קיבוץ בארי

אתרים באזור קיבוץ בארי

ערך וצילם יעקב ספיר

גבעת יהודה    (נ.צ. 595704 / 151948)

בין עלומים לבארי  מסתעפת מערבה דרך עפר כבושה ועבירה לכל רכב.  לאחר נסיעה קצרה נגיע לגבעה מיוערת הנראית כשמורת טבע קטנה בלב שדות מעובדים.

"בשש עשרה לאוקטובר 1969 יצא יהודה קינן בן 24 עם חבר לחרוש שדה ליד קיבוץ עלומים הניצב במרחק של כשני קילומטר מהעיר עזה. הוא נסע בראש בג'יפ, ואחריו נהג החבר בטרקטור. בלילה שלפני הטמינו מסתננים ערבים חמישה מוקשים בסיבוב של דרך העפר המובילה לשדה. יהודה עלה על המוקש נפצע אנושות ונפטר לאחר חמישה ימים."

במקום מספר  שולחנות פיקניק  תחת ענפי העצים העבותים.

יד אנזאק   (נ.צ. 595426 / 148866)

hoshvilim.com - קיבוץ בארי
אנדרטת אנזא"ק

מצבת זיכרון לכוחות המאוחדים של אוסטרליה וניו זילנד שלחמו באזור הנגב במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה . יד הזיכרון נבנתה בצורת האות  Anzac = Australian and New-Zealand Armed Corps) A ). הכוחות הבריטיים בראשות הגנרל אלנבי , נערכו באזור לקראת כיבוש באר שבע וכל ארץ ישראל .

מהמבנה, שאליו ניתן לטפס במדרגות, יש תצפית יפה על האזור שמדרום לעיר עזה ועל כל האזור שמסביב.

באתר גם שלטי הסבר על מהלך הקרבות.   לדאבון הלב רמת התחזוקה של המבנה ירודה.

מפעל הגופרית    (נ.צ. 592440 / 148528 )

hoshvilim.com - קיבוץ בארי
דרך השישה

מרבצי הגופרית באזור התגלו במהלך קרבות מלחמת העולם הראשונה ומקורם באגם קדום. הבריטים הקימו בסמוך למכרה הפתוח את המפעל להפקת הגופרית בשנות השלושים.  האתר ננטש סופית לאחר סיום מלה"ע השנייה מחוסר כדאיות ההפקה.

במקום שרידי המפעל כאשר מקדימה נראים שרידי הכבשן  ומאחורי המבנה נמצאת באר עמוקה (ומסוכנת!) שנחפרה לאספקת המים הרבים שנדרשו בתהליך הייצור. האתר כולו מועמד לשיחזור.

מצידו השני של הכביש נמצא המכרה הפתוח וריח הגופרית מורגש היטב.

מ"יד אנזאק"  אל מפעל הגופרית מובילה "דרך השישה"  ע"ש שישה חיילי שריון שנהרגו כאן כאשר טנקיהם עלו על מוקשים באזור בחורף 2002.

hoshvilim.com - קיבוץ בארי
מבנה מפעל הגופרית ושרידי הכבשן בחזיתו.
hoshvilim.com - קיבוץ בארי
באר המים שבחצר האחורית. סכנת נפילה !!!
hoshvilim.com - קיבוץ בארי
עפרות גופרית אפורות במכרה הפתוח.

מחסני התחמושת הישנים של הצבא הבריטי

בין מפעל הגופרית וקיבוץ בארי, על פני שטח  גדול מאד, ניצבים שרידיהם של למעלה ממאתיים מחסני התחמושת שבנה הצבא הבריטי  במלה"ע השנייה. המחסנים בנויים מסוללות עפר היוצרות מיתחמי "ח".  במאגרים אלו אוחסנו תחמושת ופצצות למטוסים והמירווחים הגדולים נועדו להפריד בין המחסנים במקרה של התלקחות אחד מהם.

בתקופה זו סללו הבריטים כבישי בטון רבים באזור וחלקם נשמרו עד היום ושמשו את חקלאי האזור ואת צה"ל.

hoshvilim.com - קיבוץ בארי
מתחמי התחמושת.
hoshvilim.com - קיבוץ בארי
שלט הנצחה למפעל הבריטי של סלילת כבישי הבטון באזור

לאורך הדרכים במיתחם האתרים של בארי מפוזרים שלטי שירה משיריו של אָנָדָד אֶלדָן, חבר קיבוץ בארי,  שפרסם 15 ספרי שירה "ארץ-ישראלית"

hoshvilim.com - קיבוץ בארי
לאורך הדרכים במיתחם האתרים של בארי מפוזרים שלטי שירה משיריו של אָנָדָד אֶלדָן, חבר קיבוץ בארי, שפרסם 15 ספרי שירה "ארץ-ישראלית"
hoshvilim.com - קיבוץ בארי
"שרידים" ממיצג פיסול אומנותי שהתקיים באזור לפני מספר שנים:

באזור קיימים אתרים רבים נוספים כגון שמורת מכתש בארי המפורסמת,  תל חֶמֶר (אתר ארכיאולוגי), שרידי היישוב בארות-יצחק שננטש במלחמת העצמאות,  ועוד כהנה וכהנה.

קיבוץ בארי

קיבוץ בארי (הנקרא על שמו העברי של ברל כצנלסון) עלה על הקרקע על אדמות נחביר שעל גבול רצועת עזה, במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946).
הקבוצות המייסדות הן: בוגרי "הנוער העובד" וקבוצת "הצופים" ב', שהתאחדו עם חניכי תנועת "החלוץ" מבבל. עד העלייה על הקרקע התארגנו החברים בפלוגת עבודה במושבה גדרה. חלקם עבדו בפלוגת העבודה בסדום.
קיבוץ בארי השתייך ל"קיבוץ המאוחד", אח"כ לתק"ם והיום – ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת".
במלחמת העצמאות נהרסו מבני היישוב, כתוצאה מהפגזות המצרים, והחברים בילו את תקופת המלחמה בבונקרים ובתעלות לחימה. עם גמר המלחמה היישוב העתיק את מקומו ליישוב הקבע כ – 2 ק"מ מזרחה מנחביר.
בקיבוץ כיום כ-1,000 נפשות, מתוכן 480 חברים.
ילדי כיתות היסוד לומדים בבית הספר האזורי "ניצני אשכול", ילדי חטיבת הביניים וכיתות הנעורים לומדים בבית הספר האזורי "מעלה הבשור".
לקיבוץ משק חקלאי המשתרע על 11,500 דונם וכולל גידולי חיטה, תפוא"ד, גזר, פפריקה, חמניות, בוטנים, גרעיני אבטיח, פרדס, מטע חוחובה וכן רפת חליבה אשר התאחדה לאחרונה עם הקיבוצים מגן וגבולות.
הענף העיקרי במשק הוא "בית הדפוס" – הדפוס הראשון בנגב – המתמחה בהדפסת מסמכים ממוגנטים – פנקסי צ'קים ושוברי גבייה, מעטפיות ומוצרי דיוור ישיר, מגוון רחב של כרטיסים עם תמונה ממוחשבת, טפסים מתוחכמים ועוד.
קיבוץ בארי בכל שנותיו נודע ביציבותו החברתית והכלכלית. הוא מתאים עצמו בזהירות ובאופן מחושב לשינויים החלים בתנועה הקיבוצית, תוך שמירה על עיקרון השותפות בייצור ובצריכה ועל שיוויון ערך האדם והעבודה.

%d בלוגרים אהבו את זה: