השחתת בית הכנסת העתיק במירון

גזענות ופוליטיקה בשימור אתרים

בית הכנסת העתיק במירון

האם יש גזענות ופוליטיקה בשימור אתרים? בואו נשווה, לדוגמא, שני בתי כנסת קדומים: מירון וברעם.

בית הכנסת העתיק במירון (לפני 1899)
בית הכנסת העתיק במירון (לפני 1899)

בית הכנסת העתיק במירון מצוי מעל למירון הקדומה ומושב מירון המודרנית, צפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב״י). בית הכנסת במירון נבנה במחצית השנייה של המאה השלישית לספירה ונחשב לאחד הגדולים מבין בתי הכנסת הגליליים. אם כן, מדוע בית הכנסת העתיק במירון לא הפך לגן לאומי? מדוע הכל מוזנח? חפשו ב-״גוגל-מפס״ את בית הכנסת הקדום במירון ולא תמצאו אותו – בכל אופן לא במקומו הנכון. הגשתי הצעת עריכה לגוגל ואני מקוה שעד שתחפשו הם כבר יתקנו את המיקום.

חפירות מירון העתיקה

בית הכנסת נסקר במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית שהתקיים בשנת 1875 על ידי משלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל ונחפר לראש בשנת 1905. החפירות נוספות נערכו בשנים 1971-1977. בשנת 2004 רשות העתיקות ערכה חפירה מצומצמת, בצפון מושב מירון. הכותל הדרומי עם שלשת שעריו שרד לפליטה. הקיר הצפוני של בית הכנסת הוא חצוב בהר. אבנים בנייה וחלקי עמודים מפוזרים בכל השטח.

בחפירות התגלו שבע שכבות יישוב מהתקופה הלניסטית עד לתקופה הממלוכית. התנא שמעון בר יוחאי שהה כאן וקבורתו כאן. חורבת בית כנסת עתיק מיוחסת לרבי שמעון בר יוחאי על ידי חסידים והם משערים ששם הקים רבי שמעון בר יוחאי את בית מדרשו. המקום זה בוצר על ידי יוסף בן מתתיהו בתחילת המרד הגדול ברומאים שנת 66. במקורות התלמודיים נזכר הישוב מירן כמקום מושבם של משמר הכהנים לבית יהויריב.

הפייטן אלעזר הקליר שר על משמר יהויריב:
אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן
וְדָמַם רֹן
מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן
וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן
כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן

משערים כי תקופת הפריחה של היישוב הייתה בין המאה השניה לבין המאה הרביעית – המועד בו הוקם בית הכנסת ששרידיו נראו על פני השטח. בתקופה זו מירון היתה מרכז ליצירת שמן זית. בית כנסת זה חרב ככל הנראה ברעידת האדמה הגדולה בשנת 363 לספירה והיישוב ננטש, לפחות חלקית‏‏. בכל מקרה, היישוב לא נעזב בסערת מלחמה אלא מחמת עול המיסים. במאה ה-8 התחדש היישוב עד לתקופה הממלוכית. קהילה יהודית התקיימה במירון עד לסוף המאה השתים-עשרה. היו כמה דעות לגבי זיהוי מירון בתנ״ך:

  • יש שטענו שמירון הקדומה היא מרות הקדומה – אלא שמרות מזוהה היום כאתר הנמצא כ-4 ק"מ מערבית לתל חצור, בינו לבין מושב עלמה.
  • אחרים זיהו אותו עם מרום התנ"כי והמעיין השופע לרגליו עם 'מי מרום' המוזכר במלחמת יהושע נגד מלכי כנען.

תמונות ממאמרו של הארכיאולוג אריך מאירס

אגדות היישוב מירון ובית הכנסת העתיק במירון

מסורת מתקופת ימי הביניים מייחסת לרבי שמעון בר יוחאי הקמת 24 בתי כנסת בגליל.

האגדה מספרת (בבלי, סנהדרין צח) שאם משקוף בית הכנסת ייפול זה יהיה אות לבואו הקרוב של משיח בן דוד. האגדה מוסיפה כי הישמעאלים שהתגוררו בכפר דאגו לתחזק את המשקוף כדי שחלילה לא יגיע הגואל ויושיע את היהודים.

השחתת בית הכנסת העתיק במירון

כל שנה כמיליון מבקרים במירון – חלק גדול מהם בל"ג בעומר, יום הילולת הרשב"י. דווקא כאן במירון, צמוד לקבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב״י), האתר היהודי הפופולרי ביותר אחרי הכותל, כת מופרעת מבית ״ברסלב״ מרשה לעצמה להשחית מבחוץ ומבפנים את החזית המונומנטלית העומדת על תילה זה יותר מ- 1,500 שנה. כתובות וונדליזם וגרפיטי על בית הכנסת העתיק שבשמורת הטבע מירון ובחורבת שמע שמדרום למירון. על הקירות נכתב באותיות גדולות, חלקן צבעוניות, "נ נח נחמ נחמן מירושלים"

אין מי שמוחה בידם. אין מי שישפץ את הנזק. אין חקירה ואין אישום. הפקר פטרושקה! הבנתם?

כבר שנים האתר סובל מהזנחה שערורייתית. האתר אינו מגודר. אין שמירה. כל אחד יכול להיכנס למטרות עשיית 'מנגל' או לרעיית בקר וצאן.

רשות העתיקות (רע"ת) וגם רשות הטבע והגנים (רט"ג) אינם מטפלים ואינם מתייחסים לאתר חשוב זה. מתקיים ויכוח רב שנים ובלתי-נפתר בין רשות העתיקות לבין רשות הטבע והגנים לגבי האחריות והבעלות על המקום. שמורת טבע הר מירון (רט״ג) מזכיר את בית הכנסת העתיק כמוקד ענין בסביבה – ותו לא. יתכן שהמוסדות חושבים שמי שבא לקבר הרשב"י הסמוך לא מתעניין בארכיאולוגיה או שאין להם כסף לשלם דמי כניסה לגן לאומי. אין שילוט הכוונה בדרכים הראשיות במושב מירון או שילוט הסברה כלשהו ליד בית הכנסת העתיק ואין שילוט ליד בית הכנסת העתיק המכריז על בית כנסת קדום או באתר ארכיאולוגי.

השחתת בית הכנסת העתיק במירון
השחתת בית הכנסת העתיק במירון

מחלת הגרפיטי של הנחמנים

אני מכיר את הנחמנים לא רע. כאשר עבדתי בנתב״ג נערי ברסלב היו עומדים בכניסה לשדה התעופה לבקש חמישה דולר צדקה ״לנסוע לאומן״. גם היום, כל שבוע ביום חמישי בערב מגיעים לביתי נחמנים לבקש צדקה. הצעירים הבריאים הללו שלא שרתו יום אחד בצבא ולא חולמים ללכת לעבוד, חושבים שצריך לפרנס אותם. הכסף שהם אוספים נכנס לכיסו של המנהיג. ברסלב מאורגן בקהילות ושבראש כל קהילה מנהיג כריזמטי. ניתן להגיד של חסידות ברסלב יש סימנים דומים ל״כת״.

בכל הארץ – על מבני ציבור, קירות בתים ומחלפים – חברי חסידות ברסלב ממלאים את מצוותו הפלילית של מנהיגם וצובעים את הטנטרה של החסידות: נ-נח-נחמ-נחמן-נחמן מאומן.

צריך למצוא דרך לחייב את מרכזי החסידות הסמוכים למקומות ההשחתה לכסות את הוצאות ניקוי הגרפיטי. אסור לסלוח להם על מעשי ההשחתה.

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מְאוּמַן

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מְאוּמַן היא סיסמה על פתק ״קדוש״ שמצא ר' ישראל דב אודסר שמצא, לדבריו, בשנת 1922 בדרך פלאית בין דפי ספר שחיבר רבי נתן מברסלב. הוא הקים פלג חדש בחסידות ברסלב סביבו וסביב הסיסמה. לטענתו של הרב אודסר עצם האמירה או השירה של "נ נח נחמ נחמן מאומן" מקרבת את הגאולה והיא סגולה לישועה והצלחה.

מאוד היה קשה לי לרדת אליך
תלמידי היקר, להגיד לך כי נהנתי
מאוד מעבודתך, ועליך אמרתי
מיין פייערל וועט טליען ביז
משיח וועט קומען‏ חזק ואמץ
בעבודתך
נ נח נחמ נחמן מאומן
ובזה אגלה לך סוד והוא:
מלא וגדיש מקו לקו (פצפציה ‏
ובחיזוק עבודה תבינהו וסמן
יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה

לעומת זאת בית הכנסת העתיק בברעם

אם יתגלו שרידים ארכיאולוגיים של בית כנסת עתיק במקרה ליד קיבוץ של השומר הצעיר וקרוב ליסודותיו של כפר ערבי שפונה זמנית (לא ננטש), התמונה יכולה להיות אחרת לגמרי. קחו למשל גן לאומי ברעם שבו בית הכנסת העתיק המהווה האטרקציה הראשונה והמרכזית של הגן הלאומי. כאן האתר מגודר, שמור, משולט, נקי, מגונן. בשער מחלקים חוברת הסברה. יש חניה בשפע. מדוע זכה ברעם היכן שנכשל מירון?

  • יש נוכחות יהודית שתעמוד מול נוכחות בני הדור השני והשלישי של מפוני כפר בירעם. מה דעתכם? האם יש גזענות ופוליטיקה בשימור אתרים.
  • העיקר – פה אין וונדליזם ואין גרפיטי.

%d בלוגרים אהבו את זה: