ביר עסלוג׳ – באר לחי רואי – באר משאבים – פארק גולדה *

מיקום הישוב ביר עסלוג׳

ביר עסלוג׳ נמצא בנגב ליד צומת משאבים, דרומית-מזרחית לקיבוץ רביבים, כ-3 ק"מ מצפון-מערב לקיבוץ משאבי שדה,על הגדה הדרומית של נחל רביבים. ביר עסלוג׳ נמצא באמצע הדרך הראשית הישנה מבאר-שבע לעוג'ה אל-חפיר (ניצנה) שבגבול סיני. ביר עסלוג' מיוחדת בבארות המים המתוקים שבה. המקום הוא צומת דרכים חשוב המשופע במקורות מים. המסורת הבדווית אומרת, שמדרום לבאר שבע "מאפיש אללה ומאפיש חוכומה , "אין אלוהים ואין ממשלה״. מעיינות ביר עסלוג׳ מספקים פתרון מעבר נח עם אספקת מים בין רכס ירוחם (קמר ירוחם) בדרום וחולות חלוצה וחולות סכר בצפון.

מקור השם ביר עסלוג׳ – באר משאבים – פארק גולדה

פירוש המילה עסלוג', הוא בערבית – היונק. [לפי מורי דרך, אגדה בדווית מספרת שאברהם, שגר בבאר-שבע, שלח את אמתו הגר להביא מים מהבאר. היא נטלה את ישמעאל בנה, ויחד רכבו על גמל אל הבאר. כשהגיעו למקום גילו שבבאר כלו המים. הגר הניחה את ישמעאל הצמא. ישמעאל בטש ברגליו, חפר בחול, הגיע למים, וינק מהם.] אחרים אומרים שעסלוג' הוא השם בערבית לענפים הדקים, חוטרים רעננים, חסרי הערך, של האשל, הצומח באזור. השם העברי שניתן לאזור בו היה הכפר הבדואי ביר עסלוג' היא באר משאבים.

ביר עסלוג׳ בתנ״ך

אברהם אבינו קבע את מקום מושבו בין קדש ובין שור. זיהוי מיקומם של ״קדש״ ו״שור״ יוביל אותנו לביר עסלוג׳. תחילה ננסה לאתר את המיקום של ״קדש״. זה חשוב לדעת כדי לזהות את המיקום של ביר עסלוג׳. בדרך מבאר שבע למצריים זקוקים למים: להולכת רגל, לחמורים, לגמלים, לסוסים וגם לרכבת קיטור. ביר עסלוג׳ סיפק את הנוזל החיוני לאברהם, להגר, ליצחק, לצבא העות׳מאני, לפרשים של אנז״ק, ולמשרדי המנדט הבריטי.

נתחיל מימי אברהם:   וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.  (בראשית ט״ז, י״ד) כאן אנו לומדים על השפעת הגיאוגרפיה על התנ״ך.

״קדש״

יש שני מקומות שנקראים קדש בתנ"ך, אחד במדבר פארן ואחד במדבר צין. אנו נתיחס לקדש, במדבר פארן, בין הנגב וחצי האי סיני. יואל אליצור, סובר כי מדבר פארן הוא האזור ההררי ממערב לערבה, כלומר פארן מציין את אזור המדבר הגדול.

בשנת 1840, ארכיאולוגים "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. ד"ר יצחק ביילי (Clinton Bailey) מאוניברסיטת תל אביב כתב כי: "…המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני – עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה…״

״שור״ – הגר בורחת מפני שרי

המצרים העתיקים בנו מכשולים בחצי האי סיני להגן על ארצם מן המזרח. ״חומה״ בארמית היא ״שורא״.  לדוגמה:

• ששה עשר באדר שריו למבני שורא דירושלים דילא למספד [=ט״ז באדר שהתירו לבנות את חומת ירושלים לא מספידים בו].. וכהתחילו לבנות אותו יום עשאהו יום טוב. (סכיליון (ביאור) למגילת תענית) 
• ויהבל חל וחומה (איכה ב׳) ואמר רבי אחא ואיתימא רבי חנינא שורא ובר שורה. (בבלי פסחים פ״ו, עמוד א׳)

פרופ׳ אריה אנסון פרנק רייני (Anson Frank Rainey) סבר כי הגר, המצריה, ברחה הביתו של אברהם למצרים דרך קדש ברנע כלומר מערבה דרך חצי האי סיני וזאת מול ביצורי הגבול המזרחי עם מצרים המכונה ״שור״. מלאך ה׳ מצא את הגר על עין המים בדרך ״שור״.

וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, עַל-עֵין הַמַּיִם–בַּמִּדְבָּר:  עַל-הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁוּר. (בראשית ט״ז, ז׳) ואונקלוס תרגם: ואשכחה מלאכא דיי עינא דמיא במדברא על עינא באורחה דחגרא.[כלומר שור היא חגרא. חגרא אינו שם מקום מסוים, אלא כינוי כולל לכל אזור המבצרים שהקימו הרומיים נגד הנבטים בדרום.] עינות המים היחידים בדרך ל״שור״ (מערבה) הם ביר עסלוג׳ וניצנה. סביר להניח שנמצאה בביר עסלוג׳.

המעין נקרא ״באר לחי רואי״

על פי החוקרים, יהודה קיל ויהודה אליצור, במחצית השנייה של חיי אברהם התחלק מחנה אוהלו לשניים, אחד שכן בבאר שבע ולעיתים בחברון, והשני שכן בבאר לחי רואי, בנגב המערבי בדרך שור-מצרים – בין קדש ברנע ובין שור. כאשר חזר אברהם מחבל גרר לאזור חברון ובאר שבע, נשאר המחנה בבאר לחי רואי על תלו; ובשלב מסוים הופקד יצחק על המחנה ושהה בו מעת לעת. יש המזהים את באר לחי רואי עם עין עבדת (עין מעריף) ויש שמזהים אותו עם ביר עסלוג׳.

וַתִּקְרָא שֵׁם יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי. עַל-כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי–הִנֵּה בֵין-קָדֵשׁ, וּבֵין בָּרֶד.  (בראשית ט״ז, י״ג – י״ד) [כלומר ברד היא ״שור״.]

״שור״ בימי יציאת מצרים

מִדְבַּר שׁוּר הוא מקום בנדודי בני ישראל ממצרים לארץ המובטחת: "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם -סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר (שמות, ט"ו, כ"ב )

בתקופת העות׳מאנים – ביר עסלוג'

ביר עסלוג׳ פעל כמרכז מנהלי לשבט המסעודיין ממטה העזאזמה. המטה נדחק על ידי השבטים האחרים למקום שחון בנגב אך מאידך למקום שיכלו הטורקים להקים בו מרכז מנהלי. בתקופת העות׳מאנים היו במקום שלוש בארות בנויות אבן שעמקן 8–10 מטר. במקום היה ישוב בדווי קטן: תחנת משטרה טורקית, מסגד, מספר חנויות, בית ספר קטן, טחנת קמח שהופעלה בקיטור. בבית הקברות בולט קברו של שייח' סאלם אל-אעזם למטה התיאהה. כ-200 מ' ממערב לבאר יש חורשת אקליפטוסים, שניטעה סביב לקבר שייח׳ סאלם אל-עזאם. במקום התקיים יום שוק שבועי. מספרם לפני 1948 עלה על עשרת אלפים נפש שנחלקו לעשרה שבטים ביניהן המוחמדיין, הצביחאת, המסעודיין, והסראחינין.

יש דוגמאות נוספות של חשיבות ביר עסלוג׳ כמקור מים.

תחנת משאבת מים לרכבת העות׳מאנית ליד מקור המים של ביר עסלוג'

קחו למשל הרכבת העות׳מאנית לסיני. ג'מאל פאשה (Ahmed Cemal Paşa) הורה בתחילת מלחמת העולם הראשונה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים. הועלה לראשונה הצורך ברכבת שתגיע לדרום ארץ ישראל על מנת לנתק את קווי האספקה של הבריטים. הטורקים הטילו את משימת תכנון הרכבת אל תעלת סואץ על היינריך מייסנר, מהנדס גרמני שעבד עם השלטון הטורקי וזכה לתואר המכובד פשה. המסילה חצתה את גשר על נחל באר שבע עברה בתחנת הרכבת בבאר שבע, דרך ביר עסלוג' (שרידי גשר וסוללות הרכבת נראים במקום) ותוכננה להגיע עד לקוסיימה שבסיני. כחלק מתשתית המסילה בנו הטורקים גשר מעל לנחל רביבים שאורכו של הגשר היה כ-180 מטר. במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה, מקום מושבה של המפקדה הטורקית האזורית. משם המשיכה המסילה אל עוג'ה אלחפיר ומשם כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז, בארותיים, שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד היישוב הערבי קציימה הוא קוסיימה כ-30 ק"מ מעזוז – התחנה הסופית של הרכבת האורכית, אשר תחנתה הראשונית הייתה דמשק. [ליצני דורנו אומרי שהישוב עוג'ה אלחפיר נקרא על שמותיהם של בני שרון: עומרי וגלעד.] מצפון לנחל רביבים הוקמה תחנת רכבת בשם "ביר אל מחטה" ובקרבתה נחפרה באר לאספקת מים לקטרים. לאחר תבוסת הבריטים בקרב עזה הראשון (מרץ 1917) והשני (אפריל 1917) חששו הבריטים שהטורקים יחדשו את מתקפתם לכוון סיני ולכן החליטו לחבל במספר נקודות לאורך המסילה. ב-22 במאי 1917 יצא כח גדול מאזור תל שרוחן לנקודות שונות לאורך קטע המסילה וב-23 במאי 1917 חיבלו הכוחות ב-9 גשרים בין ביר עסלוג' לעוג'ה אל חפיר כשפיצוץ גשר ביר עסלוג' בוצעה על ידי יחידת אנזא"ק.

עארף אל-עארף ( عارف العارف) היה איש ציבור ערבי בתקופת המנדט הבריטי. הוא שימש כמושל נפת באר שבע בשנות ה-30 של המאה ה-20. בתקופה זו הבדואים היו באותה עת הרוב המכריע באוכלוסיית הנגב. משרדו היה בבנין השק״ם הישן של באר שבע. מאוחר יותר שימש כראש עיריית מזרח ירושלים המזרחית בשנות ה-50. עארף חקר את מנהגי שבטי הנגב בתקופה בה כיהן כמושל בבאר שבע. הבדואים כינו אותו אבו סופיאן. הוא חיבר שני ספרים על שבטי הבדואים בנגב. הוא העיד שבביר עסלוג׳ היו מקום המפגשים של כל השבטים של מטה הבדואים.

מחנה צבאי עות׳מאני ליד מקור המים שלביר עסלוג': במלחמת העולם הראשונה הקימו הטורקים במקום מרכז לוגיסטי לכוח הטורקי-גרמני שנערך ב-1915 לתקוף את תעלת סואץ.

בתקופת המנדט – ביר עסלוג'

בתקופת המנדט הבריטי הוקמו בביר עסלוג' תחנה של משטרת המדבר ומחנה צבאי. הכביש המנדטורי באר-שבע – עוג'ה אל חפיר (ניצנה) נסלל בשנת 1942, אולי על תוואי הדרך הטורקית. באזור ביר עסלוג' נסלל הכביש המנדטורי בשתי פניות חדות – פניה מערבה לעבר ביר עסלוג', ובביר עסלוג' – פניה חדה דרומה להמשך לכיוון עוג'ה אל חפיר (ניצנה). פניות אלו נעשו משתי סיבות: מניעת הצורך לחצות את אפיק נחל רביבים באלכסון ובמקום רחב, דבר שהיה מחייב בנייה של גשר ארוך מאד, והצורך להיכנס אל הכפר הבדווי ביר עסלוג', עם בארות המים ומבנה המשטרה.

ב-1943 עלה בקרבת מקום קיבוץ רביבים -בשם תל צופים כאחד משלושת המצפים. את המים קנו בביר עסלוג׳. ראש מטה העזאזמה, השיח' חאג' סעיד, התגורר במקום בבית מפואר. ב-16 בדצמבר 1947 הותקף רכב התקיפו בני מטה עזאזמה רכב יהודי ונהרגו שלשה חברי קיבוץ רביבים.

במלחמת השחרור- ביר עסלוג' – באר משאבים

בתקופת מלחמת העצמאות שבט העזאזמה ובראשו השיח' חאג' סעיד, היו עוינים ליהודים. במלחמת העצמאות התבססו בתחנת המשטרה יחידות ״מתנדבים״ מצריים מארגון האחים המוסלמים. לקראת ההפוגה הראשונה  צה״ל החליט לכבוש את משטרת ביר עסלוג׳. ההתקפה בוצעה על ידי הגדוד ה-8 של הפלמ"ח וחברי קיבוץ חלוצה ורביבים ב-11 ביוני 1948. חיילי הפלמ״ח לא ידעו שהמשטרה היתה ממולכדת. הערבים הפעילו מוקש חשמלי ממרחק והבניין קרס. 11 לוחמים נהרגו במקום. אזור ביר עסלוג' נכבש סופית בידי חטיבת הנגב במבצע חורב ב 27 בדצמבר 1948.

בעת קביעת השם העברי (באר משאבים) היו במקום שלוש בארות פעילות, סמוכות זו לזו, ושתי בארות פעילות נוספות, מרוחקות יותר. במפה הטופוגרפית סומן באר שרה, שהבדווים קראו לה ביר-אל-מחטה, אך היא נסתמה בעת סלילת הכביש הנוכחי לניצנה, כביש מס' 40.

גלעד באר משאבים

על חורבות בניין המשטרה הוקם גלעד ל-34 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרבות במקום זה. הגלעד נמצא סמוך לחורשת האקליפטוסים.

פארק גולדה – מחצבה נטושה שהפכה לנווה מדבר

כיום, צפון לבאר משאבים, נמצא אזור פארק נופש (פארק גולדה). פארק גולדה הוקם על ידי קק"ל כאתר נופש על שרידי מחצבה שפעלה בביר עסלוג׳. לפארק כ-540 דונם. הפארק קרוי על שמה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל הרביעית. בתה של מאיר, שרה, השתייכה למייסדיו של קיבוץ רביבים, הסמוך לפארק. בפארק קיים אגם מלאכותי, שאורכו כ-170 מטר ורוחבו כ-50 מטר. רוב המים באגם הם  מי מעיינות של מים גיאותרמיים המגיעים מאתר המרחצאות הסמוך נווה מדבר.

• באר הפלפלון נמצא כ-100 מטר ממזרח לאגם.
• בריכת הכיפה נמצא חצי קילומטר תגיעו למבנה בטון קטן דמוי איגלו שגובהו כמטר והוא מוקף שקתות בטון. זהו מתקן השקיה שבנו שלטונות המנדט הבריטי למען עדרי הצאן והגמלים של הבדואים בסביבה.
• באר נאפ"י

בבית הבאר המשוקם (באר נאפ"י-"NAAFI Navy, Army and Air Force Institutes"), שוכנת תצוגת קבע. תצוגה זו היא חלק מפעילות קק"ל להנצחת מורשת חיילי אנזא"ק, שלחמו בנגב במלחמת העולם הראשונה.

• נתיב אנז״ק: פעמיים, ב-26 במרץ וב-19 באפריל 1917, נכשלו הבריטים בכיבוש עזה. במקום להתקדם צפונה ולכבוש את ארץ ישראל, נאלצו להתחפר מול הטורקים שישה חודשים נוספים. גנרל אדמונד אלנבי, שהחליף בשלב זה את ארצ'יבלד מאריי, הגיע למסקנה שעליו להפתיע ולפרוץ את החזית בבאר שבע. הוא הטיל את המשימה על פרשי אנז"ק. הבריטים נערכו למתקפה על באר שבע בחשאי. שיאו של תרגיל ההטעיה המבריק היה העברת הפרשים מחזית עזה אל עמדות התקיפה שממזרח לבאר שבע וכיבוש העיר ב-31 באוקטובר 1917. נתיב אנז"ק, שאורכו כ-100 ק"מ, מנציח את האיגוף הגדול של הפרשים.

• חורשת ביר עסלוג' נמצאת מחוץ לפארק גולדה מדרום לכביש 222. עצי האקליפטוס הראשונים שבמקום ניטעו בידי פלוגת הנוטעים של הצבא התורכי, בוגרי בית ספר מקווה ישראל.
• מצפה טלי משקיף מלמעלה על פארק גולדה, מקצה ההר. מצפה נוף לזכרה של טלי קסטנבוים ז"ל. מקום תצפית גבוה על האגם בפארק גולדה, שהיתה מדריכת טיולים. אל המצפה היפה אפשר להגיע גם עם רכב מדרך עפר היוצאת מכביש 222, מערבית לפארק.

אחוזת נווה מדבר

מדרום לבאר משאבים נמצאת אחוזת נווה מדבר, בסמוך לצומת משאבים בכביש 40 המוביל מבאר שבע לאילת. האחוזה משתרעת על שטח של 12,000 מ"ר.בשטח האחוזה נמצאים בריכות מים תרמו-מינרלים, בריכת ג'קוזי, סאונה יבשה, וסאונה רטובה.

ביוגרפיה

אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל – עם הפנים אל הנגב – חלק ב > עם הפנים אל הנגב > שונות

[צילום כותרת: תצלום אווירי של פארק גולדהצילום: Etan J. Tal]