yehiam2

גליל עליון מערבי

המסלול המוצע לגליל העליון המערבי

חניתה כולל מוזיאון אם לא יהיו מבקרים,  במוזיאון חומה ומגדל נוסף, מערת קשת, פארק גורן, ביקור במבצר, המונפורט ומסלול הליכה בנחל כזיב, מבצר יחיעם

View Larger Map

 

בית העלמין של כפר יאסיף

gfn_91

בשנת ‮0721 ‬למניינם כאשר נשא הרמב"ן‮ (‬רבי משה בן נחמן‮) ‬דרשה לראש-השנה בבית-הכנסת בעיר עכו וזמן מה לאחר מכן הלך לבית-עולמו‮. ‬על פי אחת הגירסאות הובא הרמב"ן למנוחת עולמים ונטמן בבית-העלמין היהודי בכפר-יאסיף‮, ‬כ-‮21 ‬ק"מ צפונית-מזרחית לעיר עכו וזאת משום שאותה העת נהגו יהודי עכו לקבור את מתיהם בכפר בו היתה התיישבות יהודית במשך דורות רבים‮. במאה ה-‮61 ‬התיישבו בה מגורשי פורטוגל וספרד שעשו קודם לכן בארצות אחרות וסיימו בה את נדודיהם ורק בעקבות מכת ארבה ובצורת קשה שגרמה רעב כבד‮, ‬עזבו יהודים את הכפר עד שבשנת ‮2071 ‬נמצא ברשומות כי ‮01 ‬משפחות יהודיות עסקו בכפר בחקלאות‮.‬ ב-‮5471 ‬חידש הרב שלמה עבאדי מסלוניקי את הישוב היהודי בכפר-יאסיף ושנתיים מאוחר יותר הוא יצא לחו"ל לאסוף תרומות ובידו מכתב חתום על-ידי ‮01 ‬מיהודי כפר-יאסיף‮: ‬יעקב מרדכי יאעיש‮, ‬עזרא שמואל‮, ‬אברהם בכר ישעיה‮, ‬ישעיה בכר אברהם‮, ‬חיים שמואל‮, ‬יצחק בכר אפרים‮, ‬שמעון דוויק הכהן‮, ‬מרדכי יעקב יאעיש‮, ‬בכור שמואל נהון ושמואל מרדכי מזרחי‮.‬ בית-הכנסת המחודש של כפר-יאסיף ניבנה במאה ה-‮81 ‬ובשנת ‮4571 ‬העיד מסיונר גרמני על הימצאות משפחות יהודיות במקום‮. ‬ב-‮2671 ‬הגיע לכפר-יאסיף הרב יוסף סופר מבראדי‮, ‬גליצייה‮, ‬וישב בה ‮3 ‬שנים לתיקון ספרי-תורה כאשר התגוררו בה ‮02 ‬משפחות יהודיות‮.‬ ב-‮4281 ‬היו בכפר-יאסיף ‮51 ‬משפחות יהודיות שעסקו בחקלאות וב-‮8381 ‬ביקר בה משה מונטיפיורי ושנה מאוחר יותר סגן הקונסול הבריטי שהעיד אף הוא על הישוב היהודי בכפר‮.‬ ב-‮0481 ‬פרץ מרד פלאחים בגליל והקיץ הקץ על הקהילה היהודית בכפר-יאסיף‮, ‬היהודים ברחו ממנה ועברו לעכו ולשפרעם‮.‬

 

המוזיאון הפתוח בתפן

המוזיאון הפתוח תפן ממוקם בגן התעשייה תפן בלב הגליל המערבי. גן התעשייה הוקם בשנת 1985 על ידי התעשיין סטף ורטהיימר. הצלחת גן התעשייה הובילה להקמתם של גני תעשייה נוספים בתל חי, עומר בנגב, לבון בקרבת תפן ודלתון שבגליל. יחד, המוזיאונים כולם מבטאים את שאיפתו של ורטהיימר ליצירת סביבה תומכת של תעשייה בשילוב עם אומנות, תרבות וחינוך. המוזיאון הפתוח בתפן כולל את גלריית האמנות, המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית – מרכז מורשת הייקים, גן הפסלים, מוזיאון אמנות התעשייה ואוסף המכוניות.

