בנין האבן רמב״ם
בנין האבן רמב״ם

בית חולים רמב”ם – הקרייה הרפואית לבריאות האדם

ניצלתי אשפוז של בת משפחה ברמב״ם לטובת הכנת פוסט על בית החולים. עלי לציין שהטיפול היה מעלה. רמב”ם הוא בית החולים הגדול ביותרהגדול ביותר בין חדרה למטולה – בצפון של מדינת ישראל. המדובר בבית חולים ממשלתי המעסיק למעלה מ-4,000 עובדים. מתחם שמשתרע על פני 96 דונם.

בית חולים של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה

הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה הקים בית חולים צבאי בחיפה כאשר כוחות אלנבי הגיעו לעיר. עם כיבוש חיפה ע"י הבריטים ב-1918 התמקם צבאו של אלנבי בחצר הטכניקום (הטכניון) והציב במקום מחנה אוהלים אשר שימש כבית חולים. במספר כתות בביה"ס הריאלי הסמוך הוקמה יחידה לטיפול נמרץ .

בית החולים הצבאי הוסב לבית חולים אזרחי והיה ממוקם בבית החולים הגרמני שבמושבה הגרמנית (רחוב מאיר של היום) שהיה שייך לנכסי אויב. לאחר תקופה קצרה עבר בית החולים למבנים בשדרות הציונות של היום, בבניין שמול רחוב הגפן. בבית החולים היה גם בית ספר לאחיות.

בית החולים הממשלתי החדש בחיפה

בשנים 1934 – 1935, לאור עליתו של היטלר לשלטון וגידול האוכלוסייתה של חיפה, החליטה ממשלת המנדט על הקמת בית חולים גדול וחדיש בחיפה, לאוכלוסייה האזרחית שיותאם לקליטת פצועי מלחמה בעת הצורך. כבר באותה העת פעלה בה נמל חיפה, בתי הזיקוק, צומת הרכבות על הדרך שבין אלכסנדריה ודמשק ומחנות צבא רבים שהיו סביבתה.

הוחלט כי בית החולים יוקם בקרבת הנמל ובקרבת מסילת הברזל. בדרומו של נמל חיפה החדש, בבת גלים, עמדו באותה עת שני מבנים המצויים בו גם היום:

  • מנזר הכרמליתים (המכונה "בניין האבן" כיום), בו שהו נזירות מהמסדר הכרמלית. מנזר הכרמליתים עמד לפני פינויו, עם מעבר הנזירות למקום הקבע שלהן בכרמל הצרפתי.
  • מבנה עבור מסדר האחיות סנט ג'וזף (בצרפתית: Institut des Sœurs de Saint-Joseph) ששימש כפנימייה לבנות.

עם התגברות סכנת המלחמה הוחלט לבסוף על בנייתו של בית חולים חדש ומודרני בשטח הצמוד למנזר, בינו לבין נמל חיפה. תכנון בית החולים בוצע בסגנון הבינלאומי על יד האדריכל הבאוהאוס  אריך מנדלסון – Erich Mendelsohn. הבנייה בוצעה על ידי חברת "סולל בונה". בית החולים כלל שני מבנים, האחד בן חמש קומות ובו 220 מיטות וכן מגורי אחיות, והאחר בן שלוש קומות לחדרי הניתוח, מרפאות יום ומעבדה. לצדו של הגן הוקמה שורת ביתנים חד-קומתיים – (שנמצאים בשימוש עד היום) עבור אזרחים בריטים, שעל פי המסורת הקולוניאלית לא יכלו לדור בכפיפה אחת עם המקומיים. נחנך ב – 22 בדצמבר 1938 במעמד הנציב העליון סר הרולד מקמייקל, שכינה את בית החולים: "המוסד הרפואי היפה ביותר במזרח התיכון". לבסוף הבנין נקרא על שמו של האדריכל.

בנין מנדלסון (הישן)
בנין מנדלסון (הישן)

לקראת סיום תקופת המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הועבר בית החולים לרשות עיריית חיפה אשר ניהלה את בית החולים חודשים ספורים. השירותים בו ניתנו בעיקר לאוכלוסייה הערבית בעיר. בעיצומה של מלחמת העצמאות קלט בית החולים את פצועי צה"ל ואזרחים מחזית הצפון. לאחר שהערבים יצאו כשידם על התחתונה בקרב על חיפה, בית החולים נותר נטוש ועזוב- עד שהממשלה החלה להתערב במימונו והועבר לידי ממשלת ישראל.

 

שינוי השם של בית החולים

בראשית 1952 החליט שר הבריאות דאז ד"ר יוסף בורג, באישור דוד בן-גוריון, שבתי החולים הממשלתיים יקראו על שם גדולי הרפואה בתולדות עם ישראל. כך קיבל בית החולים בחיפה את שמו של הרמב"ם, גדול הפוסקים של העם היהודי בכל הדורות, פילוסוף, מדען, אסטרונום ורופא דגול. .

שינוי השם
שינוי השם

בניית הבניין הראשי החדש

מנהלי בית החולים החלו לפעול עם סגן שר הבריאות, ח"כ יצחק רפאל לבניית הבניין החדש. תוך כשנה הוגשה תוכנית להקמת בניין חדש ובו מחלקות אשפוז, חדר מיון, מעבדות, ספרייה, אולם הרצאות, חדר אוכל לסגל בית החולים ובית כנסת. את הבניין המרכזי תיכנן אריה שרון ברוח הברוטליזם של שנות ה-60. בסך הכל עלה מספר המיטות על פי תוכנית זו מ-550 מיטות ל-760 מיטות אשפוז.

הבניין החדש תוכנן בידי האדריכל אריה שרון ובנייתו התאפיינה במשברים רבים. באוקטובר 1973, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, "פלש" צוות בית החולים לבניָין הלא גמור והכשיר בו את מחלקת המיון, שטיפלה בפצועים הרבים והקשים שהגיעו מחזית רמת הגולן.

באוקטובר 1974 הושלם הבנייָן ובו 11 קומות, שבעה חדרי ניתוח, בית מרקחת, ספרייה ואולם הרצאות. בשנת 2007 הפך שמו למגדל סמי עופר, על שם התורם אשר העניק תרומה גדולה לשדרוגו.

 

הקמת הפקולטה לרפואה

ב-1964 קיבל בית החולים רמב"ם מעמד אוניברסיטאי, וזאת כדי לאפשר לסטודנטים לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים לעשות בו את ההשתלמות המעשית משנת הלימודים החמישית ואילך. באוגוסט 1969 אישרה הממשלה את הקמת "בית ספר לרפואה בחיפה". שני המחזורים הראשונים למדו במנזר הכרמליתים שבבית החולים רמב"ם (בית האבן).

בנין האבן

מגדל סמי עופר – בית חולים תת-קרקעי וממוגן הגדול בעולם   

המתקן על שם סמי עופר יתפקד בשבעת שלום כחניון בן 1,500 מקומות חנייה, ויפתור את מצוקת החניה הקשה באיזור רמב"ם, ובעת מלחמה יוסב לבית חולים חירום (בית חולים חירום לאשפוז של עד 750 מאושפזים בזמן מלחמה).

מגדל סמי עופר יכלול גם מגדל בן 20 קומות שישתרע על שטח בנוי של 24 אלף מ"ר, וייבנה בין הפקולטה לרפואה על שם רפפורט לבין בית החולים. במגדל מתוכננות שבע קומות מחקר רפואי עבור בית החולים. שתי קומות יהיו למחקר עבור הטכניון.

סמי עופר

סמי(שמואל) עופר (הרשקוביץ) (1922- 2011) גדל בשכונת בת גלים בחיפה לפני עשרות שנים וחש קשר עמוק לסביבה. עופר היה איש עסקים ואיל ספנות, נדבן, חובב אמנות ומעשירי ישראל. הוא ניהל את עסקיו ממונטה קרלו. סמי עופר היה אספן אמנות ופילנטרופ פעיל. סמי עופר תרם סכומים משמעותיים לגופים שונים בישראל ובעולם, בהם שייטת 13 של חיל הים, בית חולים רמבם, ובית ספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, הקרוי על שמו.

בית החולים רות רפפורט לילדים (לשעבר בית החולים מאייר לילדים) 

בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה הודיעו רות וברוך רפפורט על החלטתם לתרום תרומה נכבדה להקמת בית חולים חדש לילדים, שישרת את ילדי הצפון. בשנת 2014 נחנך הבנין החדש. בית החולים רות רפפורט לילדים כולל את כל תחומי רפואת הילדים ברמות הגבוהות בעולם, אולם משחקים, אולם קולנוע, שלוחת מוזיאון המדע "מדעטק" וכתות לימוד מרווחות. בית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, בתכנונו של האדריכל ארד שרון, נכדו של אריה שרון. ארד שרון הוא חובב הצבע והאתגרים הקונסטרוקטיביים שמעריץ את האדריכל ההולנדי רם קולהאס. שלושה עמודים עגולים וצבעוניים, שהמפגש ביניהם מסמן את הכניסה ומייחד את הבניין בנוף המונוכרומטי של בית החולים. "דוקים", כבר קוראים להם העובדים ברמב"ם.

בית חולים בלבוש קניון

בימינו מצאו פתרון לשעות הפנאי של המלווים של הפציינטים. זה גאוני – להוסיף קניון זעיר אבל מספק עם שפע ג׳אנק פוד. בכל יום שהייתי ברמב״ם מצאתי ענין ב

שאלת השפות ברמב״ם – בעית הרב-לשוניות

מנהל רמב"ם פרופ' רפי ביאר הורה במרץ 2019 לעובדים  לכתוב ולדבר עברית בלבד בין כותלי בית החולים – הן בסיטואציות מקצועיות והן "בשטחים הציבוריים" של בית החולים. ברמב"ם מועסקים יותר מ-4,000 עובדים, שלפחות שליש מהם ערבים תושבי הצפון.

כיצד מתגברים על מגדל בבל של שפות בעיר מעורבת, אוכלוסיה של עולים חדשים מיבשולת שונות, וכמובן תיירים?

פתרון א׳: שילוט דו-לשוני המינימום הנדרש בחוק – עברית וערבית.

שילוט ברמב״ם
שילוט ברמב״ם

פתרון ב׳: שילוט תלת-שפתי המיועד לאוכלוסיות העיקריות: עברית, ערבית ורוסית.

שילוט ברמב״ם
שילוט ברמב״ם

פתרון ג׳: שילוט בארבע שפות לפתרון בעיות תקשורת בעברית, עברית, רוסית, ואמהרית.

שילוט לפתרון בעיות תקשורת
שילוט לפתרון בעיות תקשורת

פתרון ד׳: פתרון ליחס ציבור בארבע שפות עברית, ערבית, רוסית – וכמובן אנגלית של התורמים.

שילוט ליחסי ציבור
שילוט ליחסי ציבור

פתרון ה׳: פתרון בטיחות וזהירות – תלת שפתי בעברית, ערבית, ולסירוגים רוסית או אנגלית.

״רפא ירפא״ מוזיאון זעיר בכניסה לרמב״ם

תצוגה רפואה ובריאות בימי קדם ובראשית התחדשות הישוב בארץ ישראל באולם הכניסה של בית חולים רמב״ם בחיפה.

יש לי מקום חם בלב לבתי חולים מאז שירתתי כ״ליצן רפואי״ במלחמת לבנון השניה.

הושבילים היה ליצן רפואי

%d בלוגרים אהבו את זה: