IMG_5473

גבעת המורה – זה לא גבעה

מי קבע שגבעת המורה היא רק גבעה. משוטטי הושעיה בהדרכת מתניה מיה למדו שהיא הר של ממש ולא סתם גבעה.

החברים נפגשו לטיול האחרון של שנת המסלולים תשע"ג. נקודת המפגש היתה בכניסה לכפר נאעורה ב-08:00. שם שמטנו כלי רכב. משם נסעו יתרת המכוניות לנקודת תחילת המסלול מכביש 65 בכניסה לגבעת המורה ומשם למעלה לפסגת הגבעה במצפה נבי דחי. הלכנו רגלית לאורך שביל 3367 (אדום).

המסלול חוצה רכס – נבי דחי-פסגת ה-500, גתות ובורות מים ומערות סהר. אזהרה: הקצה המזרחי של שביל 3367 עובר בשטח אש וחייבים לבקש אישור כניסה בהתאם. המדריך שלנו, מתניה, ציין שמסלול השביל נקבע על ידי יוסי בוכמן וכולל מספר תופעות מיוחדות. לא תמיד המסמנים הקפידו לשמר את כוונת המתכנן.

 גבעת המורה Naoura

נעורה (נאעורה)

נעורה היא כפר מוסלמי למרגלות גבעת המורה שהוקם במאה ה-18 על ידיד שבטים בדואים בני חמולת זועבי מירדן. [לפי אתר בית אלון תושבי הכפר היגרו לכאו בין המאה ה-6 למאה ה- 12.]   לפי אתר המועצה האזורית גלבוע תושביו מתפרנסים מעבודות חקלאיות ועבודות חוץ. לפי דעתי, מראה בתי הכפר המעוצבים והמרווחים מלמד  שהרבה מתושבי הכפר עובדים בארכיטקטורה, הנדסת בנין וקבלנות בנין. תושבי הכפר הם משבט הזועביה במהלך מלחמת העצמאות, בניגוד לרוב הכפרים באזור שהתפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב, בני חמולת זועבי תושבי נאעורה, נין, סולם, דחי, מצר טייבה וטמרה לא עזבו לאחר שיצרו קשר עם שכניהם היהודים שאמרו להם להישאר במקומם‏.

מבנים היסטוריים ליד המסגד החדש במרכז כפר דחי
מבנים היסטוריים ליד המסגד החדש במרכז כפר דחי

דחי

נקרא על שמו של דחיא איבן ח'ליפה אלכלבי, שלפי המסורת המוסלמית היה אחד מרעיו של מוחמד הנביא ובזמן כיבוש הארץ על ידי המוסלמים פיקד על יחידת לוחמים בקרב ירמוך. במרכז הכפר נמצא מתחם הכפר העתיק שחלק ממנו הרוס אבל אתרים היסטורים נראים, במרכזם באר מים. הכפר שייך למועצה אזורית בוסתאן אל מרג' (דחי, נין, מצר וסולם). אתר המועצה מתאר את דחי כך: "למרות שהכפר היה בשטח השיפוט של העיר עפולה עד הקמת המועצה הקיימת, לא נעשו הרבה פעילות לפיתוחו ולא יועדו שטחים בכפר לצורך ציבורי. אפילו דרך מקובלת לא נסללה בינו לבין כפר נין השכן. התושבים לא מקבלים שירותים מינימלים כמו גני ילדים, בתי ספר רגילים ושירותי בריאות ורווחה במקום". ציון בלתי מספיק לכל הדעות.

מגדל התצפית בנבי דחי
מגדל התצפית בנבי דחי

מסביב לכפר קיימת שמורת גבעת המורה. נוף הכפר מהטובים ומהיפים באזור הצפון. המגדל מהווה מצפה מעולה להרבה מקומות היסטוריים באזור .  מגדל התצפית מאבני בזלת  על יד הכפר בגובה כ 15 מטרים, נהנה מפנורמה של 360 מעלות סביב: למזרח עמק הירדן והרי מואב; מסביב כל עמק יזרעל; לדרום, הר אלכסנדר והרי הגלבוע; למערב, הרי הכרמל; לצפון הגליל התחתון והעליון והחרמון. גם למערב המקום משקיף על כביש עפולה טבריה, אחת הכבישים החשובים בין מרכז הארץ לטבריה, ולגליל המזרחי. ליד המגדל חניון נופש פעיל ומתקני נופש שונים.

מציאות על גבעת המורה

גובהה של גבעת המורה 515 מ' מעל לפני הים. הגבעה ידועה בכינויה "החרמון הקטן". כאן, בחרמון הקטן, אין אמנם שלג אך יש לעומת זאת עורקי בזלת ובאביב הוא מתהדר בפרי האיריס הנצרתי, במורדותיו אלפי תורמוסים וכלניות, לידם נרקיסים ולידם כבונוס פריחה רבה נוספת. המסלול שלנו הוביל אותנו לגת ענבים בסדר גודל תעשייתי. בתקופה המוסלמית הוחלפו כרמי הענבים בכרמי זיתים. הכרמים ניטעו באדמה מקור בזלתי. הגת נמצאת על אבן גיר שאינו ניתן לעיבוד חקלאי.

גת "תעשייתי על גבעת המורה
גת "תעשייתי על גבעת המורה
כרם זים במקום כרמי ענבים
כרם זים במקום כרמי ענבים

מאובנים בני מיליוני שנה – נומוליטים

לפני כ- 65 מליון שנה, לאחר השמדת הדינסאורים, חיו בים הקדום יצורים זעירים המכונים נומוליטים. אבן הגיר של גבעת המורה מכילה מאובנים רבים של נומוליטים, בני דודיהם של האמוניטים שמאובנים שלהם נמצאים בנגב.

מאובני נומוליטים
מאובני נומוליטים

בורות "חיזרים" או מתקנים להאטת זרימה

הגומחות הללו נמצאים במשטח קליטת מי גשם לתוך בור גדול. יתכן שהן סיננו את המשקעים או האטו את הזרימה.

גבעת המורה

הבדל בין בורות ושיחין

אז מה ההבדל בין בור לבאר? באר חייבת להיחפר במקום שבו יש אקוויפר מי תהום. אם אין שם מי תהום לא יעזור כמה עמוק נחפור – תמיד זה יהיה רק בור מים המסוגל לקבל מי גשמים, אך לא להנביע מי תהום. כאן על גבעת המורה בור גדול מאד המתמלא ממי גשמים ובו שני פתחים|: פתח אחד לדליים ופתח שני עם מדרגות היורדות לבריכת הבור.

IMG_5496 IMG_5502

חורבת אלף ותעשית עיבוד העורות (הבורסקאות)

חזזית צומחת על גבישים קשים בסלע רך
חזזית צומחת על גבישים קשים בסלע רך
עפצים
עפצים
אוג הבורסקאים
אוג הבורסקאים

לרגלי גבעת המורה,בפינה הצפ'-מז' שלה (ליד השער הדרומי של המחנה הצבאי) נמצאים שני אתרים מעניינים: חרבת אלף (חר' מאלוף) ומערות סהר (א-סהירה,או א-סע'ירה,או א-סאחרה).הישוב הוא מהתקופה הביזנטית והחוקר הצרפתי המפורסם ו.גרן בסקר שלו בסוף המאה ה-19 מצא פה שרידי מבנים שנבנו מאבני גזית מעוטרות,סימן שהיה כאן ישוב מבוסס כלכלית.נמצאו פה רק שרידים ביזנטים,שבה כידוע היה שיא ההתישבות בא"י.לא ידוע שמו המקורי של הישוב,אך כנראה שהיה מבוסס על הפקת ה-סומק,שבו ריכוז גבוה של טאנין,שמשמש בתהליך עיבוד העורות-בורסקאות,מהצמח אוג הבורסקאים.ליד מערות סהר,סמוך לשביל שיורד אליהם מגבעת המורה ישנה חורשה גדולה למדי של שיחי האוג האלה,דבר נדיר מאוד באזור הזה.לדעתו של יוסי בוכמן,יתכן שהם נשתלו פה במכוון לצורך זה.
ממערב לישוב בתוך אבני הגיר הקשה של גבעת המורה ("תצורת בר כוכבא" מהקנומן) נחפרו מתקנים שונים לצורך הפקת החומר:בורות מים ומתקני סחיטה
ואגירה.חלק מהמערות שימשו לקבורה,וחלק למגורים.
פרטים נוספים בספר:"לטייל בגליל התחתון" מאת יוסי בוכמן ועזריה אלון,
בהוצאת משרד הבטחון,1993.

 

סדק כתוצאה של רעידת אדמה
סדק כתוצאה של רעידת אדמה
מערת קבורה
מערת קבורה
בריכה ליד מערת קבורה
בריכה ליד מערת קבורה

מערות סהר (א-סהירה,או א-סע'ירה,או א-סאחרה)

נ. צ. 18552247, ברום 280 מ’ מערות סהר. בשיפולי הגבעה ניתן להבחין במחצבת אבן עתיקה ופתחה של מערת קבורה. כשמתקרבים מגלים את בריכת המים שלרגליה. בשטח כ- 10 מערות קבורה מהתקופה הביזנטית. למערות פתח כניסה קמור עם נישה לגולל ובפנים מגרות קבורה חצובות. השטח היה כנראה "עיר המתים" של חורבת אלף הסמוכה ובתקופות שונות היה גם אזור תעשיה כפי שאפשר ללמוד מהמתקנים החקלאיים – גתות ובריכת מים.

%d בלוגרים אהבו את זה: