אתר ההנצחה של חיל ההנדסה

אתר ההנצחה של חיל ההנדסה הוכרז תחילה כאתר הנצחה של פורצי הדרך לירושלים שסללו את דרך בורמה בדצמבר 1948 ונפלו במהלך הקרבות של מלחמת השחרור ונקראה "האנדרטה לסוללי דרך הגבורה".

אתר הנצחה של פורצי הדרך לירושלים

בשנת 1982 הוחלט שהמקום בו היתה האנדרטה יורחב ויוקם בו אתר ההנצחה של חיל ההנדסה והאתר הוכרז כאתר רשמי לחללי חיל ההנדסה שנפלו במערכות ישראל.

מיקום האתר צמוד לכניסה לקיבוץ משמר דוד וסמוך ליער חולדה. כיום שלושה גורמים – עמותת חיל הנדסה, מועצה אזורית גזר והקרן הקיימת לישראל אחראים על פיתוחו.

"Road of Heroism" memorial for the fallen soldiers of the Israeli Engineering Corps, near Hulda forest, at the Burma Road, Israel צילום:MathKnight — "Road of Heroism" memorial for the fallen soldiers of the Israeli Engineering Corps, near Hulda forest, at the Burma Road, Israel
צילום:MathKnight

האתר כולל:

אנדרטת הגבורה לפורצי הדרך לירושלים – עבודתו של הפסל משה ציפר. במרכז הרחבה המרוצפת נמצא עמוד אבן בגובה כ-12 מטרים על בסיס גלעד מאבנים. עמוד זה הוא האנדרטה המקורית ולצידו דגלי ישראל וחיל ההנדסה.
- בראשו קבוע סמל ההגנה, ואחריו הפסוק: "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני" (תהילים קל"ז, ה').
- במרכז העמוד סמל חיל ההנדסה והמילים: "זכרון עולם ללוחמים ולסוללים. בדם נפשם כבשו וסללו דרך ירושלים".

קיר שמות הכולל למעלה מ-620 לוחמים של חיל ההנדסה בנפלו במערכות ישראל. הוצבו עשרה קירות אבן, הסדורים כחומה נמשכת שבין קירותיה מעברים צרים.
- על הקיר המזרחי נכתב: "חללי חיל ההנדסה במערכות ישראל לזכרון עולם",
- על הקיר המערבי מובא הפסוק: "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב', ד')
- על כל הקירות האחרים קבועים לוחות שעליהם חרוטים שמות הנופלים לפי תקופות.

2019-05-06-02.05.48

2019-05-06-02.05.42

2019-05-06-02.05.31

2019-05-06-02.05.07

2019-05-06-02.04.59

2019-05-06-02.04.35

2019-05-06-02.04.28

2019-05-06-02.04.16

2019-05-06-02.04.11

2019-05-06-02.06.36

אמפיתיאטרון לכ-500,2 איש

2019-05-06-04.38.16

2019-05-06-04.38.34

2019-05-06-04.38.46

2019-05-06-04.39.08

2019-05-06-04.39.14

2019-05-06-04.39.21

2019-05-06-04.39.38

מגרש מסדרים גדול בו נערכים אירועים ממלכתיים וצבאיים ומרכז הנצחה.
שביל המורשת

איך מגיעים?

האנדרטה נמצאת לצד כביש 411 בדרך ליישוב משמר דוד, כ-500 מטר מצפון-מערב לצומת חולדה (מפגש כביש 3 וכביש 411 .(במקום יש שילוט.)

אתר ההנצחה המתוכנן

עמותת "פלס" בשיתוף חיל ההנדסה הקרבית קיבלו החלטה להקים את "מרכז הנצחה והמורשת" של חיל ההנדסה סמוך לאנדרטה לפורצי הדרך לירושלים ובהמשך לקיר ההנצחה עליו חקוקים שמותיהם של לוחמי חיל ההנדסה הקרבית שנפלו במערכות ישראל מאז קום המדינה.

"מרכז הנצחה והמורשת" יכיל בתוכו:

היכל הנצחה לזכר חללי חיל ההנדסה הקרבית.
מרכז מורשת ותיעוד של חיל ההנדסה הקרבית.
מרכז פעילות חינוכי והעשרתי פעיל להנחלת מורשת החיל ומיקומו הגיאוגרפי וההיסטורי של האתר.

מורשת קרב – חה״ן

יחידות הנדסה טרום הקמת החיל

בוני ה"סליקים": ב"סליקים", שרובם נבנו בקיבוצים ובישובי-הספר, נטמן אוצר הנשק של כוחות המגן העבריים. נשק זה הוכיח את מלוא חיוניותו בימי המבחן הגדולים של ערב הקמת המדינה ובמלחמת העצמאות.
אנשי "בצר": אנשי "בצר" – זה היה כנויים של אנשי ההנדסה בוני הביצורים באירגון ה"הגנה" בשנות השלושים והארבעים. בשנת 1934 הוקמה "המחלקה הטכנית" באירגון ה"הגנה", ובה מהנדסים ואדריכלים שעסקו בתכנונם ובהקמתם של הביצורים בישובי-הספר ובערים המעורבות.
החבלנים הראשונים: פיצוץ שמונה הגשרים בגבולות ארץ-ישראל ע"י לוחמי-הפלמ"ח בליל הגשרים (17.6.1946) ופיצוץ האגף של מלון המלך דוד בירושלים, בו שכנה המפקדה הבריטית, ע"י לוחמי האצ"ל (יולי 1946) היו ביטוי מוחשי להפעלתו של נושא החבלה במסגרת כוח המגן העברי.
מתנדבי הצבא הבריטי: נסיון רב, בפעולות חיל-ההנדסה הביאו עמם מתנדבי הישוב העברי ששרתו בחיל-ההנדסה הבריטי בתקופת מלחמת העולם השניה. במרוצת המלחמה הוקמו כתריסר פלוגות עבריות במסגרת ה"מהנדסים המלכותים" בצבא הבריטי.
פלוגת הנדסה של ה"בריגדה": במסגרת החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל) – או ה"בריגדה", כפי שכונתה בפי כל, הוקמה בסוף שנת 1944, פלוגת-שדה עברית ראשונה של חיל-ההנדסה המלכותי (פלוגה 643). רוב אנשי הפלוגה גויסו מקרב הפלוגות העבריות שהתמחו בנושאים אחרים, במסגרת חיל ההנדסה הבריטי.

אתר ההנצחה של חיל ההנדסה

חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הישראלי הוקם ב-1947 עם פרוץ מלחמת העצמאות בהתבסס על יהודים יוצאי "המהנדסים המלכותיים – Royal Engineers" הבריטי של הבריגדה היהודית – Jewish Brigade Group במלחמת העולם השניה, מפעילי טרקטורים מן הישוב היהודי בארץ, ואנשי מחלקות החבלה והביצורים של ההגנה והפלמ"ח. החיל נוסד רשמית עם הקמת צה"ל על ידי הקצין עמנואל שחר,מפקדו הראשון. החיל נוסד רשמית ב-1948.

במלחמת העצמאות חולק החיל לשני שירותים: "שירות ההנדסה" האחראי על הנדסה קרבית (חבלה, מיקוש, פריצת דרכים, הסוואה) ו"שירות האכסון" האחראי על בניית מחנות, מוצבים ותשתיות. בסוף המלחמה שני השירותים התאחדו.

Minefield warning on the Golan Heights, still valid more than 40 years after the field's mining by the Syrian army. צילום: David Shay — Minefield warning on the Golan Heights, still valid more than 40 years after the field's mining by the Syrian army.
צילום: David Shay

תפקידי חיל ההנדסה כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה, סילוק פצצות, בניית קווי הגנה-מכשולים-וביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב.

A schematic showing the countries with more than 100 victims of landmines recorded between 1999 and 2010. The map uses data from International Campaign To Ban Landmines - Cluster Munition Coalition . It was made based on the map shown in National geographic magazine january 2012, see http://ngm.nationalgeographic.com/2012/01/landmines/jenkins-text Dark red = very high number of casualties and fatalities Light red = high number of casualties and fatalities Yellow = moderate number of casualties and fatalities Note though that depending on the color and the size of the country, the mine-density and probability rate of actually encountering/stepping on a mine varies. For example, Russia has a moderate amount of victims, yet the country is very large; hence a country like Albania, Burundi or Rwanda actually has a much higher probability rate of encountering/stepping on a mine צילום: KVDP — A schematic showing the countries with more than 100 victims of landmines recorded between 1999 and 2010. The map uses data from International Campaign To Ban Landmines – Cluster Munition Coalition . It was made based on the map shown in National geographic magazine january 2012, see http://ngm.nationalgeographic.com/2012/01/landmines/jenkins-text Dark red = very high number of casualties and fatalities Light red = high number of casualties and fatalities Yellow = moderate number of casualties and fatalities Note though that depending on the color and the size of the country, the mine-density and probability rate of actually encountering/stepping on a mine varies. For example, Russia has a moderate amount of victims, yet the country is very large; hence a country like Albania, Burundi or Rwanda actually has a much higher probability rate of encountering/stepping on a mine
צילום: KVDP

גדוד אסף 601 היה הגדחה"ן הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד נטל חלק פעיל בכל מלחמות ישראל.

