אדם בהר

כפי שידוע לכם שמו של בלוג זה מורכב מהישוב בו אני גר, הושעיה, ומ"שביל ישראל"  – חוויה ששינתה את חיי. (הושעיה + שבילים =הושבילים). כדי להמשיך בלימודי ארץ ישראל ולהשתתף בסיורים מקצועיים ומושקעים נרשמתי השנה לקורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה. הסיור הראשון של הקורס ייערך השבוע במבואות ירושלים (כמה מתאים!) ויעסוק באדם בהר. כדי להתכונן לסיור הכנתי את הפוסט הזה. ב"עה  אחרי הסיור אוכל להעלות צילומים, סרטונים ודברי הדרכה מעניינים. נשמח לשמוע מה דעתכם.

מסלול: אדם בהר

בכביש 38 בין מחלף שער הגיא ובין בית שמש פונים מזרחה לכביש 395 בצומת אשתאול לאנדרטת מגילת האש (כסלון). נוסעים בהמשך להר הטייסים (רמת רזיאל) ומשם לתל צובה (צובה). לאחר צובה פונים דרומה במעגל תנועה לסטף. כדי להגיע לעין חמד חוזרים לאותו מעגל התנועה ונוסעים למעוז ציון-מבשרת ציון בכביש 3965 למחלף הראל ופונים מערבה לכביש מספר 1 עד מחלף חמד.

שים לב! הכביש בין אשתאול לכסלון אינו עביר לאוטובוסים אלא לרכב פרטי בלבד! סיורים באוטובוס חייבים להתחיל את המסלול מעין חמד ולנסוע דרך צומת הראל להמשך המסלול. 

View Larger Map

אנדרטת גווילי אש

על פסגה בהרי ירושלים, ליד מושב כסלון, במרחק כעשרים ק"מ מן הבירה ניצבת אנדרטת "מגילת האש",  או אנדרטת מגילת האש יצירתו של הפסל נתן רפפורט. הגבעה מתנשאת לגובה של 700 מ', מוקפת עצים שהינם חלק מיער הקדושים שניטע באזור זה. הדרך אל האתר מתחילה ליד כביש הגישה לכסלון, באורך 2.5 ק"מ, והיא עבירה לכל כלי רכב. להדרכת המטיילים מוצבים שלושה שלטי כיוון: מול מושב אשתאול בכניסה לכביש צובה-ירושלים, בראשית הכביש למושב כסלון ובתחילת דרך העפר המוליכה אל האנדרטה, על כביש הגישה לכסלון. הדרך לאנדרטה לתושבי ירושלים והסביבה היא מכביש עין-כרם – איתנים. אנדרטת "מגילת האש" הוקמה ביזמת מסדר "בני-ברית" בארה"ב ובתרומתו. האתר נבחר על ידי יוסף ויץ המנוח, מראשי הקק"ל משך כיובל שנים. נתן רפפורט יוצר האנדרטה הוא יליד ורשה, וכל בני משפחתו נספו בשואה. אחר המלחמה חזר לורשה ויצר אנדרטה לזכר מורדי גטו ורשה. האנדרטה נחנכה באפריל 1948 בשטח הגטו, במלאת חמש שנים למרד. פסל בעל מוניטין זה עלה ארצה ב-1950, ויצר בה את פסל מרדכי אנילביץ, מפקד גטו ורשה, המוצב בקיבוץ יד-מרדכי, ואנדרטת המגינים בקיבוץ נגבה.

ביקור באנדרטת מגילת האש אינו עוד סיור באתר תיירות. צריך לראות זאת בהליכה להתייחדות, משום שאנדרטה זו מבטאת אמנותית את העלילה הגדולה ביותר של עם ישראל במשך כל תקופת הגלות, שואה ועצמאות. מקור השם הוא בדברי התנא רבי חנינא בן תרדיון, מעשרת הרוגי מלכות, שכאשר שרפו אותו הרומאים עטוף בספר תורה, בעקבות גזירות אדריאנוס, שאלו אותו תלמידיו: "מה אתה רואה?" אמר להם: "גווילים נשרפים, ואותיות פורחות באוויר". כלומר, האויב יכול לשרוף את הגווילים (שעליהם נכתב ספר התורה) אך לא את תוכנה של התורה. מפת סימון שבילים: 9 – מבואות ירושלים

הר הטייסים

השמורה משתרעת סביב פסגת הר טייסים, אחת הגבוהות בפסגות הרי ירושלים (נקודת גובה 796 מ'). בראש ההר הוצב מגדל תצפית של קק"ל לאיתור שריפות ביערות (מגדל זה סגור למבקרים). שטח השמורה כולל אזורי חורש ים תיכוני של אלון מצוי ואלה ארצישראלית (בקרקע טרה-רוסה), בתה על קרקע חווארית, ובמפנה הצפוני גדלים קטלבים רבים. שטח הבתה החווארית מכיל את ריכוז מיני הסחלבים העשיר ביותר בהרי ירושלים, עם 14 מיני סחלבים, ביניהם – סחלבן החורש, שנק החורש, סחלב פרפרני, סחלב אנטולי, דבורנית צהובה ודבורנית הקטיפה. בין בעלי החיים הנמצאים בשמורה יש שועלים, תנים, דרבנים, והפרפר נימפית הקטלב. בחלקה המזרחי של השמורה נובע עין טייסים, מעיין נקבה עם בריכת אגירה, ובקרבתו שרידי חקלאות הר – טראסות ובוסתנים (עצי שקד, לימון ואגוז המלך). קרוב לפסגת הר טייסים נמצא גלעד הוקם כאן לציון זכרם של 6 טייסים ואנשי צוות אוויר, שמטוסם התרסק בצלע נחל כסלון הסמוך במאי 1948 (מקום האירוע נמצא למרגלות מושב גבעת יערים). לצד הגלעד נמצא אתר ההנצחה המרכזי לחללי חיל האוויר. מפת סימון שבילים: 9 – מבואות ירושלים נקודות ציון:  (35.0903, 31.7743)

תשלום דמי כניסה: לא

תל צובה

תל צובה או מבצר בלמונט או הכפר הערבי סובא: התל הארכיאולוגי משוייך לישוב המקראי צובה, סימוכין לישוב היהודי מגיע מספר שמואל שבו מסופר על יגאל בן נתן אחד מגיבורי המלך דוד, בחפירות שנערכו במקום נתגלו ממצאים מההתיישבות היהודית במאות העשירית עד השנייה לפני הספירה ובהמשכה לתקופה הביזנטית  במאה השלישית עד מחצית המאה השישית לספירה ובהמשכה לתקופה הצלבנית במאה העשירית עד סוף המאה ה  12 לספירה, אשר נבנתה על שרידי ההתיישבות הביזנטית .

 כאשר הגיעו הצלבנים הם הקימו על שרידי התל מצודה שאות קראו בשם בלמונט שפירושו ההר היפה, לאחר מפלת הצלבנים בשנת 1187 בקרב תל חיטין בידי צבא סלאח א דין, ולאחר מכן נכנעו תושבי מצודת צובה וסלאח א דין ציווה להרסה.

 בתקופת שלטון הממלוכים בישראל במאות ה  12-15 נבנה על שרידי המצודה כפר ערבי אשר תושביו גרו בו לאורך התקופה העותומאנית ולמעשה עד מלחמת השחרור, במחצית המאה ה  18 ברחו בני חמולת אבו גואש לצובה ,כן מהישוב הסמוך אבו גואש שנקרא על שמם ,למעשה הם מרדו בשלטון מצרים דבר שהרגיז את השליט המצרי אברהים פחה שכבש את המקום והרסו שוב, בתקופת שלטונם במקום הם שלטו על למעלה משלושים כפרים ערביים בסביבה ועד פאתי רמאללה ובית לחם .

 כאשר כבשו הבריטים את הארץ ובתקופת המנדט הם הקימו בראש ההר מצודה להבטחת הדרך לירושלים ,בתקופת טרום המדינה תושבי הכפר הערבי סובא ביחד עם תושבי הכפר הערבי קסטל חברו ביחד על מנת לחסום את הדרך לירושלים ,והכפר סובא שימש כבסיס יציאה לכנופיות אשר עסקו בחסימת הדרך לירושלים.

 לאחר לחימה עיקשת של לוחמי הפלמח נכבש הכפר ביולי 1948 במבצע דני נכבשה המצודה כשם שנכבש משלט הקסטל, כיום הכניסה לתל אינה מוסדרת מוסדית ואין בו שירותים לקהל וטוב שכך אין בודקה ושומר, הנוף הנשקף ממרומי התל שווה כל מאמץ ,אויר נקי ונוף מרהיב.

הסטף (חקלאות מסורתית בהר)

הסטף הוא אתר לשיחזור חקלאות הררית קדומה, והוא נועד לטיול, סיור ולימוד בלבד.

מחקר ארכיאולוגי מראה שהתיישבות החלה באתר סטף לפני כ – 6000  שנה בתקופה הכלקוליתית. בניית טרסות החלה לפני כ – 4,500  שנה .

מדרגות ושומרות

מתיישבי ההר לאורך התקופות מצאו את שטחי הקרקע הנוחים לעיבוד, בעמקים, תפוסים על ידי האוכלוסיה המקומית הוותיקה. מחוסר ברירה הם נדחקו אל אזורי הטרשים והחורש הטבעי בהרי יהודה ובדרום השומרון, ככתוב: "עלה לך היערה, וביראת לך שם" (יהושע י"ז 15).המתיישבים נאלצו להשקיע עמל רב בעקירת הטרשים – פעולה הקרויה במקרא "עיזוק", ובסילוקם אל שוליהן של מדרגות הסלע הטבעיות – פעולה הידועה במקרא בשם "סיקול". מהאבנים הללו הם הקימו קירות תמך לשכבת אדמה פוריה שהובאה לשטח. כך נבנו מדרגות החקלאות המכונות בלועזית "טראסות", מלשון "טרה" – אדמה בלטינית.מעודפי האבן שנותרו מן העיזוק והסיקול הוקמו גם מגדלים לשמירה על היבול – שומרות. תיאור חי של בניית כל אלה מוזכר ב"משל הכרם" הנודע: "כרם היה לידידי בקרן בן-שמן ויעזקהו ויסקלהו וייטעהו שורק, וייבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו" (ישעיהו ה'). כך נעשו המדרגות והשומרות חלק מנופם של הרי יהודה וירושלים.

האתר הגיע  לשיא גודלו ותפארתו בתקופת ימי בית שני והתקופה הביזנטית. במרוצת התקופה הצלבנית והעותומנית ידע האתר עליות ומורדות. ב- 1949 נוסד כאן המושב ביכורה על שרידי הכפר הערבי סטף שניטש במלחמת העצמאות. לאחר זמן קצר נאלצו המתיישבים לעזוב את המקום. מפת סימון שבילים: 9 – מבואות ירושלים

עין חמד

עין חמד הוא גן לאומי מטופח להפליא, עטור מדשאות רחבות ידיים ושולחנות פיקניק. הגן הלאומי נמצא באפיקו של נחל כסלון, מהבולטים בנחלים בהרי ירושלים.

בתחום הגן הלאומי, נובעים בנחל מספר מעיינות שכבה קטנים, הנקראים בשם הכולל עין חמד. מי כל המעיינות מתנקזים לאפיק הנחל, שבתחום הגן הלאומי הוא תעלה בנוייה, המובילה למספר בריכות רדודות. כתוצאה מרצף שנים שחונות, שאיבה מעל לגן הלאומי ובנייה באגן ההיקוות, יבשו המעיינות בגן הלאומי. המעיין המרכזי – עין חמד – יבש במאי 2009. כיום מוזרמים באופן מלאכותי מים באפיק הנחל, ומערכת סירקולציה מאפשרת שימוש חוזר במים לאורך הנחל. בצד הפלג הזורם – חלקו של נחל כסלון – נמצא מבנה צלבני גדול בעל מספר מפלסים ואולמות, שהוקם במהלך המאה ה- 12 והשתייך למסדר ההוספיטלרים. זוהי אחת מפינות הטבע המקסימות ביותר בסביבות ירושלים. בתקופה הצלבנית כינו את המעיין המרכזי בשם הלטיני "אקווה בלה", שמשמעו "מים יפים", שם שהושאל לאיזור כולו . 

עונה מומלצת: כל השנה

נגישות נכים: לכל אורך הגן, קיים שביל למוגבלי הליכה ולעגלות.
נכים יכולים לבקר במבצר לבלות עם המשפחה בשולחנות פיקניק ומגרשי משחקים מותאמים

שעות פתיחה
שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה

 

טלפון: 02-5342741

מפת סימון שבילים: 9 – מבואות ירושלים

******

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

 ביבליווגרפיה: בנתיבות השפלה והרי יהודה, 2008, יד בן צבי

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה

מדריכה: נילי פרי>

%d בלוגרים אהבו את זה: