יערות קק"ל מתפרסים על פני כ-920,000 דונם, שבהם למעלה מ-240 מליון עצים. המינים השולטים הינם המחטניים, שביערות קק"ל מכסים כ 46.5% מהשטח (כחצי מליון דונם), רוב העצים המחטניים הינם יער אורנים, בעיקר מזן 'אורן ירושלים'. לאור גלי הביקורת למדינות זו אנו שואלים כיצד נוצר פלא זה?
קיימות שתי האסכולות בתחום הייעור ששלטו בעולם במשך מאתיים השנים האחרונות:
- האסכולה הגרמנית התחשבה בצרכים כלכליים ולא בחוקי האקולוגיה
- האסכולה הצרפתית נטתה ליערנות טבעית 'נטורליסטית'. בעצי מחט משתמשים לצרכים רבים יותר מאשר ב'משטיחי עלים' ומשום כך הרבו הגרמנים לטעת יערות חד – מיניים של עצי מחט .
מצב שטחי ארץ ישראל בתקופת העות׳מאנים
- בשנת 1898 הרצל ביקש מפרופסור אוטו ורבורג להכין סקר עצים המתאימים לייעור ארץ ישראל.
- נטיעות של הגרמנים ה"טמפלרים" במושבותיהם, בסוף המאה ה-19
- בשנת 1913 אהרון אהרונסון הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני המקיף "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד השלטון התורכי שבו ראה את האחראי להשמדת היערות.
נטיעות המנדט הבריטי
- ב-1926 נחקקה "פקודת היערות" האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער.
- נטיעת האורנים במסות החלה ע"י הייעור הבריטי. הבריטים נטעו כ-20 מליון עצים על פני למעלה מ-54 אלף דונם.
- אגודת עצי זית 1903-1910 אספה תרומות לנטוע יער עצי זית בחולדה ובבן שמן. ב-1911 קק״ל לקחה לידיה את הפרויקט ושינתה את המדיניות לנטיעת עצי סרק.
- עד לשנת 1920 עסקה קק"ל בנטיעת עצי זית, אקליפטוס, קזוארינה, ברוש, שיטה.
- משנות ה-20 התחילו לנטוע אורן ירושלים – מין טבעי בישראל. ריכוזים טבעיים (לא נטע אדם) של אורן ירושלים פזורים ברחבי הארץ: רכס ראש הנקרה, חורבת שפנים (הר מירון) הר הכרמל, יער אום צפא, הרי יהודה. אכן נמצאו גרגירי אבקה של אורן ירושלים בשכבות קדומות.
- משנות ה-40 הוחלט להעדיף את האורן הקפריסאי (אורן ברוטיה) על פני אורן ירושלים.
- שנות מלחמת העולם השניה הואצה הפעילות לייעור, בסמוך לגושי התיישבות חדשים.
מצב שטחי ארץ ישראל לפני קום המדינה
ברוב שטחה של ישראל ערב הקמת המדינה ובטרם נטיעת האורנים, היה מדבר שממה של בתי-גידול שנהרסו במהלך אלפי שנות שריפות פראיות, רעיית יתר וכריתה לא מבוקרת שביצעו תושבי הארץ ושליטיה הביזנטים, הצלבנים, המוסלמים, העות'מאנים. היה רק שטח חשוף, אפור ושחוק, ללא עץ או שיח.
המניע הציוני לנטיעות
- ביסוס הבעלות על הקרקעות שנרכשו על ידי היישוב היהודי.
- עזרה להתיישבות בראשיתה, על ידי ביסוס כלכלי ותעסוקתי.
- הכשרת יהודים לעבודה חקלאית.
נטיעות לאחר קום המדינה
- רבים משטחי היעור נועדו למנוע חזרתם של האוכלוסיה הערבית לכפרים הנטושים ומניעת פלישה ערבית לשטחים.
- ב-1961 – נחתמת אמנה בין המדינה לקק"ל במסגרת חוק יסוד: מקרקעי ישראל, בה הוסמכה קק"ל לגוף הבלעדי האחראי על הייעור בישראל.
נטיעת עצי אורן
יתרונות
- נטיעת האורן הירושלמי שיקמה את בתי הגידול.
- צימוח מהיר מאד
- עץ חסכוני במים
- משגשג תחת קרינת שמש חזקה
- יכול לגדול בקרעות רדודות
- מטייב את הקרקע (מונע סחף קרקע, מונע נגר עילי – מגביר את החלחול, מעלה את אחוז החומר האורגני בקרקע).
- הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות וקליטה מהירה
- צמיחת פרחים בצל האורנים
- מתפתח תת יער עשיר ומגוון: אלות, אלונים, לבנה, חרוב. יער אורנים מעניק לתת יער חצי-צל, הגנה מפני שריפות, הגנה נרעיית יתר, העשרת קרקע וחפצת זרעים
- רמות הפוטוסינתזה באורנים גבוהות פי 3 מאלו שברחבי העלים
- האורן שימושי יותר לצרכי בנייה.
חסרונות
- האורן נשרף בקלות רבה יותר מהעצים רחבי העלים בחורש.
- רגישותו ופגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי" Matsucoccus josepHi
- חומציות המחטים
- ״מדבר האורנים״
מדיניותה של קק״ל היום
כיום קק״ל וטעת את המינים הבאים: אורן ברוטיה Pinus brutia, אורן ירושלמי יווני, אורן הצנובר Pinus pinea, אורן קנרי Pinus canariensis
- מדיניות קק"ל – ניהול היערות כבני-קיימא, תוך התבססות על חידוש טבעי, ותמיכה בחי, בצומח ובקהילה
- יער מעורב של רחבי עלים התומך במגוון מינים ביולוגי, ומעניק צל לנופשים
- נטיעת עצי בוסתן במקומות ייחודיים לקטיף פרי של מטיילים
- כתמים של עצי חורש טבעי (אלון)