לחיל ההנדסה מורשת קרב מפוארת: הוא נטל חלק חשוב בכל מלחמות ישראל, כאשר הוא מוביל ומפלס את הדרך לכוחות צה"ל.

Flag of the Israel Defense Forces Combat Engineering Corps – צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה.

סמל החיל: חרב בתוך צריח שמוקף בהילה שמסמלת פיצוץ.

כומתת החיל: לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1983 על ידי קצין ההנדסה הראשי, תא"ל אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו:

כץ נזכר שכילדו קרא את הסיפור "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים". כלן – נבחור לכומתה צבע אפור בהיר, שמוגדר רשמית ככסוף.

המוטו של החיל: המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית – ראשונים תמיד" וגם ״חיל הנדסה הוא חוד החנית, בלי חיל הנדסה אז אין פה חזית״.

ההמנון הראשון של חיל הנדסה קרבית

עד שנות ה-2000 המנון החיל היה "לך בעקבות הכסופים". מילות ההמנון לא מצאו חן בעיני החיילים ולכן הוחלף.

לך בעקבות הכסופים
תן פקודה מסתערים
נגמור את הג'וב נפתח ת'צירים
חגור, קסדה וגם גלילון
זה רק מוסיף לבטחון

פזמון:
כן חיל הנדסה קרבית
צריך אומץ, צריך אומץ!
לך בעקבות הכסופים
חברים לכל החיים!

מניח מטען – הפיצוץ אדיר
עצמאי בשטח – אני שגריר.
עכשיו מארב, ממש חזית
דרוך שם כסוף של הנדסה קרבית!

פזמון

תן משימה מוכנים מיד
תראה גברים אחד אחד.
עכשיו עם הל בקפה,
הו, איזה רגע, רגע יפה.

פזמון

הי קריאה, רוצה כסוף,
היא יודעת שהוא אלוף.
משהו טוב קרה גם לו,
עכשיו היא בטח רק שלו…

פזמון

הי קריאה, רוצה כסוף,
היא יודעת שהוא אלוף.
משהו טוב קרה גם לו,
עכשיו היא בטח רק שלו…

פזמון

ההמנון הישן של הנדסה קרבית – ״כסף הוא הצבע, פומ"ה זה הכלי״

ב-2002 נכתב והולחן המנון חדש לחיל על ידי ניב גולן – ״כסף הוא הצבע, פומ"ה זה הכלי״. ההמנון בוצע על ידי נינט טייב, אז חיילת בחיל ההנדסה. ההמנון מתייחס לכלל היחידות המרכיבות את החיל ולתפקידו של החיל כפורץ הדרך, תוך ציון המוטו של החיל "הנדסה קרבית – ראשונים תמיד" וצבע הכומתה של החיל כפי שהוא מוגדר בצה"ל – כסף. מילים ולחן: ניב גולן, ביצוע ביצוע: נינט טייב (אז חיילת)

כסף הוא הצבע, פומ"ה זה הכלי
יחד, בנחישות ותעוזה
ראשונים בחזית, הנדסה.

שדה מוקשים או גשר
תיל או מטען
כל מכשול נפרוץ בגאווה
גאוות היחידה הכסופה.

עוד נפרוץ את הדרך, עוד נצלח תעלה,
הנדסה קרבית ראשונים תמיד,
גאוות הכסופים הנדסה!

נפלס את דרכנו, נטהר המכשול
הנדסה קרבית,
משפחה עתיד, עם חזון למחר ותקווה.

יהל"ם בכתר
עצמה בכלי צמ"ה
גדוד המחץ להב ואסף
פלסים מהשורה הראשונה

כל אנשי האב"ך
טוהר המשימה
כסף הוא הצבע השולט
והלב מתמלא גאווה

עוד נפרוץ את הדרך…

נפלס את דרכנו, נטהר המכשול
הנדסה קרבית,
משפחה עתיד, עם חזון למחר ותקווה.

קול קורא בדרך,
פנו דרך שם
כל הר יישפל לכדי גבעה
עמקים יינשאו בתרועה

עוד נפרוץ את הדרך...

אתר ההנצחה של חיל ההנדסה