פרטים על מוזיאון הפתוח תפן: כתובת: המוזיאון הפתוח ת.ד 1, מגדל תפן מיקוד 24959  טלפון:  072-2232928

שעות פתיחה: ימים א' – ה' 09:00-17:00 , ימי ו' –סגור .שבת וחג – 10:00-17:00 שעות הפסקת צהריים (בימי חול):

המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית מרכז מורשת הייקים: 12:30-13:00

אוסף המכוניות 13:00-13:30
גלריה לאמנות ישראלית 13:00-13:30
מוזיאון אומנות התעשייה בימי חול 13:00-14:10

חניתה

מאורעות   1939 – 1936

בראשית שנות ה-30 גבר קצב גידול האוכלוסייה היהודית והתרחבה ההתיישבות. הנציגות הערבית דרשה מבריטניה להפסיק את העלייה לארץ ואת ההתיישבות. משלא נענתה היא יזמה שביתה כללית ומעשי איבה נגד היישוב היהודי והבריטים. ההגנה הייתה עדיין כוח חלש והבריטים לא היטיבו להשליט סדר.

חומה ומגדל

גרעין תל – עמל עמד להתיישב בעמק בית – שאן, אך עלייתו נדחתה עקב המצב הביטחוני. אנשי הגרעין יזמו את רעיון ההקמה של חומת הגנה סביב הישוב. ביצורים חפורים ומגדל לתצפית ביום ובלילה. 

יום ולילה בהר

בבוקר 21/3/38 הגיעה שיירה אל כביש הצפון וחנתה קצת מזרחית מהכפר הערבי, בסה (בצת).  השיירה כללה כחמישים מאשיות עם 500 איש, המיועדים להבטחה של גזרת הפעולה, לפריצת הדרך, הקמת ביצורים ולהעברת המטען מכביש הצפון אל הגבעה שנקראה מעתה "חניתה תחתית".  בלילה נשארו על הגבעה 100 אנשי הפלוגה. באותו לילה המחנה הותקף על ידי כנופיות ונפלו שני חיילים. למחרת, הגיעו רבים לעזור בפריצת הדרך – ביום החמישי עלתה שיירה ראשונה עמוסה אל הגבעה והוקמו ביצורי חניתה תחתית.

הורד (7)

 שגרת קרבות, שגרת מחנה.

אחרי ההתקפה, בלילה הראשון, על קרבנותיה, באו התקפות רבות נוספות, שבהן נפלו 10 חללים. עם פריצת הדרך עד "בית האבן" והקמת הביצורים, עברה הפלוגה לחניתה עילית. בחניתה תחתית התקיימו קורסים למכי"ם של ההגנה. מאוחר יותר עבר לשם גרעין "כינרת", שהתיישב אחר כך במצובה, וכל רכוש המחנה, המבנים והחומה הועברו משם למצובה.

 ההתיישבות

אחרי חצי שנה אנשי פלוגת הכובשים הוחלפו על ידי גרעין "שימרון" של בני נהלל ואחר כך הצטרף גרעין "שגב" של גורדוניה-רומניה וכן קבוצות נוספות. הוחל בהקמת משק חקלאי בתנאים קשים. שמירה, עבודה קשה תוך ריחוק ובדידות. המשק התבסס על מטעי נשירים וגידול ירקות אינטנסיבי על אדמת  הר. אך, בגלל חוסר מים מתמיד, פיצול החלקות וחוסר אדמה מתאימה לעצי פרי, נכשלו ניסיונות אלה. כמו כן, היו עדרי צאן, בקר ולול. ענפים נוספים נכשלו זה אחר זה, מלבד בית מרגוע ומפעל למוצרי מתכת. עשר שנים של עקשנות והיאחזות בציפורניים ואז…

 אדמת חניתה למכירה

במוסדות הישוב הייתה התנגדות לרכישת אדמות חניתה, כי "יהודים אינם יודעים לחיות מההר, וכך מחשש שהשטח כולו "יפול" במדינה ערבית, אם תקום. בן גוריון הכריע: לקנות…. משלחת מיוחדת, שיצאה לבחון את השטח, המליצה על: גיוס של יחידת משימה מיוחדת – 100 אנשים. תפיסת גבעה –  ילומטר אחד מהכביש, כ"בסיס מוצק". הכנת מלאי מזון, מים, תחמושת, ביגוד, חלקי חילוף וכו', למקרה של עמידה במצור

קדמוניות

בתחום קיבוץ חניתה ובסביבתו התגלו ממצאים ארכיאולוגיים רבים ומעניינים, המלמדים על תולדות הישוב. מערות קבורה מן התקופה הכנענית התיכונה (2000 – 1500 לפני הספירה) מעידות על ישוב שהיה במקום בתקופה זאת. חניתה נמצאת בתחומו של שבט אשר ובאתרים ארכיאולוגיים שנסקרו בסביבה,

נמצאו חרסים מתופת התנחלות שבטי ישראל (1300 – 1000 לפני הספירה)

 שם הישוב העתיק חניתה נזכר בארבעה מקורות: כתובת רחוב, תלמוד ירושלמי, ספרי דברים, תוספתא – בבלי. חרסים ומטבעות מן התקופה הרומית (מאה ראשונה לפני הספירה – מאה שלישית לספירה), קשורים כנראה לישוב הנזכר במקורותינו. במוזיאון נמצא מטמון מתקופת בית שני.

 שרידי הכנסייה הביזנטית, בעלת הפסיפסים המרהיבים מעידים, כי בתקופה זאת (מאות רביעית, שביעית לספירה) היה המקום מיושב בנוצרים. נחפרו בחניתה: מערות קבורה פניקיות, אחת מהן מצוירת וכן מערות קבורה ביזנטיות בעלות ממצאים רבים ומעניינים.

מוזיאון חומה ומגדל, חניתה

673

ביקור חוויתי במוזיאון חומה ומגדל בלב קיבוץ חניתה . המוזיאון מציג את סיפור העלייה הנועז של חניתה, כמבצע לאומי, במסגרת יישובי חומה ומגדל. משפחות וילדים מוזמנים להצטרף למסע בזמן עם "סופר חלוץ" וחבריו בחוברת משימות "חלוציות" בעקבות העלייה הנועזת להר בתקופת "חומה ומגדל". במוזיאון תצוגה של צילומים מקוריים, כלי נשק, כלי עבודה וסרט על העלייה לחניתה ועל השנים הראשונות בקיבוץ. עוד במקום, אגף ארכיאולוגיה מרתק ובו תוכלו לצפות בממצאי האזור מתקופות קדומות, כמו שרידים של כנסייה ביזנטית, פסיפסים נדירים, מטבעות מתקופת בית שני וכלי אבן של האדם הקדמון. המוזיאון הבנוי בח'אן הישן שסביבו התלכד גרעין המתיישבים הראשון.

טלפון: 04-9859677              שעות פתיחה: א-ו 09:00-14:30          שבת, חג 10:00-14:00

מערת קשת

מערת קשת נמצאת ברכס הצפוני של נחל בצת שבגליל המערבי בשטח פארק אדמית. למרות שמה, כיום אין זו מערה; תהליכים גאולוגים שינו אותה במהלך השנים, תקרתה התמוטטה וכיום היא מהווה מעין קשת גדולת ממדים – ומכאן שמה. צורתה המיוחדת של מערת קשת מושכת אליה תיירים וחובבי סנפלינג רבים. מערת הקשת נוצרה בזמנים שעוד היה ים באזור זה וסלע הגיר המצוי במקום נשחק על ידי שילוב בין מים לרוח אשר "כרסמו" את הסלע מבפנים וכך בעומק המערה נשארה שכבת סלע דקה ולא עמידה ולכן נשברה וקרסה אך השכבה העבה שבפתח המערה נשארה עבה ולכן נשארה עד היום.

שמורת טבע מערת קשת- שתי דרכים להגיע למערת קשת:

הראשונה: לנסוע על כביש 899 פונים צפונה לכיוון קבוץ אדמית ונוסעים בכביש 8993 לכיוון קבוץ אדמית, לפניו פונים ימינה לחניון קק"ל וצועדים למערה בדרך נוחה המתאימה גם לנכים.

 

הדרך השניה: לעלות בכביש 899 ואחרי כ- 51 ק"מ יש רחבה קטנה מצד ימין, לעצור ולהתחיל טיפוס בטרשים על הרכס עפ"י סימון שבילים שחור עד למערה.
ניתן ללכת ולחזור באותה דרך, או לחילופין להשאיר רכב אחד בחניון קק"ל ולהמשיך במסלול קוי. המערה נמצאת על הרכס הצפוני של נחל בצת. הזורם בשמורת נחל בצת. המערה היא לא בדיוק מערה, זוהי קשת אבן גדולה ומרשימה ברוחב של מטרים ספורים, המהווה שריד למערה קארסטית גדולה על רכס אדמית, בגובה 400 מטר מעל פני הים.
בתהליך ארוך ורב שנים שבו הסלע עבר תהליך המסה כימי איטי ביותר, התקרה של המערה הידקקה עד להתמוטטותה.
הטרשונים גושי סלע בולטים מעל פני הקרקע, שעליהם צועדים לכיוון המערה, גם הם תוצר של תהליך קארסטי ארוך – תהליך שבו מי גשם ממיסים את הפחמן הדו-חמצני באוויר ויוצרים חומצה פחמתית חלשה הממיסה את הגיר שעליו יושבת. עם הזמן נוצרים חללים בתוך סלע הגיר והסלע שעדיין לא הומס אלו הטרשונים שעליהם אנו דורכים.
התצפית ממערת קשת מרהיבה – נחל בצת ומלוא ההרדופים שבו, יישובי הגליל המערבי, חוף הים שנמתח מראש הנקרה בצפון ועד רכס הכרמל. בעונת החורף-אביב ניתן להנות משפע רקפות המציצות מבין חגווי הסלע, לאורך המסלול.
 עונה מומלצת: כל השנה, בעונת החורף-אביב ניתן להנות משפע רקפות המציצות מבין חגווי הסלע
סוג המסלול: קווי, ניתן ללכת ולחזור באותה  דרך, או לחילופין להשאיר רכב אחד בחניון קק"ל ולהמשיך במסלול קווי
דמי כניסה: ללא תשלום
נגישות לנכים: שביל

 

פארק גורן

פארק גורן משתרע בלב החורש של הגליל המערבי ומעל לערוץ נחל כזיב.  קק"ל הקימה אותו ב- 1963 כפארק הראשון והגדול בישראל שכולו יער טבעי של אלון מצוי, טיפחה וטיפלה  בצמחייתו, הקימה חניונים רבים ופרצה שבילי הליכה.  הפארק משתרע על פני כ-2,000 דונם ויוצאים ממנו שבילי טיול לשמורת נחל כזיב, לעין טמיר ולמבצר המונפור.  בפארק עצמו שבילי הליכה לכל המשפחה.  נופיו הירוקים והמרהיבים, על מגוון אפשרויות הבילוי שבו, הפכו את פארק גורן לאחד ממוקדי הטיולים החשובים בישראל.

הורד (9)

 הדרך הנופית

דרך הנוף של הפארק, שאורכה כ-8 ק"מ, טובלת בנופי החורש ומלווה בהוד את מצוקי נחל כזיב.  תחילתה בכניסה אל הפארק, בק"מ ה-11 של כביש הצפון (כביש 899) בין קיבוץ אילון ומושב גורן. כאן ניצבת תחנת מידע, הפתוחה בחגים, וסמוך לה שלטי הסבר ומפת הפארק.בינות לעצים נמצא חניון ובו שולחנות. ברזי מים ושירותים.  כעבור כ-300 מ', מימיננו, נפגוש ברחבת חניה ושלט: שביל הבולענים. כאן ניתן להחנות את הרכב ולהיכנס לשביל מעגלי קצר (כ-500 מ') ובו מקבץ יפה של בולענים בולען הינו בור  ניקוז טבעי שנוצר בעקבות המסת הסלעים על ידי מי הגשמים.
שביל חוצה פארק
שביל חוצה פארק כשמו כן הוא, השביל חוצה את הפארק מצפון לדרום. תחילתו ברחבת חניה משולטת כ-500 מ' דרומית לכניסה הראשית.  ניתן להגיע אליו גם בהליכה רגלית משביל הבולענים. לאוהבי הלכה  זה המקום לרדת מהרכב ולטייל מעט.   הליכה קצרה של כ-1.5 ק"מ תוביל אותנו אל חלקו הדרומי של הפארק ואל מצוקי נחל כזיב. השביל המסומן אדום מושך דרומה ואחר כך מערבה, תוך תצפיות מרשימות לקניון נחל כזיב  ומבצר  המונפור. בסיומו נגיע לחניון המצפור.בתחילת השביל בולטים גלי אבנים גדולים, אלו הם שרידי מבנים קדומים. כאן היה ישוב מתקופת ההתנחלות של בני ישראל. לאורך השביל נערוך היכרות עם עצי החורש. השכיח ביניהם הוא האלון המצוי אליו  מתלווים; אלה א"י, עוזרר החורש, בר זית בינוני ועוד, בין שיחי החורש נפוצים: קידה שעירה,  סירה קוצנית, אשחר א"י, אחירותם ועוד.  על מנת להשלים את המעגל ולחזור אל הרכבים  יש לבחור בדרך הנוף הראשית, וללכת בזהירות כנגד כיוון התנועה, כ-1.4 ק"מ.
חניון המצפור
זהו חניון הנופש המרכזי של הפארק. בחניון שירותים, שולחנות פיקניק, ברזי מים, אתר לינת לילה ותיאטרון פתוח המותאם לאירועים תחת כיפת השמיים אל מול נוף קדומים.  מהחניה המרכזית יוצא שביל הנגיש למוגבלים בתנועה, אל מרפסת התצפית למונפור.  מצפון וממזרח לחניון הוכשר אתר לינות הלילה. כאן ורק כאן מותרת הלינה. לתיאום לינות קבוצתיות במקום ואישורן יש להתקשר למשרדי קק"ל גליל מערבי 04-9950118/102.
לאלה שלא ירדו עדיין מהרכב נמליץ לבחור בקטע קצר ומעגלי מ"שביל חוצה פארק". קטע זה, מחבר בין חניון החרוב למרפסת התצפית. זו הליכה נופית קצרה ונינוחה בת כ-25 דקות.  מסלול: מרחבת החניה  בחניון המצפור נלך בזהירות לאורך כביש אספלט, מזרחה, עד לחניון החרוב (כ-700 מ'). כאן נפנה דרומה, ימינה על פי השילוט, עד לחניון המצפור.
איך להגיע? ציר הגישה  העיקרי לפארק גורן מסתעף מכביש הצפון (כביש מס' 899 בין סימני 12-11 ק"מ). נוסעים משלומי לכיוון מושב גורן. חולפים על פני קיבוץ אילון ופונים ימינה (דרומה), הישר לתוך הפארק.  אפשר להגיע לפארק גם מהכביש הנופי הצר היוצא ממושב עבדון. כביש זה חוזר לפארק ליד מצפור מונפור.

 

ביקור במבצר המונפורט


הגישה הנוחה למבצר המונפור היא מדרום, לצד היישוב הילה.

כדי להגיע להילה, יש לנסוע מצומת נהריה מזרחה בכביש 89, לחלוף על פני צומת כברי ולאחר 10.5 ק"מ מצומת כברי לפנות שמאלה לכפר מעיליא ולהילה. ניסע כק"מ בתוך הכפר מעיליא (יש לנסוע ישר כל הדרך). נצא מהכפר ולאחר כק"מ נוסף נגיע למסעף ימינה להילה וישר לחניון המונפור ולדרך נוף הילה-מנות. נמשיך ישר, ואחרי כחצי ק"מ, בעיקול הדרך למנות, נפנה ימינה לדרך עפר טובה (מסומנת אדום) העוברת מתחם פרטי מגודר ומגיעה לאחר כ- 200 מ' לחניון גדול בצומת שבילים אדום-שחור. כאן נחנה, ונמשיך רגלית עוד כקילומטר בשביל האדום עד למכלול המבצר (רוב השביל מתאים לכל המשפחה, ויש קטעים טרשיים יחסית בדרך, כך שהשביל לא מיועד למתקשים בהליכה).

ניתן להגיע למונפור גם מצפון, מכיוון נחל כזיב ופארק גורן. התצפית המרשימה ביותר על המונפור היא בצוק "מצפה מונפור" אליו ניתן להגיע בכל רכב מפארק גורן. המשך השביל היורד לנחל כזיב ועולה למונפור מיועד למיטיבי לכת בלבד. מבצר מונפור (מונפורט) הוקם במהלך התקופה הצלבנית. תחילה שימש המקום כחווה חקלאית מבוצרת בנחלתם של משפחת דה מיי, שמרכזם היה ב"מבצר המלך" במעיליא הסמוכה.

הורד (10)

המבצר ממוקם בשלוחה תלולה היורדת לנחל כזיב ומבוצרת טבעית משלושה עברים ע"י נחל ברתות במזרח, נחל כזיב בצפון ונחל נחת במערב. בצד הדרומי, נחצב חפיר עמוק בו עוברת דרך הגישה למבצר. למקום לא הייתה חשיבות מיוחדת במהלך תקופת ממלכת ירושלים הראשונה, ובשנת 1187 הוא נפל בידי הממלוכים כמו כל שאר המצודות בארץ (למעט העיר צור). עם הקמת "ממלכת ירושלים" השנייה, נכלל המונפור בתחום ממלכה זו, ובשנת 1229 נרכש ע"י המסדר הטבטוני, ושימש כמצודה המרכזית של מסדר זה בגליל המערבי. במצודה זו נשמר הארכיון של המסדר הטבטוני.

המבצר כלל חלק מרכזי מוגן – "מגדל העוז" שהוא החלק שהשתמר עד ימינו. בשל הטופוגרפיה התלולה, הוקמו במגדל העוז שני קמרונות חבית גדולים עליהם בוססה רצפת האולם הגדול שבחלקה הצפוני של המצודה. לצד האולם הגדול ניתן לראות גם את המגדל הצפוני המבודד.

המצודה נכבשה ונהרסה ע"י הממלוכים בשנת 1271, לאחר שעמדה במצור בשנת 1266. הטבטונים נכנעו ובהסכם עם בייברס הממלוכי, הותר להם לעזוב את המבצר עם רכושם ולעבור לעכו (ועם נפילת עכו, עברו חברי המסדר דרך ונציה אל פרוסיה, שם נמצא הארכיון שלהם עד ימינו). מגדל העוז השתמר ברובו. בצד המערבי של מגדל העוז, לצד השביל המסומן, ניתן לראות מרזב ניקוז ולצידו שרידי חציבה ממלוכית שנועדה לכרות מנהרה מתחת למצודה. במקום בוצעו מספר חפירות ארכיאולוגיות, העיקרית שביניהן ע"י משלחת מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק בשנת 1926.

בשנת 2011 החל פרויקט חפירות חדש באתר ע"י משלחת של אוניברסיטת חיפה.

בתחום המבצר ושוליו ניתן לפגוש צמחייה מגוונת, ובין היתר לוע-הארי הגדול, מישויה פעמונית, פעמונית דמשקאית וחבצלת קטנת-פרחים. מציאה בוטאנית נדירה היא שיחי לענה שיחנית ("שיבא"). צמח זה הגיע לארץ כנראה בידי הצלבנים ושרד עד היום כפליט תרבות בתחום המבצרים הצלבניים, אך לא התפשט מעבר להם. נוף החורש סביב המבצר זהה לזה שבתחום שמורת נחל כזיב, עם נוכחות משמעותית של עצי אדר סורי וער אציל, ולאורך ערוץ הנחל צומחים עצי דולב מזרחי.

אין באתר שירותים למטיילים.

 

מסלול הליכה בנחל כזיב

השמורה משתרעת לאורך נחל כזיב, בין שפך נחל פקיעין לנחל כזיב – במזרח, לבין עין חרדלית – במערב.

בשמורה עוברים שבילי טיול רבים. המרכזי שבהם הוא שביל "ים אל ים" המסומן ירוק 2217, מכביש עברון במערב עד עין זיו במזרח – לאורך אפיק הנחל. השביל עובר ברובו לאורך דרך העפר שנפרצה בשנות ה- 50', אולם היא סגורה לתנועת כלי רכב בקטע שבין עין זיו לעין חרדלית. שבילים נוספים מאפשרים גישה לערוץ מהגדות הצפונית והדרומית:

  • מצד אבירים – נחל כזיב (סימון שחור 2216). שביל זה משמש כחלק ממסלול "ים אל ים", שכן מעלה נחל כזיב מעל עין זיו מוגדר כיום כשמורת טבע סגורה ללא מסלולי טיול.
  • שלוחת נקר – עין טמיר (סימון כחול 2221).
  • מערת גליל – נחל כזיב (סימון שחור 2220).
  • מצפה מונפור – עין מצור (סימון אדום 2224).
  • שביל "מערת המקדש" (סימון ירוק 2214) – לא מאפשר ירידה לערוץ הנחל.

הורד (12)

בגדה הדרומית, ניתן לגשת לנחל בכביש ממעלות לעין זיו (סגור לרכבים נכון ליולי 2011), ובשבילים רגליים ממעיליא (סימון אדום 2219), הילה (סימון שחור 2222 לעין טמיר, ממנו מסתעף סימון כחול 2223 לקרן ברתות, וסימון אדום 2225 למבצר מונפור ועין מצור).

את התמונה משלימות דרכי נוף לרכב, בגדה הדרומית כחול 2237 מהילה לנחל כזיב תחתון, ובגדה הצפונית שחור 2220 מגרנות הגליל לפארק גורן, ואדום 2215 משלוחת נקר למצד אבירים (דרך זו מיועדת לרכב שטח ואופניים).

בשל הטופוגרפיה, מרבית המסלולים כרוכים בקטעי ירידה ועלייה תלולים, ואילו הדרכים הנוחות ביותר להגיע לאפיק הנחל הן מכביש עבדון לעין חרדלית (מורד הנחל) וממעלות לעין זיו (מעלה הנחל).

נחל כזיב הוא המרשים בנחלי הגליל המערבי. הנחל קרוי ע"ש העיר הקדומהאכזיב (כזיב) השוכנת בשפך הנחל לים. אורך הנחל כ- 43 ק"מ, מעין הזקן בהרי מירון ועד לים התיכון.

לאחר שהנחל אוסף אליו מספר יובלים בגוש הרי מירון, הוא ממשיך בקניון צר וארוך ללא יובלים משמעותיים נוספים, ממפגש נחל פקיעין ועד ליציאת הנחל למישור החוף.

שמורת הטבע מתמקדת בקניון זה, ואילו ראש אגן הנחל נכלל בשמורת הר מירון. כל 34 הק"מ העליונים של הנחל נכללים בשמורות טבע, כולל שטח המוצע כשמורת מסדרון כזיב והמקשר את שמורות נחל כזיב והר מירון.

השמורה נחלקת לשני חלקים, ביניהם חוצץ גן לאומי מונפור. אורך השטח המוגן כ- 15 ק"מ (כ- 10 ק"מ במזרח השמורה, כולל נחל פקיעין תחתון, כ- 4 ק"מ במערב השמורה וכקילומטר בגן הלאומי). רוחב השמורה משתנה, בין 300 מטרים בקרבת מעלות-תרשיחא ל- 1100 מטרים באזור הגן הלאומי מונפור.

בתחום השמורה נובעים שני מעיינות חשובים – עין זיו ועין חרדלית, ושני מעיינות קטנים – עין טמיר ועין ברתות. מעיין נוסף, עין מצור, נובע בתחום הגן הלאומי מונפור.

מי המעיינות מזינים פלג זורם מעין זיו עד עין חרדלית, ולאורכו שדרה מרשימה של עצי דולב מזרחי.

במים חיים צפרדעים ודגי חפף ולאורך הגדות גדלים שרכי שערות שולמית.

מאז שנת 1952 מנוצלים מי המעיינות העיקריים – זיו וחרדלית, ובשנת 1958 נפרצה דרך עפר לאורך הנחל, מתוך כוונה לנצל גם את מי עין טמיר.

לאחר מאבק סביבתי, נמנעה שאיבת מי עין טמיר (הנובע מתוך נקרה בסלע), וחלק ממי עין זיו שוחררו לנחל. בסוף העשור הראשון של שנות ה- 2000, צומצמה השאיבה בעין זיו, וכתוצאה מכך גדלה הזרימה הטבעית באפיק.

בגדות הנחל גדל חורש ים תיכוני מפותח. במדרון הדרומי המוצל, בולטים אדר סורי וער אציל (אליהם נלווה אלון מצוי), ובמדרון הצפוני החשוף גדלים אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית ואחרים.

במצוקי הנחל גדלים צמחים נדירים וביניהם שושן צחורמישויה פעמונית, בן-חצב החורש, שרכיה אשונה ועוד. פעמונית הדורה התגלתה בישראל רק בשמורה זו, אולם המין נכחד מהשמורה ויש כוונה להשיבו אליה.

בקרב בעלי החיים, בולטים בשמורה חזיר בר ויחמור פרסי. יחמורים מושבים לשמורה זו מאז 1996, עשרות שנים לאחר שהמין נכחד בטבע בישראל. מקורם של היחמורים בעדר באיראן, ממנו הועברו פרטים לחי-בר בכרמל ערב המהפכה החומייניסטית. כיום עדר היחמורים בנחל כזיב ובסביבתו מונה למעלה מ- 150 פרטים.

מי הנחל הזינו בעבר תריסר טחנות קמח, שנהרסו עם השנים ושרידי חלק מהן ניתנים לזיהוי עד היום.

בראש מצוקי הנחל נמצאים מספר אתרי עתיקות, הבולטים בהם הם גן לאומי מונפור וכן חורבת עקודים, חורבת בית אוריה, "מערת המקדש" ומערת גליל.

במצוק הצפוני של הנחל התגלה בשנות ה- 80' ע"י שמואל באר תבליט "האיש בקיר" לצד מערת אג'ליליה – "מערת המקדש". תבליט זה מציג חייל בגודל טבעי, המייצג כנראה מלך או אל, וקל לזהותו בשעות אחה"צ כשהשמש חלשה יחסית.

סגנון הדמות והחרסים שנמצאו במערה הסמוכה מאפשרים לתארך את התבליט לתקופה ההלניסטית (מאות 4-2 לפני הספירה), וייתכן שהמקום שימש כאתר פולחן אלילי. תבליטים דומים התגלו במקומות שונים בלבנון, אולם בארץ זהו תבליט יחיד מסוגו הידוע כיום.

 

 

 

מבצר יחיעם

לבנים, עות'מנים ומתיישבים עבריים במבצר אחד

מבצר יחיעם נמצא בתחום קיבוץ יחיעם, בגליל המערבי. ראשוני המתיישבים, שעלו על הקרקע בשנת 1946, התגוררו בחורבות המבצר.
הקירות העצומים שימשו להם מגן במלחמת העצמאות, כאשר היו נתונים במצור, ועמדות המגינים שוחזרו וניתן לסייר בתוכם.

166

אין יודעים מתי בדיוק נבנה מבצר יחיעם. כפי הנראה היה תחילה חלק מהנחלה של "מבצר המלך" במעיליא. מאוחר יותר נמכר למיסדר הטבטונים, שרכש את הנחלה ביחד עם מבצר מונפור הסמוך.
הסולטן הממלוכי בייברס כבש את המבצר והרסו בשנת 1265.
רוב המבנים הנראים כיום הם מתקופתו של ד’אהר אל-עמר, שייח' בדווי שהשתלט על הגליל בשנות ה- 60 של המאה ה- 18.
ד'אהר אל-עמר בנה חומות חדשות, הקים מגדלים וחפר חפיר סביב המבצר. בתקופה זו כונה המקום בשם ג'ידין.
הביקור בגן הלאומי יחיעם מתאר את מאבק אנשי קיבוץ יחיעם במלחמת העצמאות.
מראש המבצר נראים הנופים היפים של הגליל המערבי. מפעם לפעם נערכים במבצר מופעים אמנותיים, ביניהם פסטיבל רנסאנס הנערך בחופשת סוכות.

משך הסיור: שעה – שעתיים

עונה מומלצת: כל השנה

לא לוותר: שיחזור עמדות לוחמי תש"ח
מה יש עוד: מסעדה, חורשת פיקניק, סרט, נקודת תצפית, מזנון
שעות פתיחה
שעון קיץ: בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
שעון חורף: בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה
טלפון: 04-9856004
פקס: 04-9879107

דמי כניסה:

יחיד: מבוגר: 15 ₪ , ילד: 7 ₪ .

 

קבוצה: מבוגר:14 ₪, ילד: 6 ₪ .
אזרח ותיק: 8 ש"ח


238

 

ביבליוגרפיה

 

  1. ארנון סופר ואחרים (עורכים) ארצות הגליל (2 כרכים), הוצאת משרד הבטחון, 1983.
  2. משה ידעיה (עורך) , קדמוניות הגליל המערבי , משרד הבטחון, 1986.
  3. תלמי מנחם במצור ובקרב , פרקים ממלחמת ישראל על עצמאותו-  תש"ח-תש"ט, הוצאת מ. ניומן ת"א 1949.
  4. אוריאל אפק, ליל הגשרים, הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1981.
  5. מירון בנבנישתי, ערי ארץ ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית, הוצאת אריאל.

 

2310

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה

%d בלוגרים אהבו את זה: