אנדרטת פורצי הדרך לירושלים - צילום: ד"ר אבישי טייכר
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים - צילום: ד"ר אבישי טייכר

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים *

חשיבותה של ירושלים במלחמת השחרור

תפישתו של בן גוריון היתה 'יש ירושלים ללא מדינה אך אין מדינה ללא ירושלים'. הוא האמין  שנפילת ירושלים בידי הערבים, תביא לסוף ההתיישבות היהודית בעיר הנצח ולקריסת של המפעל הציוני. ואמנם חלקה הראשון של מלחמת העצמאות, מסוף 1947 עד מאי 1948, התמקד במאבק על הדרכים בין יהודים לערבים. בדרך לירושלים, במיוחד בקטע הצר וההררי שבין שער הגיא לסריס (כיום – שורש), נחסמה הדרך בידי ערבים מכפרי הסביבה שירו מן המארב לעבר הנוסעים היהודים. ירושלים הייתה תלויה לקיומה באספקה סדירה מהשפלה. לפיכך עסקו לוחמי פלמ"ח רבים בליווי שיירות משוריינות לירושלים וממנה עד מחצית מאי 1948, אז השלימה חטיבת פלמ"ח-הראל את כיבוש כל המרחב ההררי שלצידי הכביש, משער הגיא ועד ירושלים. לזכר מלווי השיירות ופורצי הדרך לירושלים הוקמה האנדרטה.

במלחמת השחרור משלט מספר 1 היה בגבעה עליה ניצבת כיום האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, בסמוך לצומת שואבה.

מיקום אנדרטת פורצי הדרך
מיקום אנדרטת פורצי הדרך

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים – יד לפורצי הדרך לירושלים ולמגיניה: מלחמת הקוממיות תש"ח"

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, המכונה גם אנדרטת הרְמָחִים, ניצבת על גבעה מנגד למושב שואבה, מעל למחלף שורש, במעלה שער הגיא. רכס זה היה אחת הנקודות שחלשו כוחות הערבים מצפון על הדרך לירושלים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939),לאחר החלטת החלוקה, בכ״ט נובמבר 1947 ולאחר הקמת הקמת המדינה. ממנו תקפו הערבים את השיירות העולות אל ירושלים. מן המקום בגובה 662 מטר נראים שער הגיא, הרי ירושלים, השפלה הצפונית ומישור החוף.

האנדרטה נראית כמזנקת מן הגבעה, שעליה היא ניצבת. מבסיס הבטון שלה עולים שישה צינורות משופעים מפלדת אל-חלד, החוצים גוף אנכי, אף הוא מצינורות פלדלת אל-חלד. לצינורות אורכים שונים, והארוך בהם מגיע עד 12 מטרים. הם מסמלים את הפריצה לירושלים. שתי צורות שולטות באנדרטה: האחת צרה וחדה, והאחרת מתפרשת. מאחדת אותן זרימה לכיוון ירושלים, והיא אכן מבטאת את שאיפתם של כל הדורות לחזור לירושלים.

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים - צילום:Djampa
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים – צילום:Djampa

למרגלות האנדרטה אבן גיר, ועליה הכתובת: "יד לפוצי הדרך לירושלים ולמגניה במלחמת הקוממיות תש"ח" והפסוק: " למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט" (ישעיהו סב א). הפסלת נעמי הנריק עיצבה את האנדרטה, והלוט אוסר ממנה ביום ג' באדר ב' תשכ"ז (15.3.1967).

ממזרח לאנדרטה נמצא פארק יצחק רבין. על גבעה זו שכן עד למלחמת העצמאות כפר ערבי קטן בשם ח'רבת א-זנקולה, שממנו נותר בית אחד.

פורצי הדרך לירושלים 2017 • כך נחפרה המנהרה הארוכה בארץ

בימינו למונח ״פורצי הדרך״ משמעות חדישה – תולעת אנכית המכרסמת ובולעת תונות של אבן כדי ליצור מנהרת תחבורה.

 

מסלול המומלץ:

אתר ההנצחה בלטרון, "דרך בורמה", שער הגיא, שלוחת שיירות, אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, הקסטל , בית הקברות  בקרית ענבים

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. תשעה קבין, יצחק לוי (לוויצה), הוצאת מערכות, 1986.

  2. אטלס כרטא מתש"ך לתש"ח, מתל חי עד קום המדינה.

  3. דרך בורמה, אריה יצחקי.

  4. חברים מספרים על ג'ימי, הוצאת אריאל.

  • Pini Flitman

    כדאי לציין שהיום לא ניתן לגשת לאנדרטה . השטח פרטי ומעובד על ידי חקלאי מאבו גוש שגידר את השטח.

  • hoshvilim

    עם כל הכסף שהשקיעו בכביש החדש לא התחשבו באנדרטה. חבל.

%d בלוגרים אהבו את זה: