גשר הגלילים *

Screen Shot from Vimeo

אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום

"בשנת 1971 החל בישראל פיתוחו של גשר צבאי ייחודי שאין דוגמתו בעולם כולו". כך פותח אל"ם (במיל') פרדו רז, שהיה יד ימינו של תא"ל דוד לסקוב ז"ל, מפתח גשר הגלילים, את הסרט שהכין והקדיש לזכרו. הגשר פותח ביחידת יפת"ח של חיל ההנדסה, שעסקה בפיתוח אמצעי לחימה מיוחדים.

הסרט נועד להביא בפני הצופה את סיפור הפיתוח של גשר הגלילים. אין הסרט מתיימר להביא את סיפור מבצע הצליחה ההרואי במלחמה, שבו חברו יחד כוחות השריון, הנדסה, החימוש, הצנחנים ואפילו הנ"מ. מבצע הצליחה עצמו שנוהל באוגדתו של אריאל שרון, בפיקוד סגנו תא"ל ג'קי אבן (לימים אלוף), ראוי לסרט מקיף בפני עצמו.

לזכרו של תא"ל דוד לסקוב ז"ל ולמען ידעו הדורות הבאים – הפיק פרדו רז סרט ב־Vimeo ינואר 2016 על "גשר הגלילים"  שהיה חלק ממבצע צליחת תעלת סואץ במלחמת יום כיפור 1973.

הסרט מתאר את סיפור הגשר החל מלידת הרעיון במוחו הקודח של לסקוב ועד להפעלתו המבצעית. הערה: ניתן לצפות על מסך מלא בלחיצה על ריבוע החיצים מימין לכיתוב HD

במלחמת יום כיפור בירידה לצליחת התעלה. צילום: חיים מילר

תא"ל דוד לסקוב

דוד לסקוב נולד בסיביר. למד שם רפואה במשך שנתיים, אך סולק מהאוניברסיטה בגין פעילותו בתנועה הציונית.משם עבר ללנינגרדוהחל בלימודי אדריכלות. הוא ניסה לראשונה ב-1927 לחצות את נהר אמור לסין, אך נתפסו ונאסרו לחודשיים. עבר לעיר חרבין, שבה עבד בבניין. בשנת 1928, לאחר שידידים מהארץ ארגנו להם סרטיפיקטים, עלה הזוג לארץ ישראל ולסקוב החל לעבוד כפועל בבנימינה. במקביל, הוא השלים את לימודי האדריכלות בטכניון.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב לסקוב לצבא הבריטי. עם קום המדינה והקמת צה"ל, השתתף לסקוב בקרבות מלחמת העצמאות.  לאחר תום המלחמה, שירת בחיל ההנדסה הישראלי ובפיתוח אמצעי לחימה. משנת 1957 שירת כסגן קצין הנדסה ראשי. הוא קיבל מהרמטכ"ל אז, יצחק רבין, דרגת אלוף-משנה, מחוץ לתקן, כיוון שבחיל ההנדסה דרגה זו הייתה שמורה רק למפקד החיל. לאחר מלחמת יום כיפור, הרמטכ"ל מוטה גור העניק לו דרגת תת-אלוף.

צילום: חיים מילר
העמסת טג"ש על דוברה 20

לסקוב עסק בכל שנות שירותו בפיתוח אמצעי לחימה אולם ראה את עצמו קודם כל כמהנדס ובונה. לסקוב הורשה להקים את יחידת הפיתוח של חיל ההנדסה (יחידת יפת"ח), שנקראה בימיה הראשונים "חוליית לסקוב". את המהנדסים שגייס ליחידתו היה מדריך אישית לאחר שביקש מהם לשכוח את כל אשר למדו באוניברסיטאות. לסקוב תכנן פרויקטים לפי דרישות מבצעיות של יחידות צבאיות (כולל סיירת מטכ"ל). בין הפרויקטים המורשים לפרסום, ניתן למצוא את גשר הגלילים, שפיתח יחד עם ישראל טל. בנוסף תכנן את שכבת הפיצוץ להגנה על מוצבים, את "מטען לסקוב", את "אור יקרות", את רקטת "זאב" (שאחת מהן הרגה את הרמטכ"ל המצרי במלחמת ההתשה), את כדורי הגומי. בגין המצאותיו ופעילותו לפיתוח ההנדסה הקרבית, הוענקו ללסקוב שלושה פרסי ביטחון ישראל, וכן ציון לשבח מטעם ועדת פרס ביטחון ישראל. כמו כן הוא יקיר העיר חיפה, והוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. לסקוב היה האיש הראשון לקבל את פרס "יקיר חיל ההנדסה", והפרס הוענק לו בטקס מיוחד ב-1988 לכבוד חגיגות 40 שנה לעצמאות מדינת ישראל.

בשירותו בצה"ל, המשיך עד ליום פטירתו, בגיל 85, והוא הוכתר על ידי ספר השיאים של גינס כחייל המבוגר ביותר בעולם.

אל"ם (במיל') פרדו רז, מפיק הסרטון – כרטיס ביקור

יליד צ'כיה 1940, היה חמש שנים בבריחה מתמדת ומסתור מהנאצים יחד עם אמו ואחותו הבוגרת יותר, כשאביו במחנה הריכוז בוכנוולד. האב שרד את המחנה אך נפטר זמן קצר לאחר שחרורו בידי הצבא האמריקאי.

פרדו עלה לארץ בשנת 1950 והמשך במסלול המקובל באותם ימים – קיבוץ, גיוס לחיל קרבי וקצונה. במהלך השירות הצבאי נשלח ללימודים בטכניון. בשנה האחרונה ללימודים (1969) שם למטרה להגיע ליפת"ח בתום הלימודים. לסקוב לא הכיר אותו, אך פרדו ידע שבכל בוקר הוא נוסע מביתו בחיפה ליפת"ח שבצריפין. באחד הימים בא פרדו לביתו של לסקוב ופשוט אמר לו: "לסקוב, אני סרן בחיל ההנדסה, עוד שנה מסיים את הלימודים בטכניון, ובימי שישי אנחנו לא לומדים. מה דעתך שבכל יום שישי אסע ואחזור איתך ואראה איך עובדים ביפת"ח." לסקוב הסכים, ומאז עבדו יחד שנים רבות. תפקידו האחרון בצה"ל היה באמ"ן מחקר כראש הזירה הטכנית.

חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים

האנדרטה של החיל לצד דגל ישראל
צילום: MathKnight

שביל המורשת של חיל הנדסה קרבית

המנון הנדסה קרבית

ביבליוגרפיה

למאמר "גרירת גשר הגלילים – פרקי יומן ממלחמת יום הכיפורים, מאת סא"ל (במיל') עודד מגידו, ב"שריון 27"

למאמר של סא"ל (במיל') עודד מגידו ב"שריון 41"

%d בלוגרים אהבו את זה: