיק מעט מצפון לכפר הערבי איסדוד (תל אשדוד), שפיצוצו בידי כוחות צה"ל בלם את ההתקדמות המצרית צפונה – 35 ק"מ בלבד מתל אביב. בפארק שולבו מספר מוקדי מורשת והנצחה הסמוכים זה לזה: אנדרטה דמוית אובליסק לזכר חללי הצבא המצרי, עמדה מצרית, ציטוטים של המשתתפים בקרבות, עמדת שמירה בריטית (פילבוקס), אנדרטה ללוחמי חטיבת גבעתי-קיר הנצחה לנופלים, גשר הרכבת מודרנית, גשר עד הלום ואמפיתיאטרון. הכתובות על ארבע פאות האובליסק הן בערבית, בעברית, באנגלית ובכתב הירוגליפי.

באמצע שנות ה- 2010 שופץ הגשר כחלק מפיתוח הפארק ומחלף עד הלום, ובמקביל להקמת גשר הרכבת הנוכחי. בשיפוץ זה, הוחזר הגשר למראהו ההיסטורי לפני מלחמת העצמאות (רק האומנות הצפונית והדרומית מקוריות).

[בסיור האחרון שלי בפארק עד הלום האתר היה מוזנח ונטוש. כנראה שאין קהל המעונין לבקר באנדרטה לחיילים מצרים.]
פארק עד הלום
פארק עד הלום

גשר עד הלום בתש״ח

אנדרטה לחללי הצבא המצרי במלחמת תש״ח

פארק פל״א

פארק לכיש אשדוד (פל"א) (המכונה גם פארק נחל לכיש) המפותח לאורך הנחל משתרע כיום במקטע של כ- 2 ק"מ בגדה הדרומית של נחל לכיש, מפארק אתגרים עד לשפך הנחל לים והוא אתר נופש ובילוי וריאה ירוקה לעיר אשדוד. האפיק נוקה והגדה הדרומית של הנחל יוצבה וטופחה. האטרקציה המרכזית בתחום זה (חוץ מפארק "אתגרים" המסחרי שכולל אטרקציות רבות לילדים בתשלום) היא טיילת חי לכיש, הפתוחה למבקרים ללא תשלום ובה ניתן לפגוש מגוון בעלי חיים. אטרקציות נוספות הן: קיר טיפוס, מתחם מתנפחים, מסלול אופנועים מתנגשים, בריכת כדורים, קיר טיפוס לפעוטות, פינת ליטוף ובריכת שכשוך לפעוטות. בפארק מופעלת גם בריכת שחייה ומתחם צפרות. לצד הפארק נמצאות שתי גבעות מרשימות ובהן שרידים עתיקים – מצפה יונה המשקיף לנמל אשדוד, ותל מור המסתתר בתחום אזור התעשייה בעורף הנמל. ביקור בשתי גבעות אלו משלים את חוויית הביקור בפארק.

המלצת רכבת ישראל לטיול באזור

שמורת הטבע חולות ניצנים (כניסיה מאשדוד) ופארק עד הלום באשדוד.

 

מסלול מומלץ: יד מרדכי מוזיאון, גבעת הקרב ופסל אנילביץ', מצודת יואב, נגבה, גבעת תום ותומר, ניצנים – "הארמון" ופסל הלוחמת העבריה, גשר עד הלום.

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. יעקב שביט, ההיסטוריה של א"י , הכרך העוסק במלחמת העצמאות.

  2. יהודה ואלך, אתרי קרבות בארץ ישראל, הוצאת כרטא.

  3. יהודה ואלך אטלס כרטא לתולדות מלחמת העצמאות.

  4. ישוב הנגב, 1900-1960, סידרת עידן יד בן צבי.

  5. אפרים ומנחם תלמי, ספר הנגב, הוצ' עמיחי תל אביב.

%d בלוגרים אהבו את זה: